בדוקי עריכות אוטומטית, אינטערפעיס רעדאקטארן, אינטערפעיס אדמיניסטראַטאָרן, סיסאפן, מייבאים, מעדכנים, מייבא, אספקלריה רעדאקטארן
46,616
רעדאגירונגען
קיין רעדאגירונג באמערקונג
(אויסגאבע > אויפלאגע (קרדיט: הפייטן שווערמער)) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
==געבוי און אינהאלט== | ==געבוי און אינהאלט== | ||
דער חיבור אנטהאלט פסקים פונעם [[מהר"ם מרוטנבורג]] אין פארשידענע נושאים, ווען אין רוב געדרוקטע אויסגאבן פונעם ספר שטייט די צאל סימנים ביי 590. אינעם אריגינעלן חיבור זענען געווען ווייניגער סימנים; די צוגעלייגטע שטאמען פון פארשידענע פלעצער. זיין שטארקע פארשפּרייטונג האט געברענגט דערצו אז אסאך האבן צוגעלייגט צו די שולי הגליון פארשידענע הגהות און הוספות, און דיע זענען צוגעלייגט געווארן צום חיבור דורך די פארשידענע מעתיקים. אזוי אויך די סדר הסימנים טוישט זיך צווישן די פילע מאנוסקריפּטן{{הערה|שם=אנגל12|{{אוצר החכמה|שלמה אנגל|"בשער הספר"|169547| | דער חיבור אנטהאלט פסקים פונעם [[מהר"ם מרוטנבורג]] אין פארשידענע נושאים, ווען אין רוב געדרוקטע אויסגאבן פונעם ספר שטייט די צאל סימנים ביי 590. אינעם אריגינעלן חיבור זענען געווען ווייניגער סימנים; די צוגעלייגטע שטאמען פון פארשידענע פלעצער. זיין שטארקע פארשפּרייטונג האט געברענגט דערצו אז אסאך האבן צוגעלייגט צו די שולי הגליון פארשידענע הגהות און הוספות, און דיע זענען צוגעלייגט געווארן צום חיבור דורך די פארשידענע מעתיקים. אזוי אויך די סדר הסימנים טוישט זיך צווישן די פילע מאנוסקריפּטן{{הערה|שם=אנגל12|{{אוצר החכמה|שלמה אנגל|"בשער הספר"|169547|אין '''תשב"ץ קטן''', מהדורת [[מכון ירושלים]], ירושלים תשע"א, עמ' 12||עמוד=9}}.}}. | ||
מערסטנס פסקים זענען געשריבן געווארן דורך רבי שמשון על סמך הנהגות וואס ער האט געזען אדער הלכות וואס ער האט געהערט פונעם מהר"ם, און טייל פון זיי זענען פסקים וואס זענען מנוסח געווארן דורך דער מהר"ם אליין. דער חיבור איז געשריבן געווארן אין דער תקופה וואס דער מהר"ם האט זיך אויפגעהאלטן אין טורמע אינעם קעניגליכן טירה{{דרושה הבהרה|וואס מיינט "טירה"?}} אין שטאט [[איינזיסהיים]] {{אנ|Ensisheim}}{{הערה|שם=מביט}}{{הערה|[[החיד"א]], '''[[שם הגדולים]]''', אות ש', סעיף קפ"ז; | מערסטנס פסקים זענען געשריבן געווארן דורך רבי שמשון על סמך הנהגות וואס ער האט געזען אדער הלכות וואס ער האט געהערט פונעם מהר"ם, און טייל פון זיי זענען פסקים וואס זענען מנוסח געווארן דורך דער מהר"ם אליין. דער חיבור איז געשריבן געווארן אין דער תקופה וואס דער מהר"ם האט זיך אויפגעהאלטן אין טורמע אינעם קעניגליכן טירה{{דרושה הבהרה|וואס מיינט "טירה"?}} אין שטאט [[איינזיסהיים]] {{אנ|Ensisheim}}{{הערה|שם=מביט}}{{הערה|[[החיד"א]], '''[[שם הגדולים]]''', אות ש', סעיף קפ"ז; און נאך. דער דעטאל ערשיינט אויך אויפ'ן דעקל פון מהדורת לבוב תרי"ח. אבער ערשיינט נישט אין אלע מאנוסקריפט קאפיעס פונעם חיבור, און אויך אינעם ערשטן מהדורה (קרמונה שט"ז).}}. | ||
