אונטערשייד צווישן ווערסיעס פון "רוי:רבי אברהם לאנדא"

רוי:רבי אברהם לאנדא (זעט מקור)

רעוויזיע פון 22:00, 18 מערץ 2023

4 בייטן אראפגענומען , פֿאַר 2 יאָר

ק

מייבאים כמותיים, בדוקי עריכות אוטומטית, ביוראקראטן, אינטערפעיס רעדאקטארן, emailconfirmed, אינטערפעיס אדמיניסטראַטאָרן, מנטרים, סיסאפן, צוות טכני, מייבאים, מעדכנים, אספקלריה רעדאקטארן

102,362

רעדאגירונגען

@@ שורה 44: / שורה 44: @@
 בין הבאים לטשעכאנאוו להסתופף בחצרו של הרבי מטשעכאנאוו היו רבי [[אברהם בורנשטיין]], רבי [[יחיאל מאיר מגוסטינין]] ורבי אלעזר הכהן מפולטוסק. בשבע השנים האחרונות לחייו העביר את משרת הרבנות בטשעכאנאוו לידי בנו רבי יעקב לאנדא.
-רבי אברהם מטשעכאנאוו נפטר בה' באדר א' תרל"ה. הוא נקבר בבית הקברות היהודי הישן בטשעכאנאוו ששכן במרכז העיר. גדולי הרבנים הספידוהו, וחלק מההספדים הודפסו כספרים{{הערה|'''נחל בכי''' מאת רבי אלעזר הכהן מפולטוסק, '''קול ברמה נשמע''' מאת רבי ישראל מרדכי טונקלנג מוורשה, '''תולדות אברהם''' מאת רבי בנימין דוד רבינוביץ מוורשה.}}. מלבד הרבי מטשעכאנאוו נפטרו באותה שנה עוד שניים מהרבנים המפורסמים באותו דור, רבי [[אליהו גוטמכר]] ורבי [[יעקב אריה גוטרמן|יעקב אריה מראדזימין]], וחלק מהמספידים קישרו בדבריהם בין השלושה.
+רבי אברהם מטשעכאנאוו נפטר בה' אדר א' תרל"ה. הוא נקבר בבית הקברות היהודי הישן בטשעכאנאוו ששכן במרכז העיר. גדולי הרבנים הספידוהו, וחלק מההספדים הודפסו כספרים{{הערה|'''נחל בכי''' מאת רבי אלעזר הכהן מפולטוסק, '''קול ברמה נשמע''' מאת רבי ישראל מרדכי טונקלנג מוורשה, '''תולדות אברהם''' מאת רבי בנימין דוד רבינוביץ מוורשה.}}. מלבד הרבי מטשעכאנאוו נפטרו באותה שנה עוד שניים מהרבנים המפורסמים באותו דור, רבי [[אליהו גוטמכר]] ורבי [[יעקב אריה גוטרמן|יעקב אריה מראדזימין]], וחלק מהמספידים קישרו בדבריהם בין השלושה.
 לאחר פטירתו הוסב שמה של הישיבה המקומית בטשעכאנאוו ל"בית אברהם" על שמו של רבי אברהם מטשעכאנאוו. מדי שנה, ב[[יום השנה]] לפטירתו, נהגו תושבי העיר לפקוד את ה[[אוהל (קבר)|אוהל]] שלו בבית הקברות המקומי. מנהגם היה להקיש שלוש פעמים עם מפתח על דלת האוהל ורק לאחר מכן להיכנס פנימה.
@@ שורה 82: / שורה 82: @@
 א סך אייניקלעך פון רבי אברהם מטשעכאנאוו זענען געווארן רבי'ס פון חסידים. פון זיין זון רבי [[דוב בעריש לאנדא|דוב בעריש]] שטאמט די [[סטריקאוו (חסידות)|סטריקאווער]] חסידות.
-* זיין עלצטער זון רבי '''[[זאב וואלף לאנדא]]''' (נפטר: [[י"א אלול]] [[תרנ"א]]) - האט געפירט א רביסטעווע אין [[סטריקאוו]]. ער איז געווען א חסיד פון רבי [[מנחם מענדל מארגנשטערן|מענדעלע קאצקער]], ונחשב לחכם שבחבורה. לאחר פטירת רבי מנדל נסע לתלמידו [[יצחק מאיר אלתר|רבי יצחק מאיר]], ה"חידושי הרי"ם". לאחר פטירת אביו רבי אברהם, החל לשמש באדמו"רות לאלפי חסידים. היה מפורסם בדיבורו ב[[לשון הקודש]] בשפה צחה ומדוקדקת. דברי תורתו נדפסו בספרים 'זר זהב-כתר תורה' ו'אמרות טהורות'. לאחר פטירתו החל אחיו רבי יעקב לשמש באדמו"רות. בניו של רבי זאב וולף אף הם שימשו באדמו"רות. בנו רבי '''מרדכי מאטל''' (נפטר: [[י' באייר]] [[תרע"ז]]) אף הוא נסע לקוצק ולגור. לאחר פטירת אביו החל לשמש כאדמו"ר בסטריקאוו ולאחר מכן בטשעכאנאוו. היה מפורסם כסופר מוכשר וחריף. ספרו 'דורש טוב' נדפס כנספח לספרו של אביו 'זר זהב-כתר תורה'. בנו השני רבי '''מנחם מענדל''' ([[תרי"ב]] - [[תרצ"ו]]) שימש כאדמו"ר בגומבין לחסידים רבים.
