אונטערשייד צווישן ווערסיעס פון "פרשת וארא"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ק (החלפת טקסט – "ריע:פרשות" ב־"ריע:פרשיות") |
ק (אי-מכלוליזאציע) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{דרעפט}} | |||
{{פרשת שבוע | {{פרשת שבוע | ||
| | | פריערדיגע = פרשת שמות | ||
| | | קומענדיגע = פרשת בא | ||
| פסוקים = {{תנ"ך|שמות|ו|ב}} - {{תנ"ך|שמות|ט|לה| | | פסוקים = {{תנ"ך|שמות|ו|ב}} - {{תנ"ך|שמות|ט|לה|אן=ספר}} | ||
| | | צאל פסוקים = 121 (20'סטע) | ||
| | | צאל ווערטער = 1748 (14'טע) | ||
| צאל אותיות = 6701 (17'טע) | |||
| אינהאלט = הבטחה פון גאט ארויסצונעמען דאס פאלק פון מצרים; אהרן'ס שטעקן קעגן די שטעקן פון די חרטומים; ערשטע זיבן [[צען מכות|מכות]] אויף די מצריים | |||
| מספר עשה חינוך = 0 | | מספר עשה חינוך = 0 | ||
| מספר לא תעשה חינוך = 0 | | מספר לא תעשה חינוך = 0 | ||
| עדה1 = אשכנזים, ספרדים | | עדה1 = אשכנזים, ספרדים און איטאליענער | ||
| עדה2 = תימנים | | עדה2 = תימנים | ||
| | | הפטורה1 = {{תנ"ך|יחזקאל|כח|כה}} - {{תנ"ך|יחזקאל|כט|כא|אן=ספר}} | ||
| | | הפטורה2 = {{תנ"ך|יחזקאל|כח|כד}} - {{תנ"ך|יחזקאל|כט|כא|אן=ספר}} | ||
}} | }} | ||
''' | '''{{מנוקד|פרשת וָאֵרָא}}''' איז די צווייטע [[סדרה]] פון [[ספר שמות]], און די פערצנטע פון די תורה בכלל. די פרשה גייט פון {{תנ"ך|שמות|ו|ב|לאנג=יא|אן=ספר}}, ביז {{תנ"ך|שמות|ט|לה|לאנג=יא|אן=ספר}}, לויטן אנגענומענעם צעטיילונג פון [[קאפיטלען פון תנ"ך|קאפיטלען]], פארמאגנדיג אינאיינעם 121 פסוקים און זעכצן פרשיות - אכט [[פרשה פתוחה|פתוחות]] און אכט [[פרשה סתומה|סתומות]]. | ||
די פרשה | אין די פרשה ווערט געשידלערט די ערשטע זיבן פון די [[צען מכות]] אויף מצרים: דם, צפרדע, כינים, ערוב, דבר, שחין, ברד. | ||
פרשת וארא ווערט געליינט צווישן [[כ"ה טבת]] און [[ג' שבט]]. | |||
== אינהאלט == | == אינהאלט == | ||
=== ג-ט זאגט צו פאר משה צו נעמען די אידן פאר א פאלק === | === ג-ט זאגט צו פאר משה צו נעמען די אידן פאר א פאלק === | ||
דער אויבערשטער אנטפלעקט פאר [[משה]] דעם [[שם המפורש]], און לייגט ארויף אויף אים צו צוזאגן די אידישע קינדער אז זיי גייען אויסגעלייזט ווערן פון מצרים כדי צו ווערן זיין פאלק אוןצו קומען צום צוגעזאגטן לאנד. אידישע קינדער הערן נישט צו צו משה וועגן צוויי סיבות: "מקוצר רוח | דער אויבערשטער אנטפלעקט פאר [[משה]] דעם [[שם המפורש]], און לייגט ארויף אויף אים צו צוזאגן די אידישע קינדער אז זיי גייען אויסגעלייזט ווערן פון מצרים כדי צו ווערן זיין פאלק אוןצו קומען צום צוגעזאגטן לאנד. אידישע קינדער הערן נישט צו צו משה וועגן צוויי סיבות: "מקוצר רוח{{הערה|מי שנמצא במצב של צרה, רוחו ונשמתו קצרה ואינו יכול להאריך בנשימתו. [[רש"י]] ד"ה "מקוצר רוח".}} ומעבודה קשה"{{הערה|מלחץ העבודה שלוחצים אותם הנוגשים ומקושי השיעבוד.}}. | ||
ה' מורה למשה ללכת שוב אל פרעה, משה פרעגט פון א [[קל וחומר]] | ה' מורה למשה ללכת שוב אל פרעה, משה פרעגט פון א [[קל וחומר]]{{הערה|זע אין [[מדרש רבה]] און אין [[פירוש רש"י לתורה|פירוש רש"י]] [[דיבור המתחיל|ד"ה]] "ואיך ישמעני פרעה"}}: "הן בני ישראל לא שמעו אלי, ואיך ישמעני פרעה? ואני ערל שפתים"?! | ||
