אונטערשייד צווישן ווערסיעס פון "רוי:מבול"

15,861 בייטן אראפגענומען ,  פֿאַר 1 יאָר
ק
תנא קמא האט אריבערגעפירט בלאט רוי:מבול וואסער צו רוי:מבול
קאין תקציר עריכה
 
ק (תנא קמא האט אריבערגעפירט בלאט רוי:מבול וואסער צו רוי:מבול)
 
(21 מיטלסטע ווערסיעס פון 6 באַניצער נישט געוויזן.)
שורה 1: שורה 1:
[[טעקע:Gustave_Dore_Deluge.jpg|left|200px|thumb|גוסטאווע דארעס באמאלדונג]]
{{דעסקריפציע||ענגליש = narrative in which a great flood destroys a civilization, commonly as divine retribution|העב=רשימת ערכים|דייטש=Erzählung einer göttlich veranlassten Flutkatastrophe|}}
'''מבול וואסער''' איז זייער א גרויסע [[פארפלייצונג]]. אין דער [[געשיכטע]] ווערט דערציילט א [[לעגענדע]] פון דער [[געניצער]] [[גילגאמעש עפאס|גילגאמעש]] אז אזוי א מבול האט פארצייטנס באטראפן די [[וועלט]]. די געשיכטע איז אויך ענדלעך דערציילט אין דער [[תורה]].
[[טעקע:Gustave_Dore_Deluge.jpg|left|200px|ממוזער|גוסטאווע דארעס באמאלדונג]]
 
'''מבול וואסער''' איז זייער א גרויסע [[פארפלייצונג]]. די געשיכטע איז דערציילט אין דער [[תורה]] אז אזוי א מבול האט פארצייטנס באטראפן די [[וועלט]].  
די [[תנכישע פארשער]] זאגן אז עס איז מעגליך אז עס האט טאקע דאן פאסירט א גרויסע פארפלייצונג, צוליב דעם וואס גרויסע שטיקער [[אייז]] זיינען אויסגעגאנגען, און האבן פארפלייצט פיל שטעט ארום דער [[פלאזשע]]. אויך האבן די [[ארכעאלאגיע|ארכעאלאגן]] געפונען גאנצענע דערפער 300 מעטער אונטערן [[שווארצער ים|שווארצן ים]], אפשר פון אן אויסברעך פון דעם [[מיטלענדישער ים|מיטלענדישן ים]] דורך [[באספארוס]] [[דורכגאס]].


== די געשיכטע אין דער תורה ==
== די געשיכטע אין דער תורה ==
אין יאר [[א'רנ"ו]], אין די צייטן פון [[נח]], ווען [[גאט]] האט געזען אז די [[מענטש]]ן זיינען שלעכט, און נאר איין [[צדיק]] נח איז געווען אויף דער וועלט, האט ער באשלאסן צו אפווישן דעם גאנצן טרוקעניש<ref>מכל אשר בחרבה מתו</ref> מיט וואסער. ער האט באפוילט נח'ן צו בויען א ריזיגן קאסטן וואס הייסט [[תיבת נח]], און ער זאל צונויפנעמען אלע [[חיות]] פון דער גארער וועלט און זיי אריינברענגען אינעם קאסטן, כדי זאלן זיי נישט ווערן פארשווונדן און פארלענדעט. עס איז געשען א [[נס]] אז אלע חיות האבן דארטן אריינגעפיט און איבערגעלעבט.
אין יאר [[א'תרנ"ו]], אין די צייטן פון [[נח]], ווען [[גאט]] האט געזען אז די [[מענטש]]ן זענען שלעכט, און נאר איין [[צדיק]] נח איז געווען אויף דער וועלט, האט ער באשלאסן צו אפווישן דעם גאנצן טרוקעניש<ref>מכל אשר בחרבה מתו</ref> מיט וואסער. ער האט באפוילט נח'ן צו בויען א ריזיגן קאסטן וואס הייסט [[תיבת נח]], און ער זאל צונויפנעמען אלע [[חיות]] פון דער גארער וועלט און זיי אריינברענגען אינעם קאסטן, כדי זאלן זיי נישט ווערן פארשווונדן און פארלענדעט. עס איז געשען א [[נס]] אז אלע חיות האבן דארטן אריינגעפיט און איבערגעלעבט.
 
