אונטערשייד צווישן ווערסיעס פון "רוי:יוסף"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
428 בייטן אראפגענומען ,  פֿאַר 2 יאָר
←‏יוסף באסלאם: רעדאגירונג
(געשאַפן בלאַט מיט '{{פירוש נוסף|נוכחי=יוסף בן יעקב (אישיות מהתנ"ך)}} {{מנהיג|מקום לידה=חרן, הממלכה החתית הקדומה |תפקיד1={{תפקידים מוויקינתונים}}}} '''יוֹסֵף''' הוא אישיות מהתנ"ך, בנם של יעקב ורחל. במסורת היהודית נקרא גם יוסף הצדיק. נקרא בשמו על ידי רחל אמו, שהייתה אי-פורי...')
 
(←‏יוסף באסלאם: רעדאגירונג)
שורה 118: שורה 118:
{{ערך מורחב|ערך=[[ספירת היסוד]]}}
{{ערך מורחב|ערך=[[ספירת היסוד]]}}
ב[[ספר הזוהר]] ובספרי ה[[קבלה]], [[ספירה (קבלה)|מידת]] ה"[[ספירת היסוד|יסוד]]" אשר מסמלת את הקדושה נקראת מידתו של יוסף, וכאשר נאמר "וצדיק יסוד עולם"{{הערה|{{תנ"ך|משלי|י|כה}}}} – הצדיק הוא יוסף. גם ב[[תנועת החסידות|חסידות]] דמותו של יוסף משמשת פעמים רבות כדי לסמל את הקדושה וההתגברות על החטא. כמו כן, בסדר ה[[אושפיזין]] נמצא יוסף ביום השישי של [[סוכות]] (או ביום הרביעי לפי מנהג [[הגר"א]]), והוא כנגד מדת היסוד. בחסידויות שונות (כמו [[חסידות בעלז]]) עורכים [[טיש]] מיוחד שנקרא "ויוסף הוא המשביר" הנחשב כסגולה לפרנסה.
ב[[ספר הזוהר]] ובספרי ה[[קבלה]], [[ספירה (קבלה)|מידת]] ה"[[ספירת היסוד|יסוד]]" אשר מסמלת את הקדושה נקראת מידתו של יוסף, וכאשר נאמר "וצדיק יסוד עולם"{{הערה|{{תנ"ך|משלי|י|כה}}}} – הצדיק הוא יוסף. גם ב[[תנועת החסידות|חסידות]] דמותו של יוסף משמשת פעמים רבות כדי לסמל את הקדושה וההתגברות על החטא. כמו כן, בסדר ה[[אושפיזין]] נמצא יוסף ביום השישי של [[סוכות]] (או ביום הרביעי לפי מנהג [[הגר"א]]), והוא כנגד מדת היסוד. בחסידויות שונות (כמו [[חסידות בעלז]]) עורכים [[טיש]] מיוחד שנקרא "ויוסף הוא המשביר" הנחשב כסגולה לפרנסה.
==יוסף באסלאם==
[[סורה]] (פרק) מספר 12 ב[[הקוראן|קוראן]] היא [[סורת יוסף|סורת יוסֻף]] (ב[[ערבית]]: سورة يوسف) והיא מספרת על יוסף ואחיו. בדומה לסורות אחרות בקוראן, התיאור המופיע בקוראן דומה בפרטים מסוימים לסיפור המקראי, אך מוסיף ומשנה במספר מקומות.


==ראו גם==
==ראו גם==
486

רעדאגירונגען

נאוויגאציע מעניו