אונטערשייד צווישן ווערסיעס פון "רבי שמואל בערעזאווסקי"
אין תקציר עריכה |
תכלית (שמועס | ביישטייערונגען) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
{{ציטוט|תוכן=מלכתחילה, עוד בטרם התחילו לדבר על האינטרנט וסכנותיו, הרגשתי רגש שנאה כלפי המחשב. בשעתו הציעו לי להשתמש בו לשם עיון וחיפוש בספרים, כידוע שהוא מאד מסייע ומקל בחיפוש ומציאת מקורות. אך לעצמי לא רציתי שום מגע עם המכשיר הזה, רצוני לעבור את העולם מבלי שידי תגע אפילו פעם אחת במקשי המחשב.|מקור=דרכי נעם ז' אייר תשע"ז}} | {{ציטוט|תוכן=מלכתחילה, עוד בטרם התחילו לדבר על האינטרנט וסכנותיו, הרגשתי רגש שנאה כלפי המחשב. בשעתו הציעו לי להשתמש בו לשם עיון וחיפוש בספרים, כידוע שהוא מאד מסייע ומקל בחיפוש ומציאת מקורות. אך לעצמי לא רציתי שום מגע עם המכשיר הזה, רצוני לעבור את העולם מבלי שידי תגע אפילו פעם אחת במקשי המחשב.|מקור=דרכי נעם ז' אייר תשע"ז}} | ||
ער לויזט נישט אריין ברענגען צו זיין הויז א קאמפייאטער<ref name=":0" />. עס איז פאראן א וועדה פון פגעי הטעכנעלאגייע אינראלב דו חסידות. | ער לויזט נישט אריין ברענגען צו זיין הויז א קאמפייאטער<ref name=":0" />. עס איז פאראן א וועדה פון פגעי הטעכנעלאגייע אינראלב דו חסידות. | ||
==שיחותיו וספריו== | |||
בשיחותיו הוא מרבה לעסוק בפסוקים מה[[נ"ך]] ובדברי הספר "[[המספיק לעובדי השם]]" ל[[רבי אברהם בן הרמב"ם]], וכן מרבה לשלב ציטוטים מ[[ספר הזוהר]]. כאביו, הוא מדגיש את ערכי "שמירת הברית" וה"[[קדושה (יהדות)|קדושה]]", וכן מרבה לעסוק בעניין [[שבת|השבת]]. | |||
שיחותיו ודברי תורתו נערכים ויוצאים לאור מדי שנה בשם "דרכי נעם", על ידי מכון "דרכי נעם" ב[[ירושלים]]. עד כה כבר נדפסו מעל מעשרים כרכים. | |||
בשנת [[תשע"ה]] יצאו שני כרכי "דרכי נועם ב[[עבודת ה']]" מסודרים לפי נושאים, הכוללים גם את שיחותיו שמסר כשכיהן כ[[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[ישיבת בית אברהם|בית אברהם]] סלונים. | |||
בשנת [[ה'תשע"ט|תשע"ט]] יצא לאור הכרך הראשון מתוך הסדרה "דרכי נועם - מועדים" על מועדי השנה, הכרך עוסק בעניינים: [[ימים נוראים|בשערי הימים הנוראים]] [[אלול|חודש אלול]], [[ראש השנה]]. בשנת [[ה'תשפ"א|תשפ"א]] יצא הכרך השני העוסק בענייני [[עשרת ימי תשובה]] [[יום הכיפורים]] [[חג הסוכות|זמן שמחתנו]]. | |||
בשנת [[ה'תשפ"ב|תשפ"ב]] יצאו לאור שלושה כרכים "דרכי נועם - על ה[[תלמוד|ש"ס]]" מתוך שיעורי הגמרא שמסר כשכיהן כראש ישיבה על המסכתות הנלמדות בישיבות, [[מסכת יבמות|יבמות]] [[מסכת כתובות|כתובות]], [[מסכת נדרים|נדרים]], [[מסכת גיטין|גיטין]], [[מסכת קידושין|קידושין]], [[מסכת בבא קמא|בבא קמא]], [[מסכת בבא מציעא|בבא מציעא]], ו[[מסכת בבא בתרא|בבא בתרא]]. | |||
==השפעה ציבורית== | |||
בשנות הנהגתו הראשונות מיעט להתערב בענייני הכלל. היה מראשוני החותמים למען [[ועדת הרבנים לענייני תקשורת]] והסלולרי הכשר. | |||
