שלומיאל בן צורישדי

פאראמעטער פעלערן אין מוסטער:תנ"ך פערזענליכקייט
פאראמעטער [ מקום לידה ] ערשיינען נישט אין מוסטער דעפיניציע
ליידיגע פאראמעטער [ צאצאים ] ערשיינען נישט אין מוסטער דעפיניציע

שלומיאל בן צורישדי

תקופה	יציאת מצרים, דור המדבר

שְׁלוּמִיאֵל בֶּן צוּרִישַׁדָּי איז געווען דער נשיא פון שבט שמעון, אין די צייט פון נאך יציאת מצרים.

לעבן און שאפן

ווי די אנדערע נשיאים, האט השי"ת באשטימט שלומיאל בן צורישדי צו ציילן זיין שבט ביים צווייטן ציילונג פון אידן אין מדבר. זיי ווערן דארט געשילדערט ווי ”קְרוּאֵי הָעֵדָה, נְשִׂיאֵי מַטּוֹת אֲבוֹתָם, רָאשֵׁי אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל”. זיי זענען אלע געווען הויפטן אין סנהדרין, וועלכע זענען גערופן געווארן צו יעדע חשוב'ע זאך ביי אידן.

לויט חז"ל זענען די נשיאים געווען די שוטרים וואס די מצריים האבן געשטעלט איבער אידן אין מצרים, וואס זיי זענען געשלאגן געווארן ווען אידן האבן נישט ערפילט זייער קוואטע. טייל לערנען אז זיי זענען שוין געווען נשיאים איבער די עלטערן פונעם דור המדבר, נאך זייענדיג אין מצרים.

דורכאויס די וואנדערונגען אין מדבר האט שלומיאל געפירט זיין שבט דער צווייטער, נאך אליצור בן שדיאור, אונטער'ן "דגל מחנה ראובן". לויט ווי דערציילט אין מדרש, איז זיין פאן געווען געפארבט גרין, און שכם געצייכנט דערויף.

זמרי בן סלוא

ווען די אידןהאבן געלאגערט אין שיטים, אויף בלק'ס עצה האבן די בנות מואב פאזינדיגט די אידן, האט משה באפוילן "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל שֹׁפְטֵי יִשְׂרָאֵל הִרְגוּ אִישׁ אֲנָשָׁיו הַנִּצְמָדִים לְבַעַל פְּעוֹר" (
פאראמעטער פעלערן אין מוסטער:תנ"ך
פאראמעטער [ קצר ] ערשיינען נישט אין מוסטער דעפיניציע במדבר כה, ה), דערציילט די גמרא וואס סאיז דארט פארגעגאנגען:

הלך שבטו של שמעון אצל זמרי בן סלוא, אמרו לו הן דנין דיני נפשות ואתה יושב ושותק? מה עשה עמד וקיבץ כ"ד אלף מישראל והלך אצל כזבי, אמר לה השמעי לי, אמרה לו בת מלך אני וכן צוה לי אבי לא תשמעי אלא לגדול שבהם, אמר לה אף הוא נשיא שבט הוא ולא עוד אלא שהוא גדול ממנו שהוא שני לבטן והוא שלישי לבטן, תפשה בבלוריתה והביאה אצל משה, אמר לו בן עמרם זו אסורה או מותרת ואם תאמר אסורה בת יתרו מי התירה לך, נתעלמה ממנו הלכה געו כולם בבכיה והיינו דכתיב (
פאראמעטער פעלערן אין מוסטער:תנ"ך
פאראמעטער [ קצר ] ערשיינען נישט אין מוסטער דעפיניציע במדבר כה, ו) 'והמה בוכים פתח אהל מועד', וכתיב (
פאראמעטער פעלערן אין מוסטער:תנ"ך
פאראמעטער [ קצר ] ערשיינען נישט אין מוסטער דעפיניציע במדבר כה, ז) 'וירא פנחס בן אלעזר' מה ראה, אמר רב ראה מעשה ונזכר הלכה, אמר לו אחי אבי אבא לא כך לימדתני ברדתך מהר סיני הבועל את כותית קנאין פוגעין בו אמר לו קריינא דאיגרתא איהו ליהוי פרוונקא, ושמואל אמר ראה שאין (משלי כא, ל) חכמה ואין תבונה ואין עצה נגד ה' זכל מקום שיש חילול השם אין חולקין כבוד לרב וכו' 'וַיָּקָם מִתּוֹךְ הָעֵדָה וַיִּקַּח רֹמַח בְּיָדוֹ; וַיָּבֹא אַחַר אִישׁ יִשְׂרָאֵל אֶל הַקֻּבָּה וַיִּדְקֹר אֶת שְׁנֵיהֶם אֵת אִישׁ יִשְׂרָאֵל וְאֶת הָאִשָּׁה אֶל קֳבָתָהּ'(
פאראמעטער פעלערן אין מוסטער:תנ"ך
פאראמעטער [ קצר ] ערשיינען נישט אין מוסטער דעפיניציע במדבר כה, ז-ח).

