אונטערשייד צווישן ווערסיעס פון "פרשת וארא"

| קודם = פרשת שמות

| הבא = פרשת בא

| פסוקים = {{תנ"ך|שמות|ו|ב}} - {{תנ"ך|שמות|ט|לה|ללא=ספר}}

| מספר פסוקים = 121

| תוכן = הבטחת ה' צו ארויסנעמען דאס פאלק פון מצרים, אהרן'ס שטעקן קעגן די שטעקן פון די חרטומים, זיבן [[עשר המכות|מכות מצרים]] הראשונות

| עדה1 = אשכנזים, ספרדים ואיטלקים

| הפטורה2 = {{תנ"ך|יחזקאל|כח|כד}} - {{תנ"ך|יחזקאל|כט|כא|ללא=ספר}}

| מספר תיבות = 1748

'''פָּרָשַׁת וָאֵרָא''' איז די צווייטע [[פרשת השבוע|סדרה]] אין [[ספר שמות]]. אין איר ווערט דערציילט אויף די ערשטע זיבן פון די [[צען מכות]] מצרים: דם, צפרדע, כינים, ערוב, דבר, שחין, ברד.

די פרשה הייבט זיך אן {{תנ"ך|שמות|ו|ב|ללא=ספר}} און ענדיגט זיך {{תנ"ך|שמות|ט|לה|ללא=ספר}}. פרשת וארא ווערט געליינט צווישן [[כ"ה טבת]]-[[ג' שבט]].

<!-- ב[[תקופת הגאונים]] נהגה ב[[בבל]] חלוקה שונה של הפרשיות, ולפיה הסתיימה פרשת וארא לפני מכת ברד (ב{{תנ"ך|שמות|ט|יב}}), ואילו מכת ברד הייתה חלק מן הפרשה הבאה. ככל הנראה זוהי חלוקת הפרשיות המקורית. התיעוד האחרון למנהג זה הוא מקהילת [[קונסטנטין (אלג'יריה)|קונסטנטין]] ב[[המאה ה-16|מאה ה-16]], בספר "עיבור שנים" ל[[רבי יששכר בן סוסאן]].{{הערה|[[יוסף עופר (חוקר תנ"ך)|יוסף עופר]], "[https://faculty.biu.ac.il/~ofery/papers/Chapter%20I.pdf תפוצתה של פרשת השכם בבקר וגלגוליה]", בתוך: הנ"ל, '''המסורה הבבלית לתורה, עקרונותיה ודרכיה''', [[האקדמיה ללשון העברית]] ו[[הוצאת מאגנס]], ירושלים תשס"א, עמ' 187–203.}} -->

דער אויבערשטער אנטפלעקט פאר [[משה]] דעם [[שם המפורש]], און לייגט ארויף אויף אים צו צוזאגן די אידישע קינדער אז זיי גייען אויסגעלייזט ווערן פון מצרים כדי צו ווערן זיין פאלק אוןצו קומען צום צוגעזאגטן לאנד. אידישע קינדער הערן נישט צו צו משה וועגן צוויי סיבות: "מקוצר רוח<ref>מי שנמצא במצב של צרה, רוחו ונשמתו קצרה ואינו יכול להאריך בנשימתו. [[רש"י]] ד"ה "מקוצר רוח".</ref> ומעבודה קשה"<ref>מלחץ העבודה שלוחצים אותם הנוגשים ומקושי השיעבוד.</ref>.

ה' מורה למשה ללכת שוב אל פרעה, משה פרעגט פון א [[קל וחומר]]<ref>זע אין [[מדרש רבה]] און אין [[פירוש רש"י לתורה|פירוש רש"י]] [[דיבור המתחיל|ד"ה]] "ואיך ישמעני פרעה"</ref>: "הן בני ישראל לא שמעו אלי, ואיך ישמעני פרעה? ואני ערל שפתים"?!

סיפור הדברים נפסק לשם תיאור קצר של [[שושלת]] משפחת משה ו[[אהרן הכהן|אהרן]], שבאים יחד עם תיאור שושלת [[שבט ראובן]] ו[[שבט שמעון|שמעון]].

משה ואהרן מבצעים את השליחות ועל פי הוראת ה' מבצעים מופת לעיני פרעה ועבדיו לשם אימות שליחותם. אהרן משליך את מטהו לפני פרעה והופכו לתנין<ref>נחש</ref>. [[חרטומים|חרטומי]] מצרים מראים גם הם את כוחם והופכים את מטותיהם לתנינים. אהרן מוכיח את עליונות מטהו בכך שהוא בולע את מטותיהם של החרטומים. פרעה אינו מתרגש וממאן לשלח את העם.

{{הפניה לערך מורחב|צען מכות}}

==תאריכי הקריאה==

השבת בה קוראים את פרשת וארא יכולה לחול בשישה תאריכים שונים:

*[[שנת השא]] ו[[שנת השג]] - [[כ"ה בטבת]]

*[[שנת הכז]] - [[כ"ו בטבת]]

*[[שנת החא]] - [[כ"ז בטבת]]

*[[שנת גכה]] ו[[שנת בשה]], [[שנת גכז]] ו[[שנת בשז]] - [[כ"ח בטבת]]

*[[שנת בחג]] ו[[שנת זשג]], [[שנת בחה]] ו[[שנת זשה]] - [[א' שבט]]

*[[שנת זחא]] ו[[שנת זחג]] - [[ג' שבט]]

[[הפטורה|מפטירים]] בנבואתו של [[יחזקאל]] על פרעה ומצרים: "הנני עליך פרעה מלך מצרים, התנים (=התנין) הגדול הרובץ בתוך יאוריו". ההפטורה היא בספר יחזקאל, מ{{תנ"ך|יחזקאל|כח|כה|ללא=ספר}} (למנהג [[יהדות תימן]] מתחילים {{תנ"ך|יחזקאל|כח|כד|ללא=פרק}}, ולמנהג ק"ק פוזנא התחילו {{תנ"ך|יחזקאל|כט|א|ללא=ספר}}) עד {{תנ"ך|יחזקאל|כט|כא|ללא=ספר}}.

ב[[נוסח רומניא]] הפטירו {{תנ"ך|ישעיהו|מב|ח}} עד {{תנ"ך|ישעיהו|מג|ה|ללא=ספר}}.

בכ-30% מהשנים, בשנים מסוג [[שנת בחג|בחג]], [[שנת זשג|זשג]], [[שנת בחה|בחה]] ו[[שנת זשה|זשה]], פרשת וארא נקראת בשבת [[ראש חודש]] [[שבט (חודש)|שבט]] וקוראים את הפטרת "השמים כסאי" במקום ההפטורה הרגילה, ובנוסח רומניא, הפטירו כבכל [[שבת ראש חודש]] ב{{תנ"ך|יחזקאל|מו|א}} עד {{תנ"ך|יחזקאל|מו|יח|ללא=פרק}}.

{{מיזמים|ויקיטקסט=פרשת וארא}}

{{קישורי פרשה|פרשה=וארא|ממרא=0202|תורת אמת ספר=00761|תורת אמת פרשה=0001|נחמה=14|בית חב"ד=466316|ישיבה=27|בינינו=7199|אתר פרשת השבוע=2010/12/vaera|בר-אילן=vaera}}

==הערות שוליים==

{{הערות שוליים}}

[[קאטעגאריע:פרשת וארא|*]]

[[קאטעגאריע:פרשיות ספר שמות|וארא]]

[[קאטעגאריע:פרשיות השבוע|וארא]]