אינעם ספר זענען פארהאן הוספות געשריבן דורך [[רבי פרץ מקורביל]], בן דורו פונעם מהר"ם, וואס האט צוגעלייגט חילוקים צווישן די מנהג פון [[יהדות צרפת]] און [[יהדות אשכנז]], און אויך הלכות אין וועלכע די מנהג איז נישט ווי דער מהר"ם. די הוספות געפונען זיך אינעם טעקסט פונעם חיבור, און זענען כאראקטעריזירט דורך די צוגאב פונעם ווארט "הג"ה" פאר זיי. דער ספר פארמאגט אויך פארשידענע שפעטערדיגע הוספות, וואס זייער מחבר'ס אידענטיפיקאציע איז נישט באקאנט. | אינעם ספר זענען פארהאן הוספות געשריבן דורך [[רבי פרץ מקורביל]], בן דורו פונעם מהר"ם, וואס האט צוגעלייגט חילוקים צווישן די מנהג פון [[יהדות צרפת]] און [[יהדות אשכנז]], און אויך הלכות אין וועלכע די מנהג איז נישט ווי דער מהר"ם. די הוספות געפונען זיך אינעם טעקסט פונעם חיבור, און זענען כאראקטעריזירט דורך די צוגאב פונעם ווארט "הג"ה" פאר זיי. דער ספר פארמאגט אויך פארשידענע שפעטערדיגע הוספות, וואס זייער מחבר'ס אידענטיפיקאציע איז נישט באקאנט. | ||
| שורה 50: | שורה 50: | ||
* מהדורת [[הוצאת א. לוין אפשטיין|לוין-אפשטיין]] - {{היברובוקס||ורשה תרס"ב|4807}} (1902). מהדורה זו התבססה על מהדורת ורשה תרל"ו. מהדורה נוספת יצאה על ידי לוין-אפשטיין בוורשה בשנת תר"ף, שהתבססה על קודמתה משנת תרס"ב. על בסיס מהדורה זו האחרונה יצאה מהדורה שלישית בהוצאת לוין-אפשטיין, בירושלים תשי"א. | * מהדורת [[הוצאת א. לוין אפשטיין|לוין-אפשטיין]] - {{היברובוקס||ורשה תרס"ב|4807}} (1902). מהדורה זו התבססה על מהדורת ורשה תרל"ו. מהדורה נוספת יצאה על ידי לוין-אפשטיין בוורשה בשנת תר"ף, שהתבססה על קודמתה משנת תרס"ב. על בסיס מהדורה זו האחרונה יצאה מהדורה שלישית בהוצאת לוין-אפשטיין, בירושלים תשי"א. | ||
שפעטער זענען געדריקט געווארן נאך אויפלאגן, וואס אנטהאלטן אפט פירושים אדער הערות: | |||
* {{אוצר החכמה||מהדורת ורשה תרס"א|101454}} | * {{אוצר החכמה||מהדורת ורשה תרס"א|101454}} – אנטהאלט פירוש "שבעת הנרות" פון [[רבי משה בצלאל לוריא]]. געדרוקט אינעם דרוקהויז פון יעקב זאב אונטערהענדלער. | ||
* {{אוצר החכמה||מהדורת ירושלים תשל"ד|172298}} | * {{אוצר החכמה||מהדורת ירושלים תשל"ד|172298}} – פאטאגראף אויסגאבע פון מהדורת ווארשא תרס"א מיט'ן פירוש שבעת הנרות, אין צוגאב פון עטליכע השמטות והוספות, הערות [[רבי ירוחם פישל פערלא]], און הערות וביאורים (בסוף הכרך הודפס נספח של קונטרס בעניין אחר) | ||