בשנת [[תשס"ה]], בזמן [[תוכנית ההתנתקות]], יצא בצורה חריפה כנגד התוכנית ולא הורה לחסידיו להצביע לרשימת [[יהדות התורה]] - עקב תמיכת חברי הכנסת יעקב ליצמן וישראל אייכלר בתוכנית{{הערה|1=[http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=1804329&forum_id=771 נגד ההצבעה בבחירות], ב[[חדרי חרדים]]}}. | |||
בשנת [[ה'תשע"ג|תשע"ג]], עם הקמתה מחדש של [[מועצת גדולי התורה]] הצטרף אליה, ומאז גדלה מאד השפעתו הציבורית. | |||
===בית הספר בית יעקב בעמנואל=== | |||
בשנת [[ה'תש"ע|תש"ע]] ([[2010]]) התפרסם בפרשת [[בג"ץ בית הספר בעמנואל|בג"ץ בית הספר בית יעקב בעמנואל]] שבה היה לחסידיו תפקיד מרכזי. הוא הנחה את ההורים של בנות "המגמה החסידית" לסרב לקיום פסק הדין וליווה את האבות לכלא{{הערה|{{ynet|אביאל מגנזי|צפו באדמו"ר נפגש עם ההורים: זה דומה לגרמניה|3906665|17.6.2010}}}}. | |||
בין השאר התבטא בפרשה זו בחריפות ומכתב שפרסם כתב: {{ציטוטון|אילו הייתי חושב ששופטי בית המשפט מאמינים במה שהם אומרים, שבית הספר בעמנואל יסודו באפליה גזענית, נראה לי שהייתי נוהג אחרת, אך מאחר שאין לי כל שמץ של ספק שהם יודעים את האמת, שכל דבריהם בשקר יסודם, אם כן אין זה אלא מאבק בין אמונה לכפירה, בין כח הקדושה לכח הטומאה של הסטרא אחרא... ובמאבק על קידוש השם גם אם יעמידו אותנו מול כיתת יורים, לא נוותר ולא נתפשר כמלוא נימה}}{{הערה|[http://my.ynet.co.il/pic/judisem/1.PDF עם ה' חזקו ונתחזקה]}}. | |||
עם זאת, בהמשך הסכים למתווה שלפיו נערכו במשך שלושת הימים שנותרו עד לסיום שנת הלימודים ימי עיון בנושא אהבת ישראל עבור כל הבנות בעמנואל יחד. על ההצעה שהוגשה לפני בית המשפט והתקבלה, היו חתומים עו"ד גרין בשם האדמו"ר מסלונים ו[[אלי ישי]] בשם [[רבי עובדיה יוסף]]. הוא הסכים למתווה לאחר שהתקבלה דרישתו למחוק ממנו את המילים "על פי החלטת בית המשפט". | |||
==משפחתו== | |||
לאדמו"ר מסלונים 14 ילדים: | |||
'''בניו''' | |||
*[[הרב ישראל ברזובסקי|הרב ישראל]], בעבר [[רב]] קהילת סלונים ב[[אלומה (יישוב)|חזון יחזקאל]] וכיום מכהן כרב הקהילה ב[[ביתר עילית]] שכונת הגפן [[ביתר עילית#גבעה B|(B)]] בביתר עילית וחבר [[בד"צ אגודת ישראל]], חתן [[רבי אברהם שטרנבוך]]. | |||
*[[הרב משה ברזובסקי|הרב משה]], ראש [[ישיבת בית אברהם]] - סלונים, חתן הרב שמעון ברייש מ[[ציריך]] (בן [[רבי מרדכי יעקב ברייש|רבי מרדכי יעקב]] בעל ה"חלקת יעקב"). | |||
*הרב ברוך, [[ראש כולל]] 'אמרי נועם' של חסידי סלונים בירושלים. חתן רבי משולם וינברגר [[אב"ד]] טשאבע. | |||
*הרב דוד, חתן הרב שלמה בקרמן [[יו"ר|ראש]] [[מוסדות]] [[טשכנוב]]. | |||
*הרב יעקב שמשון, [[מגיד שיעור]] ב[[ישיבת בית אברהם]] - סלונים לצעירים, חתן הרב צבי אלימלך קורנרייך מ[[ארצות הברית]]. | |||
*הרב מאיר, חתן הרב אפרים הרשקוביץ, מנהל רוחני במוסדות [[חסידות נדבורנה|נדבורנה]] ביתר עילית, ומשפיע רוחני בישיבת סלונים ב[[ביתר עילית|ביתר עילית.]] | |||
*הרב מרדכי, חתן רבי נפתלי מ[[חסידות בוסטון|בוסטון]], מנהל ומשגיח רוחני בישיבת "[[ישיבת בית אברהם|בית אברהם]]" סלונים. | |||
'''בנותיו''' | |||
