בדוקי עריכות אוטומטית, אינטערפעיס רעדאקטארן, אינטערפעיס אדמיניסטראַטאָרן, סיסאפן, מייבאים, מעדכנים, מייבא, אספקלריה רעדאקטארן
46,363
רעדאגירונגען
פישוט קישור, אראפגענומען דירעקטע זעלבסט לינק, החלפות (קאטעגאריע, [הלגיון ), איינהייטליכקייט אין רעפערענצן פלאצירונג, אראפגענומען איבריגע לינקס
אין תקציר עריכה צייכן: רעף-פאנטשער |
(פישוט קישור, אראפגענומען דירעקטע זעלבסט לינק, החלפות (קאטעגאריע, [הלגיון ), איינהייטליכקייט אין רעפערענצן פלאצירונג, אראפגענומען איבריגע לינקס) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=אידישער פערטל אין ירושלים|אחר= אנדערע אידישע פערטלען|ראו=געטא}} | {{פירוש נוסף|נוכחי=אידישער פערטל אין ירושלים|אחר= אנדערע אידישע פערטלען|ראו=געטא}} | ||
דער '''רובע היהודי''' (אין [[אראביש]]: '''حي اليهود''') איז דער דרום-מזרח חלק פון [[האלט שטאט]] אין [[ירושלים]], וואס איז צוטיילט אין פיר פערטלען, [[רובע המוסלמי]], [[רובע הנוצרי]], | דער '''רובע היהודי''' (אין [[אראביש]]: '''حي اليهود''') איז דער דרום-מזרח חלק פון [[האלט שטאט]] אין [[ירושלים]], וואס איז צוטיילט אין פיר פערטלען, [[רובע המוסלמי]], [[רובע הנוצרי]], רובע היהודי, און [[רובע הארמני]]. דער נאמען קומט שוין פון אנאייב די [[ת"ר]]{{הערה|החלוקה לארבעת הרבעים מקובלת בספרות הנוסעים ומחקר העיר החלה בראשית המאה ה-19; ראו: {{עיר בראי תקופה|א}}, עמ' 27.}}. | ||
אין פערטל ווינען בערך -4,300 מענשטן | אין פערטל ווינען בערך -4,300 מענשטן{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.jerusalem.muni.il/he/residents/myneighborhood/neighborhoods/thejewishquarter/|כותרת=שכונת הרובע היהודי|אתר=האתר הרשמי של עיריית ירושלים|תאריך_וידוא=2016-10-29}}}}, רוב פון זיי יהודים דתיים [[ציונות דתית|הציוני דתי]]. עס איז דארט דא הייזער, שולן, [[ארכאולוגיע|ארכאולוגישע]] פלעצער און [[טוריסט]]טישע, קלייטן פון מזכרות ו[[יודאיקה]] ומסעדות. | ||
==מיקום== | ==מיקום== | ||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
==תולדות ההתיישבות היהודית ברובע== | ==תולדות ההתיישבות היהודית ברובע== | ||
===ההיסטוריות של רבעי ירושלים=== | ===ההיסטוריות של רבעי ירושלים=== | ||
המחקר הנוכחי מערער על ההיסטוריות של רבעי ירושלים כחלוקה [[דמוגרפיה|דמוגרפית]]. מקורות מקומיים לפני אמצע המאה ה-20 לא מחלקים את העיר לארבע קבוצות דתיות, אלא למגוון [[שכונה|שכונות]] קטנות הקרויות על פי מוצא התושבים, [[מקצוע|משלח ידם]], או אתרים משמעותיים בהן. [[קאדי|השופט]] הירושלמי בן [[המאה ה-15]], [[מוג'יר א-דין]], מתאר 19 שכונות | המחקר הנוכחי מערער על ההיסטוריות של רבעי ירושלים כחלוקה [[דמוגרפיה|דמוגרפית]]. מקורות מקומיים לפני אמצע המאה ה-20 לא מחלקים את העיר לארבע קבוצות דתיות, אלא למגוון [[שכונה|שכונות]] קטנות הקרויות על פי מוצא התושבים, [[מקצוע|משלח ידם]], או אתרים משמעותיים בהן. [[קאדי|השופט]] הירושלמי בן [[המאה ה-15]], [[מוג'יר א-דין]], מתאר 19 שכונות{{הערה| ראו: Adar Arnon, "The Quarters of Jerusalem in the Ottoman Period", בתוך: '''Middle Eastern Studies''', גיליון 28, עמ' 7.}}. בסוף [[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|התקופה העות'מאנית]], השלטונות חילקו את העיר העתיקה על פי 7 שכונות, מתוכן רק אחת מזוהה עם קבוצה דתית, הנוצרים, וגם היא מתארת את היקף כנסיית הקבר בלבד{{הערה| ראו: אדר ארנון, "מיפקדי האוכלוסייה בירושלים בשלהי התקופה העות'מאנית", בתוך: '''[[קתדרה (כתב עת)|קתדרה לתולדות ארץ ישראל ויישובה]]''', חוברת 6, עמ' 95.}}.{{ש}} | ||
בתחילת המאה ה-20, ירושלים לא הייתה מחולקת לרבעים מבחינה [[עירייה|מוניציפלית]]. גם מבחינה דמוגרפית, אין ראיה לכך שהתושבים התקבצו עד אז ברבעים לפי זהות דתית או לאומית. בשנת [[1905]] האזור שמזוהה כיום כרובע היהודי הכיל רק מעט יותר משפחות יהודיות מאשר מוסלמיות. נתונים דומים נכונים גם לשאר הרבעים | בתחילת המאה ה-20, ירושלים לא הייתה מחולקת לרבעים מבחינה [[עירייה|מוניציפלית]]. גם מבחינה דמוגרפית, אין ראיה לכך שהתושבים התקבצו עד אז ברבעים לפי זהות דתית או לאומית. בשנת [[1905]] האזור שמזוהה כיום כרובע היהודי הכיל רק מעט יותר משפחות יהודיות מאשר מוסלמיות. נתונים דומים נכונים גם לשאר הרבעים{{הערה| ראו: Michelle Campos, "Making Citizens, Contesting Citizenship In Late Ottoman Palestine", בתוך: '''Late Ottoman Palestine''', הוצאת IB Tauris, עמ' 17.}}.{{ש}} | ||