== די צוויי נוסחאות ==
די געשיכטע פון נח אין דער תורה ווערט דערציילט אין צוויי באזונדערע ווערסיעס. לויט די תנכישע-פארשער איז דאס צוויי ווערסיעס וואס מען האט צעמישט און צוזאמען געשטעלט אונטער איין געשיכטע. די אונטערשיידן זיינען:
* וויפל צייט איז געווען די מבול?
:1) 40 טעג: {{דיק|וַיְהִי הַגֶּשֶׁם, עַל-הָאָרֶץ, אַרְבָּעִים יוֹם, וְאַרְבָּעִים לָיְלָה|פרק ז' פסוק י"ב}}.
:2) 150 טעג: {{דיק|וַיִּגְבְּרוּ הַמַּיִם, עַל-הָאָרֶץ, חֲמִשִּׁים וּמְאַת, יוֹם|פרק ז' פסוק כ"ד}}.
 
* וועמען האט נח אריינגענומען אינעם קאסטן?
:1) 2 פון יעדן מין סיי טמאנע און סיי טהורדיקע: {{דיק|וּמִכָּל-הָחַי מִכָּל-בָּשָׂר שְׁנַיִם מִכֹּל, תָּבִיא אֶל-הַתֵּבָה--לְהַחֲיֹת אִתָּךְ:  זָכָר וּנְקֵבָה, יִהְיוּ. מֵהָעוֹף לְמִינֵהוּ, וּמִן-הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ, מִכֹּל רֶמֶשׂ הָאֲדָמָה, לְמִינֵהוּ--שְׁנַיִם מִכֹּל יָבֹאוּ אֵלֶיךָ לְהַחֲיוֹת... מִן-הַבְּהֵמָה, הַטְּהוֹרָה, וּמִן-הַבְּהֵמָה, אֲשֶׁר אֵינֶנָּה טְהֹרָה; וּמִן-הָעוֹף--וְכֹל אֲשֶׁר-רֹמֵשׂ, עַל-הָאֲדָמָה. שְׁנַיִם שְׁנַיִם בָּאוּ אֶל-נֹחַ, אֶל-הַתֵּבָה--זָכָר וּנְקֵבָה:  כַּאֲשֶׁר צִוָּה אֱלֹהִים, אֶת-נֹחַ|פרק ו' + פרק ז'}}
:2) 7 פון דער טהורדיקער מין און צוויי פון דער טמאנער מין: {{דיק|מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה, תִּקַּח-לְךָ שִׁבְעָה שִׁבְעָה--אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ; וּמִן-הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר לֹא טְהֹרָה הִוא, שְׁנַיִם--אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ.  ג גַּם מֵעוֹף הַשָּׁמַיִם שִׁבְעָה שִׁבְעָה, זָכָר וּנְקֵבָה, לְחַיּוֹת זֶרַע, עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ|פרק ז'}}.
 
=== טאוועל פון אינטערשיידן ציווישן די צוויי נוסחאות ===
 
{| class="wikitable"
|-
! באגריף !! ערשטע נוסח !! צווייטע נוסח
|-
| נאמען פון גאט || אלהים || יהוה
|-
| צאל פון חיות || צוויי פון אלע מינים || זיבן פון די פויגל און פון די טהור'ע חיות
|-
| פארם פון דאטומס || בלויז די נומער פון טעג || די חודש און די טאג אין חודש
|-
| נאמען פון פארפלייצונג || מבול || גשם אדער מטר
|-
| געבוי פון תיבה || דריי שטאקן מיט די טיר אין די זייט || פעלט א פונקטליכע באשרייבונג, אבער די אריינגאנג איז געווען פון אויבן
|-
| נאמען פון פענסטער || צוהר  || חלון
|-
| נח'ס ארויסגיין || אלהים באפעלט נח ארויסצוגיין || נח עקספירימענטירט מיט פויגל צו וויסן ווען ער קען ארויס
|-
| גאט'ס צוזאג || אלהים מאכט א בונד מיט נח || יהוה קלערט צו זיך
|}
 
טאוועל פון די מעשה צוטיילט אויף די צוויי נוסחאות:
מען קען יעדן קאלום באזונדער ליינען פאר א מעשה פאר זיך.
 