*שרה, אשת הרב יהודה שטרנברג, מכותבי השיחות של סבו האדמו"ר [[רבי שלום נח ברזובסקי|רבי שלום נח]] ושל חותנו ומגיד שיעור ב[[ישיבת בית אברהם]] - סלונים לצעירים בירושלים. | |||
*צביה, אשת הרב אורי ויסבלום, ראש ישיבת סלונים לצעירים - 'נתיבות שלום' ב[[ביתר עילית]]. | |||
*ברכה, אשת הרב גדליה ריזל, רב הקהילה ב[[קריית גת]] וראש רשת הכוללים של חסידות סלונים באזור [[חבל לכיש]]. | |||
*דבורה, אשת הרב חיים יהודה לייב אויערבאך, ראש כולל ב[[ירושלים]]' בנו של [[הרב מרדכי אוירבך]]. | |||
*שולמית, אשת הרב פנחס שלאף, [[ראש כולל]] של חסידי סלונים ב[[ביתר עילית]]. | |||
*הדסה, אשת הרב יצחק אייזיק כץ, מגיד שיעור בישיבת סלונים ב[[ביתר עילית]]. | |||
*רבקה, אשת הרב יעקב יצחק וילהלם, מגיד שיעור ב"[[ישיבת בית אברהם]]- סלונים לצעירים" בירושלים. | |||
{{נבמ}} | |||
== קישורים חיצוניים == | |||
*{{בחדרי חרדים||תמליל דבריו בפני חסידיו בביקורו בכלא מעשיהו|17783|21 ביוני 2010}}. | |||
*{{כיכר השבת|אברהם הלוי|האדמו"ר מסלונים: "הדביקו עליי אות-קלון שאני גזען"|40054|28 ביוני 2010}} | |||
==רעפערענצן== | ==רעפערענצן== | ||
{{רעפערענצן}} | {{רעפערענצן}} | ||
[[HE:הרב שמואל ברזובסקי]] | [[HE:הרב שמואל ברזובסקי]] | ||
רעוויזיע פון 08:49, 23 מאי 2024
 |
דער ארטיקל איז אינמיטן די ארבעט: צו פאַרמיידן רעדאגיר קאנפליקטן און דאָפּלטע אַרבעט, ביטע נישט רעדאַגירן דעם ארטיקל איידער דער מעלדונג איז אַוועקגענומען, סיידן איר האט דאס קאארדינירט מיט דער וואס האט עס געשטעלט.
| |
| דער ארטיקל איז אינמיטן די ארבעט: צו פאַרמיידן רעדאגיר קאנפליקטן און דאָפּלטע אַרבעט, ביטע נישט רעדאַגירן דעם ארטיקל איידער דער מעלדונג איז אַוועקגענומען, סיידן איר האט דאס קאארדינירט מיט דער וואס האט עס געשטעלט. | |
רבי שמואל ברזובסקי (ארויסגעזאגט בערעזאָווסקי) איז דער היינטיגער סלונימער רבי, בעל מחבר ספרי הדרכי נועם.
ביאגראפייע
רבי שמואל איז געבוירען אין ירושלים צו זיין פאטער רבי שלום נח, ואס האט דעמאלס געדונט אלס ראש ישיבה פון ישיבת בית אברהם סלאנים. און צו זיין מאמע מרת חוה מרים טאכטער פון רבי אברהם וויינבערג, דער סלאנים'ער רבי בעל הברכת אברהם. אלס בחור האט ער געלערנט אין ישיבת בית אברהם, ווי ער איז געווען פארכענט אלס איינע פון דו חשובע תלמידים און דעמאלס בולט געווען מיט זיין התמדה בתורה און עבודת ה'. ער האט זיך מסתופף געווען בצל קדשו פון זיין גרויסן זיידען דער ברכת אברהם. ער האט חתונה געהאט[1] צו זיין רעבעצין מרת שיינא רחל (תרצ"ט - כ"ב בטבת תשס"ו) טאכטער פון רבי נפתלי חיים אדלער א איידעם פון אמרי חיים פון וויזשניץ, רבי חיים מאיר האגער וואס האט איהם זייער מחשיב געווען[2]. נאך פארן חתונה האט ער געדונט אלס א מגיד שיעור אין ישיבת בית אברהם.
ווען זיין טאטען איז אויפגענומען אלס סלונים'ער רבי נאך זיין שווערס פטירה, ביום י"ב סיון תשמ"א, איז רבי שמואל אויף גענומען אלס ממלא מקום אביו צו שטיין אין שפיץ פון ישיבת בית אברהם, דאס האט ער ממשיך געווען ביזן אויף גענומען ווערן אלס רבי, נאך זיין טאטען'ס הסתלקות.