— סנהדרין, פב.

זיין פטירה

אין חז"ל ווערט געברענגט אז די נשיאים זענען געווען צווישן די צוויי הונדערט און פופציג מענטשן וועלכע האבן געברענגט קטורת ביים מחלוקת קורח ועדתו. לויט דעם זענען זיי נפטר געווארן אין צווייטן יאר נאך יציאת מצרים, אין פייער וואס האט פארברענט די מקטירי הקטורת, און צווישן זיי אויך שלומיאל.

אבער לויט די אויבנדערמאנטע וואס האלטן אז ער איז געווען זמרי בן סלוא, קומט אויס אז ער איז נישט געווען פון די מקטירי הקטורת, און האט דערלעבט ביז די פערציג'סטע יאר אין מדבר, און איז ג'הרג'עט געווארן ביי די מעשה מיט די מואבית. מְרִי בֶּן סָלוּא היה נשיא של אחד מחמשה בתי אבות שהיו בשבט שמעון[דרושה הבהרה] במסע בני ישראל במדבר. התורה (פרשת בלק-פרשת פינחס) מספרת כי זמרי בא על כזבי בת צור, בתו של אחד מחמשת נשיאי מדין, לעיני כל ישראל. בשל מעשהו זה, הביא זמרי למגפה בעם ואף קיפד חייו כשבתגובה למעשה זה הרג פינחס אותו ואת כזבי בת צור יחדיו.

האירוע התרחש בעת חניית בני ישראל בשיטים, בשנה הארבעים של נדודי בני ישראל במדבר, ערב הכניסה לארץ ישראל. זאת תוך כדי חטאם של ישראל בשיטים, בעבודה זרה לבעל פעור ובזנות עם בנות מואב. הפרשה מתוארת בספר במדבר פרק כ"ה.

תוכן עניינים 1 הסיפור בראי מדרשי חז"ל 2 השפעה 3 ראו עוד 4 הערות שוליים הסיפור בראי מדרשי חז"ל במדרשי חז"ל המובאים בתלמוד בבלי, מסכת סנהדרין[1] יש הרחבה של סיפור חטא זמרי:

בנות מואב היו משתכנות באוהלים לא הרחק ממחנה ישראל, כך שרבים מבני ישראל התפתו לזנות איתן, בדיוק כפי שחשב בלעם בן בעור שתכנן את המעשה, בנות מואב נענו רק בתנאי שיסכים לעבוד לבעל פעור, מה שאכן קרה עד כדי שהתורה מתארת - "ויצמד ישראל לבעל פעור". הגברים שנכשלו בעבירות אלו התחייבו מיתה ומשה ישב עם בית דינו לדון ולחייב מיתה את החוטאים. כיוון שרבים מהחוטאים היו משבט שמעון באו אנשי השבט אל זמרי שהיה מראשי השבט ודרשו ממנו שיעשה מעשה שיציל אותם. זמרי החליט שאין בזנות עם גויה עונש מוות, והביא ראיה לכך את נישואיו של משה רבנו עם בתו של יתרו, למרות שזו נתגיירה לפני נישואיה עמו. כדי לבסס את החלטתו זו, הוא החליט לזנות עם כזבי בת צור שהייתה בת מלך מדין ולפרסם את מעשהו זה. הוא בא אליה וביקש ממנה לשתף איתו פעולה. היא אמרה לו שכיוון שהיא בת מלך ומורמת מעם, לא הרשה לה אביה לזנות עם כל אחד, אלא רק עם הגדול שבעם ישראל, הוא משה. אמר לה זמרי שהוא חשוב ממשה, שכן משה הוא המנהיג של השבט השלישי, שבט לוי, ואילו הוא עצמו מנהיג שבט שמעון, השבט השני.

