אונטערשייד צווישן ווערסיעס פון "רבי יצחק אייזיק סאפרין"

פון המכלול
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ק (←‏דרויסנדע לינקס: אינערליכע פארבינדונגען)
צייכן: צוריקגעשטעלט
ק (←‏דרויסנדע לינקס: פארראכטן לינק)
צייכן: מאנועל צוריקשטעל
שורה 78: שורה 78:
* [http://www.hebrewbooks.org/3798 מגלת סתרים]
* [http://www.hebrewbooks.org/3798 מגלת סתרים]


* [[s:היכל הברכה|היכל הברכה]] אויף [[חמשה חומשי תורה]] אויף [[ויקיטקסט]] זייטל
* [[s:היכל הברכה|היכל הברכה]] אויף [[חמשה חומשי תורה]] אויף ויקיטקסט זייטל


== רעפערענצן ==
== רעפערענצן ==

רעוויזיע פון 13:47, 25 אפריל 2023


פאראמעטער פעלערן אין מוסטער:אישיות רבנית

פאראמעטער [ חיבוריו, מקום פטירה ] ערשיינען נישט אין מוסטער דעפיניציע

רבי יצחק אייזיק סאפרין
געבורט כ"ה בשבט תקס"ו
פטירה י' באייר תרל"ד
וואוין אָרט פינטשוב, קומרנה
שני האדמו"ר מקומרנה
כ"א באב ה'תקע"חי' באייר תרל"ד


פאראמעטער פעלערן אין מוסטער:אנדערע באדייט

פאראמעטער [ ראו ] ערשיינען נישט אין מוסטער דעפיניציע

רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין (כ"ה בשבט תקס"ו, 1806 - י' באייר תרל"ד, 1874) היה האדמו"ר השני מקומרנא.

קורות חייו

נולד לרבי אלכסנדר סנדר אייכנשטיין, רב בזידיטשוב ובקומרנא, בכ"ה בשבט תקס"ו, לאחר שהתייתם מאביו בגיל 12, גדל אצל דודו רבי צבי הירש מזידיטשוב אותו הוא החשיב כרבו המובהק, ולאחר חתונתו עבר לגור בעיירה פינטשוב שם כיהן חמיו, רבי אברהם מרדכי כרב, בפינטשוב הוא התחיל לנהוג באדמו"רות.

זמן מה שימש רבי יצחק אייזיק כדיין בזידיטשוב, אבל העבירוהו מהרבנות. הוא נתבזה, סבל, ואף רעב ללחם. רבי יצחק אייזיק אמר שזכה למדרגותיו בשכר הרדיפות שסבל וקיבל את הכל באהבה ובשמחה. לימים עבר לגור בעירו של אביו, קומרנו, בה חי עד סוף ימיו, ועל שם עיירה זו נקרא "רבי יצחק אייזיק מקאמרנא".

היה הראשון שהשתמש בשם "ספרין" (על שם עיירת סבו רבי יצחק אייזיק מסאפרין) אותו החליף מהשם אייכנשטיין, בהקדמת ספרו "זוהר חי", כתב עליו בנו רבי אליעזר צבי שהיה גלגול הינוקא מהזוהר, (כמו כן כתב על עצמו ב"מגילת סתרים" שנולד בשנת משיח בן יוסף). רבי יצחק אייזיק נחשב לאדמו"ר הדומיננטי והמרכזי בתולדות חסידות זו, התפרסם כבעל מופת, והיה "אדמו"ר לאלפים"[1], ומחבר פורה בשלל מקצועות תורניים, ובעיקר בתורת הקבלה. נודע בפסיקותיו המקוריות בהלכה. הוא החשיב את עצמו כמעט כתלמידו הישיר של הבעש"ט אף שהיה כמה דורות אחריו, ואף הרבה לעסוק ולפרש את תורתו. בספריו הנציח סיפורים רבים מתלמידי הבעש"ט[1].

את תורתו קיבל מרבי אברהם יהושע השל מאפטא ומדודו רבי צבי הירש מזידיטשוב, הרבה לנסוע גם לשאר צדיקי דורו.

לאחר פטירתו מילא את מקומו בנו רבי אליעזר צבי ספרין.

מספריו

את עיקר מפעל חייו ראה בחיבור ספרים רבים, בהם שילב את קבלת האר"י ותורת הבעש"ט, בהם:

  • היכל הברכה - פירוש על חמשה חומשי תורה, בדגש על פירוש המסורה.
  • אוצר החיים - פירוש לתרי"ג מצוות על דרך הפרד"ס (בתוך חומש היכל הברכה).
  • כתם אופיר - פירוש על מגילת אסתר (בחומש היכל הברכה לשמות). יצא לאור במהדורה חדשה על ידי מכון "אור פני יצחק", קומרנה.
  • זוהר חי - פירוש על ספר הזוהר על פי קבלת האר"י והבעש"ט.
  • נתיב מצוותיך - הקדמה לספר אוצר החיים.
  • נוצר חסד - פירוש למסכת אבות. מהדורה מבוארת יצאה על ידי מכון " אור פני יצחק".
  • אדם ישר - תפילות וסגולות להינצל ממגיפה.
  • דרך אמונה - "דברים הנצרכים לתורה ולעבודה" (בחומש היכל הברכה סוף פרשת בראשית).

כמו כן חיבר מספר ספרים בתורת הנגלה ובהלכה, והם:

סוג בפני עצמו הוא הספר מגילת סתרים - ספר שעד אמצע המאה ה-20 היה סודי ועבר בכתבי יד רק למעטים מחסידי קומרנא. בשנות החמשים יצא לאור מתוך שני כתבי יד (ירושלים וקומרנא) בהוצאת מוסד הרב קוק על ידי נפתלי בן מנחם. בספר שני חלקים: "ספר החזיונות" - כעין יומן של האדמו"ר ובו חזיונות, חלומות וסיפורים מתוארכים. הוא גם מדבר בו רבות על שרשי נשמות (בעיקר שלו ושל הסובבים אותו). החלק השני נקרא "מעשה השם" סיפורים על הבעש"ט שרובם שמע מפי חותנו, רבי אברהם מרדכי מפינטשוב.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • ברוך ישר, בית קומרנה, ירושלים תשכ"ה.
  • רבי ישראל פרנקפורטר, שלשלת קאמארנא, ירושלים תשס"ה.

דרויסנדע לינקס

זיינע ספרים אויף היברו בוקס זייטל

רעפערענצן

  1. 1.0 1.1 יצחק אלפסי, החסידות, הוצאת ספרית מעריב


קטגוריה:אדמו"רי קומרנה קטגוריה:רבנים גליציאנים קטגוריה:קומרנה: רבנים קטגוריה:רבנים מקובלים קטגוריה:פרשני מגילת אסתר קטגוריה:פרשני ספר הזוהר קטגוריה:המכלול: ערכים הנכללים בזים תורני קטגוריה:פרשני התפילה קטגוריה:פרשני התלמוד הירושלמי [[{{{1}}}|ו{{{1}}}]]