החלוקה המרובעת מופיעה לראשונה [[המאה ה-19|במאה ה-19]] במפות וכתבים של מבקרים [[אירופה|אירופאים]], ומבוססת לא על ריכוזי אוכלוסייה אלא על מוקדים דתיים ואתרי עלייה לרגל. חלוקה זו השתרשה בתפיסה האירופאית של העיר, והכווינה את מדיניות [[המנדט הבריטי]] בנושאי התיישבות ופתרון סכסוכים אתניים ודתיים. רק עם עליית המתח הלאומי בשנות ה-20 וה-30, ובמיוחד לאחר חלוקת העיר [[מלחמת | החלוקה המרובעת מופיעה לראשונה [[המאה ה-19|במאה ה-19]] במפות וכתבים של מבקרים [[אירופה|אירופאים]], ומבוססת לא על ריכוזי אוכלוסייה אלא על מוקדים דתיים ואתרי עלייה לרגל. חלוקה זו השתרשה בתפיסה האירופאית של העיר, והכווינה את מדיניות [[המנדט הבריטי]] בנושאי התיישבות ופתרון סכסוכים אתניים ודתיים. רק עם עליית המתח הלאומי בשנות ה-20 וה-30, ובמיוחד לאחר חלוקת העיר ב[[מלחמת העצמאות]] וכיבושה ב[[מלחמת ששת הימים]] הפכה החלוקה הלאומית-דתית למציאות דמוגרפית בשטח{{הערה|ראו: ונסן למיר, '''ירושלים 1900: עיר הקודש בעידן האפשרויות''',[[הוצאת מאגנס]], עמ' 39.}}. | ||
===מגורי יהודים בירושלים הקדומה=== | ===מגורי יהודים בירושלים הקדומה=== | ||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
לאחר [[חורבן בית שני]] בשנת [[70]] לספירה, החלה להתיישב בירושלים אוכלוסייה זרה, ונותרה בה קהילה יהודית קטנה בשוליו הדרומיים של [[הר ציון]]. לאחר [[מרד בר כוכבא]] בשנת [[135]], גורשה אף קהילה זו והוקמה [[איליה קפיטולינה]] על [[חורבות]] ירושלים. במשך כל [[התקופה הביזנטית בארץ ישראל|התקופה הביזנטית]] לא הורשו יהודים להתגורר בעיר. היהודים שבו לירושלים רק לאחר כיבושה בידי ה[[אסלאם|מוסלמים]] בשנת [[640]], ונאחזו שוב בהר ציון. למעשה, במשך מאות שנים שכן "הרובע היהודי" של ירושלים בהר ציון ובמורדותיו המזרחיים, סמוך ל[[קבר דוד המלך]] ול[[הכותל הדרומי|כותל הדרומי]]. | לאחר [[חורבן בית שני]] בשנת [[70]] לספירה, החלה להתיישב בירושלים אוכלוסייה זרה, ונותרה בה קהילה יהודית קטנה בשוליו הדרומיים של [[הר ציון]]. לאחר [[מרד בר כוכבא]] בשנת [[135]], גורשה אף קהילה זו והוקמה [[איליה קפיטולינה]] על [[חורבות]] ירושלים. במשך כל [[התקופה הביזנטית בארץ ישראל|התקופה הביזנטית]] לא הורשו יהודים להתגורר בעיר. היהודים שבו לירושלים רק לאחר כיבושה בידי ה[[אסלאם|מוסלמים]] בשנת [[640]], ונאחזו שוב בהר ציון. למעשה, במשך מאות שנים שכן "הרובע היהודי" של ירושלים בהר ציון ובמורדותיו המזרחיים, סמוך ל[[קבר דוד המלך]] ול[[הכותל הדרומי|כותל הדרומי]]. | ||
בשנת [[1033]] החריבה [[רעידת אדמה]] את [[חומות ירושלים]] הדרומיות. בעקבות כך צומצם קו החומה, דרום העיר ננטש, והיהודים נאלצו להעתיק את מגוריהם לצפון העיר. הנחה זו מתבססת על עדותם של ה[[צלבנים]], המספרים כיצד פרצו לירושלים מצפון ב[[מסע הצלב הראשון]] בשנת [[1099]] ועברו דרך "שכונת היהודים" | בשנת [[1033]] החריבה [[רעידת אדמה]] את [[חומות ירושלים]] הדרומיות. בעקבות כך צומצם קו החומה, דרום העיר ננטש, והיהודים נאלצו להעתיק את מגוריהם לצפון העיר. הנחה זו מתבססת על עדותם של ה[[צלבנים]], המספרים כיצד פרצו לירושלים מצפון ב[[מסע הצלב הראשון]] בשנת [[1099]] ועברו דרך "שכונת היהודים"{{הערה|ראו: [[דן בהט]], '''אטלס כרטא הגדול לתולדות ירושלים''', עמ' 82.}}. הצלבנים לא התירו ליהודים לגור בירושלים בתקופה ששלטו בה, כמחצית מ[[התקופה הצלבנית בארץ ישראל]]. עדותו של הנוסע [[בנימין מטודלה]] אשר ביקר בירושלים בשנת 1170 לדבריו גרו בירושלים באותה עת ר' (=200) יהודים, אך לטענת מיכאל ארליך מדובר ככל הנראה בטעות של המעתיק, וצריך לומר ד' (=4), שכן כעשור לאחר מכן ביקר בירושלים הנוסע [[פתחיה מרגנשבורג]] והוא מספר על יהודי אחד בלבד שגר בה {{הערה| ראו: "מסעות בנימין מטודלה", בתוך: [[אברהם יערי]] '''מסעות ארץ ישראל''', [[הוצאת מסדה]], עמ' 31.}}. שערי ירושלים נפתחו לכל היהודים רק עם נפילת [[ממלכת ירושלים]] בידי [[צלאח א-דין]] ב-[[1187]]. אז התקבצה הקהילה שוב בהר ציון. | ||
===נדידת הקהילה מהר ציון והתבססותה=== | ===נדידת הקהילה מהר ציון והתבססותה=== | ||
| שורה 44: | שורה 44: | ||
בעקבות שיפור היחס והקלת התנאים כלפי הנתינים היהודים בחסות המעצמות האירופאיות, הגיעו האשכנזים להסדר השבת החוב לנושים המוסלמים בעיר. נדבנים רבים סייעו בדבר, ובעיקר [[אדמונד ג'יימס דה רוטשילד|הברון רוטשילד]], שהשלים את כל יתרת החוב. בעקבות כך החלו האשכנזים לשוב לירושלים, וב[[שנות ה-50 של המאה ה-19]], אף הקימו מחדש את בית הכנסת '[[בית הכנסת החורבה|החורבה]]', ששמו הרשמי הפך ל'בית יעקב', על שם אבי הברון. לאחר שנים אחדות, הקימו האשכנזים ה[[חסידות|חסידים]] את [[בית הכנסת תפארת ישראל]], והקהילה האשכנזית הפכה אט אט לגדולה ודומיננטית בעיר, כמו ברחבי ארץ ישראל. לאחר מאות שנות דיכוי [[אתניות|אתני]] ודתי, התנשאו ברובע היהודי בירושלים שני בתי כנסת גבוהים ובעלי כיפה שחלשו על סביבותיהם. | בעקבות שיפור היחס והקלת התנאים כלפי הנתינים היהודים בחסות המעצמות האירופאיות, הגיעו האשכנזים להסדר השבת החוב לנושים המוסלמים בעיר. נדבנים רבים סייעו בדבר, ובעיקר [[אדמונד ג'יימס דה רוטשילד|הברון רוטשילד]], שהשלים את כל יתרת החוב. בעקבות כך החלו האשכנזים לשוב לירושלים, וב[[שנות ה-50 של המאה ה-19]], אף הקימו מחדש את בית הכנסת '[[בית הכנסת החורבה|החורבה]]', ששמו הרשמי הפך ל'בית יעקב', על שם אבי הברון. לאחר שנים אחדות, הקימו האשכנזים ה[[חסידות|חסידים]] את [[בית הכנסת תפארת ישראל]], והקהילה האשכנזית הפכה אט אט לגדולה ודומיננטית בעיר, כמו ברחבי ארץ ישראל. לאחר מאות שנות דיכוי [[אתניות|אתני]] ודתי, התנשאו ברובע היהודי בירושלים שני בתי כנסת גבוהים ובעלי כיפה שחלשו על סביבותיהם. | ||
