אונטערשייד צווישן ווערסיעס פון "דרעפט:בראשית רבה"

די פארשער דאטומירן די צייט ווען בראשית רבה איז פארפאסט געווארן צווישן די פערטע און זעקבטע יארהונדערט. פון באטראכטן די חכמים וואס ערשיינען אין אים קען מען זען אמוראים פון ארץ ישראל וואס זענען דאטומירט אויף ענדע פערטע יארהונדערט, און אביסל אמוראים פון בבל פון דריטן יארהונדערט. דעריבער איז אפגעמאכט ביי די פארשער אז דער מדרש איז אן ארץ ישראליגער. כמו כן אישוש נוסף לקביעה מגיע מהשפה בה הוא כתוב עברית מעורבת עם ארמית גלילית, המכילה הרבה ביטויים [[יוונית|יווניים]]. המדרש כנראה שאב חלק ממקורותיו מן [[התלמוד הירושלמי]] ומתוארים בו אירועים שיכלו להתרחש רק בימי הקיסר [[יוליאנוס]], וגם עליהן מעיד המחבר כי הם כתובים מפרספקטיבה של זמן מהמאורע. נוסף על כל אלה ישנן עדויות כי המחבר היה מודע ל[[אבות דרבי נתן]] - וכן את [[סדר אליהו]]{{הערה|שם=צונץ 77}}. כמו כן מלבד שישה מקומות וכמה הגהות מציין צונץ כי אין תוספות מאוחרות{{הערה|שם=צונץ 78}}.

כל הנאמר לעיל תקף לרוב הספר מלבד לחמש הפרשיות האחרונות אשר ככל הנראה נלקחו מספר אחר ואחודו עם בראשית רבה המקורי. זאת על סמך כמה מאפיינים המבדילים בין הפרשיות הללו לשאר הפרשיות במדרש. ראשית ההתחלות של הפרשיות שונות והביטויים המאפיינים את המדרש משתנים. לדוג': פרשיה צ"ז פותחת במילים: "יראו את ה' קדושיו א"ר עזריה בשעה שבירך יעקב אבינו את יוסף. .." ביטויים כמו אמרו חכמים{{הערה|בראשית רבה פרשה צ"ו, ד.}}, אמרו רבותינו{{הערה|בראשית רבה פרשה צ"ו, ה.}} וכן ריבוי של הביטוי 'דבר אחר'{{הערה|בראשית רבה פרשה צ"ו.}}. הקבלות רבות של תוכן המתאים לתנחומא, הופעה מרובה של נוסחות כפולים תוך סימון בלישנא אחרינא{{הערה|בראשית רבה פרשה ק', יב.}}{{הערה|בראשית רבה פרשה צ"ט, ה.}}, כמו כן כמעט כל פרשה צח היא ליקוט מתוך פרשה צ"ט. לכן החוקר י.ל. צונץ קובע את תיארוך חמש הפרשיות האחרונות למאות האחת עשרה והשתים עשרה{{הערה|שם=צונץ 123-124}}.