סיפור הדברים נפסק לשם תיאור קצר של [[שושלת]] משפחת משה | סיפור הדברים נפסק לשם תיאור קצר של [[שושלת]] משפחת משה און [[אהרן הכהן|אהרן]], שבאים יחד עם תיאור שושלת [[שבט ראובן]] און [[שבט שמעון|שמעון]]. | ||
===מטות משה ואהרון מול מטות החרטומים=== | ===מטות משה ואהרון מול מטות החרטומים=== | ||
| שורה 33: | שורה 35: | ||
ה' נותן למשה ואהרן אותות ומופתים כדי לשכנע את פרעה ואת בני ישראל בשליחותם, אך מסביר כי פרעה יקשה את ליבו מתוך כוונה אלוקית להרבות אותות ומופתים בארץ מצרים ולהוציא "אֶת עַמִּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בִּשְׁפָטִים גְּדֹלִים". | ה' נותן למשה ואהרן אותות ומופתים כדי לשכנע את פרעה ואת בני ישראל בשליחותם, אך מסביר כי פרעה יקשה את ליבו מתוך כוונה אלוקית להרבות אותות ומופתים בארץ מצרים ולהוציא "אֶת עַמִּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בִּשְׁפָטִים גְּדֹלִים". | ||
משה ואהרן מבצעים את השליחות ועל פי הוראת ה' מבצעים מופת לעיני פרעה ועבדיו לשם אימות שליחותם. אהרן משליך את מטהו לפני פרעה והופכו לתנין | משה ואהרן מבצעים את השליחות ועל פי הוראת ה' מבצעים מופת לעיני פרעה ועבדיו לשם אימות שליחותם. אהרן משליך את מטהו לפני פרעה והופכו לתנין{{הערה|נחש}}. [[חרטומים|חרטומי]] מצרים מראים גם הם את כוחם והופכים את מטותיהם לתנינים. אהרן מוכיח את עליונות מטהו בכך שהוא בולע את מטותיהם של החרטומים. פרעה אינו מתרגש וממאן לשלח את העם. | ||
===סיפור המכות=== | ===סיפור המכות=== | ||
{{ | {{הויפט ארטיקל|צען מכות}} | ||
המשך הפרשה מספרת את סיפורן של שבע מתוך עשר המכות, והן: | המשך הפרשה מספרת את סיפורן של שבע מתוך עשר המכות, והן: | ||
| שורה 47: | שורה 49: | ||
# '''מכת ברד:''' ה' ממטיר ברד כבד מאוד, ואש מתלקחת בתוכו, "אשר לא היה כמוהו במצרים מיום היווסדה". כל האדם והבהמה ששהו מחוץ לביתם מתו, עשב השדה הוכה ועץ השדה נשבר. לבקשת פרעה מתפלל משה להפסקת הברד, ופרעה עומד כרגיל במריו ואינו משלח את ישראל מארצו. | # '''מכת ברד:''' ה' ממטיר ברד כבד מאוד, ואש מתלקחת בתוכו, "אשר לא היה כמוהו במצרים מיום היווסדה". כל האדם והבהמה ששהו מחוץ לביתם מתו, עשב השדה הוכה ועץ השדה נשבר. לבקשת פרעה מתפלל משה להפסקת הברד, ופרעה עומד כרגיל במריו ואינו משלח את ישראל מארצו. | ||
== | ==דאטומען== | ||
דער שבת ווען מ'ליינט די פרשה, קען געפאלן אין זעקס אנדערע דאטומען: | |||
*[[ | *[[השא יאר]] און [[השג יאר]] - [[כ"ה טבת]] | ||
*[[ | *[[הכז יאר]] - [[כ"ו טבת]] | ||
*[[ | *[[החא יאר]] - [[כ"ז טבת]] | ||
*[[ | *[[גכה יאר]] און [[בשה יאר]], [[גכז יאר]] און [[בשז יאר]] - [[כ"ח טבת]] | ||
*[[ | *[[בחג יאר]] און [[זשג יאר]], [[בחה יאר]] און [[זשה יאר]] - [[א' שבט]] | ||
*[[ | *[[זחא יאר]] און [[זחג יאר]] - [[ג' שבט]] | ||
==הפטורה== | ==הפטורה== | ||
