אונטערשייד צווישן ווערסיעס פון "נתנאל בן צוער"

פון המכלול
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(נאך גארנישט געטוהן דערמיט, רעדאגירונג)
 
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[נתנאל בן צוער|'''נְתַנְאֵל בֶּן צוּעָר''']], נשיא [[שבט יששכר]] לאחר יציאת מצרים. הקריב את קרבן הנשיא שלו ביום השני ל[[המשכן#עת הקמת המשכן|חנוכת המשכן]], [[ב' בניסן]].
{{אישיות תנ"כית
| תמונה =
| כיתוב =
| מקום לידה = [[מצרים]]
| אב = [[צוער]]
| צאצאים =
}}
 
[[נתנאל בן צוער|'''נְתַנְאֵל בֶּן צוּעָר''']] איז געווען דער [[נשיא]] פון [[שבט יששכר]] אין די צייט פון נאך [[יציאת מצרים]] ביי די [[קרבנות הנשיאים]] ביי [[המשכן#עת הקמת המשכן|חנוכת המשכן]], איז ער געווען דער וואס האט געטרייט אלע [[נשיא]]ים צו מקריב זיין די זעלביגע מאטריאלן.
 
:במדרש מובא כי נתנאל היה [[תלמיד חכם]]; [[רבי פינחס בן יאיר]] אמר כי נתנאל בן צוער היה הוגה הרעיון של קרבנות הנשיאים. המדרש (המובא בפירוש [[רש"י]] במדבר ז', י"ח) מבוסס על שינוי לשון בולט בפרשתו לעומת אחת-עשר פרשיות הנשיאים האחרות, החוזרות על עצמן בצורה זהה לגמרי: בעוד שאצל כל הנשיאים נאמר {{ציטוטון|קָרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת}} וכו', הרי אצל נתנאל בן צוער נאמר {{ציטוטון|הִקְרִב אֶת קָרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת}} וכו'.
:במדרש מובא כי נתנאל היה [[תלמיד חכם]]; [[רבי פינחס בן יאיר]] אמר כי נתנאל בן צוער היה הוגה הרעיון של קרבנות הנשיאים. המדרש (המובא בפירוש [[רש"י]] במדבר ז', י"ח) מבוסס על שינוי לשון בולט בפרשתו לעומת אחת-עשר פרשיות הנשיאים האחרות, החוזרות על עצמן בצורה זהה לגמרי: בעוד שאצל כל הנשיאים נאמר {{ציטוטון|קָרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת}} וכו', הרי אצל נתנאל בן צוער נאמר {{ציטוטון|הִקְרִב אֶת קָרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת}} וכו'.
:לפי מדרש אחר המובא ב[[ספרי]], סיבת שינוי הלשון נובעת מערעורו של שבט ראובן שתבע להקריב ביום השני, כבכור השבטים. לפי מדרש זה, שינוי הלשון רומז בתוכו על תשובת משה לערעור זה, שהייתה שסדר ההקרבה הוא כפי החלטת הקב"ה, ואין מקום לערער עליו; לכן יקריב נתנאל ביום השני, כדבר ה', אף ששבט יששכר הוא התשיעי בשבטים. הסבר אחר נמצא בילקוט שמעוני{{הערה|ספר בראשית, פרק מ"ט, רמז קס"א.}}, ולפיו הקריב נתנאל ביום השני כיוון שהיה "בן תורה" ולפיכך קדם לשאר הנשיאים.
:לפי מדרש אחר המובא ב[[ספרי]], סיבת שינוי הלשון נובעת מערעורו של שבט ראובן שתבע להקריב ביום השני, כבכור השבטים. לפי מדרש זה, שינוי הלשון רומז בתוכו על תשובת משה לערעור זה, שהייתה שסדר ההקרבה הוא כפי החלטת הקב"ה, ואין מקום לערער עליו; לכן יקריב נתנאל ביום השני, כדבר ה', אף ששבט יששכר הוא התשיעי בשבטים. הסבר אחר נמצא בילקוט שמעוני{{הערה|ספר בראשית, פרק מ"ט, רמז קס"א.}}, ולפיו הקריב נתנאל ביום השני כיוון שהיה "בן תורה" ולפיכך קדם לשאר הנשיאים.

רעוויזיע פון 14:38, 20 מערץ 2023


פאראמעטער פעלערן אין מוסטער:תנ"ך פערזענליכקייט

פאראמעטער [ מקום לידה ] ערשיינען נישט אין מוסטער דעפיניציע

ליידיגע פאראמעטער [ צאצאים ] ערשיינען נישט אין מוסטער דעפיניציע

נתנאל בן צוער

נְתַנְאֵל בֶּן צוּעָר איז געווען דער נשיא פון שבט יששכר אין די צייט פון נאך יציאת מצרים ביי די קרבנות הנשיאים ביי חנוכת המשכן, איז ער געווען דער וואס האט געטרייט אלע נשיאים צו מקריב זיין די זעלביגע מאטריאלן.

במדרש מובא כי נתנאל היה תלמיד חכם; רבי פינחס בן יאיר אמר כי נתנאל בן צוער היה הוגה הרעיון של קרבנות הנשיאים. המדרש (המובא בפירוש רש"י במדבר ז', י"ח) מבוסס על שינוי לשון בולט בפרשתו לעומת אחת-עשר פרשיות הנשיאים האחרות, החוזרות על עצמן בצורה זהה לגמרי: בעוד שאצל כל הנשיאים נאמר ”קָרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת” וכו', הרי אצל נתנאל בן צוער נאמר ”הִקְרִב אֶת קָרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת” וכו'.
לפי מדרש אחר המובא בספרי, סיבת שינוי הלשון נובעת מערעורו של שבט ראובן שתבע להקריב ביום השני, כבכור השבטים. לפי מדרש זה, שינוי הלשון רומז בתוכו על תשובת משה לערעור זה, שהייתה שסדר ההקרבה הוא כפי החלטת הקב"ה, ואין מקום לערער עליו; לכן יקריב נתנאל ביום השני, כדבר ה', אף ששבט יששכר הוא התשיעי בשבטים. הסבר אחר נמצא בילקוט שמעוני[1], ולפיו הקריב נתנאל ביום השני כיוון שהיה "בן תורה" ולפיכך קדם לשאר הנשיאים.
  1. ספר בראשית, פרק מ"ט, רמז קס"א.