אונטערשייד צווישן ווערסיעס פון "רוי:ה'תקל"ז"

2,231 בייטן צוגעלייגט ,  פֿאַר 7 חדשים
קיין רעדאגירונג באמערקונג
ק (החלפת טקסט – "יידיש יאר" ב־"אידיש יאר")
אין תקציר עריכה
צייכן: רויע רעדאגירונג
 
שורה 1: שורה 1:
{{אידיש יאר באשרייבונג|אידיש יאר=5537|גוישער חודש אנפאנג=9|גוישער טאג אנפאנג=14|גוישער חודש ענדע=10|גוישער טאג ענדע=1|צאל פון די טעג=383}}
{{אידיש יאר באשרייבונג|אידיש יאר=5537|גוישער חודש אנפאנג=9|גוישער טאג אנפאנג=14|גוישער חודש ענדע=10|גוישער טאג ענדע=1|צאל פון די טעג=383}}:
 
*{{היברובוקס|חיט, משה אברהם בן ראובן|קורות העתים|24977|page=47}}:
מד. שנת תק“לז ולמנינם 777. מת הנסיך (קוהרפירשט) בייערן בלי בן יורש. והקרוב אליו קוהר פפאלץ ראוי ליורשו. ובאשר שהקיסר איסטרייך. וגם המלך פרייסן פרידריך השני הי' להם איזה טו”ת ודין ודברים עליה מצד מה. נתעוררה מלחמה ביניהם. המלך פרייסן בא במדינת שלעזיא במחנה האחת תחת יד עצמו ודגלו. והשניה תחת יד פרינץ היינריך. וכמו כן הקיסר יאזעף בעצמו על המחנה הגדולה אצל קעניגגרעץ. ועל ידו שרי הצבא לאסצי והאדיק ומחנה השנית תחת דגל השר לוידאן. והיה שם עם רב משני הצדדים. נעים ונדים. ולפעמים פגעו הני בהני ולא בחרבם הקשה רק כאשר ישחקון הנערים. ומצד הוקף הקיסר ועמו יש לאל ידם לגבר בכח. אך ידיהם אסורות ולא בנחושתיים. יכולין היו אלא שאין רשאים. לא ניתן להם רשות גמורה מהמלכה מארי' טרעזיא. כי היה לה כריתת ברית על איזה זמן עם המלך פרייסן. והוא כתב לה דברי שלום ובלא“ה היא חסה תמיד על שפיכות דמים ובפרט לזקנותה: ונמשכה המלחמה כשנה ומחצה ושקטה הריב. ופשר הדבר נחתם בעיר טעשען י”ג לירח מייא 779 ונעשה שהקיסר מפאלנץ הוא עיקר היורש לגליל בייארן. חוץ מחלק קטן ממנו אשר בין נהר זאלצא לדאנויא נטל הקיסר עסטרייך. ולהמלך פרייסן הסכימו בזכותו במדינת בארייט ואנסבאך.
 
ואחר המלחמה הזאת נזדרז הקיסר יאזעף לעשות אצל כספר וגבול מעהרן ופיהם שני מבצרים חדשים טהרעזיענשטאט. ופלעס. גם החזיק מבצרי הישינים של קעניגגרץ ואיגער.
 


==קאלענדאר==
==קאלענדאר==