אונטערשייד צווישן ווערסיעס פון "רוי:מונקאטש (חסידות)"

ק
החלפת טקסט – "[[אברהם שמואל בנימין סופר" ב־"[[רבי אברהם שמואל בנימין סופר"
ק (החלפת טקסט – "[[צבי אלימלך שפירא" ב־"[[רבי צבי אלימלך שפירא")
ק (החלפת טקסט – "[[אברהם שמואל בנימין סופר" ב־"[[רבי אברהם שמואל בנימין סופר")
שורה 4: שורה 4:
<!--
<!--
== תחילת החסידות ==
== תחילת החסידות ==
ביז [[ה'תקפ"ד]] ([[1824]]) איז די חסידישע קהילה אין דער שטאט געווען גאר קליין. בשנת תקפ"ד נפטר הרב צבי אביגדור אשכנזי שהיה תלמידו של ה[[חתם סופר]] ובמקומו מונה [[רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב]] לרב הקהילה על אף שהיה היה מגדולי החסידות אך בשל גאונותו האדירה בכל חלקי התורה הסכימו ראשי הקהילה למנותו לרב. אמנם לאחר ארבע שנים עזב רבי צבי אלימלך את מונקאץ' וחזר לכהן כרב ואדמו"ר ב[[דינוב]], עקב מחלוקת בינו לבין ראשי הקהילה. אחרי הרב שפירא מונה הרב עזריאל גרין, שכקודמו השתייך לחוגי החסידים והיה מתלמידיו של [[החוזה מלובלין]]. הרב גרין נפטר בשנת [[תר"א]] ([[1841]]) ובמקומו ישב על כס הרבנות הרב אפרים פישל הורוביץ. הרב הורוביץ התעסק בעיקר בארגון הקהילה ומיסודה. הרב הורוביץ כיהן כרב שמונה עשרה שנה, לאחר פטירתו לא הצליחה הקהילה להגיע להסכמה על רב חדש ושבע שנים נשארה הקהילה ללא רב. לאחר שבע שנים הוחלט למנות רב מתלמידי החתם סופר. בהתחלה פנו לבנו של החתם סופר, הרב [[אברהם שמואל בנימין סופר]] בעל ה'כתב סופר' אך הוא סירב, אחריו פנו לרב [[חיים סופר]] שהסכים לקבל את התפקיד. באותה התקופה החלו ה[[ניאולוגים]] וה[[השכלה]] להתפשט ברחבי הונגריה ותלמידי החתם סופר נלחמו בהם וניסו לרחקם מהנהגת הקהילות. הרב סופר היה מראשי הלוחמים בהם, ומלחמתו בהשכלה יצאה אף מחוץ לעירו. לאחר כחמש עשרה שנים שכיהן כרב, בשנת [[תר"מ]] ([[1880]]), עזב הרב סופר את הקהילה. סיבת עזיבתו הייתה התנגדות החסידים אליו, מאחר שנהג במנהגי [[אשכנז]] ולא אהד את תנועת החסידות.
ביז [[ה'תקפ"ד]] ([[1824]]) איז די חסידישע קהילה אין דער שטאט געווען גאר קליין. בשנת תקפ"ד נפטר הרב צבי אביגדור אשכנזי שהיה תלמידו של ה[[חתם סופר]] ובמקומו מונה [[רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב]] לרב הקהילה על אף שהיה היה מגדולי החסידות אך בשל גאונותו האדירה בכל חלקי התורה הסכימו ראשי הקהילה למנותו לרב. אמנם לאחר ארבע שנים עזב רבי צבי אלימלך את מונקאץ' וחזר לכהן כרב ואדמו"ר ב[[דינוב]], עקב מחלוקת בינו לבין ראשי הקהילה. אחרי הרב שפירא מונה הרב עזריאל גרין, שכקודמו השתייך לחוגי החסידים והיה מתלמידיו של [[החוזה מלובלין]]. הרב גרין נפטר בשנת [[תר"א]] ([[1841]]) ובמקומו ישב על כס הרבנות הרב אפרים פישל הורוביץ. הרב הורוביץ התעסק בעיקר בארגון הקהילה ומיסודה. הרב הורוביץ כיהן כרב שמונה עשרה שנה, לאחר פטירתו לא הצליחה הקהילה להגיע להסכמה על רב חדש ושבע שנים נשארה הקהילה ללא רב. לאחר שבע שנים הוחלט למנות רב מתלמידי החתם סופר. בהתחלה פנו לבנו של החתם סופר, הרב [[רבי אברהם שמואל בנימין סופר]] בעל ה'כתב סופר' אך הוא סירב, אחריו פנו לרב [[חיים סופר]] שהסכים לקבל את התפקיד. באותה התקופה החלו ה[[ניאולוגים]] וה[[השכלה]] להתפשט ברחבי הונגריה ותלמידי החתם סופר נלחמו בהם וניסו לרחקם מהנהגת הקהילות. הרב סופר היה מראשי הלוחמים בהם, ומלחמתו בהשכלה יצאה אף מחוץ לעירו. לאחר כחמש עשרה שנים שכיהן כרב, בשנת [[תר"מ]] ([[1880]]), עזב הרב סופר את הקהילה. סיבת עזיבתו הייתה התנגדות החסידים אליו, מאחר שנהג במנהגי [[אשכנז]] ולא אהד את תנועת החסידות.
-->
-->