319
רעדאגירונגען
קיין רעדאגירונג באמערקונג
תכלית (שמועס | ביישטייערונגען) |
תכלית (שמועס | ביישטייערונגען) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
אלס יוגענט האט ער זיך בייקאנט מיט רבי שלום אליעזר'ל ראצפערט'ער, ביים קומען נאך קוקן דעם קלויזענבורג'ער רבס זוהן - ליפא'לה. וואס איז געווען געטרוגען צו זיך משדך זיין מיט רבי זלמן לייב'ס שוועסטער{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=[[חסידות צאנז קלויזנבורג]]|שם="זכרתי ימים מקדם" בתוך בטאון "צאנז", חודש [[אדר ב']]|מקום הוצאה=[[נתניה]]|מו"ל="אגוד חסידי צאנז"|שנת הוצאה=תשפ"ד|עמ=20}}.}}. | אלס יוגענט האט ער זיך בייקאנט מיט רבי שלום אליעזר'ל ראצפערט'ער, ביים קומען נאך קוקן דעם קלויזענבורג'ער רבס זוהן - ליפא'לה. וואס איז געווען געטרוגען צו זיך משדך זיין מיט רבי זלמן לייב'ס שוועסטער{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=[[חסידות צאנז קלויזנבורג]]|שם="זכרתי ימים מקדם" בתוך בטאון "צאנז", חודש [[אדר ב']]|מקום הוצאה=[[נתניה]]|מו"ל="אגוד חסידי צאנז"|שנת הוצאה=תשפ"ד|עמ=20}}.}}. | ||
== | ==אין שואה== | ||
אין יאהר תש"ד לערנדיג אין אוהעל'ער ישיבה איז ער געכאפט געווארן דארעכן נאצים ימ"ש און ער איז געשיקט געווארן צום געטא{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=12219&CategoryID=2043|כותרת=שיחת השבוע 1523 {{!}} טוב לשמוח|אתר=[[שיחת השבוע]] חב"ד}}.}} אינאיינעם מיט זיין זיידע רבי דוד דוב און זיין באבע רויזא בלומא. רבי זלמן לייב האט מצליח געווען צו אנטלויפן קיין ווייצטען און זיך צוריק קערן צו זיין עלטערן'ס הויז. נאך א קארצען וויילע איז ער צוריק געכאפט געווארן אינאיינעם מיטן גאנצען משפחה און דו ארטיגע וואיינערס קיין בודאפעשט, נאך צוויי וואכן זענען זיי גענומען געווארן צום אושוויץ'ען לאגער. דארטן איז ער אריינגענומען צום "קינדער לאגער". ערב ראש השנה איז ער גענומען געווארן צוזאמען מיט נאך אסאך קינדער און עלטער פון יאהר 14 - 18 צום סעלעקצייע און גענומען געווארן צום טויט. ער איז געראטעוועט געווארן און אין א דרך נס איז ער נישט גענומען געווארן צום טויט, ער איז געשיקט געווארן צו ארבעטן אין דעם קאך פונעם לאגער און דארטן האט ער זיך מוסר נפש געווען צו ברענגען עסען פאר זיין טאטע און פאר נאך יודען. | |||
ביים יום טוב סוכות האט ער געגעסן מיט מסירות נפש א כזית אין א סוכה וואס זיין פאטער האט געבויט דארטן אין דעם לאגער, ער איז געשלאגען געווארן מערדעליכע קלעפ און בנס איז ער געבליבן לעבן{{הערה|{{אוצר החכמה|רבי צבי הירש מייזליש|"שער מחמדים" בתוך שו"ת מקדשי השם|195588|מהדורה חדשה, חלק א'|עמוד דיגיטלי=38|מקום הוצאה=[[ירושלים]]|שנת הוצאה=[[תשס"ח]]}}.}}. נאך א תקופה איז ער מיט נאך פופציג יודען גענומען געווארן צום טראנספארט צו ארבעט לאגערס אין דייטשלאנד און ער איז געבליבן לעבן. | |||
== | ==אין אמעריקע== | ||
לאחר השואה היגר לארצות הברית והיה מהתלמידים הראשונים בישיבתו של [[רבי שלמה הלברשטאם (השני)|רבי שלמה הלברשטאם]] מבאבוב. כמו כן התקרב ל[[רבי יואל מסאטמר]]. כשאביו עבר ל[[שיקאגו]] עבר להתגורר בסמוך אליו, הוא שימש כמלמד ב[[תלמוד תורה]] החרדי בעיר והקים בית כנסת. הוא נישא ללאה רילא בתו של רבי בנימין חיים פלדמן, תלמידו של [[רבי יהודה מאיר שפירא|רבי מאיר שפירא]] (וחותנו בזיווג שלישי של [[רבי יצחק טוביה וייס]]). לאחר נישואיו התגורר בשכונת [[קראון הייטס]] בסמיכות ל[[מרכז חב"ד העולמי – 770|מרכז חב"ד 770]]{{הערה|[https://youtu.be/tgkseq2OuuM בשיחה מבנו אב"ד לימנוב] על החינוך בבית הוריו.