גידול האוכלוסייה היהודית הביא ל[[התפוצצות אוכלוסין|פיצוץ אוכלוסין]] ברובע היהודי, ולהתיישבות של יהודים גם ברבעים אחרים, במיוחד ב[[הרובע המוסלמי|רובע המוסלמי]] (שם הוקמו בתי כנסת, ישיבות ופעלה מערכת העיתון "[[חבצלת (כתב עת)|חבצלת]]"). הצפיפות הקשה נגרמה בשל [[עוני]] רב (בין השאר בגלל חלוקת כספי '[[החלוקה]]' למספר רב יותר של נפשות), ל[[מגפה|מגפות]] ולהאמרת מחירי שכר הדירה. כולל הו"ד ([[כולל הולנד ודויטשלנד]]) נחלץ לעזור לעניים, וב-[[1857]] בנה בדרום הרובע היהודי את [[בתי מחסה]]. היה זה מתחם המגורים החדש האחרון שנבנה ברובע, שכן לאחריו לא נותר עוד שטח ריק מבתים. באותו זמן התגוררו ברובע היהודי למעלה מ-10,000 תושבים, מחציתם אשכנזים ומחציתם ספרדים. לפי הערכה, בסוף המאה ה-19 חיו ברובע היהודי כ-20.000 יהודים | גידול האוכלוסייה היהודית הביא ל[[התפוצצות אוכלוסין|פיצוץ אוכלוסין]] ברובע היהודי, ולהתיישבות של יהודים גם ברבעים אחרים, במיוחד ב[[הרובע המוסלמי|רובע המוסלמי]] (שם הוקמו בתי כנסת, ישיבות ופעלה מערכת העיתון "[[חבצלת (כתב עת)|חבצלת]]"). הצפיפות הקשה נגרמה בשל [[עוני]] רב (בין השאר בגלל חלוקת כספי '[[החלוקה]]' למספר רב יותר של נפשות), ל[[מגפה|מגפות]] ולהאמרת מחירי שכר הדירה. כולל הו"ד ([[כולל הולנד ודויטשלנד]]) נחלץ לעזור לעניים, וב-[[1857]] בנה בדרום הרובע היהודי את [[בתי מחסה]]. היה זה מתחם המגורים החדש האחרון שנבנה ברובע, שכן לאחריו לא נותר עוד שטח ריק מבתים. באותו זמן התגוררו ברובע היהודי למעלה מ-10,000 תושבים, מחציתם אשכנזים ומחציתם ספרדים. לפי הערכה, בסוף המאה ה-19 חיו ברובע היהודי כ-20.000 יהודים{{הערה|1=ראו: [http://jiis.org.il/.upload/jewland.pdf אדמות היהודים, עמ' 18].}}. | ||
===בית המטבחיים העירוני=== | ===בית המטבחיים העירוני=== | ||
בית המטבחיים העירוני היה מערבית לרובע היהודי, ליד [[בתי הכנסת הספרדיים]]. בית המטבחיים הפיץ סירחון בסביבתו | בית המטבחיים העירוני היה מערבית לרובע היהודי, ליד [[בתי הכנסת הספרדיים]]. בית המטבחיים הפיץ סירחון בסביבתו{{הערה|{{עיר בראי תקופה|א}}, עמ' 114.}}. נוסע שהיה במקום בשנת 1806 כתב כי "הדבר גורם לריחות רעים ברובע" וכי היהודים סבורים כי המוסלמים קבעוהו במתכוון במקום זה במטרה לפגוע בהם. מקור משנת 1854 מספר כי היה זה המיקום של בית המטבחיים כבר מהתקופה הצלבנית ובכוונה הושאר במקום כדי לשמש מטרד לאוכלוסייה היהודית{{הערה|שם, עמ' 361.}}. מסכם הכותב: "לאור העובדה שברובע הנוצרי שוכן בית-[[בורסקאות|בּוּרְסְקִי]] גדול, יש מקום להניח כי שני הפגעים הם תוצאה של העלבה מחושבת, המצביעה על שנאה אכזרית מצד המוסלמים כלפי מי שאינם מוסלמים"{{הערה|סטיוארט, אצל בן-אריה, שם, עמ' 249-250.}}. | ||
תיאור נוסף מצביע כי המטרד השפיע על הסביבה. "אל בית המטבחיים הוביל מעבר צר אל חצר פתוחה, מרובעת ומוקפת חומות ומחסנים. הבהמות הקשורות לעמודים נשחטות במקום והחלקים זרוקים על הקרקע, הדם ניגר מכל עבר וגם את הזבל אין מסלקים" | תיאור נוסף מצביע כי המטרד השפיע על הסביבה. "אל בית המטבחיים הוביל מעבר צר אל חצר פתוחה, מרובעת ומוקפת חומות ומחסנים. הבהמות הקשורות לעמודים נשחטות במקום והחלקים זרוקים על הקרקע, הדם ניגר מכל עבר וגם את הזבל אין מסלקים"{{הערה|שולץ, "הארץ הקדושה", מצוטט על ידי יהושע בן-אריה, עמ' 362.}}. | ||
הנוסע הצרפתי ש. דה-פארדיו ביקר ברובע בשנת 1849 ומסר תיאור עגום: | הנוסע הצרפתי ש. דה-פארדיו ביקר ברובע בשנת 1849 ומסר תיאור עגום: | ||
:{{ציטוטון|מבוך של סמטאות צרות, עקלקלות ומלוכלכות...באמצע הסמטה, שבין שתי מדרכות, כביכול, בגובה של שתי רגליים, חפורה תעלה. היא מיועדת לחמורים, לסוסים ולשאר בהמות-משא. התעלה היא בדרך-כלל ביב של רפש מסריח... אין מקום להניח את הרגליים...וכשאתה פוגע בבהמה טעונה, הנך מתקשה לסור מפניה בלי ליפול ברפש. ברובע-היהודים יש הרבה קצבים, וכל הפסולת מצטברת לפני הפתחים}} | :{{ציטוטון|מבוך של סמטאות צרות, עקלקלות ומלוכלכות...באמצע הסמטה, שבין שתי מדרכות, כביכול, בגובה של שתי רגליים, חפורה תעלה. היא מיועדת לחמורים, לסוסים ולשאר בהמות-משא. התעלה היא בדרך-כלל ביב של רפש מסריח... אין מקום להניח את הרגליים...וכשאתה פוגע בבהמה טעונה, הנך מתקשה לסור מפניה בלי ליפול ברפש. ברובע-היהודים יש הרבה קצבים, וכל הפסולת מצטברת לפני הפתחים}}{{הערה|מיכאל איש-שלום, '''מסעי נוצרים לארץ-ישראל''', עמ' 585.}}. | ||
===היציאה מהחומות=== | ===היציאה מהחומות=== | ||
| שורה 100: | שורה 100: | ||
[[טעקע:Jewish quarter Jerusalem.jpg|250px|ממוזער|שמאל|שכונת המוגרבים לרגלי הרובע היהודי 1947]] | [[טעקע:Jewish quarter Jerusalem.jpg|250px|ממוזער|שמאל|שכונת המוגרבים לרגלי הרובע היהודי 1947]] | ||