{| class="wikitable"
|-
! טעמע !! ערשטע נוסח (אלהים) !! צווייטע נוסח (יהוה)
|-
| קינדער פון נח || ו,ט אלה, תולדת נח--נח איש צדיק תמים היה, בדרתיו:  את-האלהים, התהלך-נח.  ו,י ויולד נח, שלשה בנים--את-שם, את-חם ואת-יפת. || ה,לב ויהי-נח, בן-חמש מאות שנה; ויולד נח, את-שם את-חם ואת-יפת.
|-
| זינד פון מענטשהייט || ו,יא ותשחת הארץ, לפני האלהים; ותמלא הארץ, חמס. ו,יב וירא אלהים את-הארץ, והנה נשחתה:  כי-השחית כל-בשר את-דרכו, על-הארץ. || ו,א ויהי כי-החל האדם, לרב על-פני האדמה; ובנות, ילדו להם.  ו,ב ויראו בני-האלהים את-בנות האדם, כי טבת הנה; ויקחו להם נשים, מכל אשר בחרו.  ו,ג ויאמר יהוה, לא-ידון רוחי באדם לעלם, בשגם, הוא בשר; והיו ימיו, מאה ועשרים שנה.  ו,ד הנפלים היו בארץ, בימים ההם, וגם אחרי-כן אשר יבאו בני האלהים אל-בנות האדם, וילדו להם:  המה הגברים אשר מעולם, אנשי השם.  {פ}
 