[[הפטורה|מפטירים]] בנבואתו של [[יחזקאל]] על פרעה ומצרים: "הנני עליך פרעה מלך מצרים, התנים (=התנין) הגדול הרובץ בתוך יאוריו". ההפטורה היא בספר יחזקאל, מ{{תנ"ך|יחזקאל|כח|כה| | [[הפטורה|מפטירים]] בנבואתו של [[יחזקאל]] על פרעה ומצרים: "הנני עליך פרעה מלך מצרים, התנים (=התנין) הגדול הרובץ בתוך יאוריו". ההפטורה היא בספר יחזקאל, מ{{תנ"ך|יחזקאל|כח|כה|אן=ספר}} (למנהג [[יהדות תימן]] מתחילים {{תנ"ך|יחזקאל|כח|כד|אן=פרק}}, ולמנהג ק"ק פוזנא התחילו {{תנ"ך|יחזקאל|כט|א|אן=ספר}}) עד {{תנ"ך|יחזקאל|כט|כא|אן=ספר}}. | ||
ב[[נוסח רומניא]] הפטירו {{תנ"ך|ישעיהו|מב|ח}} עד {{תנ"ך|ישעיהו|מג|ה|אן=ספר}}. | |||
בכ-30% מהשנים, בשנים מסוג [[בחג יאר|בחג]], [[זשג יאר|זשג]], [[בחה יאר|בחה]] און [[זשה יאר|זשה]], פרשת וארא נקראת בשבת [[ראש חודש]] [[שבט (חודש)|שבט]] וקוראים את הפטרת "השמים כסאי" במקום ההפטורה הרגילה, ובנוסח רומניא, הפטירו כבכל [[שבת ראש חודש]] ב{{תנ"ך|יחזקאל|מו|א}} עד {{תנ"ך|יחזקאל|מו|יח|אן=פרק}}. | |||
<!-- | |||
==אייגנארטיגקייטן== | |||
ב[[תקופת הגאונים]] נהגה ב[[בבל]] חלוקה שונה של הפרשיות, ולפיה הסתיימה פרשת וארא לפני מכת ברד (ב{{תנ"ך|שמות|ט|יב}}), ואילו מכת ברד הייתה חלק מן הפרשה הבאה. ככל הנראה זוהי חלוקת הפרשיות המקורית. התיעוד האחרון למנהג זה הוא מקהילת [[קונסטנטין (אלג'יריה)|קונסטנטין]] ב[[המאה ה-16|מאה ה-16]], בספר "עיבור שנים" ל[[רבי יששכר בן סוסאן]].{{הערה|[[יוסף עופר (חוקר תנ"ך)|יוסף עופר]], "[https://faculty.biu.ac.il/~ofery/papers/Chapter%20I.pdf תפוצתה של פרשת השכם בבקר וגלגוליה]", בתוך: הנ"ל, '''המסורה הבבלית לתורה, עקרונותיה ודרכיה''', [[האקדמיה ללשון העברית]] און [[הוצאת מאגנס]], ירושלים תשס"א, עמ' 187–203.}} | |||
--> | |||
==דרויסנדע לינקס== | ==דרויסנדע לינקס== | ||
{{ | {{פרשה לינקס|בית חב"ד=466316|בינינו=7199|אתר פרשת השבוע=2010/12/vaera}} | ||
== | ==רעפערענצן== | ||
{{ | {{רעפערענצן}} | ||
{{פרשיות השבוע}} | {{פרשיות השבוע}} | ||
[[קאטעגאריע:פרשת וארא|*]] | {{ספר שמות}} | ||
[[קאטעגאריע:פרשיות ספר שמות|וארא]] | |||
[[קאטעגאריע: | [[:קאטעגאריע:פרשת וארא|*]] | ||
[[:קאטעגאריע:פרשיות ספר שמות|וארא]] | |||
[[:קאטעגאריע:טבת]] | |||
[[:קאטעגאריע:שבט]] | |||
[[he:פרשת וארא]] | |||
רעוויזיע פון 09:21, 17 דעצעמבער 2023
| |||||
| פסוקים | שמות ו, ב - ט, לה | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| צאל פסוקים | 121 (20'סטע) | ||||
| צאל ווערטער | 1748 (14'טע) | ||||
| צאל אותיות | 6701 (17'טע) | ||||
| אינהאלט | הבטחה פון גאט ארויסצונעמען דאס פאלק פון מצרים; אהרן'ס שטעקן קעגן די שטעקן פון די חרטומים; ערשטע זיבן מכות אויף די מצריים | ||||
| |||||
| הפטורה | |||||
| אשכנזים, ספרדים און איטאליענער | יחזקאל כח, כה - כט, כא | ||||
| תימנים | יחזקאל כח, כד - כט, כא | ||||
פרשת וָאֵרָא איז די צווייטע סדרה פון ספר שמות, און די פערצנטע פון די תורה בכלל. די פרשה גייט פון קאַפּיטל ו', פסוק ב', ביז קאַפּיטל ט', פסוק ל"ה, לויטן אנגענומענעם צעטיילונג פון קאפיטלען, פארמאגנדיג אינאיינעם 121 פסוקים און זעכצן פרשיות - אכט פתוחות און אכט סתומות.