בניגוד ל[[הסכם שביתת הנשק עם ירדן]], שבו נקבע שישראלים יוכלו לפקוד את [[הכותל המערבי]], השלטון הירדני לא אפשר לישראלים להגיע למקום | בניגוד ל[[הסכם שביתת הנשק עם ירדן]], שבו נקבע שישראלים יוכלו לפקוד את [[הכותל המערבי]], השלטון הירדני לא אפשר לישראלים להגיע למקום{{הערה|"הלאומיות בישראל ובעמים - בונים מדינה במזרח התיכון" אייל נווה, נעמי ורד, דוד שחר - הוצאת רכס פרויקטים חינוכים בע"מ - ירושלים - 2009. עמוד 150}}. | ||
=== בשלטון מדינת ישראל === | === בשלטון מדינת ישראל === | ||
זמן קצר אחרי מלחמת ששת הימים החליטה ממשלת ישראל לשקם את הרובע היהודי ולהקים בו יחידות דיור במהירות האפשרית. בין היתר קודמה תוכנית להקים מספר דירות שרד לשרי הממשלה ברובע היהודי | זמן קצר אחרי מלחמת ששת הימים החליטה ממשלת ישראל לשקם את הרובע היהודי ולהקים בו יחידות דיור במהירות האפשרית. בין היתר קודמה תוכנית להקים מספר דירות שרד לשרי הממשלה ברובע היהודי{{הערה|[[דוד קרויאנקר]], "ירושלים - המאבק על מבנה העיר וחזותה"}}. בפועל, [[יגאל אלון]], [[שר החינוך]] באותה עת, היה הפוליטיקאי היחיד שעבר לגור ברובע, בבית שתוכנן ועוצב עבורו{{הערה|{{xnet||מה מסתתר מאחורי המכתב שהסעיר את הרשת: ביקור בביתו של יגאל אלון|3108615}}}} (לאחר פטירתו של אלון בשנת 1980, עברה דירתו לשימוש של בית דין רבני, בשנת 2000 נמכרה לישיבת "[[אש התורה]]" על ידי [[החברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי]]){{הערה|שם=פה גר פעם יגאל אלון?|1={{הארץ|ניר חסון|פה גר פעם יגאל אלון? כך התחרד הרובע היהודי בירושלים|1.1176720|10 ביוני 2011}}}}. בין המתיישבים הראשונים היה הרב [[משה צבי סגל (לוחם מחתרת)|משה צבי סגל]], איש [[חסידות חב"ד|חב"ד]]. במקביל התיישבו החל משנת 1968 בשטחי הרובע היהודי חברי גרעין ה[[נח"ל]] הדתי התעשייתי גנ"ת (של מרכז הקואופרציה של [[הפועל המזרחי]]). חברי הגרעין שנקרא נח"ל מוריה סייעו למתיישבים היהודים הראשונים ברובע המתחדש{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=רעות אודם|שם=חלוצים בין החומות סיפורה של התנחלות נח"ל מוריה בעיר העתיקה|מו"ל=אופיר ביכורים|שנת הוצאה=2016}}}}. | ||
באפריל 1968 הפקיעה מדינת ישראל את שטח הרובע היהודי, לרבות רחבת [[הכותל המערבי|הכותל]] והמבנים שהיו בה. ביולי 1968 החליטה הממשלה להקים את "[[החברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי|החברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים בע"מ]]" כ[[חברה ממשלתית]] בשליטת המדינה. בינואר 1969 נוסדה החברה כדי לשקם ולפתח את הרובע כאתר לאומי, דתי, היסטורי ותרבותי. ב[[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] השלימה החברה את שיקומו ובנייתו של הרובע היהודי, השיגה את מטרתה ואמורה הייתה להיסגר | באפריל 1968 הפקיעה מדינת ישראל את שטח הרובע היהודי, לרבות רחבת [[הכותל המערבי|הכותל]] והמבנים שהיו בה. ביולי 1968 החליטה הממשלה להקים את "[[החברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי|החברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים בע"מ]]" כ[[חברה ממשלתית]] בשליטת המדינה. בינואר 1969 נוסדה החברה כדי לשקם ולפתח את הרובע כאתר לאומי, דתי, היסטורי ותרבותי. ב[[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] השלימה החברה את שיקומו ובנייתו של הרובע היהודי, השיגה את מטרתה ואמורה הייתה להיסגר{{הערה|1=[http://www.mevaker.gov.il/serve/showHtml.asp?bookid=460&id=57&frompage=401&contentid=8372&parentcid=8367&direction=1&bctype=0&frombutton=0&startpage=13&sw=1680&hw=980 מבקר המדינה - דוח שנתי 56ב לשנת 2005 ולחשבונות שנת הכספים 2004, עמוד 388] }}. נכון לשנת 2019 החברה ממשיכה לפעול. | ||
עד מלחמת ששת הימים הפרידה '[[שכונת המוגרבים]]' הערבית שלמרגלות הכותל המערבי בין בתי הרובע ובין סמטת הכותל. בעקבות המלחמה, פונתה השכונה מתושביה, ובתיה הדלים נהרסו לטובת רחבת התפילה. באופן זה נוצר קשר גאוגרפי רציף בין הכותל ובין הרובע היהודי, והוא נחשב כיום לחלק בלתי נפרד ממנו. המשפחות הערביות שהתגוררו ברובע היהודי פונו תמורת פיצוי כספי. חלקן עקרו ל[[אבו דיס]], ומשפחה אחת פונתה רק ב-[[1980]] תמורת פיצוי רב מביתה הרעוע, שנהרס מיד לאחר מכן. אחד המפונים בראשית [[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]] עתר לבית המשפט בדרישה לחכור את ביתו ברובע המשוקם, אך השופט [[חיים כהן (משפטן)|חיים כהן]] דחה את בקשתו, ואמר: | עד מלחמת ששת הימים הפרידה '[[שכונת המוגרבים]]' הערבית שלמרגלות הכותל המערבי בין בתי הרובע ובין סמטת הכותל. בעקבות המלחמה, פונתה השכונה מתושביה, ובתיה הדלים נהרסו לטובת רחבת התפילה. באופן זה נוצר קשר גאוגרפי רציף בין הכותל ובין הרובע היהודי, והוא נחשב כיום לחלק בלתי נפרד ממנו. המשפחות הערביות שהתגוררו ברובע היהודי פונו תמורת פיצוי כספי. חלקן עקרו ל[[אבו דיס]], ומשפחה אחת פונתה רק ב-[[1980]] תמורת פיצוי רב מביתה הרעוע, שנהרס מיד לאחר מכן. אחד המפונים בראשית [[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]] עתר לבית המשפט בדרישה לחכור את ביתו ברובע המשוקם, אך השופט [[חיים כהן (משפטן)|חיים כהן]] דחה את בקשתו, ואמר: | ||