+* זיין עלצטער זון רבי '''[[זאב וואלף לאנדא]]''' (נפטר: [[י"א אלול]] [[תרנ"א]]) - האט געפירט א רביסטעווע אין [[סטריקאוו]]. ער איז געווען א חסיד פון רבי [[מנחם מענדל מארגנשטערן|מענדעלע קאצקער]], ונחשב לחכם שבחבורה. לאחר פטירת רבי מנדל נסע לתלמידו [[יצחק מאיר אלתר|רבי יצחק מאיר]], ה"חידושי הרי"ם". לאחר פטירת אביו רבי אברהם, החל לשמש באדמו"רות לאלפי חסידים. היה מפורסם בדיבורו ב[[לשון הקודש]] בשפה צחה ומדוקדקת. דברי תורתו נדפסו בספרים 'זר זהב-כתר תורה' ו'אמרות טהורות'. לאחר פטירתו החל אחיו רבי יעקב לשמש באדמו"רות. בניו של רבי זאב וולף אף הם שימשו באדמו"רות. בנו רבי '''מרדכי מאטל''' (נפטר: [[י' אייר]] [[תרע"ז]]) אף הוא נסע לקוצק ולגור. לאחר פטירת אביו החל לשמש כאדמו"ר בסטריקאוו ולאחר מכן בטשעכאנאוו. היה מפורסם כסופר מוכשר וחריף. ספרו 'דורש טוב' נדפס כנספח לספרו של אביו 'זר זהב-כתר תורה'. בנו השני רבי '''מנחם מענדל''' ([[תרי"ב]] - [[תרצ"ו]]) שימש כאדמו"ר בגומבין לחסידים רבים.
 * זיין צווייטער זון רבי '''[[דב בעריש לאנדא]]''' (נפטר: [[כ"ה סיוון]] [[תרל"ו]]) - איז געווען אן אדמו"ר ל[[חסידות וורקא|חסידי וורקא]] אין [[ביאלע]]. היה חסיד של רבי [[ישראל יצחק קאליש|יצחק ווארקער]] ושל בנו [[מנחם מנדל קאליש|רבי מנדל]]. לאחר פטירתו עברו חסידיו ל[[חסידות אלכסנדר|אדמו"רי אלכסנדר]], ובהמשך חלקם חזרו אל בניו, רבי '''אהרן צבי''' ואחריו אחיו רבי '''אלימלך מנחם מנדל''' ממנו יצאה [[חסידות סטריקאוו|שושלת סטריקאוו]]. בנו של רבי אהרן צבי, רבי '''מנחם מנדל''' כיהן אף הוא באדמו"רות בפולין ובארצות הברית. חיבר ספר בשם "שמש ומגן".
 * בנו השלישי '''רבי יעקב לאנדא''' (נפטר: [[י"ט טבת]] [[תרנ"ו]]) - שימש כאדמו"ר אין יעזאוו. היה חסידם של רבי [[מנחם מנדל מקוצק]], רבי [[יצחק מאיר אלתר]] מ[[חסידות גור|גור]], אביו רבי אברהם ואחיו רבי זאב וולף. מילא את מקום אביו ברבנות טשעכאנאוו שבע שנים. לאחר שעזב את הרבנות עלה ל[[ארץ ישראל]] במטרה להתיישב אך מחמת העניות חזר לפולין והתגורר בו[[ורשה]]. לאחר פטירת אחיו רבי זאב וולף החל לשמש באדמו"רות. בנו רבי '''מנחם מענדל חיים לאנדא''' ([[ה' כסלו]] [[תרכ"ב]] - [[ז' אדר]] [[תרצ"ח]]) מילא את מקום אביו וכיהן בזאווירצה. עסק במסחר ולאחר מכן ברבנות בוידובה, פינטקי, פשרוב, נאווידוואהר וזווירצה. היה סופר פורה, עסקן ומחנך.{{הערה|ראו:{{ויקישיתוף בשורה|שם=Category:Ohel of tzadiks from Jeżów and Zawiercie|תצוגה=אוהל רבי יעקב לאנדא ובנו רבי מנחם מענדל חיים לאנדא בבית הקברות היהודי בוורשה}}}} חיבר ספר בשם "ויעש אברהם" על מנהגי סבו.