ו,ה וירא יהוה, כי רבה רעת האדם בארץ, וכל-יצר מחשבת לבו, רק רע כל-היום.  ו,ו וינחם יהוה, כי-עשה את-האדם בארץ; ויתעצב, אל-לבו.  ו,ז ויאמר יהוה, אמחה את-האדם אשר-בראתי מעל פני האדמה, מאדם עד-בהמה, עד-רמש ועד-עוף השמים:  כי נחמתי, כי עשיתם.  ו,ח ונח, מצא חן בעיני יהוה.  {פ}
|-
| גאט'ס באפעל || ו,יג ויאמר אלהים לנח, קץ כל-בשר בא לפני--כי-מלאה הארץ חמס, מפניהם; והנני משחיתם, את-הארץ.  ו,יד עשה לך תבת עצי-גפר, קנים תעשה את-התבה; וכפרת אתה מבית ומחוץ, בכפר.  ו,טו וזה, אשר תעשה אתה:  שלש מאות אמה, ארך התבה, חמשים אמה רחבה, ושלשים אמה קומתה.  ו,טז צהר תעשה לתבה, ואל-אמה תכלנה מלמעלה, ופתח התבה, בצדה תשים; תחתים שנים ושלשים, תעשה.  ו,יז ואני, הנני מביא את-המבול מים על-הארץ, לשחת כל-בשר אשר-בו רוח חיים, מתחת השמים:  כל אשר-בארץ, יגוע.  ו,יח והקמתי את-בריתי, אתך; ובאת, אל-התבה--אתה, ובניך ואשתך ונשי-בניך אתך.  ו,יט ומכל-החי מכל-בשר שנים מכל, תביא אל-התבה--להחית אתך:  זכר ונקבה, יהיו.  ו,כ מהעוף למינהו, ומן-הבהמה למינה, מכל רמש האדמה, למינהו--שנים מכל יבאו אליך, להחיות.  ו,כא ואתה קח-לך, מכל-מאכל אשר יאכל, ואספת, אליך; והיה לך ולהם, לאכלה.  ו,כב ויעש, נח:  ככל אשר צוה אתו, אלהים--כן עשה. || ז,א ויאמר יהוה לנח, בא-אתה וכל-ביתך אל-התבה:  כי-אתך ראיתי צדיק לפני, בדור הזה.  ז,ב מכל הבהמה הטהורה, תקח-לך שבעה שבעה--איש ואשתו; ומן-הבהמה אשר לא טהרה הוא, שנים--איש ואשתו.  ז,ג גם מעוף השמים שבעה שבעה, זכר ונקבה, לחיות זרע, על-פני כל-הארץ.  ז,ד כי לימים עוד שבעה, אנכי ממטיר על-הארץ, ארבעים יום, וארבעים לילה; ומחיתי, את-כל-היקום אשר עשיתי, מעל, פני האדמה.  ז,ה ויעש, נח, ככל אשר-צוהו, יהוה.
|-
| נח'ס אויספיהר ||  ז,ו ונח, בן-שש מאות שנה; והמבול היה, מים על-הארץ.  ז,ז ויבא נח, ובניו ואשתו ונשי-בניו אתו--אל-התבה:  מפני, מי המבול.  ז,ח מן-הבהמה, הטהורה, ומן-הבהמה, אשר איננה טהרה; ומן-העוף--וכל אשר-רמש, על-האדמה.  ז,ט שנים שנים באו אל-נח, אל-התבה--זכר ונקבה:  כאשר צוה אלהים, את-נח.
(אדער: ז,טו ויבאו אל-נח, אל-התבה, שנים שנים מכל-הבשר, אשר-בו רוח חיים.  ז,טז והבאים, זכר ונקבה מכל-בשר באו, כאשר צוה אתו, אלהים;)
ז,י ויהי, לשבעת הימים; ומי המבול, היו על-הארץ.
|| ז,יא בשנת שש-מאות שנה, לחיי-נח, בחדש השני, בשבעה-עשר יום לחדש--ביום הזה, נבקעו כל-מעינת תהום רבה, וארבת השמים, נפתחו.  ז,יב ויהי הגשם, על-הארץ, ארבעים יום, וארבעים לילה.  ז,יג בעצם היום הזה בא נח, ושם-וחם ויפת בני-נח; ואשת נח, ושלשת נשי-בניו אתם--אל-התבה.  ז,יד המה וכל-החיה למינה, וכל-הבהמה למינה, וכל-הרמש הרמש על-הארץ, למינהו; וכל-העוף למינהו, כל צפור כל-כנף. ויסגר יהוה, בעדו.
|-
| די פארפלייצונג || ז,יז ויהי המבול ארבעים יום, על-הארץ; וירבו המים, וישאו את-התבה, ותרם, מעל הארץ. ז,כ חמש עשרה אמה מלמעלה, גברו המים; ויכסו, ההרים.  ז,כא ויגוע כל-בשר הרמש על-הארץ, בעוף ובבהמה ובחיה, ובכל-השרץ, השרץ על-הארץ--וכל, האדם.  ז,כב כל אשר נשמת-רוח חיים באפיו, מכל אשר בחרבה--מתו.  ז,כד ויגברו המים, על-הארץ, חמשים ומאת, יום.
 
ח,א ויזכר אלהים, את-נח, ואת כל-החיה ואת-כל-הבהמה, אשר אתו בתבה; ויעבר אלהים רוח על-הארץ, וישכו המים.  ח,ג וישבו המים מעל הארץ, הלוך ושוב; ויחסרו המים--מקצה, חמשים ומאת יום.
|| ז,יח ויגברו המים וירבו מאד, על-הארץ; ותלך התבה, על-פני המים. ז,יט והמים, גברו מאד מאד--על-הארץ; ויכסו, כל-ההרים הגבהים, אשר-תחת, כל-השמים.  ז,כג וימח את-כל-היקום אשר על-פני האדמה, מאדם עד-בהמה עד-רמש ועד-עוף השמים, וימחו, מן-הארץ; וישאר אך-נח ואשר אתו, בתבה.
 