אין די פרשה ווערט געשידלערט די ערשטע זיבן פון די צען מכות אויף מצרים: דם, צפרדע, כינים, ערוב, דבר, שחין, ברד.
פרשת וארא ווערט געליינט צווישן כ"ה טבת און ג' שבט.
אינהאלט
ג-ט זאגט צו פאר משה צו נעמען די אידן פאר א פאלק
דער אויבערשטער אנטפלעקט פאר משה דעם שם המפורש, און לייגט ארויף אויף אים צו צוזאגן די אידישע קינדער אז זיי גייען אויסגעלייזט ווערן פון מצרים כדי צו ווערן זיין פאלק אוןצו קומען צום צוגעזאגטן לאנד. אידישע קינדער הערן נישט צו צו משה וועגן צוויי סיבות: "מקוצר רוח[1] ומעבודה קשה"[2].
ה' מורה למשה ללכת שוב אל פרעה, משה פרעגט פון א קל וחומר[3]: "הן בני ישראל לא שמעו אלי, ואיך ישמעני פרעה? ואני ערל שפתים"?!
סיפור הדברים נפסק לשם תיאור קצר של שושלת משפחת משה און אהרן, שבאים יחד עם תיאור שושלת שבט ראובן און שמעון.
מטות משה ואהרון מול מטות החרטומים
ה' נותן למשה ואהרן אותות ומופתים כדי לשכנע את פרעה ואת בני ישראל בשליחותם, אך מסביר כי פרעה יקשה את ליבו מתוך כוונה אלוקית להרבות אותות ומופתים בארץ מצרים ולהוציא "אֶת עַמִּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בִּשְׁפָטִים גְּדֹלִים".
משה ואהרן מבצעים את השליחות ועל פי הוראת ה' מבצעים מופת לעיני פרעה ועבדיו לשם אימות שליחותם. אהרן משליך את מטהו לפני פרעה והופכו לתנין[4]. חרטומי מצרים מראים גם הם את כוחם והופכים את מטותיהם לתנינים. אהרן מוכיח את עליונות מטהו בכך שהוא בולע את מטותיהם של החרטומים. פרעה אינו מתרגש וממאן לשלח את העם.
סיפור המכות
המשך הפרשה מספרת את סיפורן של שבע מתוך עשר המכות, והן:
- מכת דם: אהרון מכה במטהו את היאור, "ויהפכו כל המים אשר ביאור לדם". דגי היאור מתים, וסרחונם מתפשט במצרים.
- מכת צפרדע: אהרן מכה שוב במטהו על מימי מצרים, "ותכס הצפרדע את ארץ מצרים". הצפרדעים עולים ובאים בביתם, בחדר משכבם, ואף בתנורים ובבצקים. פרעה מפציר במשה ואהרן לביטול המכה. המכה מסתיימת, והוא ממשיך להקשות את ליבו.
- מכת כינים: אהרן מכה את עפר הארץ והכינים פושטות על ארץ מצרים באדם ובבהמה. החרטומים מנסים אף הם את כוחם בהולדת כינים, ומשאינם מצליחים הם מכריזים: "אצבע אלוקים היא".