{{ציטוט|תוכן="מטבע הדברים הוא שהשיקום בא לשם החזרת עטרת היישוב היהודי בעיר העתיקה ליושנה, כדי שליהודים יהא שוב, כמו שהיה בעבר, רובע מיוחד להם ליד רובעי המוסלמים והנוצרים והארמנים. אין כל [[אפליה פסולה]] בייחודם של הרבעים האלו - רובע רובע ועדתו" | {{ציטוט|תוכן="מטבע הדברים הוא שהשיקום בא לשם החזרת עטרת היישוב היהודי בעיר העתיקה ליושנה, כדי שליהודים יהא שוב, כמו שהיה בעבר, רובע מיוחד להם ליד רובעי המוסלמים והנוצרים והארמנים. אין כל [[אפליה פסולה]] בייחודם של הרבעים האלו - רובע רובע ועדתו"{{הערה|1=[http://www.constitution.org.il/index.php?option=com_consti_comp&class=1&mytask=view&id=792 בג"ץ 114/78 מוחמד סעיד בורקאן נ' שר האוצר, החברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים בע"מ, שר השיכון פ"ד לב (2) 800]}}.}} | ||
באופן אירוני, חורבנו של הרובע היהודי הוא זה שאִפשֶר גם את שיקומו הטוב ביותר: השנים הראשונות לאחר המלחמה הוקדשו ל[[סקר ארכאולוגי]] ולחפירות הצלה מקיפות, שלא היו אפשריות אילו היה הרובע מאוכלס או בנוי. מחשבה רבה הושקעה בתכנון הרובע מחדש, כאזור מגורים מחד, וכאתר תיירות וארכאולוגיה מאידך. באופן זה רק מעט [[ממצא ארכאולוגי]] מוצג לראווה "על חשבון" שטח בנייה (כמו הקארדו או החומה הרחבה) ואילו מעל רוב הממצאים נבנו בתי מגורים (כמו [[הפרוור ההרודיאני]], השוכן במרתפי [[ישיבת הכותל]], הקארדו הביזנטי, השוכן מתחת לבתי מגורים ועוד). | באופן אירוני, חורבנו של הרובע היהודי הוא זה שאִפשֶר גם את שיקומו הטוב ביותר: השנים הראשונות לאחר המלחמה הוקדשו ל[[סקר ארכאולוגי]] ולחפירות הצלה מקיפות, שלא היו אפשריות אילו היה הרובע מאוכלס או בנוי. מחשבה רבה הושקעה בתכנון הרובע מחדש, כאזור מגורים מחד, וכאתר תיירות וארכאולוגיה מאידך. באופן זה רק מעט [[ממצא ארכאולוגי]] מוצג לראווה "על חשבון" שטח בנייה (כמו הקארדו או החומה הרחבה) ואילו מעל רוב הממצאים נבנו בתי מגורים (כמו [[הפרוור ההרודיאני]], השוכן במרתפי [[ישיבת הכותל]], הקארדו הביזנטי, השוכן מתחת לבתי מגורים ועוד). | ||
| שורה 114: | שורה 114: | ||
בראשית שנות ה-70, במקביל לפעילות הארכאולוגית, החל תהליך של שיקום ובנייה של הרובע, תוך ניסיון לשמר את תוואי הסמטאות הקדום ככל האפשר. בתי הכנסת שוקמו ונוקו מזבל הבהמות ומהלכלוך הרב שהצטבר בהם, ועקב הנסיבות, יכלו הרשויות להטמין את כל כבלי החשמל והטלפון מתחת לאדמה. לאחר דיונים ארוכים נותרו בתי הכנסת 'החורבה' ו'תפארת ישראל' בחורבנם, כדי לשמר במשהו את ימי חורבנו של הרובע. '[[בית הכנסת החורבה|החורבה]]' [[שימור מבנים|שוחזר]] והוקם מחדש ב-[[2010]]. | בראשית שנות ה-70, במקביל לפעילות הארכאולוגית, החל תהליך של שיקום ובנייה של הרובע, תוך ניסיון לשמר את תוואי הסמטאות הקדום ככל האפשר. בתי הכנסת שוקמו ונוקו מזבל הבהמות ומהלכלוך הרב שהצטבר בהם, ועקב הנסיבות, יכלו הרשויות להטמין את כל כבלי החשמל והטלפון מתחת לאדמה. לאחר דיונים ארוכים נותרו בתי הכנסת 'החורבה' ו'תפארת ישראל' בחורבנם, כדי לשמר במשהו את ימי חורבנו של הרובע. '[[בית הכנסת החורבה|החורבה]]' [[שימור מבנים|שוחזר]] והוקם מחדש ב-[[2010]]. | ||
החל משנות ה-80 הפך הרובע לשכונת מגורים מבוקשת בקרב הציבור הדתי והחרדי, חלקם ממוצא . בציבור הדתי לאומי בולטים תלמידי ובוגרי [[ישיבת הסדר|ישיבת ההסדר]] "[[ישיבת הכותל|הכותל]]", השוכנת ברובע. בקרב הציבור החרדי ברובע דומיננטית קבוצת ה"זילברמנים", בני משפחתו הענפה ותלמידיו של הרב [[יצחק שלמה זילברמן]]. הללו נוהגים על פי מנהגי [[הגר"א]], והקימו ברובע מוסדות חינוך מבוקשים הפועלים על פי [[שיטת זילברמן]] וקולטים תלמידים מכל רחבי ירושלים ואף מחוצה לה. בהדרגה הלך והתגבר האופי החרדי של הרובע | החל משנות ה-80 הפך הרובע לשכונת מגורים מבוקשת בקרב הציבור הדתי והחרדי, חלקם ממוצא. בציבור הדתי לאומי בולטים תלמידי ובוגרי [[ישיבת הסדר|ישיבת ההסדר]] "[[ישיבת הכותל|הכותל]]", השוכנת ברובע. בקרב הציבור החרדי ברובע דומיננטית קבוצת ה"זילברמנים", בני משפחתו הענפה ותלמידיו של הרב [[יצחק שלמה זילברמן]]. הללו נוהגים על פי מנהגי [[הגר"א]], והקימו ברובע מוסדות חינוך מבוקשים הפועלים על פי [[שיטת זילברמן]] וקולטים תלמידים מכל רחבי ירושלים ואף מחוצה לה. בהדרגה הלך והתגבר האופי החרדי של הרובע{{הערה|שם=פה גר פעם יגאל אלון?}}. | ||
חיי היום-יום ברובע אינם פשוטים: הסמטאות צרות וצפופות ומרחב המחיה קטן; לא ניתן להגיע עם כלי הרכב הפרטיים עד הבית, ויש להחנותם במגרשי החנייה המעטים שבשולי הרובע; קהל התיירים העצום המשוטט בסמטאות בכל שעות היממה מטריד את מנוחת השכנים. למרות כל זאת, קרבתו הגדולה של הרובע לכותל המערבי והאווירה הקהילתית והדתית, כמו גם סגנון הבתים העתיק הכולל קשתות וכיפות, הפכו אותו לאטרקציה [[מקרקעין|נדל"נית]], ולאחת מהשכונות היקרות ביותר בירושלים. | חיי היום-יום ברובע אינם פשוטים: הסמטאות צרות וצפופות ומרחב המחיה קטן; לא ניתן להגיע עם כלי הרכב הפרטיים עד הבית, ויש להחנותם במגרשי החנייה המעטים שבשולי הרובע; קהל התיירים העצום המשוטט בסמטאות בכל שעות היממה מטריד את מנוחת השכנים. למרות כל זאת, קרבתו הגדולה של הרובע לכותל המערבי והאווירה הקהילתית והדתית, כמו גם סגנון הבתים העתיק הכולל קשתות וכיפות, הפכו אותו לאטרקציה [[מקרקעין|נדל"נית]], ולאחת מהשכונות היקרות ביותר בירושלים. | ||