ח,ב ויסכרו מעינת תהום, וארבת השמים; ויכלא הגשם, מן-השמים. ח,ד ותנח התבה בחדש השביעי, בשבעה-עשר יום לחדש, על, הרי אררט. ח,ה והמים, היו הלוך וחסור, עד, החדש העשירי; בעשירי באחד לחדש, נראו ראשי ההרים.
|-
| דאס ארויסגיין פון תיבה || ח,טו וידבר אלהים, אל-נח לאמר.  ח,טז צא, מן-התבה--אתה, ואשתך ובניך ונשי-בניך אתך.  ח,יז כל-החיה אשר-אתך מכל-בשר, בעוף ובבהמה ובכל-הרמש הרמש על-הארץ--הוצא (היצא) אתך; ושרצו בארץ, ופרו ורבו על-הארץ.  ח,יח ויצא-נח; ובניו ואשתו ונשי-בניו, אתו.  ח,יט כל-החיה, כל-הרמש וכל-העוף, כל, רומש על-הארץ--למשפחתיהם, יצאו מן-התבה.
|| ח,ו ויהי, מקץ ארבעים יום; ויפתח נח, את-חלון התבה אשר עשה.  ח,ז וישלח, את-הערב; ויצא יצוא ושוב, עד-יבשת המים מעל הארץ.  ח,ח וישלח את-היונה, מאתו--לראות הקלו המים, מעל פני האדמה.  ח,ט ולא-מצאה היונה מנוח לכף-רגלה, ותשב אליו אל-התבה--כי-מים, על-פני כל-הארץ; וישלח ידו ויקחה, ויבא אתה אליו אל-התבה.  ח,י ויחל עוד, שבעת ימים אחרים; ויסף שלח את-היונה, מן-התבה.  ח,יא ותבא אליו היונה לעת ערב, והנה עלה-זית טרף בפיה; וידע נח, כי-קלו המים מעל הארץ.  ח,יב וייחל עוד, שבעת ימים אחרים; וישלח, את-היונה, ולא-יספה שוב-אליו, עוד.  ח,יג ויהי באחת ושש-מאות שנה, בראשון באחד לחדש, חרבו המים, מעל הארץ; ויסר נח, את-מכסה התבה, וירא, והנה חרבו פני האדמה.  ח,יד ובחדש, השני, בשבעה ועשרים יום, לחדש--יבשה, הארץ.
|-
| גאט'ס צוזאג ||  ט,א ויברך אלהים, את-נח ואת-בניו; ויאמר להם פרו ורבו, ומלאו את-הארץ.  ט,ב ומוראכם וחתכם, יהיה, על כל-חית הארץ, ועל כל-עוף השמים; בכל אשר תרמש האדמה ובכל-דגי הים, בידכם נתנו.  ט,ג כל-רמש אשר הוא-חי, לכם יהיה לאכלה:  כירק עשב, נתתי לכם את-כל.  ט,ד אך-בשר, בנפשו דמו לא תאכלו.  ט,ה ואך את-דמכם לנפשתיכם אדרש, מיד כל-חיה אדרשנו; ומיד האדם, מיד איש אחיו--אדרש, את-נפש האדם.  ט,ו שפך דם האדם, באדם דמו ישפך:  כי בצלם אלהים, עשה את-האדם.  ט,ז ואתם, פרו ורבו; שרצו בארץ, ורבו-בה.  {ס}
 