זיינע שיעורים וואס ער האט געגעבן אין ישיבה איז שפעטער געדרוקט געווארן אינעם ספרים "דרכי נועם על הש"ס".
נאך זיין טאטען'ס פטירה ביום ז' אב תש"ס איז ער על פי צוואת אביו נתמנה געווארן אלס ממלא מקומו באדמו"רות אין נשיאות פון ישיבת בית אברהם.
ער האט עטוואס געטאשט אביסל פון זיין טאטען'ס הנהגה בנוגע חניוק'ישקייט[3], ווי אויך האט ער פראהבירט אריין ברענגען דעם יודיש'ן שפראך בקרב חסידיו.
ער איז א שארפע מתנגד קעגן דעם טעכנעלאגישע כלים:
מלכתחילה, עוד בטרם התחילו לדבר על האינטרנט וסכנותיו, הרגשתי רגש שנאה כלפי המחשב. בשעתו הציעו לי להשתמש בו לשם עיון וחיפוש בספרים, כידוע שהוא מאד מסייע ומקל בחיפוש ומציאת מקורות. אך לעצמי לא רציתי שום מגע עם המכשיר הזה, רצוני לעבור את העולם מבלי שידי תגע אפילו פעם אחת במקשי המחשב.
— דרכי נעם ז' אייר תשע"ז
ער לויזט נישט אריין ברענגען צו זיין הויז א קאמפייאטער[2]. עס איז פאראן א וועדה פון פגעי הטעכנעלאגייע אינראלב דו חסידות.
שיחותיו וספריו
בשיחותיו הוא מרבה לעסוק בפסוקים מהנ"ך ובדברי הספר "המספיק לעובדי השם" לרבי אברהם בן הרמב"ם, וכן מרבה לשלב ציטוטים מספר הזוהר. כאביו, הוא מדגיש את ערכי "שמירת הברית" וה"קדושה", וכן מרבה לעסוק בעניין השבת.
שיחותיו ודברי תורתו נערכים ויוצאים לאור מדי שנה בשם "דרכי נעם", על ידי מכון "דרכי נעם" בירושלים. עד כה כבר נדפסו מעל מעשרים כרכים.
בשנת תשע"ה יצאו שני כרכי "דרכי נועם בעבודת ה'" מסודרים לפי נושאים, הכוללים גם את שיחותיו שמסר כשכיהן כראש ישיבת בית אברהם סלונים.
בשנת תשע"ט יצא לאור הכרך הראשון מתוך הסדרה "דרכי נועם - מועדים" על מועדי השנה, הכרך עוסק בעניינים: בשערי הימים הנוראים חודש אלול, ראש השנה. בשנת תשפ"א יצא הכרך השני העוסק בענייני עשרת ימי תשובה יום הכיפורים זמן שמחתנו.
בשנת תשפ"ב יצאו לאור שלושה כרכים "דרכי נועם - על הש"ס" מתוך שיעורי הגמרא שמסר כשכיהן כראש ישיבה על המסכתות הנלמדות בישיבות, יבמות כתובות, נדרים, גיטין, קידושין, בבא קמא, בבא מציעא, ובבא בתרא.
השפעה ציבורית
בשנות הנהגתו הראשונות מיעט להתערב בענייני הכלל. היה מראשוני החותמים למען ועדת הרבנים לענייני תקשורת והסלולרי הכשר.
בשנת תשס"ה, בזמן תוכנית ההתנתקות, יצא בצורה חריפה כנגד התוכנית ולא הורה לחסידיו להצביע לרשימת יהדות התורה - עקב תמיכת חברי הכנסת יעקב ליצמן וישראל אייכלר בתוכנית[4].
בשנת תשע"ג, עם הקמתה מחדש של מועצת גדולי התורה הצטרף אליה, ומאז גדלה מאד השפעתו הציבורית.
בית הספר בית יעקב בעמנואל
בשנת תש"ע (2010) התפרסם בפרשת בג"ץ בית הספר בית יעקב בעמנואל שבה היה לחסידיו תפקיד מרכזי. הוא הנחה את ההורים של בנות "המגמה החסידית" לסרב לקיום פסק הדין וליווה את האבות לכלא[5].