ב-2019 החלו העבודות המקדימות להקמת פרויקט בשם [[מעלית הכותל]], על פי התכנון צפוי להיבנות פיר למעלית בעומק של כ-26 מטר, ינועו 2 מעליות - אחת לכל כיוון. הפיר נחפר במפלס הרובע היהודי אשר נמצא ב[[רחוב משגב לדך]]. במפלס התחתי של המעלית צפוי להיחפר מנהרה באורך 70 מטרים בה יוקמו חנויות ואולמות כנסים. המנהרה צפויה להסתיים בהגעה ל[[רחבת הכותל המערבי|רחבת הכותל]] ומחסום האבטחה של המקום | ב-2019 החלו העבודות המקדימות להקמת פרויקט בשם [[מעלית הכותל]], על פי התכנון צפוי להיבנות פיר למעלית בעומק של כ-26 מטר, ינועו 2 מעליות - אחת לכל כיוון. הפיר נחפר במפלס הרובע היהודי אשר נמצא ב[[רחוב משגב לדך]]. במפלס התחתי של המעלית צפוי להיחפר מנהרה באורך 70 מטרים בה יוקמו חנויות ואולמות כנסים. המנהרה צפויה להסתיים בהגעה ל[[רחבת הכותל המערבי|רחבת הכותל]] ומחסום האבטחה של המקום{{הערה|{{ישראל היום|נדב שרגאי|עולים לרגל: מעלית הכותל עולה קומה|662055|30 במאי 2019}}}}. | ||
==אתרים ארכאולוגיים והיסטוריים== | ==אתרים ארכאולוגיים והיסטוריים== | ||
| שורה 127: | שורה 127: | ||
הרובע היהודי נחפר ביסודיות בשנות ה-70 וה-80 של המאה ה-20, והממצאים מלמדים על פעילות רבה באזור במשך הדורות. הממצאים הקדומים ביותר הם מימי בית ראשון, והם כוללים את החומה הרחבה, המגדל הישראלי, וכן כלי אוכל ו[[צלמית במזרח הקרוב ובעולם האגאי הקדום|צלמיות]] המוצגים ב[[מוזיאון]] הפרוור ההרודיאני. הממצאים מלמדים כי בשלהי ימי בית ראשון, לפני כ-2,500 שנה, היה אזור זה בתחומי העיר המבוצרת, וכן שיושביו היהודים עסקו ב[[פולחן]] [[עבודה זרה]]. בימי בית שני נקרא המקום בשם 'העיר העליונה של ירושלים'{{הערה|1=י' בן מתתיהו, 'מלחמות היהודים', ספר ה, פרק ד', א}} ויושביו היו [[כהן|כהנים]] אמידים, שנהנו ממעמד גבוה. רוב הממצא העשיר מתקופה זו מוצג במוזיאון הפרוור ההרודיאני, וכולל מבני פאר ובהם רצפות [[פסיפס]], [[מקווה|מקוואות]] רבים, שרידי עמודים מפוארים, [[פרסקו|פרסקאות]] וכדומה. ניתן לבקר באחד מבתי שכונת הכהנים ב[[הבית השרוף|בית השרוף]], המייצג את חורבנה של העיר בשנת 70 לספירה. מהתקופה הרומית נמצאו רעפים ולבנים רבים עם [[טביעות חותם של הלגיון העשירי פרטנסיס]]. | הרובע היהודי נחפר ביסודיות בשנות ה-70 וה-80 של המאה ה-20, והממצאים מלמדים על פעילות רבה באזור במשך הדורות. הממצאים הקדומים ביותר הם מימי בית ראשון, והם כוללים את החומה הרחבה, המגדל הישראלי, וכן כלי אוכל ו[[צלמית במזרח הקרוב ובעולם האגאי הקדום|צלמיות]] המוצגים ב[[מוזיאון]] הפרוור ההרודיאני. הממצאים מלמדים כי בשלהי ימי בית ראשון, לפני כ-2,500 שנה, היה אזור זה בתחומי העיר המבוצרת, וכן שיושביו היהודים עסקו ב[[פולחן]] [[עבודה זרה]]. בימי בית שני נקרא המקום בשם 'העיר העליונה של ירושלים'{{הערה|1=י' בן מתתיהו, 'מלחמות היהודים', ספר ה, פרק ד', א}} ויושביו היו [[כהן|כהנים]] אמידים, שנהנו ממעמד גבוה. רוב הממצא העשיר מתקופה זו מוצג במוזיאון הפרוור ההרודיאני, וכולל מבני פאר ובהם רצפות [[פסיפס]], [[מקווה|מקוואות]] רבים, שרידי עמודים מפוארים, [[פרסקו|פרסקאות]] וכדומה. ניתן לבקר באחד מבתי שכונת הכהנים ב[[הבית השרוף|בית השרוף]], המייצג את חורבנה של העיר בשנת 70 לספירה. מהתקופה הרומית נמצאו רעפים ולבנים רבים עם [[טביעות חותם של הלגיון העשירי פרטנסיס]]. | ||
בתקופה הביזנטית שקק האזור פעילות דתית וציבורית, ועל כך יעידו כנסיית הנֵיאה הענקית, ששרידיה מצויים מתחת לכיכר בתי מחסה, והשני הוא הקארדו הביזנטי, שנסלל כדי לאפשר מעבר ישיר ונוח מהכנסיות שבצפון העיר, לכנסיית הנֵיאה שבדרום. מן [[התקופה הערבית בארץ ישראל|התקופה המוסלמית הקדומה]] לא נותרו ממצאים יוצאי דופן, אך בתקופה הצלבנית בנו [[גרמניה|גרמנים]] חברי [[המסדר הטבטוני]] בתחומי הרובע היהודי של ימינו שתי כנסיות צלבניות, וה[[ארמנים]] הקימו מנזר | בתקופה הביזנטית שקק האזור פעילות דתית וציבורית, ועל כך יעידו כנסיית הנֵיאה הענקית, ששרידיה מצויים מתחת לכיכר בתי מחסה, והשני הוא הקארדו הביזנטי, שנסלל כדי לאפשר מעבר ישיר ונוח מהכנסיות שבצפון העיר, לכנסיית הנֵיאה שבדרום. מן [[התקופה הערבית בארץ ישראל|התקופה המוסלמית הקדומה]] לא נותרו ממצאים יוצאי דופן, אך בתקופה הצלבנית בנו [[גרמניה|גרמנים]] חברי [[המסדר הטבטוני]] בתחומי הרובע היהודי של ימינו שתי כנסיות צלבניות, וה[[ארמנים]] הקימו מנזר{{הערה|1=ד' בהט, מפה בתוך 'אטלס כרטא הגדול לתולדות ירושלים, עמ' 84}}. | ||