ט,ח ויאמר אלהים אל-נח, ואל-בניו אתו לאמר.  ט,ט ואני, הנני מקים את-בריתי אתכם, ואת-זרעכם, אחריכם.  ט,י ואת כל-נפש החיה אשר אתכם, בעוף בבהמה ובכל-חית הארץ אתכם; מכל יצאי התבה, לכל חית הארץ.  ט,יא והקמתי את-בריתי אתכם, ולא-יכרת כל-בשר עוד ממי המבול; ולא-יהיה עוד מבול, לשחת הארץ.  ט,יב ויאמר אלהים, זאת אות-הברית אשר-אני נתן ביני וביניכם, ובין כל-נפש חיה, אשר אתכם--לדרת, עולם. (אדער: ט,יז ויאמר אלהים, אל-נח:  זאת אות-הברית, אשר הקמתי, ביני, ובין כל-בשר אשר על-הארץ.)  ט,יג את-קשתי, נתתי בענן; והיתה לאות ברית, ביני ובין הארץ.  ט,יד והיה, בענני ענן על-הארץ, ונראתה הקשת, בענן.  ט,טו וזכרתי את-בריתי, אשר ביני וביניכם, ובין כל-נפש חיה, בכל-בשר; ולא-יהיה עוד המים למבול, לשחת כל-בשר.  (אדער: ט,טז והיתה הקשת, בענן; וראיתיה, לזכר ברית עולם, בין אלהים, ובין כל-נפש חיה בכל-בשר אשר על-הארץ.)
|| ח,כ ויבן נח מזבח, ליהוה; ויקח מכל הבהמה הטהרה, ומכל העוף הטהור, ויעל עלת, במזבח.  ח,כא וירח יהוה, את-ריח הניחח, ויאמר יהוה אל-לבו לא-אסף לקלל עוד את-האדמה בעבור האדם, כי יצר לב האדם רע מנעריו; ולא-אסף עוד להכות את-כל-חי, כאשר עשיתי.  ח,כב עד, כל-ימי הארץ:  זרע וקציר וקר וחם וקיץ וחרף, ויום ולילה--לא ישבתו.
|-
|}
 
די [[מסורת|טראדיציער]] [[מפרשים]] פארענטפערן די סתירות.


== פארדרייט די יוצרות פון נאטור ==
== פארדרייט די יוצרות פון נאטור ==
לויט געוויסע תלמידי חכמים, איז דער מבול די גאנצע אורזאך פארוואס די [[װיסנשאַפֿט]]לערס מיינען אז די [[וועלט]] איז עלטער ווי די [[תורה]] זאגט, ווייל דאס האט פארדרייט די [[קוילנשטאף]] אפצייכענונגן פון דער [[ערד]] עס זאל אויסזעהן עלטער{{מקור}}. היינט אבער האט מען שוין געמאסטן די עלטער פון שטיינער וואס געפונען זיך אויף די לבנה, וואו עס איז זיכער נישט געווען דער מבול<ref>לויט רש"י איז די וואסער אנגעקומען ביז 15 אמות העכער די הרי אררט</ref>, און זי קוקט נישט אויס צו זיין אסאך יונגער ווי דער ערד.
לויט געוויסע תלמידי חכמים, איז דער מבול די גאנצע אורזאך פארוואס די [[וויסנשאַפט]]לערס מיינען אז די [[וועלט]] איז עלטער ווי די [[תורה]] זאגט, ווייל דאס האט פארדרייט די [[קוילנשטאף]] אפצייכענונגן פון דער [[ערד]] עס זאל אויסזעהן עלטער{{מקור}}. היינט אבער האט מען שוין געמאסטן די עלטער פון שטיינער וואס געפונען זיך אויף די לבנה, וואו עס איז זיכער נישט געווען דער מבול<ref>לויט רש"י איז די וואסער אנגעקומען ביז 15 אמות העכער די הרי אררט</ref>, און זי קוקט נישט אויס צו זיין אסאך יונגער ווי דער ערד.


== רעפערענצן ==
== רעפערענצן ==
<references/>
{{רעפערענצן}}


[[קאַטעגאָריע:קאטאסטראפעס]]
[[קאַטעגאָריע:קאטאסטראפעס]]
שורה 89: שורה 16:
[[קאַטעגאָריע:מיטאלאגיע]]
[[קאַטעגאָריע:מיטאלאגיע]]
[[קאַטעגאָריע:מעשה בראשית]]
[[קאַטעגאָריע:מעשה בראשית]]
[[קאַטעגאָריע:אויף יידיש]]
[[קאַטעגאָריע:וויכטיגע ארטיקלען]]
{{קרד/ויקי/יידיש}}
[[he:המבול]]