בין השאר התבטא בפרשה זו בחריפות ומכתב שפרסם כתב: ”אילו הייתי חושב ששופטי בית המשפט מאמינים במה שהם אומרים, שבית הספר בעמנואל יסודו באפליה גזענית, נראה לי שהייתי נוהג אחרת, אך מאחר שאין לי כל שמץ של ספק שהם יודעים את האמת, שכל דבריהם בשקר יסודם, אם כן אין זה אלא מאבק בין אמונה לכפירה, בין כח הקדושה לכח הטומאה של הסטרא אחרא... ובמאבק על קידוש השם גם אם יעמידו אותנו מול כיתת יורים, לא נוותר ולא נתפשר כמלוא נימה”[6].
עם זאת, בהמשך הסכים למתווה שלפיו נערכו במשך שלושת הימים שנותרו עד לסיום שנת הלימודים ימי עיון בנושא אהבת ישראל עבור כל הבנות בעמנואל יחד. על ההצעה שהוגשה לפני בית המשפט והתקבלה, היו חתומים עו"ד גרין בשם האדמו"ר מסלונים ואלי ישי בשם רבי עובדיה יוסף. הוא הסכים למתווה לאחר שהתקבלה דרישתו למחוק ממנו את המילים "על פי החלטת בית המשפט".
משפחתו
לאדמו"ר מסלונים 14 ילדים:
בניו
- הרב ישראל, בעבר רב קהילת סלונים בחזון יחזקאל וכיום מכהן כרב הקהילה בביתר עילית שכונת הגפן (B) בביתר עילית וחבר בד"צ אגודת ישראל, חתן רבי אברהם שטרנבוך.
- הרב משה, ראש ישיבת בית אברהם - סלונים, חתן הרב שמעון ברייש מציריך (בן רבי מרדכי יעקב בעל ה"חלקת יעקב").
- הרב ברוך, ראש כולל 'אמרי נועם' של חסידי סלונים בירושלים. חתן רבי משולם וינברגר אב"ד טשאבע.
- הרב דוד, חתן הרב שלמה בקרמן ראש מוסדות טשכנוב.
- הרב יעקב שמשון, מגיד שיעור בישיבת בית אברהם - סלונים לצעירים, חתן הרב צבי אלימלך קורנרייך מארצות הברית.
- הרב מאיר, חתן הרב אפרים הרשקוביץ, מנהל רוחני במוסדות נדבורנה ביתר עילית, ומשפיע רוחני בישיבת סלונים בביתר עילית.
- הרב מרדכי, חתן רבי נפתלי מבוסטון, מנהל ומשגיח רוחני בישיבת "בית אברהם" סלונים.
בנותיו
- שרה, אשת הרב יהודה שטרנברג, מכותבי השיחות של סבו האדמו"ר רבי שלום נח ושל חותנו ומגיד שיעור בישיבת בית אברהם - סלונים לצעירים בירושלים.
- צביה, אשת הרב אורי ויסבלום, ראש ישיבת סלונים לצעירים - 'נתיבות שלום' בביתר עילית.
- ברכה, אשת הרב גדליה ריזל, רב הקהילה בקריית גת וראש רשת הכוללים של חסידות סלונים באזור חבל לכיש.
- דבורה, אשת הרב חיים יהודה לייב אויערבאך, ראש כולל בירושלים' בנו של הרב מרדכי אוירבך.
- שולמית, אשת הרב פנחס שלאף, ראש כולל של חסידי סלונים בביתר עילית.
- הדסה, אשת הרב יצחק אייזיק כץ, מגיד שיעור בישיבת סלונים בביתר עילית.
- רבקה, אשת הרב יעקב יצחק וילהלם, מגיד שיעור ב"ישיבת בית אברהם- סלונים לצעירים" בירושלים.
קישורים חיצוניים
- תמליל דבריו בפני חסידיו בביקורו בכלא מעשיהו, אויף בחדרי חרדים, 21 ביוני 2010.
- אברהם הלוי, האדמו"ר מסלונים: "הדביקו עליי אות-קלון שאני גזען", אויף כיכר השבת, 28 ביוני 2010
רעפערענצן
- ↑ הזמנה לחתונת האדמור מסלונים שליטא מחמיו הרב נפתלי חיים אדלר מדזיקוב נתניה, אויף בידספירט
- ↑ 2.0 2.1 יאיר וינשטוק, "זכרונות של אהבה", בקהילה, כ"ג בטבת ה'תשפ"ד, עמ' 50
- ↑ כגון פאות מסולסלות כלפי מטה במקום מאחורי האוזניים
- ↑ נגד ההצבעה בבחירות, בחדרי חרדים
- ↑ אביאל מגנזי, צפו באדמו"ר נפגש עם ההורים: זה דומה לגרמניה, אויף ynet, 17.6.2010
- ↑ עם ה' חזקו ונתחזקה