}}, הוא הקים בית כנסת בביתו. כשהתגורר בקראון היטס היה צועד רגלית מדי [[שבת]] בצהריים ל[[ויליאמסבורג (ברוקלין)|וויליאמסבורג]] כדי להשתתף ב[[טיש]] [[סעודה שלישית]] אצל רבי יואל מסאטמר. לאחר כמה שנים עבר להתגורר ב[[בורו פארק]], שם הקים בית כנסת בשדרה ה-18{{הערה|כיום נמצא שם בית המדרש של חסידות ספינקא (של [[הרב מאיר אלעזר וייס]]).}}, כמן כן היה מקורב לדודו [[רבי שלמה הלברשטאם (השני)|רבי שלמה הלברשטאם]] האדמו"ר מבאבוב. | לאחר השואה היגר לארצות הברית והיה מהתלמידים הראשונים בישיבתו של [[רבי שלמה הלברשטאם (השני)|רבי שלמה הלברשטאם]] מבאבוב. כמו כן התקרב ל[[רבי יואל מסאטמר]]. כשאביו עבר ל[[שיקאגו]] עבר להתגורר בסמוך אליו, הוא שימש כמלמד ב[[תלמוד תורה]] החרדי בעיר והקים בית כנסת. הוא נישא ללאה רילא בתו של רבי בנימין חיים פלדמן, תלמידו של [[רבי יהודה מאיר שפירא|רבי מאיר שפירא]] (וחותנו בזיווג שלישי של [[רבי יצחק טוביה וייס]]). לאחר נישואיו התגורר בשכונת [[קראון הייטס]] בסמיכות ל[[מרכז חב"ד העולמי – 770|מרכז חב"ד 770]]{{הערה|[https://youtu.be/tgkseq2OuuM בשיחה מבנו אב"ד לימנוב] על החינוך בבית הוריו.}}, הוא הקים בית כנסת בביתו. כשהתגורר בקראון היטס היה צועד רגלית מדי [[שבת]] בצהריים ל[[ויליאמסבורג (ברוקלין)|וויליאמסבורג]] כדי להשתתף ב[[טיש]] [[סעודה שלישית]] אצל רבי יואל מסאטמר. לאחר כמה שנים עבר להתגורר ב[[בורו פארק]], שם הקים בית כנסת בשדרה ה-18{{הערה|כיום נמצא שם בית המדרש של חסידות ספינקא (של [[הרב מאיר אלעזר וייס]]).}}, כמן כן היה מקורב לדודו [[רבי שלמה הלברשטאם (השני)|רבי שלמה הלברשטאם]] האדמו"ר מבאבוב. | ||
| שורה 40: | שורה 40: | ||
נפטר ב[[כ"ד באדר א']] [[תשפ"ד]] ו[[קבורה (יהדות)|נקבר]] סמוך לאביו בחלקת [[חסידות סאטמר]] ב[[בית הקברות]] ב[[ניו ג'רזי]]. כממלא מקומו ברבנות העיירה והקהילה בסי גייט מונה בנו הגדול הרב דוד דוב שבשנים האחרונות שימש כרבה הצעיר של העיירה והקהילה - "קהל יראים"{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.bechatzros.com/post/97856674|כותרת="וזרח השמש ובא השמש" - הגה"צ רבי דוד דוב מייזליש שליט"א מונה לגאב"ד סיגעיט|אתר=[[בחצרות הקודש]]}}.}}. | נפטר ב[[כ"ד באדר א']] [[תשפ"ד]] ו[[קבורה (יהדות)|נקבר]] סמוך לאביו בחלקת [[חסידות סאטמר]] ב[[בית הקברות]] ב[[ניו ג'רזי]]. כממלא מקומו ברבנות העיירה והקהילה בסי גייט מונה בנו הגדול הרב דוד דוב שבשנים האחרונות שימש כרבה הצעיר של העיירה והקהילה - "קהל יראים"{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.bechatzros.com/post/97856674|כותרת="וזרח השמש ובא השמש" - הגה"צ רבי דוד דוב מייזליש שליט"א מונה לגאב"ד סיגעיט|אתר=[[בחצרות הקודש]]}}.}}. | ||
== | ==זיינע ספרים== | ||
*'''בנין יקותיאל''' - על הספר "מילי דמיטב", שחיבר [[רבי משה יוסף טייטלבוים]] אב"ד אועהל (- שהוציא לאור מחדש){{הערה|{{אוצר החכמה|[[מאיר וונדר]]|אנציקלופדיה לחכמי גליציה|640168|חלק ג'|עמוד דיגיטלי=74|מקום הוצאה=[[ירושלים]]|שנת הוצאה=תשל"ח - תשנ"ז}}.}}. בשנת [[תשכ"ב]] קיבל את הסכמתו של [[הרב מטשעבין]]. | *'''בנין יקותיאל''' - על הספר "מילי דמיטב", שחיבר [[רבי משה יוסף טייטלבוים]] אב"ד אועהל (- שהוציא לאור מחדש){{הערה|{{אוצר החכמה|[[מאיר וונדר]]|אנציקלופדיה לחכמי גליציה|640168|חלק ג'|עמוד דיגיטלי=74|מקום הוצאה=[[ירושלים]]|שנת הוצאה=תשל"ח - תשנ"ז}}.}}. בשנת [[תשכ"ב]] קיבל את הסכמתו של [[הרב מטשעבין]]. | ||