* '''[[החומה הרחבה]]''' - (רחוב בוני החומה) - קטע [[ביצור]] המתוארך לימי [[חזקיהו]] המלך, המעיד על גבולה הצפוני של ירושלים בימי [[בית המקדש הראשון]]. רוחבה המיוחד של החומה - שבעה מטרים - הוא שהקנה לה את שמה כבר בפי [[נחמיה]] לפני כ-2,500 שנה, שכנראה ראה שרידים שלה בשובו מ[[בבל]] ({{תנ"ך|נחמיה|ג|ח}}). חשיבותה של החומה היא בהיותה ההוכחה המכרעת הראשונה לכך שירושלים התרחבה אל הגבעה המערבית כבר בימי בית ראשון. | * '''[[החומה הרחבה]]''' - (רחוב בוני החומה) - קטע [[ביצור]] המתוארך לימי [[חזקיהו]] המלך, המעיד על גבולה הצפוני של ירושלים בימי [[בית המקדש הראשון]]. רוחבה המיוחד של החומה - שבעה מטרים - הוא שהקנה לה את שמה כבר בפי [[נחמיה]] לפני כ-2,500 שנה, שכנראה ראה שרידים שלה בשובו מ[[בבל]] ({{תנ"ך|נחמיה|ג|ח}}). חשיבותה של החומה היא בהיותה ההוכחה המכרעת הראשונה לכך שירושלים התרחבה אל הגבעה המערבית כבר בימי בית ראשון. | ||
* '''[[המגדל הישראלי]]''' - (קצה רחוב פלוגת הכותל) ביצור מימי בית ראשון, שהיה מחובר כנראה לחומה הרחבה, השוכנת בסמוך לו. המגדל בנוי באבני [[גוויל]], והיה ככל הנראה חלק משער. הוא נשרף עם חורבן ירושלים והמקדש הראשון בשנת [[586 לפנה"ס]], וביסודותיו נראים עדיין האפר וראשי [[חץ|חצים]] המלמדים על הקרבות. | * '''[[המגדל הישראלי]]''' - (קצה רחוב פלוגת הכותל) ביצור מימי בית ראשון, שהיה מחובר כנראה לחומה הרחבה, השוכנת בסמוך לו. המגדל בנוי באבני [[גוויל]], והיה ככל הנראה חלק משער. הוא נשרף עם חורבן ירושלים והמקדש הראשון בשנת [[586 לפנה"ס]], וביסודותיו נראים עדיין האפר וראשי [[חץ|חצים]] המלמדים על הקרבות. | ||
| שורה 145: | שורה 145: | ||
* '''[[כותל המערבי]]''' - ווערט פארעכנט אלס הייליגסטע פלאץ נאכן הר הבית, וויל ער איז דער נענטסטער וואנט צום [[קודש הקודשים]] פונעם חומת העזרה. דער פלאץ צו מתפלל זיין איז נאר בערך -60 מטר פון צווישן די -500 מטר לענג פונעם. די אנדערע חלק קען מען זען אינעם [[מנהרות הכותל]. | * '''[[כותל המערבי]]''' - ווערט פארעכנט אלס הייליגסטע פלאץ נאכן הר הבית, וויל ער איז דער נענטסטער וואנט צום [[קודש הקודשים]] פונעם חומת העזרה. דער פלאץ צו מתפלל זיין איז נאר בערך -60 מטר פון צווישן די -500 מטר לענג פונעם. די אנדערע חלק קען מען זען אינעם [[מנהרות הכותל]. | ||
* '''[[בית כנסת החורבה]]''' - (רחוב היהודים 89) - א שול וואס איז אריבער אסאך גלגולים, {{ביאור|עס איז שוין געווען פארדעם א קליין שול וואס איז געבויט ארום יאר [[ה'ק"ס]] און איז צופאלן אין יאר [[ה'רל"ד]] און דעמאלס איז ג'אסער'ט געווארן פאר אידן צו דאווענען דארט ביזן צוזאמפאלן אינגאנצן אין יאר [[תנ"ב]]}} עס איז געבויט געווארן ארום יאר [[ה'ת"ס]] מיט הילף פונעם קהילה פון [[רבי יהודה החסיד]], אין יאר [[ה'תפ"א]] האבן די אראבער דאס צרוק צובראכן, דערנאך איז עס צרוקגעבויט אין יאר [[ה'תרכ"ד]], און צרוק צופאלן פון א באמבאדירונג אין יאר [[ה'תש"ח]]. דערנאך איז עס צרוק געבויעט אין יאר [[ה'תש"ע]]. | * '''[[בית כנסת החורבה]]''' - (רחוב היהודים 89) - א שול וואס איז אריבער אסאך גלגולים, {{ביאור|עס איז שוין געווען פארדעם א קליין שול וואס איז געבויט ארום יאר [[ה'ק"ס]] און איז צופאלן אין יאר [[ה'רל"ד]] און דעמאלס איז ג'אסער'ט געווארן פאר אידן צו דאווענען דארט ביזן צוזאמפאלן אינגאנצן אין יאר [[תנ"ב]]}} עס איז געבויט געווארן ארום יאר [[ה'ת"ס]] מיט הילף פונעם קהילה פון [[רבי יהודה החסיד]], אין יאר [[ה'תפ"א]] האבן די אראבער דאס צרוק צובראכן, דערנאך איז עס צרוקגעבויט אין יאר [[ה'תרכ"ד]], און צרוק צופאלן פון א באמבאדירונג אין יאר [[ה'תש"ח]]. דערנאך איז עס צרוק געבויעט אין יאר [[ה'תש"ע]]. | ||
* '''[[בתי הכנסת הספרדיים]]''' - (רחוב משמרות הכהונה) - א בניין מיט פיר שולן, 3 ספרד'ישע און 1 אשכנזישע. די עלטסטע פון זיי הייסט אופן נאמען פון [[רבן יוחנן בן זכאי]], און ווי זעט אויס איז עס געבויט ארום | * '''[[בתי הכנסת הספרדיים]]''' - (רחוב משמרות הכהונה) - א בניין מיט פיר שולן, 3 ספרד'ישע און 1 אשכנזישע. די עלטסטע פון זיי הייסט אופן נאמען פון [[רבן יוחנן בן זכאי]], און ווי זעט אויס איז עס געבויט ארום [[ה'שס"א]]. דערנאך איז צוגעבויעט געווארן 'אליהו הנביא' 'בית הכנסת האמצעי' און 'בית הכנסת האיסטנבולי'. די שולן זענען געשעדיגט געווארן ביים פארטריבן די אידן פון [[אלט שטאט]] אין יאר ה'תש"ח. און איז נאכדעם צרוק פאראכטן געווארן. | ||
* '''[[תפארת ישראל שול]]''' - (רחוב הקראים) - א גרויסע שול געבויעט אין יאר [[ה'תרל"ה]] דורך תלמידים פונעם [[ריזינער]]{{ביאור|עס איז דא וואס זאגן אז דער ריזינער האט געגבן די געלד צום בויען.}} און איז צוזאמגעפאלן פון א באמבאדירונג אין יאר [[ה'תש"ח]], היינט האלט מען אינמיטן דאס צריק בויען. | * '''[[תפארת ישראל שול]]''' - (רחוב הקראים) - א גרויסע שול געבויעט אין יאר [[ה'תרל"ה]] דורך תלמידים פונעם [[ריזינער]]{{ביאור|עס איז דא וואס זאגן אז דער ריזינער האט געגבן די געלד צום בויען.}} און איז צוזאמגעפאלן פון א באמבאדירונג אין יאר [[ה'תש"ח]], היינט האלט מען אינמיטן דאס צריק בויען. | ||
