רבי יוסף מאיר ווייס
פאראמעטער פעלערן אין מוסטער:אישיות רבנית
ליידיגע פאראמעטער [ קינדער3, באשרייבונג, ווייב3, ווייב2, ווייב1, מוטער, פטירה סיבה, קינדער2, פאריגער, הויף ארט, קינדער1 ] ערשיינען נישט אין מוסטער דעפיניציע
פאראמעטער [ נומער אין דינאסטיע, פירערשאפט, פאטער, זיינע רביס, קבורה ארט, עיקר חיבור, נאכפאלגער, חסידות ] ערשיינען נישט אין מוסטער דעפיניציע
| געבורט |
י"ח אדר ה'תקצ"ח מונקאטש |
|---|---|
| פטירה |
ו' אייר ה'תרס"ט ספינקא |
| ספרים | אמרי יוסף |
רבי יוסף מאיר וייס פון ספינקא, הנודע על שם ספרו אמרי יוסף (מונקאץ', י"ח באדר תקצ"ח – ספינקא, ו' באייר תרס"ט), היה אדמו"ר, רב, מקובל ומחבר ספרים תורניים. מייסד חסידות ספינקא שבספנצה.
ביאגראפיע
געבורן געווארן אין מונקאטש (אין יענע יארן אונטערן עסטרייך אונגארישע אימפעריע) צו רבי שמואל צבי ווייס וואס האט געדינט דארט אין שטאט אלס אב"ד[1] היה תלמידם של המהר"ם א"ש רבה של אונגוואר, הרב שמואל שמלקה קליין רבה של סליש ודודו רבי יצחק אייזיק וייס רבה של סוואליווע. מגיל צעיר דבק בתורת החסידות והיה נוסע לאדמו"ר רבי שלום רוקח מבעלז ולאדמו"ר ה"צמח צדיק" מויזניץ.
לאחר נישואיו השניים[אויסקלארונג פארלאנגט] התקרב מאד לאדמו"ר רבי יצחק אייזיק אייכנשטיין מזידיטשוב, עד שהיה לחשוב בתלמידיו, וממנו קיבל את עיקרי תורתו בחסידות. קיים גם קשרים עם רבי חיים מצאנז. עוד בשנת תר"ל הכתיר אותו רבו לאדמו"ר, אולם הוא סירב לקבל על עצמו תפקיד של אדמו"ר בחיי רבו. לאחר פטירת רבו בי"ג סיון תרל"ג, הכתירו אותו כמה מחסידי הרב המנוח לאדמו"ר בעיירה ספינקא שבמרמורש.[2] מני אז הסתופפו בחצרו רוב חסידי רבו מזידיטשוב, והמוני יהודים ממחוזות הונגריה וגליציה. גם גדולי תורה כמהרש"ם מברעזין נמנו על חסידיו.
במיוחד התפרסם כבקי בתורת הקבלה, עד שאמרו שרבי חיים מצאנז מתייעץ עמו בשאלות בקבלה. כרבו מזידיטשוב אחז בקבלת האר"י הקלאסית, ללא שינויים.[3] תורתו החסידית נכתבה בספרו הגדול "אמרי יוסף", המבוססת רובה ככולה על קבלת האר"י. תורתו מצויה גם בספר של רבו שהוא הוציא לאור "ליקוטי מהרי"א". בשנת תשע"ד נדפסו בפרסום ראשון חלק מהגהותיו על ספר הקבלה "פרי עץ חיים", על ידי נכדו הרב אביש ווייס.
התנגד לציונות וקרא להתרחק מהציונים[4].
- בנו רבי יצחק אייזיק המשיך את הנהגתו באדמורו"ת. חתן רבי ישכר בעריש אייכנשטיין מזידטשוב.
- בתו צירל, אשת רבי נחמן כהנא, אב"ד ספינקא, נודע כפוסק, חיבר ספר הלכתי "ארחות חיים".
- בתו אלטע חנה אשת רבי אברהם יקיר רובינשטיין נכד המהרש"ם מבערזאן, ובזיווג שני אשת רבי יעקב משה ספרין מקאמרנא.
- בתו מלכה, אשת בנו חורגו רבי אביגדור פולק.
- אחיו היה רבי אהרן, רב ואדמו"ר בבנדיקוביץ, חתנו של רבי יהושע השיל פריד מקאפיש.
נקבר בעיירה ספינקא. בשנת תשל"ב הועלו עצמותיו לארץ ישראל, והוא נטמן בבית הקברות סגולה בפתח תקווה.
דרויסנדע לינקס
ספרי אמרי יוסף אויף HebrewBooks זייטל:
- רבי יוסף מאיר ווייס מספינקא, אמרי יוסף חלק א', ניו יורק, תשל"ח
- רבי יוסף מאיר ווייס מספינקא, אמרי יוסף חלק ב', ניו יורק, תשל"ח
- רבי יוסף מאיר ווייס מספינקא, אמרי יוסף חלק ג', ניו יורק, תשל"ח
- רבי יוסף מאיר ווייס מספינקא, אמרי יוסף חלק ד', ניו יורק, תשל"ח
- רבי יוסף מאיר ווייס מספינקא, אמרי יוסף חלק ה', ניו יורק, תשל"ח
- רבי יוסף מאיר ווייס מספינקא, אמרי יוסף מועדים, ניו יורק, תשל"ח
- רבי יוסף מאיר ווייס מספינקא, אמרי יוסף מועדים, ניו יורק, תשל"ח
הערות שוליים
- ↑ זוהן פון רבי אברהם ווייס, תלמיד פון רבי יצחק אייזיק פון קאליב, עלה לעת זקנתו לארץ ישראל ומקום קבורתו בבית העלמין העתיק בטבריה.
- ↑ מנשה אונגר, ספר קדושים: רביים אויף קידוש-השם. פארלאג שולזינגער ברידער, ניו יורק 1967. עמ' 306.
- ↑ גרשום שלום בערך קבלה, האנציקלופדיה העברית, כרך כ"ט, עמ' 99.
- ↑ קובץ תל תלפיות ט"ו אב תרס"ד, הובא בספר משכנות הרועים חלק א' עמוד רכ"ו.
קטגוריה:רבנים הונגרים קטגוריה:אדמו"רי ספינקא קטגוריה:אישים שהועלו לקבורה בארץ ישראל קטגוריה:אישים הקבורים בבית הקברות סגולה קטגוריה:יהודים ממרמורש קטגוריה:ילידי 1838
cc-by-sa 3.0 ערלויבעניש • אריגינעלער בלאט • ביישטייערער