- מכת ערוב: תערובת של חיות שבאו והשחיתו את ארץ מצרים, פרט לארץ גושן בה ישבו בני ישראל. פרעה בא בהצעה לפני משה, להתיר לישראל לעבוד את ה' בתוך הארץ מבלי לעוזבה. משה מסרב להצעה ופרעה מסכים לשלחם תמורת ביטול מכת ערוב. משה מתפלל עבורו והערוב סר, אבל פרעה שוב מפר את הבטחתו.
- מכת דבר: מגפת דבר מתפשטת בבקרם ובצאנם של המצרים שהיו בשדה, "וימת כל מקנה מצרים, וממקנה בני ישראל לא מת אחד".
- מכת שחין: משה ואהרן לוקחים מלוא חופניהם "פיח כבשן", משליכים השמימה והפיח הופך לשחין אבעבועות באדם ובבהמה. השחין מונע מהחרטומים לעמוד לפני משה.
- מכת ברד: ה' ממטיר ברד כבד מאוד, ואש מתלקחת בתוכו, "אשר לא היה כמוהו במצרים מיום היווסדה". כל האדם והבהמה ששהו מחוץ לביתם מתו, עשב השדה הוכה ועץ השדה נשבר. לבקשת פרעה מתפלל משה להפסקת הברד, ופרעה עומד כרגיל במריו ואינו משלח את ישראל מארצו.
דאטומען
דער שבת ווען מ'ליינט די פרשה, קען געפאלן אין זעקס אנדערע דאטומען:
- השא יאר און השג יאר - כ"ה טבת
- הכז יאר - כ"ו טבת
- החא יאר - כ"ז טבת
- גכה יאר און בשה יאר, גכז יאר און בשז יאר - כ"ח טבת
- בחג יאר און זשג יאר, בחה יאר און זשה יאר - א' שבט
- זחא יאר און זחג יאר - ג' שבט
הפטורה
מפטירים בנבואתו של יחזקאל על פרעה ומצרים: "הנני עליך פרעה מלך מצרים, התנים (=התנין) הגדול הרובץ בתוך יאוריו". ההפטורה היא בספר יחזקאל, מכח, כה (למנהג יהדות תימן מתחילים כד, ולמנהג ק"ק פוזנא התחילו כט, א) עד כט, כא.
בנוסח רומניא הפטירו ישעיהו מב, ח עד מג, ה.
בכ-30% מהשנים, בשנים מסוג בחג, זשג, בחה און זשה, פרשת וארא נקראת בשבת ראש חודש שבט וקוראים את הפטרת "השמים כסאי" במקום ההפטורה הרגילה, ובנוסח רומניא, הפטירו כבכל שבת ראש חודש ביחזקאל מו, א עד יח.
דרויסנדע לינקס
טעקסט:
פרשת וארא, אויף שיתופתא
פרשת וארא, אויפן "וויקיטעקסט" זייטל - פרשת וארא - טעקסט מיט תרגום אונקלוס, אויפ'ן "מכון ממרא" זייטל
- פרשת וארא, אויפ'ן "מקראות גדולות הכתר" זייטל
טייטש
- מאיר הלוי לעטעריס, "פרשת וארא", חמשה חומשי תורה אין אידיש, ניו יארק, תרע"ד
פארברייטערונג:
- שיעורים אויף פרשת וארא אויף קול הלשון
- פרשת וארא, אויפ'ן מחלקי המים זייטל
- פרשת וארא, אויפ'ן "בית חב"ד" זייטל
- זעט שיעורים אויף פרשת וארא, אויפן "בינינו" זייטל
- פרשת וארא, אויפן "פרשת השבוע" זייטל
- דער ארטיקל "פרשת וארא", אויפ'ן "ויקישיבה" זייטל
- נושאים אויף פרשת וארא אויפ'ן "על התורה" זייטל
רעפערענצן
| פרשיות | ||
|---|---|---|
| ספר בראשית | בראשית • נח • לך לך • וירא • חיי שרה • תולדות • ויצא • וישלח • וישב • מקץ • ויגש • ויחי |  |
| ספר שמות | שמות • וארא • בא • בשלח • יתרו • משפטים • תרומה • תצוה • כי תשא • ויקהל • פקודי | |
| ספר ויקרא | ויקרא • צו • שמיני • תזריע • מצורע • אחרי • קדושים • אמור • בהר • בחוקותי | |
| ספר במדבר | במדבר • נשא • בהעלותך • שלח • קרח • חקת • בלק • פינחס • מטות • מסעי | |
| ספר דברים | דברים • ואתחנן • עקב • ראה • שופטים • כי תצא • כי תבוא • נצבים • וילך • האזינו • וזאת הברכה | |