כזבי הסכימה לשתף פעולה וזמרי הביאה אל משה, שם התריס כנגדו ושאל האם כזבי מותרת לו, שכן היא בדיוק כאשתו של משה, צפורה, שגם היא הייתה מדיינית. כאשר ראה העם את מעשה ההתגרות של זמרי געו כולם בבכיה. פנחס ידע שההלכה היא ש"הבועל ארמית קנאים פוגעין בו", ודקר את זמרי ואת כזבי והרגם. בעקבות המעשה, ציוה ה' שפינחס יהפוך לכהן[2] (”הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם. וְהָיְתָה לּוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו בְּרִית כְּהֻנַּת עוֹלָם”[3]), ולאחר פטירת אביו מילא את מקומו ככהן גדול. חז"ל אמרו שחמישה שמות היו לזמרי: זמרי, בן סלוא, שאול, בן הכנענית, ושלומיאל בן צורישדי[4].. שמו המקורי היה שלומיאל[5] בן צורישדי, בו נקרא לפני החטא כששימש נשיא שבט שמעון. שאר ארבעה השמות מרמזים על חטאו: זמרי - משום שנעשה כביצה המוזרת. פירש רש"י: ביצים שלו כביצים מוזרות שהוקלש ונתבלבל שכבת זרע שבתוכו מרוב בעילות. בן סלוא - שהסליא עוונות של משפחתו, כלומר גרם בחטאו שיספרו בגנות משפחתו, או שפירושו שגרם שידקדקו בעוונות של משפחתו; שאול - מפני שהשאיל עצמו לדבר עבירה; בן הכנענית - שעשה כמעשה כנען. לא כזבי שמה אלא שוילנאי בת צור שמה ולמה נקרא שמה כזבי שכזבה באביה. פירוש נוסף כזבי שאמרה לאביה כוס בי עם זה. רש"י: שחוט אותם על יָדִי.

השפעה הניגוד שבין מעשהו הטמא והמתריס של זמרי לבין מעשה הקנאות של פנחס שהחזיר לעם ישראל את הקדושה יצר את הביטוי "עושה מעשה זמרי ומבקש שכר כפנחס" לתיאור אדם העושה מעשה נבלה ומראה עצמו כצדיק.

ראו עוד פינחס הערות שוליים

תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף פב עמוד ב
על אף שכבר נמשחו אהרן ובניו לכהנים, ביארו חז"ל (מסכת זבחים, דף קא עמוד ב) שנכדי אהרן שכבר היו חיים באותו זמן לא נעשו כהנים, ורק בני אלעזר ואיתמר שנולדו מאוחר יותר נולדו ככהנים.
ספר במדבר, פרק כ"ה, פסוקים י"ב-י"ג
ראו רבי דוד יואל ווייס, מגדים חדשים במדבר, ירושלים תשע"ב, עמ' תרמז- תרנ, אם כולם היו אדם אחד.
בעל הטורים (ספר במדבר, פרק כ"ה, פסוק י"ד) אף מוסיף כי: "שלומיאל בגימטריא זה זמרי בן סלוא"

קטגוריות: המכלול: שכתוב - יהדותהמכלול: ערכים הדורשים הבהרהאספקלריה - צניעות/צניעות/נוערנשיאי שבטי ישראלנדודי בני ישראל במדבר: אישיםאישים בספר במדבר קטגוריות מוסתרות: דפים המכילים תבנית תמונה חילופיתאספקלריה - תכני אספקלריה עם שגיאת סיווג או סיווג משנה