* {{אוצר החכמה|מהדורת מכון תורה שבכתב|ירושלים תשס"ה|191291}}, בתוספת מבוא והערות. מהדורה זו הודפסה על פי נוסח [[כתב יד (העתק)|כתב היד]] שהיה בידי [[רבי יהודה בן אליעזר הלוי מינץ]] (מהר"י מינץ) ו[[רבי יוסף קארו]] ("הבית יוסף"){{הערה|על פי שער הספר של המהדורה.}}, וייתכן שאותו נוסח כתב היד היה גם בידי [[רבי שלמה לוריא]] ("הרש"ל"){{הערה|שם=אנגל11|{{אוצר החכמה|שלמה אנגל|"בשער הספר"|169547|בתוך '''תשב"ץ קטן''', מהדורת [[מכון ירושלים]], ירושלים תשע"א, עמ' 11||עמוד=8}}.}}. הערות רבי ירוחם פישל פערלא מופיעות גם במהדורה זו. סימנים חדשים על הלכות פסח המופיעים במהדורה זו, אינם מהמהר"ם עצמו, אלא ליקוט מדברי ה[[ראבי"ה]]{{הערה|שם=אנגל11}}. | * {{אוצר החכמה|מהדורת מכון תורה שבכתב|ירושלים תשס"ה|191291}}, בתוספת מבוא והערות. מהדורה זו הודפסה על פי נוסח [[כתב יד (העתק)|כתב היד]] שהיה בידי [[רבי יהודה בן אליעזר הלוי מינץ]] (מהר"י מינץ) ו[[רבי יוסף קארו]] ("הבית יוסף"){{הערה|על פי שער הספר של המהדורה.}}, וייתכן שאותו נוסח כתב היד היה גם בידי [[רבי שלמה לוריא]] ("הרש"ל"){{הערה|שם=אנגל11|{{אוצר החכמה|שלמה אנגל|"בשער הספר"|169547|בתוך '''תשב"ץ קטן''', מהדורת [[מכון ירושלים]], ירושלים תשע"א, עמ' 11||עמוד=8}}.}}. הערות רבי ירוחם פישל פערלא מופיעות גם במהדורה זו. סימנים חדשים על הלכות פסח המופיעים במהדורה זו, אינם מהמהר"ם עצמו, אלא ליקוט מדברי ה[[ראבי"ה]]{{הערה|שם=אנגל11}}. | ||
* מהדורת [[מכון ירושלים]] - {{אוצר החכמה||ירושלים תשע"א|169547}}, בתוספת מבוא, הערות, מקבילות (מדברי הראשונים בני אותה התקופה, ובעיקר מבית מדרשו של המהר"ם) והשלמות, עם [[מפתח עניינים]]. מהדורה זו מבוססת על הדפוס הראשון (קרמונה שט"ז), עם מדור "שינויי נוסחאות" להשוואה מול מספר כתבי יד{{הערה|על כך, ועוד, ראו: {{אוצר החכמה|שלמה אנגל|"בשער הספר"|169547|בתוך '''תשב"ץ קטן''', מהדורת [[מכון ירושלים]], ירושלים תשע"א, עמ' 13–15||עמוד=10}}.}}. | * מהדורת [[מכון ירושלים]] - {{אוצר החכמה||ירושלים תשע"א|169547}}, בתוספת מבוא, הערות, מקבילות (מדברי הראשונים בני אותה התקופה, ובעיקר מבית מדרשו של המהר"ם) והשלמות, עם [[מפתח עניינים]]. מהדורה זו מבוססת על הדפוס הראשון (קרמונה שט"ז), עם מדור "שינויי נוסחאות" להשוואה מול מספר כתבי יד{{הערה|על כך, ועוד, ראו: {{אוצר החכמה|שלמה אנגל|"בשער הספר"|169547|בתוך '''תשב"ץ קטן''', מהדורת [[מכון ירושלים]], ירושלים תשע"א, עמ' 13–15||עמוד=10}}.}}. | ||