486
רעדאגירונגען
←יוסף באסלאם: רעדאגירונג
(געשאַפן בלאַט מיט '{{פירוש נוסף|נוכחי=יוסף בן יעקב (אישיות מהתנ"ך)}} {{מנהיג|מקום לידה=חרן, הממלכה החתית הקדומה |תפקיד1={{תפקידים מוויקינתונים}}}} '''יוֹסֵף''' הוא אישיות מהתנ"ך, בנם של יעקב ורחל. במסורת היהודית נקרא גם יוסף הצדיק. נקרא בשמו על ידי רחל אמו, שהייתה אי-פורי...') |
(←יוסף באסלאם: רעדאגירונג) |
||
| שורה 118: | שורה 118: | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[ספירת היסוד]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[ספירת היסוד]]}} | ||
ב[[ספר הזוהר]] ובספרי ה[[קבלה]], [[ספירה (קבלה)|מידת]] ה"[[ספירת היסוד|יסוד]]" אשר מסמלת את הקדושה נקראת מידתו של יוסף, וכאשר נאמר "וצדיק יסוד עולם"{{הערה|{{תנ"ך|משלי|י|כה}}}} – הצדיק הוא יוסף. גם ב[[תנועת החסידות|חסידות]] דמותו של יוסף משמשת פעמים רבות כדי לסמל את הקדושה וההתגברות על החטא. כמו כן, בסדר ה[[אושפיזין]] נמצא יוסף ביום השישי של [[סוכות]] (או ביום הרביעי לפי מנהג [[הגר"א]]), והוא כנגד מדת היסוד. בחסידויות שונות (כמו [[חסידות בעלז]]) עורכים [[טיש]] מיוחד שנקרא "ויוסף הוא המשביר" הנחשב כסגולה לפרנסה. | ב[[ספר הזוהר]] ובספרי ה[[קבלה]], [[ספירה (קבלה)|מידת]] ה"[[ספירת היסוד|יסוד]]" אשר מסמלת את הקדושה נקראת מידתו של יוסף, וכאשר נאמר "וצדיק יסוד עולם"{{הערה|{{תנ"ך|משלי|י|כה}}}} – הצדיק הוא יוסף. גם ב[[תנועת החסידות|חסידות]] דמותו של יוסף משמשת פעמים רבות כדי לסמל את הקדושה וההתגברות על החטא. כמו כן, בסדר ה[[אושפיזין]] נמצא יוסף ביום השישי של [[סוכות]] (או ביום הרביעי לפי מנהג [[הגר"א]]), והוא כנגד מדת היסוד. בחסידויות שונות (כמו [[חסידות בעלז]]) עורכים [[טיש]] מיוחד שנקרא "ויוסף הוא המשביר" הנחשב כסגולה לפרנסה. | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||