בדוקי עריכות אוטומטית, אינטערפעיס רעדאקטארן, אינטערפעיס אדמיניסטראַטאָרן, סיסאפן, מייבאים, מעדכנים, מייבא, אספקלריה רעדאקטארן
46,364
רעדאגירונגען
קיין רעדאגירונג באמערקונג
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 33: | שורה 33: | ||
אויסער מסכת אבות, ווערט רבי אלעזר בן ערך נישט דערמאנט אין די משנה, און גאר ווייניג ווערט פון אים געברענגט אין [[ברייתא|ברייתות]]. דער איינציגסטער מימרא געברענגט פון אים אין בבלי איז אז די חכמים האבן [[אסמכתא (דרשה)|מסמיך]] געווען דער חיוב פון [[נטילת ידים]] פאר'ן עסן ברויט צום פסוק{{הערה|{{תנ"ך|ויקרא|טו|יא}}}} "וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע בּוֹ הַזָּב וְיָדָיו לֹא שָׁטַף בַּמָּיִם… וְטָמֵא"{{הערה|{{בבלי|חולין|קו|א}}}}. נאך הלכות ווערן געברענגט פון אים אין [[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]]{{הערה|{{ירושלמי|חלה|ג|א}}; {{ירושלמי|יבמות|ב|א}}}}. | אויסער מסכת אבות, ווערט רבי אלעזר בן ערך נישט דערמאנט אין די משנה, און גאר ווייניג ווערט פון אים געברענגט אין [[ברייתא|ברייתות]]. דער איינציגסטער מימרא געברענגט פון אים אין בבלי איז אז די חכמים האבן [[אסמכתא (דרשה)|מסמיך]] געווען דער חיוב פון [[נטילת ידים]] פאר'ן עסן ברויט צום פסוק{{הערה|{{תנ"ך|ויקרא|טו|יא}}}} "וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע בּוֹ הַזָּב וְיָדָיו לֹא שָׁטַף בַּמָּיִם… וְטָמֵא"{{הערה|{{בבלי|חולין|קו|א}}}}. נאך הלכות ווערן געברענגט פון אים אין [[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]]{{הערה|{{ירושלמי|חלה|ג|א}}; {{ירושלמי|יבמות|ב|א}}}}. | ||
פון זיינע ווערטער אין אגדה: רבי אלעזר בן ערך אומר: כשירד הקב"ה על [[בארג סיני|הר סיני]] ליתן התורה לישראל ירדו עמו ששים רבוא של מלאכים כנגד ששים רבוא של גבורי ישראל, ובידם זיינות ועטרות. ועטרו את כל ישראל כתר שם המפורש. וכל אותן הימים עד שלא באו לאותו מעשה (מעשה העגל) היו טובים לפני הקב"ה כמלאכי השרת, ולא משל בהם מלאך המוות ולא היו יוצאים לנקביהם כבני אדם. וכיון שעשו מעשה העגל כעס הקב"ה עליהם ואמר: סבור הייתי שתהיו לפני כמלאכי השרת, שנאמר{{הערה|{{תנ"ך|תהלים|פב|ו}}}}: "אֲנִי אָמַרְתִּי אֱלֹהִים אַתֶּם וּבְנֵי עֶלְיוֹן כֻּלְּכֶם" – עכשיו: "אָכֵן כְּאָדָם תְּמוּתוּן וּכְאַחַד הַשָּׂרִים תִּפֹּלוּ"{{הערה|פרקי דרבי אליעזר | פון זיינע ווערטער אין אגדה: רבי אלעזר בן ערך אומר: כשירד הקב"ה על [[בארג סיני|הר סיני]] ליתן התורה לישראל ירדו עמו ששים רבוא של מלאכים כנגד ששים רבוא של גבורי ישראל, ובידם זיינות ועטרות. ועטרו את כל ישראל כתר שם המפורש. וכל אותן הימים עד שלא באו לאותו מעשה (מעשה העגל) היו טובים לפני הקב"ה כמלאכי השרת, ולא משל בהם מלאך המוות ולא היו יוצאים לנקביהם כבני אדם. וכיון שעשו מעשה העגל כעס הקב"ה עליהם ואמר: סבור הייתי שתהיו לפני כמלאכי השרת, שנאמר{{הערה|{{תנ"ך|תהלים|פב|ו}}}}: "אֲנִי אָמַרְתִּי אֱלֹהִים אַתֶּם וּבְנֵי עֶלְיוֹן כֻּלְּכֶם" – עכשיו: "אָכֵן כְּאָדָם תְּמוּתוּן וּכְאַחַד הַשָּׂרִים תִּפֹּלוּ"{{הערה|{{פרקי דרבי אליעזר|מז}}}}. | ||
אין [[ילקוט שמעוני]] ווערן געברענגט א צאל דרשות פון רבי אלעזר בן ערך אין [[אגדתא|אגדה]]{{הערה|{{ילקוט שמעוני|בראשית|עו}}; {{ילקוט שמעוני|תהלים|תתו}}}}. | אין [[ילקוט שמעוני]] ווערן געברענגט א צאל דרשות פון רבי אלעזר בן ערך אין [[אגדתא|אגדה]]{{הערה|{{ילקוט שמעוני|בראשית|עו}}; {{ילקוט שמעוני|תהלים|תתו}}}}. | ||