רבי יקותיאל יהודה מייזליש

פאראמעטער פעלערן אין מוסטער:אישיות רבנית
פאראמעטער [ חיבוריו, מקום לידה ] ערשיינען נישט אין מוסטער דעפיניציע

רבי יקותיאל יהודה מייזליש

געבורט	ה'תר"צ (יארגאנג: 94 בערך)
מדינה	ניו יורק
טעטיגקייט אָרט	סי גייט
השתייכות	חסידות
תחומי עיסוק	רב עיר
חתנים	הרב יוסף צבי דושינסקיא

רבי יקותיאל יהודה (רבי זלמן לייב) מייזליש (געבוירן ל' בשבט ה'תר"צ און אוועק כ"ד אדר א' תשפ"ד)) איז געווען א חסידישען' רב און א בעל דרשן, ער האט געדינט פאר צענדליגע יאהרן אלטס רב פון דער סיע ייט'ער שטעטיל אין ברוקלין ניו יארק. מחבר פון דו ספרים "בנין יקותיאל" און "זר זהב".

ביאגרפייע

ער איז געבוירן אין ניימארק צו זיין פאטער רבי צבי הירש וואס האט דאן געדינט אלס רב פון שטאט, און צו זיין מאמע הענא זיסל טאכטער פון רבי חיים יעקב טייטעלבוים לימינעוו'ער רב - איידעם פון רבי שלמה האלבערשטאם מבאבוב. ביים ברית איז ער גערופן געווארן נאכן זיידען דער סיגעט'ער רב. אין יאהר תר"צ האט זיך זיין משפחה אריבער געצויגן קיין ווייטצען ווי זיין פאטער איז אויף גענומען אלס רב פון שטאט. אלס בוחער האט ער געלערנט אין זיין זיידען רבי דוד דוב מייזליש'ס ישיבה אין אוהעל. רבי דוד דוב איז געווען אן איידעם פון רבי יוסף משה טייטלבוים או אייניקעל פון הייליגען ישמח משה - און איידעם פון רבי דוד'ל קשאנעוו'ער - צאנז'ער רב'ס איידעם.

אלס יוגענט האט ער זיך בייקאנט מיט רבי שלום אליעזר'ל ראצפערט'ער, ביים קומען נאך קוקן דעם קלויזענבורג'ער רבס זוהן - ליפא'לה. וואס איז געווען געטרוגען צו זיך משדך זיין מיט רבי זלמן לייב'ס שוועסטער.

בשואה

בשנת תש"ד, בעת לימודיו בישיבה באוהעל, נתפס על ידי הנאצים ונשלח לגטו יחד עם סבו רבי דוד דוב ואשתו רויזא בלומא. הרב מייזליש הצליח להמלט ושב לבית הוריו בואץ, וכעבור זמן קצר נלקח משם יחד עם יתר יהודי העיירה ובני משפחתו לנקודת ריכוז הסמוך לבודפשט ולאחר שבועיים נלקחו למחנה השמדה אושוויץ, שם הוא שהה ב"מחנה ילדים", בערב ראש השנה נלקח עם יתר הבחורים בגילאי 14-18 לסלקציה והם הובלו למוות. למרות היותו בן 14, הוא לא נלקח עמם. הוא עבד במטבח של המחנה ושם הסתכן מדי יום והבריח מזון לאביו וליהודים נוספים.

בחג הסוכות הוא הסתכן ואכל כזית בסוכה מאולתרת שבנה אביו במחנה, הוא נתפס על ידי הנאצים והוכה נמרצות ובנס נשאר בחיים. לאחר תקופה נלקח עם עוד כחמישים איש בטרנספורט לעבר מחנות עבודה שונים ברחבי גרמניה ושרד.

בארצות הברית

לאחר השואה היגר לארצות הברית והיה מהתלמידים הראשונים בישיבתו של רבי שלמה הלברשטאם מבאבוב. כמו כן התקרב לרבי יואל מסאטמר. כשאביו עבר לשיקאגו עבר להתגורר בסמוך אליו, הוא שימש כמלמד בתלמוד תורה החרדי בעיר והקים בית כנסת. הוא נישא ללאה רילא בתו של רבי בנימין חיים פלדמן, תלמידו של רבי מאיר שפירא (וחותנו בזיווג שלישי של רבי יצחק טוביה וייס). לאחר נישואיו התגורר בשכונת קראון הייטס בסמיכות למרכז חב"ד 770, הוא הקים בית כנסת בביתו. כשהתגורר בקראון היטס היה צועד רגלית מדי שבת בצהריים לוויליאמסבורג כדי להשתתף בטיש סעודה שלישית אצל רבי יואל מסאטמר. לאחר כמה שנים עבר להתגורר בבורו פארק, שם הקים בית כנסת בשדרה ה-18, כמן כן היה מקורב לדודו רבי שלמה הלברשטאם האדמו"ר מבאבוב.

בשנת תשל"ז מונה לרבה של העיירה סי גייט שבניו יורק, בעצתו וברכתו של רבי יואל מסאטמר, ובשנת תשל"ח עבר להתגורר במקום שם הקים את הקהילה החסידית, והנהיג גם את קהילתו "קהל יראים" והקים תלמוד תורה במקום על שם אביו. יחד עימו היגרו למקום משפחות חסידיות רבות שעברו למקום בעידודו. הוא פיתח במקום מקוואות טהרה, כשרות ועוד.

לאחר סופת הוריקן סנדי בשנת 2012, כאשר עיירת סי גייט נפגעה קשות, פעל לשקם את בתי העיירה ולהחזיר את התושבים החרדים למקום.

