אונטערשייד צווישן ווערסיעס פון "באַניצער:למאי נ"מ/שבט אשר"
(געשאַפן בלאַט מיט 'שמאל|ממוזער|150px|בול המוקדש לשבט אשר 250px|ממוזער|מפת שבט אשר מהמאה ה-16 '''שֵׁבֶט אָשֵׁר''' הוא אחד משנים-עשר שבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך. הוא נקרא על שם אבי השבט א...') |
(רעדאגירונג) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:Stamp of Israel - Tribes - 100mil.jpg|שמאל|ממוזער|150px|בול המוקדש לשבט אשר]] | [[קובץ:Stamp of Israel - Tribes - 100mil.jpg|שמאל|ממוזער|150px|בול המוקדש לשבט אשר]] | ||
[[קובץ:Jacob Ziegler. Tibus Aser particularis descriptio ex observatione Iacobi Ziegleri Landavi. 16th century.jpg|250px|ממוזער|מפת שבט אשר מהמאה ה-16]] | [[קובץ:Jacob Ziegler. Tibus Aser particularis descriptio ex observatione Iacobi Ziegleri Landavi. 16th century.jpg|250px|ממוזער|מפת שבט אשר מהמאה ה-16]] | ||
'''שֵׁבֶט אָשֵׁר''' | '''שֵׁבֶט אָשֵׁר''' איז איינס פון די צוועלף [[שבטי ישראל]] וואס ווערן דעמאנט אין [[תנ"ך]]. ער ווערט אנגערופן נאכן טאטן פונעם שבט '''[[אשר]]''', אכטער זון פון [[יעקב]], צוויטער פון [[זלפה]] דינסט פון [[לאה]]. | ||
'''"וַתֹּאמֶר לֵאָה--בְּאָשְׁרִי, כִּי אִשְּׁרוּנִי בָּנוֹת; וַתִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ, אָשֵׁר." (בראשית ל, יג).''' | '''"וַתֹּאמֶר לֵאָה--בְּאָשְׁרִי, כִּי אִשְּׁרוּנִי בָּנוֹת; וַתִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ, אָשֵׁר." (בראשית ל, יג).''' | ||
יעצטיגע רעוויזיע זינט 10:45, 19 נאוועמבער 2023
שֵׁבֶט אָשֵׁר איז איינס פון די צוועלף שבטי ישראל וואס ווערן דעמאנט אין תנ"ך. ער ווערט אנגערופן נאכן טאטן פונעם שבט אשר, אכטער זון פון יעקב, צוויטער פון זלפה דינסט פון לאה.
"וַתֹּאמֶר לֵאָה--בְּאָשְׁרִי, כִּי אִשְּׁרוּנִי בָּנוֹת; וַתִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ, אָשֵׁר." (בראשית ל, יג).
ברכות לשבט
ברכת יעקב
בברכת יעקב לבניו בפרשת ויחי נאמר ”מֵאָשֵׁר שְׁמֵנָה לַחְמוֹ וְהוּא יִתֵּן מַעֲדַנֵּי-מֶלֶךְ.” (בראשית מט כ).
ברכת משה
בברכת משה לשבטים בפרשת וזאת הברכה נאמר ”וּלְאָשֵׁר אָמַר בָּרוּךְ מִבָּנִים אָשֵׁר יְהִי רְצוּי אֶחָיו וְטֹבֵל בַּשֶּׁמֶן רַגְלוֹ. בַּרְזֶל וּנְחֹשֶׁת מִנְעָלֶיךָ וּכְיָמֶיךָ דָּבְאֶךָ. ” (דברים לג כד).
השבט במדבר
סמלי השבט: אבן החושן והדגל
על פי הפירוש המקובל[1], אבן החושן המייצגת את השבט היא התרשיש.
ה"אות" של השבט (כלומר הדגל שלו) היה ציור של עץ זית.
על שם הברכות שקיבל מיעקב וממשה "מאשר שמֵנה לחמו" "וְטֹבֵל בַּשֶּׁמֶן רַגְלוֹ". במדרש רבה כתוב שהרקע היה בצבע אבן יקרה שמתקשטות בה הנשים, ורבינו בחיי מפרש שהדגל היה בצבע אור השמן, כלומר, צהוב.
נשיאי השבט
במפקד הראשון מוזכר פגעיאל בן עכרן. במרגלים סתור בן מיכאל ובמפקד השני בסוף ספר במדבר אחיהוד בן שלומי.
המסע במדבר
בזמן מסעם של בני ישראל במדבר, חנה שבט אשר במחנה שבט דן, שהיה מצפון למשכן. היה שני במחנה זה.
- במפקד הראשון שערך משה רבנו במדבר הוא מנה 41,500 איש.
- במפקד השני שערך משה רבנו במדבר הוא מנה 53,400 איש.
- במפקד השלישי שערך דוד המלך הוא מנה 26,000 איש[2].
נחלת השבט
נחלתו של שבט אשר הייתה בגליל המערבי ובמערב הגליל העליון ובאזור לבנון ונודעה כנחלה בעלת אדמה עשירה ופוריה.
בין ערי השבט: בטן, כבול, נעיאל ואכזיב.
השבט בארץ ישראל
השבט השתתף במלחמתו של השופט גדעון בן יואש במדיינים (שופטים, ו, לה)
אזכורים היסטוריים
חוקרים כדוגמת פרופ' יוחנן אהרוני מזהים את האיזכור ברשימות הטופוגרפיות של סתי הראשון מסוף המאה ה-14 לפנה"ס של שבט "אסר" בכנען, כמכוון לשבט אשר הישראלי. כמו כן מזהים חוקרים את אזכורו של "קצר-דיה ראש אשר" בכנען בפפירוס אנאסטאזי א מימי רעמסס השני במאה ה-13 לפנה"ס, כמדבר על נשיא שבט אשר הישראלי. עם זאת על פי ממצאים ארכיאולוגיים ההתיישבות הישראלית בנחלת שבט אשר החל רק במאה ה-12 לפנה"ס, כך שיש לשער שעד אז בני אשר היו שבט נודד.
לקריאה נוספת
נחלת אשר
קישורים חיצוניים
| וויקימעדיע פונדאציע פּראיעקטן |
|---|
 ווערטערבוך ארטיקל אויף וויקיווערטערבוך: אשר |
הערות שוליים
- ↑ רבינו בחיי, בפרושו לפרשת תצוה, פרק כ"ח
- ↑ דרוש מקור
אשר [[{{{1}}}|ו{{{1}}}]]