רוי:חרן

פון המכלול
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חרן
Harran2.jpg
בינשטאק געביידעס אין חרן
לאַנד טערקיי
געגנט שנלאורפה
בירגערמייסטער מהמוט אזייאוז
שטח 1,053.78 קוואדראט ק"מ
באַפעלקערונג 96,072[1] 2022
חורבות אין חרן

חָרָן (אין טערקיש: Harran; אין אראביש: حران; אין סיריש: ܚܪܐܢ; כורדיש: Herran/حەڕان, אין פונקטליכע טראנסקריפציע: חראן) איז א אלטע שטאט אין שנלאורפה געגנט אין פראווינץ דרום-מזרח אנטוליה וואס איז אין דרום-מזרח טערקיי. די שטאט שטייט אויבן פון דער טייך בליח זינט די צייטן פון שומר און אכד. זי ווערט דערמאנט אין אשורישע דאקומענטן פון די 19'טע יארהונדערט בעפ"צ, און אין דאקומענטן פון מארי פון די 18'טע יארהונדערט בעפ"צ, ווי א צענטער פאר וואנדער שבטים מיטן נאמען בני ימין. היינט איז דא אין שטאט א ארכעאלאגישע פלאץ, און עס באזוכן דארט אסאך טוריסטן וואס ווילן זען די אמאליגע סארט לעבן און פון די בלאטע געביידעס. לויט אן אפציעלע אפשאצונג פון יארע 2022 האט איר באפעלקערונג זיך געציילט ביי די 96,072 איינוואוינער.

היסטאריע

בין המאה ה-16 לפנה"ס ועד המאה ה-13 לפנה"ס נשלטה העיר בידי ממלכת מִיתָנִי והיא הייתה העיר המרכזית והחשובה בצפון מסופוטמיה (ראו גם ארם נהריים). בתקופה זו ישבו בחרן השֵׁמִים-המערביים. כמו אור, גם חרן הייתה בתקופה זו מרכז דתי גדול, ובו התקיים פולחן לאל הירח סין. היא הייתה ידועה גם כעיר מסחר בציר הסוחרים נינוה-חרן-כרכמיש-חלב-דמשק-כנען.

בסביבות שנת 1270 לפנה"ס נכבשה העיר בידי שלמנאסר הראשון מלך אשור. בתקופת דעיכת ממלכת אשור נשלטה העיר בידי האֲרָמִים, ועם התחזקות ממלכתם שבו האַשׁוּרִים והשתלטו עליה. בשנת 612 לפנה"ס, העביר המלך האשורי האחרון אשור-אובליט השני את עיר הבירה לחרן, וזאת לאחר שהבירה הקודמת נינוה נכבשה על ידי הבבלים. לאחר נפילת ממלכת אשור הייתה העיר תחת שלטון בבל, ועם נפילתה של זו במאה השישית לפני הספירה עברה העיר לשלטון המַדִים והכַּשְׂדִים.

בסביבות חרן נשתמר זכר לתקופת המקרא בשמות היישובים: תל תרח, תל נחר, שרג. בתל נחר עמדה, כנראה, עיר נחור, ואילו בתל תרח נשאר זכר למשפחת תרח, שככל הנראה הייתה מהמשפחות הידועות בסביבה ההיא. לפי רשימות בבליות מתקופת האבות מסתבר, שדרך חשובה הוליכה מדרום מסופוטמיה, מסביבות אור כשדים, עד לחרן, וממנה דרך כרכמיש וחלב לדמשק ולחצור שבארץ כנען.

חרן בתורה

תרח, אביו של אברהם, השתקע בחרן לאחר שיצא מאור כַּשְׂדִּים. אברהם ואחיינו לוט נדדו מחרן לארץ כנען ואילו נחור אחיו נשאר בחרן. אברהם ראה בחרן את מולדתו, ולשם חזר עבד אברהם, כדי לחפש אישה ליצחק ושם נשא יעקב את נשותיו לאה ורחל, בנות לבן, נכד נחור, ואילך. לחרן ברח יעקב מפני עשו אחיו ושם נולדו ליעקב אחד-עשר מתוך שנים-עשר בניו שהיו לראשי שבטי ישראל. בעיר חרן ישבו ארמים, כפי שכתוב בתורה: וַיְהִי יִצְחָק, בֶּן-אַרְבָּעִים שָׁנָה, בְּקַחְתּוֹ אֶת-רִבְקָה בַּת-בְּתוּאֵל הָאֲרַמִּי, מִפַּדַּן אֲרָם, אֲחוֹת לָבָן הָאֲרַמִּי, לוֹ לְאִשָּׁה (בראשית כה, כ). בשפה החתית פדן (pēdan) פירושו 'מקום', מכאן ייתכן כי פדן-ארם פירושו מקום-ארם, כלומר מקום מושבם של הארמים, בני שבטו של אברהם.

יש המזהים את מקום מוצאו של אברהם בחורן ליד רמת הגולן המבוטא חַוְרָן ומסבירים את הבלבול בדמיון הפונולוגי של השמות.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

קטגוריה:טורקיה: ערים קטגוריה:טורקיה: אתרים ארכאולוגיים קטגוריה:יישובי המקרא קטגוריה:אתרי ספר בראשית

טיילן פון דער בלאט זענען מעגליך איבערגעזעצט פון העברעאישער וויקיפעדיע
cc-by-sa 3.0 ערלויבענישאריגינעלער בלאטביישטייערער









רעפערענצן