* '''[[בית כנסת הרמב"ן]]''' - (רחוב היהודים) - בית הכנסת הקדום ביותר ברובע היהודי, המתוארך למחצית [[המאה ה-15]], ומשמש כ[[בית כנסת]] [[אשכנזים|אשכנזי]] וכ[[בית מדרש]]. מבנה בית הכנסת היה הראשון ששוקם לאחר [[מלחמת ששת הימים]] ב-[[1967]], כדי לחנכו מחדש במלאת 700 שנה בדיוק לביקור [[הרמב"ן]] בירושלים ב-[[ה'כ"ז]] (1267 למנינם). | * '''[[בית כנסת הרמב"ן]]''' - (רחוב היהודים) - בית הכנסת הקדום ביותר ברובע היהודי, המתוארך למחצית [[המאה ה-15]], ומשמש כ[[בית כנסת]] [[אשכנזים|אשכנזי]] וכ[[בית מדרש]]. מבנה בית הכנסת היה הראשון ששוקם לאחר [[מלחמת ששת הימים]] ב-[[1967]], כדי לחנכו מחדש במלאת 700 שנה בדיוק לביקור [[הרמב"ן]] בירושלים ב-[[ה'כ"ז]] (1267 למנינם). | ||
* '''[[ישיבת המקובלים בית אל|בית כנסת בית אל]]''' - (רחוב בית אל) - בית כנסת של [[קבלה|מקובלים]], שהיה פעיל מאד מ[[המאה ה-19]] ועד תש"ח ובו פעלה | * '''[[ישיבת המקובלים בית אל|בית כנסת בית אל]]''' - (רחוב בית אל) - בית כנסת של [[קבלה|מקובלים]], שהיה פעיל מאד מ[[המאה ה-19]] ועד תש"ח ובו פעלה ישיבת המקובלים בית אל. בבית הכנסת נקשרו סיפורים ואגדות על טקסים ותפילות [[תיקון חצות]] ייחודיים שנערכו בו. שער הכניסה המשוחזר של בית הכנסת מציג את שערי העיר העתיקה, ומדגיש את [[שער הרחמים]] שדרכו, על פי [[המסורת היהודית]], ייכנס [[המשיח]]. | ||
* '''[[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת צמח צדק]]''' | * '''[[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת צמח צדק]]''' - (רחוב חב"ד) - נקנה על ידי חסידים של [[רבי מנחם מנדל שניאורסון (הצמח צדק)]] בשנת [[ה'תרי"ח]] (1858 למנינם), וב-[[ה'תרל"ט]] הוא שופץ ונוסף לו קומה שניה (ששם הבית כנסת הפעיל כיום). ב-[[ה'תרס"ז]] הוא הורחב שוב ונוסף לו חצר ובית לידו. בימי שלטון [[הלגיון הירדני]] הוא נותר בשלימותו, ואחרי [[מלחמת ששת הימים]] קנו אותו בחזרה מידי משפחה ערבית שהשתכן שם בשליחות [[הרבי מלובביץ']]. כיום יש שם בית כנסת, [[בית חב"ד]] ו[[מקווה טהרה]], ומתקיים בו גם כולל אברכים. | ||
* '''בית הכנסת סטרעטין''' - (רחוב היהודים) - בית כנסת חסידי חדש, שנבנה בעשור השני של [[המאה ה-21]] בצמוד לבית הכנסת [[החורבה]]. | * '''בית הכנסת סטרעטין''' - (רחוב היהודים) - בית כנסת חסידי חדש, שנבנה בעשור השני של [[המאה ה-21]] בצמוד לבית הכנסת [[החורבה]]. | ||
* '''[[המרכז הקראי (ירושלים)|המרכז הקהילתי הקראי]]''' - (רחוב הקראים) - בית הכנסת היחיד ברובע היהודי, השייך לקהילת ה[[קראים]]. המבנה שקוע לעומק של כשני מטרים, דבר המעיד על בנייתו בתקופה קדומה יותר, שבה פני הקרקע היו נמוכים יותר, כנראה ב[[המאה ה-15|מאה ה-15]], עם מעבר [[היישוב]] היהודי לאזור זה. | * '''[[המרכז הקראי (ירושלים)|המרכז הקהילתי הקראי]]''' - (רחוב הקראים) - בית הכנסת היחיד ברובע היהודי, השייך לקהילת ה[[קראים]]. המבנה שקוע לעומק של כשני מטרים, דבר המעיד על בנייתו בתקופה קדומה יותר, שבה פני הקרקע היו נמוכים יותר, כנראה ב[[המאה ה-15|מאה ה-15]], עם מעבר [[היישוב]] היהודי לאזור זה. | ||
| שורה 164: | שורה 164: | ||
*'''[[ישיבת פורת יוסף]]''' | *'''[[ישיבת פורת יוסף]]''' | ||
*'''[[ישיבת תפארת ירושלים]]''' | *'''[[ישיבת תפארת ירושלים]]''' | ||
*'''[[ישיבת עץ חיים]]''' | *'''[[ישיבת עץ חיים]]''' | ||
סניף של תנועת הנוער [[בני עקיבא]]. | סניף של תנועת הנוער [[בני עקיבא]]. | ||
| שורה 226: | שורה 226: | ||
* ניתוח הסיבות לנפילת הרובע בתש"ח באתר [http://daat.ac.il/daat/history/maamarim/halukata-2.htm דעת] | * ניתוח הסיבות לנפילת הרובע בתש"ח באתר [http://daat.ac.il/daat/history/maamarim/halukata-2.htm דעת] | ||
*{{קתדרה|ציפורה שחורי-רובין ושפרה שורץ|מגרשי המשחקים של גוגנהיימר-הדסה" המתנ"ס של שנות העשרים|86.9|86, ינואר 1998}} | *{{קתדרה|ציפורה שחורי-רובין ושפרה שורץ|מגרשי המשחקים של גוגנהיימר-הדסה" המתנ"ס של שנות העשרים|86.9|86, ינואר 1998}} | ||
*מיכאל יעקובסון: [https://michaelarch.wordpress.com/2017/11/04/סיבוב-בארבעת-בתי-הכנסת-הספרדיים-ברובע/ סיבוב בארבעת בתי הכנסת הספרדיים ברובע היהודי בירושלים], באתר 'חלון אחורי', 4 בנובמבר 2017 | *מיכאל יעקובסון: [https://michaelarch.wordpress.com/2017/11/04/סיבוב-בארבעת-בתי-הכנסת-הספרדיים-ברובע/ סיבוב בארבעת בתי הכנסת הספרדיים ברובע היהודי בירושלים], באתר 'חלון אחורי', 4 בנובמבר 2017 | ||
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007535600305171|רובע היהודי (ירושלים, ישראל)}} | * {{דף שער בספרייה הלאומית|987007535600305171|רובע היהודי (ירושלים, ישראל)}} | ||
== הערות שוליים == | == הערות שוליים == | ||
{{הערות שוליים}} | {{ביאורים}}{{הערות שוליים}} | ||
{{העיר העתיקה}} | {{העיר העתיקה}} | ||
| שורה 240: | שורה 238: | ||
{{בקרת זהויות}} | {{בקרת זהויות}} | ||
[[ | [[קאטעגאריע:הרובע היהודי|*]] | ||
[[ | [[קאטעגאריע:יישובים עבריים שנחרבו במלחמת העצמאות]] | ||
[[ | [[קאטעגאריע:העיר העתיקה: שכונות]] | ||
{{וח}} | {{וח}} | ||
{{מיון ויקיפדיה|דף=הרובע היהודי|גרסה=35681112|פריט=Q1186403}} | {{מיון ויקיפדיה|דף=הרובע היהודי|גרסה=35681112|פריט=Q1186403}} | ||
[[HE:הרובע היהודי]] | [[HE:הרובע היהודי]] | ||