רבי יצחק אייזיק סאפרין

פון המכלול
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


פאראמעטער פעלערן אין מוסטער:אישיות רבנית

פאראמעטער [ חסידות, זיינע רביס, עיקר חיבור, הויף ארט, פאריגער, קינדער1, ווייב1, פאטער, נומער אין דינאסטיע, קבורה ארט, מוטער, נאכפאלגער, פירערשאפט ] ערשיינען נישט אין מוסטער דעפיניציע

דער קאמארנא'ער
רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל סאפרין
געבורט כ"ה שבט ה'תקס"ו
פטירה
קאמארנא אוקריינע
ספרים חומש היכל הברכה; נוצר חסד; אוצר החיים און נאך
נוסח פון זיין מציבה
כתר תורה
פ”נ י’ אייר תרל”ד
אדונינו מורינו ורבינו, רבן של ישראל, מאור הגולה, עמוד הימיני פטיש החזק, מופת הדור, הגאון קדוש אלקי, אספקלריא המאירה, אור מופלא ומכוסה, גאון הגאונים קודש הקדשים, מרא דרזין דנהירין ליה שבילי דרקיע כשבילי דנהר דעה, בוצינא קדישא, חסידא ופרישא, המפורסם בקדושתו וענוות צדקתו, עמוד ברזל, צדיק יסוד עולם, אור שבעת הימים, אוהב ישראל
מרן רבינו מוהר”ר
יצחק אייזיק יהודה יחיאל זללה”ה
בהרב הצדיק הקדוש מו”ה אלכסנדר זללה”ה אב”ד דפה
ת.נ.צ.ב.ה.

רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין (כ"ה שבט ה'תקס"ו, 1806 - י' אייר ה'תרל"ד, 1874) איז געווען דער צווייטער רבי פון די קאמארנא דינאַסטיע.

ביאגראפיע

נולד לרבי אלכסנדר סנדר אייכנשטיין, רב בזידיטשוב ובקומרנא, בכ"ה בשבט תקס"ו, לאחר שהתייתם מאביו בגיל 12, גדל אצל דודו רבי צבי הירש מזידיטשוב אותו הוא החשיב כרבו המובהק, ולאחר חתונתו עבר לגור בעיירה פינטשוב שם כיהן חמיו, רבי אברהם מרדכי כרב, בפינטשוב הוא התחיל לנהוג באדמו"רות. בשנת ה'תקפ"ב נשא לאישה את בתו של רבי אברהם מרדכי מפינטשוב. זמן מה שימש רבי יצחק אייזיק כדיין בזידיטשוב, אבל העבירוהו מהרבנות. הוא נתבזה, סבל, ואף רעב ללחם. רבי יצחק אייזיק אמר שזכה למדרגותיו בשכר הרדיפות שסבל וקיבל את הכל באהבה ובשמחה. לימים עבר לגור בעירו של אביו, קומרנו, בה חי עד סוף ימיו, ועל שם עיירה זו נקרא "רבי יצחק אייזיק מקאמרנא".

היה הראשון שהשתמש בשם "ספרין" (על שם עיירת סבו רבי יצחק אייזיק מסאפרין) אותו החליף מהשם אייכנשטיין, בהקדמת ספרו "זוהר חי", כתב עליו בנו רבי אליעזר צבי שהיה גלגול הינוקא מהזוהר, (כמו כן כתב על עצמו ב"מגילת סתרים" שנולד בשנת משיח בן יוסף). רבי יצחק אייזיק נחשב לאדמו"ר הדומיננטי והמרכזי בתולדות חסידות זו, התפרסם כבעל מופת, והיה "אדמו"ר לאלפים"[1], ומחבר פורה בשלל מקצועות תורניים, ובעיקר בתורת הקבלה. כונה 'שר בית הזוהר'. נודע בפסיקותיו המקוריות בהלכה. הוא החשיב את עצמו כמעט כתלמידו הישיר של הבעש"ט אף שהיה כמה דורות אחריו, ואף הרבה לעסוק ולפרש את תורתו. בספריו הנציח סיפורים רבים מתלמידי הבעש"ט[1].

את תורתו קיבל מרבי אברהם יהושע השל מאפטא ומדודו רבי צבי הירש מזידיטשוב, הרבה לנסוע גם לשאר צדיקי דורו.

לאחר פטירתו מילא את מקומו בנו רבי אליעזר צבי ספרין. בת אחת היתה לו לרבינו הרבנית הינדא שרה, אשת הרה”ק רבי מנשה יעקב קלינבערג זי”ע אביהם של אדמור”י בית זאלושיץ. בנו הרה”ק ר’ אלכסנדר סענדר זי”ע אשר נסתלק עוד בחיי אביו רבינו, השאיר אחריו שולשלת מפוארת בישראל. בנו אשר ישב על כסא רבינו וממלא מקומו וממשיך דרכו, הגה”ק המקובל האלקי כ”ק רבינו אליעזר צבי מקאמרנא זי”ע, אשר ממנו נמשך שלשלת הקודש עד ימינו עתה.


זיינע ספרים

שרייבן ספרים האט ער געהאלטן אלס די הויפט ווערק פון זיין, ער האט געשריבן אסאך ספרים אין וועלכע ער האט צוזאמגעשטעלט קבלת האר"י מיט תורת הבעש"ט, אריינגערעכנט צווישן זיי:

אזוי אויך האט ער געשריבן א צאל ספרים אין תורת הנגלה אן הלכה, ווי פאלגנד:

באזונדער איז זיין ספר מגילת סתרים וואס פארמאגט צוויי אפטיילן. דער ערשטער איז "ספר החזיונות" וואס איז ווי א טאג-בוך פון חלומות און אנדערע מעשיות לויט די דאטומען, אזוי אויך רעדט ער אסאך ארום איבער שורשי הנשמות (אין הויכפונקט פון אים און די ארומיגע), דער צווייטער איז "מעשה השם" מעשיות אויף דער בעש"ט, וואס א גרויסער טייל פון זיי האט ער געהערט פון זיין שווער.
דער ספר איז ביז ארום ה'תש"י נישט געווען צו געפונען, סאיז נאר אריבער צווישן א קליין צאל קאמארנא חסידים בכתבי ידות, אום ה'תש"י האט מוסד הרב קוק דורך נפתלי בן מנחם געדרוקט צום ערשטן מאהל דעם ספר.

ליינט מער

  • ברוך ישר (שליכטער), בית קומרנה, ירושלים תשכ"ה.
  • רבי ישראל פרנקפורטר, שלשלת קאמארנא, ירושלים תשס"ה.

דרויסנדע לינקס

זיינע ספרים אויף HebrewBooks זייטל

רעפערענצן

  1. 1.0 1.1 יצחק אלפסי, החסידות, הוצאת ספרית מעריב


קטגוריה:אדמו"רי קומרנה קטגוריה:רבנים גליציאנים קטגוריה:קומרנה: רבנים קטגוריה:רבנים מקובלים קטגוריה:פרשני מגילת אסתר קטגוריה:פרשני ספר הזוהר קטגוריה:המכלול: ערכים הנכללים בזים תורני קטגוריה:פרשני התפילה קטגוריה:פרשני התלמוד הירושלמי [[{{{1}}}|ו{{{1}}}]]