אונטערשייד צווישן ווערסיעס פון "ביטול חמץ"

223 בייטן צוגעלייגט ,  פֿאַר 2 יאָר
אנהייב איבערזעצונג
(זיי מבטל רי-ווערסיע 215525 פון נייטראלער (רעדן))
צייכן: אַנולירונג
(אנהייב איבערזעצונג)
שורה 1: שורה 1:
{{סוגיה
{{סוגיא
|מקרא={{תנ"ך|שמות|יב|טו|קצר=כן}}
|מקרא={{תנ"ך|שמות|יב|טו|קצר=כן}}
|משנה={{משנה|פסחים|א|ללא=שם}}
|משנה={{משנה|פסחים|א|ללא=שם}}
שורה 10: שורה 10:
|שם=}}
|שם=}}
[[קובץ:V09p549001 Passover.jpg|300px|ממוזער|[[בדיקת חמץ]]]]
[[קובץ:V09p549001 Passover.jpg|300px|ממוזער|[[בדיקת חמץ]]]]
'''ביטול חמץ''' היא [[מצווה]] המבוצעת טרם [[חג הפסח]], וכניסתם לתוקף של איסורי ה[[תורה]] הנוגעים לעניין ה[[חמץ]] והחזקתו במשך שבעת ימי החג. ביסוד, ביטול החמץ לבדו נועד לסייע בהפקעתם של איסורי החמץ,{{הערה|1="מ[[דאורייתא]], בביטול בעלמא סגי [די]" (פסחים ד ב)}} אך [[חז"ל]] הוסיפו על הביטול, גם את [[בדיקת חמץ|בדיקת החמץ]] ו[[ביעור חמץ|ביעורו]].  
'''ביטול חמץ''' איז די [[מצווה]] וואס ווערט אויסגעפירט בעפאר דעם [[יום טוב]] [[פסח]], איידער עס גייט אריין אין קראפט די איסורים פון [[חמץ]] אום פסח. מ[[דאורייתא]], וואלט "ביטול" אליין געווען גענוג אוועקצונעמען די איסורים פון חמץ{{הערה|"{{מונחון|מדאורייתא|מן התורה}}, {{מונחון|בביטול בעלמא סגי|איז בלויזער "ביטול" גענוג}}!" {{בבלי|פסחים|ד|ב}}}}, אבער [[חז"ל]] האבן צוגעלייגט אז עס פעלן זיך אויך אויס [[בדיקת חמץ]] און [[ביעור חמץ]].


על אופיו של הביטול ועל צורתו ההלכתית, קיימים דיונים נרחבים בספרות ה[[ראשונים]].
איבערן כאראקטער און פארמאט פון "ביטול חמץ", זענען פארהאן לענגערע שמועסן אין די [[ראשונים]].


==חובת הביטול==
==די מצווה==
===שיטת רש"י===
===שיטת רש"י===
על מקור החיוב בתורה על מצוות הביטול נחלקו [[רש"י]] ו[[בעלי התוספות]]. אך למעשה אין זו מחלוקת על המקור בלבד. עצם מהותו של הביטול שונה לפי כל אחד מהמקורות השונים. מדבריו של רש"י{{הערה|1={{בבלי|פסחים|ד|ב}} ד"ה בביטול בעלמא}} נראה כי הביטול הוא קיום מצוות "'''תשביתו'''" שנאמרה בתורה: {{הדגשה|... אַךְ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן תַּשְׁבִּיתוּ שְּׂאֹר מִבָּתֵּיכֶם כִּי כָּל אֹכֵל חָמֵץ וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִיִּשְׂרָאֵל מִיּוֹם הָרִאשֹׁן עַד יוֹם הַשְּׁבִעִי|שמות יב ז|ספר שמות, פרק י"ב, פסוק ט"ו}} ועל זה מעיר רש"י: "דכתיב 'תשביתו' ולא כתיב 'תבערו', והשבתה דלב היא השבתה". לדבריו, כאשר התורה מצווה להשבית את החמץ, אין הכוונה להשבתה מציאותית, אלא די בהשבתה בלב.
פארהאן א [[מחלוקת]] צווישן [[רש"י]] און [[בעלי התוספות]] וואו ס'איז דער מקור אין פסוק אויף מצוות ביטול חמץ, אבער למעשה איז דאס מחלוקת נישט בלויז איבערן "מקור", נאר דער עצם מהות פון "ביטול חמץ" איז געוואנדן אין דעם מחלוקת. פון רש"י'ס ווערטער{{הערה|{{בבלי|פסחים|ד|ב|מפרש=רש"י|ד"ה=בביטול בעלמא}}}} ווייזט אויס אז מיטן מבטל זיין דעם חמץ איז מען מקיים די מצווה פון '''"תשביתו"''' וואס שטייט אין פסוק: {{הדגשה|... אַךְ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן תַּשְׁבִּיתוּ שְּׂאֹר מִבָּתֵּיכֶם כִּי כָּל אֹכֵל חָמֵץ וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִיִּשְׂרָאֵל מִיּוֹם הָרִאשֹׁן עַד יוֹם הַשְּׁבִעִי|שמות יב ז|ספר שמות, פרק י"ב, פסוק ט"ו}} ועל זה מעיר רש"י: "דכתיב 'תשביתו' ולא כתיב 'תבערו', והשבתה דלב היא השבתה". לדבריו, כאשר התורה מצווה להשבית את החמץ, אין הכוונה להשבתה מציאותית, אלא די בהשבתה בלב.


ה[[רמב"ן]] בחידושיו ל[[מסכת פסחים]] מבאר: "ביטול כשמו, שיבטלו בלבו מתורת חמץ ואינו רוצה בקיומו, וכך הוא משמעות ההשבתה בכל מקום, כעניין ולא תשבית מלח ברית אלקיך, לא תבטל, וכן נמי [גם] משמעות שביתה - ביטול, וכן [[אונקלוס]] מתרגם תבטלון חמירא".
ה[[רמב"ן]] בחידושיו ל[[מסכת פסחים]] מבאר: "ביטול כשמו, שיבטלו בלבו מתורת חמץ ואינו רוצה בקיומו, וכך הוא משמעות ההשבתה בכל מקום, כעניין ולא תשבית מלח ברית אלקיך, לא תבטל, וכן נמי [גם] משמעות שביתה - ביטול, וכן [[אונקלוס]] מתרגם תבטלון חמירא".
שורה 35: שורה 35:
==הערות שוליים==
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=ימין}}
{{הערות שוליים|יישור=ימין}}
 
{{קרד}}
{{חג הפסח}}
 
{{הבהרה הלכתית}}
[[קטגוריה:חמץ]]
{{וח}}
{{מיון ויקיפדיה|דף=ביטול חמץ|גרסה=23710113}}