הוא היה מקורב לרבי חיים זנוויל אברמוביץ' האדמו"ר מריבניץ, שהתגורר תקופה קצרה בסי גייט והתפלל בבית מדרשו.

הרב מייזליש ניחן בכושר רטורי ונודע כמספר סיפורי צדיקים ומשפיע חסידי, שיחותיו שולבו בהומור. הוא נודע במידת השמחה והכנסת אורחים.

בעצת רבי יואל מסאטמר עסק רבות בשנים כמתווך בחברת ביטוח לצד הנהגת קהילתו, ואף הרבי מסאטמר בעצמו רכש אצלו ביטוח.

נפטר בכ"ד באדר א' תשפ"ד ונקבר סמוך לאביו בחלקת חסידות סאטמר בבית הקברות בניו ג'רזי. כממלא מקומו ברבנות העיירה והקהילה בסי גייט מונה בנו הגדול הרב דוד דוב שבשנים האחרונות שימש כרבה הצעיר של העיירה והקהילה - "קהל יראים".

ספריו

• בנין יקותיאל - על הספר "מילי דמיטב", שחיבר רבי משה יוסף טייטלבוים אב"ד אועהל (- שהוציא לאור מחדש). בשנת תשכ"ב קיבל את הסכמתו של הרב מטשעבין.
• זר זהב - על הספר "אור דוד" על מגילת אסתר ו"ריח דודאים" על הגדה של פסח, שחיבר רבי דוד דוב מייזליש (- שהוציא לאור מחדש, בשנת תשכ"ח)
• הוציא לאור את הספר "אגרא דפרקא" מרבי צבי אלימלך מדינוב, עם הערותיו של אביו בשם "אגרא דצבי".

משפחתו

בחייו שיכל את בתו הילדה ריזל ברכה.

• גיסו גאב"ד ירושלים רבי יצחק טוביה וייס.
• גיסו רבי חנינה אברהם לייטנר.
• בנו ממלא מקומו הרב דוד דוב רבה של סיגייט, כיהן כרב הצעיר של סי גייט ומחבר ספרי "פאר דוד" "אוצר השבת" ו"אוצר המועדים".
• בנו הרב יעקב שלמה, אב"ד לימנוב, משפיע ודרשן מפורסם. נשוי ליוכבד אסתר, בתו של האדמו"ר רבי יוסף גרינוואלד מפאפא.
• בנו הרב שמעון זאב, רב בית המדרש "ישמח משה" ורבה של שכונת ברך משה בקריית יואל. נשוי להינדא, בתו של האדמו"ר רבי אהרן טייטלבוים מסאטמר.
• בנו הרב יוסף משה, רב קהילת לאסק.
• בנו הרב פנחס מרדכי, דומ"צ סי גייט.
• בתו הענא זיסל, נשואה להרב יעקב אליהו אונסדורפר, גאב"ד וראש ישיבת ראשית חכמה מונטריאול, בנו של רבי שמואל אלכסנדר אונסדורפר.
  • חתנו הרב מאיר משולם הלברשטאם, בנו הצעיר של האדמו"ר רבי צבי אלימלך מצאנז.
• חתנו הרב יחזקאל מייזליש, רב קהילת אוהעל ברוקלין.
• בתו מרים ביילא, נשואה להרב יחזקאל הורוביץ, רב קהל קנין תורה שטראסבורג בפלעטבוש, בנו של רבי אברהם דוד.
• בתו חיה שיינדל, נשואה לאדמו"ר הרב יוסף צבי דושינסקיא.
• בתו יוכבד רחל, נשואה להרב אברהם יהודה לעוו, אב"ד וראש ישיבת 'תפארת אליעזר' בבורו פארק,
• בתו אסתר עכסא, נשואה להרב אשר אנשיל שעהר, אב"ד קלעסאן ברוקלין, מחבר ספר "בנה ביתך".

לקריאה נוספת

• הרב טוביה פריינד, סוכה בגיהינום של אושוויץ ✭ במה, אויף במה, ‏24 בספטמבר 2021.
• "יהודה אתה יודיך אחיך" פרקי תולדות ומראות חייו של הגה"צ גאב"ד סיגעיט זצ"ל, אויף בחצרות הקודש, ‏כ"ה באדר א' תשפ"ד (יידיש).
• סופר העדה, "שריד אחרון לדור דעה" - כתבה אודותיו בגליון "דורות" - בתוך עיתון העדה, פרשת ויקהל תשפ"ד, עמודים 9-15.

קישורים חיצוניים

• יוסי שטארק, ‏אבל באמריקה החרדית: הסתלקות גאב”ד סיגעט זצ”ל, חמיו של הרבי מדושינסקיא, אויף JDN‏, 4 במרץ 2024 (העברעאיש).
• האחים האדמורי"ם מסאטמאר שליט"א בדברי הספד במסע הלוויית מחותנם הגה"צ גאב"ד סיגעט זצוק"ל אויף יוטיוב.
• בד"ה - הגה"צ רבי יקותיאל יהודה מייזליש גאב"ד סיגעיט זצ"ל - כ"ד אדר א' תשפ"ד, אויף אייוועלט (יידיש).
• האדמו"ר מסקווירא בניחום אבלים אצל בני הגה"צ גאב"ד סיגעט זצוק"ל אויף יוטיוב.
• "שריד לדור דעה" - אבל כבד בעולם היהודי בהסתלקות כקש"ת גאב"ד סיגעיט זצ"ל, אויף בחצרות הקודש (יידיש).