אספקלריה רעדאקטארן
1,366
רעדאגירונגען
←ג'בל חלאל: פארברייטערט
(←דזשאבעל סִין בִּישָׁאר: רעדאגירונג) |
(←ג'בל חלאל: פארברייטערט) |
||
| שורה 68: | שורה 68: | ||
===ג'בל חלאל=== | ===ג'בל חלאל=== | ||
מספר חוקרים הציעו לזהות את [[ג'בל חלאל]] כהר סיני המקראי. מיקום ההר מתאים לדעתם לתאוריות של "המסלול הצפוני" של יציאת מצרים. בחירתו נבעה מסמיכותו היחסית לעין קודיראת ולעין קדיס שחלק מהחוקרים זיהו עם [[קדש ברנע]] המקראית. מושל סיני הבריטי בשנות ה-תר"ץ, מייג'ור [[קלוד ג'רוויס]] (Claude Scudamore Jarvis) התבסס גם על שם ההר שפירושו בערבית: "מותר" ובהקשר של הקרבת קורבנות "קדוש וחוקי". גם [[יוחנן אהרוני]] הציע לזהות את הר סיני בג'בל חלאל. הביקורת על זיהויו כהר סיני טוענת כי הממצאים ארכאולוגים שנתגלו באזור ההר הם מ[[תקופת האבן]] ומהתקופה הרומית-ביזנטית ושתי תקופות אלו אינן תואמות את התיארוך היהודי ליציאת מצרים. | מספר חוקרים הציעו לזהות את [[ג'בל חלאל]] כהר סיני המקראי. מיקום ההר מתאים לדעתם לתאוריות של "המסלול הצפוני" של יציאת מצרים. בחירתו נבעה מסמיכותו היחסית לעין קודיראת ולעין קדיס שחלק מהחוקרים זיהו עם [[קדש ברנע]] המקראית. מושל סיני הבריטי בשנות ה-תר"ץ, מייג'ור [[קלוד ג'רוויס]] (Claude Scudamore Jarvis) התבסס גם על שם ההר שפירושו בערבית: "מותר" ובהקשר של הקרבת קורבנות "קדוש וחוקי". גם [[יוחנן אהרוני]] הציע לזהות את הר סיני בג'בל חלאל. הביקורת על זיהויו כהר סיני טוענת כי הממצאים ארכאולוגים שנתגלו באזור ההר הם מ[[תקופת האבן]] ומהתקופה הרומית-ביזנטית ושתי תקופות אלו אינן תואמות את התיארוך היהודי ליציאת מצרים. | ||
===ג'בל חשם א-טריף=== | |||
{{ערך מורחב|ג'בל חשם א-טריף}} | |||
העיתונאי [[שמחה יעקובוביץ']] טען בסרט "[[פענוח יציאת מצרים]]" כי [[ג'בל חשם א-טריף]], המכונה גם "הר השם", הוא הר סיני המקראי. | |||
===אמי קוסי=== | |||
החוקר [[יוסף אידלברג]] טען בספרו "[[במברה (ספר)|במברה]]" כי הר הגעש [[אמי קוסי]]{{אנ|Emi Koussi}} הנמצא בצפון [[צ'אד]], הוא הר סיני המקראי. | |||
לפי התיאוריה שלו, בני ישראל יצאו ממצרים לכיוון מערב, והלכו (בשנים הראשונות) ב[[מדבר סהרה]] דהיום. | |||
הוא מגבה זאת, בין השאר, בשמות יישובים שנותרו עד היום דומים מאוד לשמות המקראיים, מתאר השטח הדומה למוזכר בתורה יותר מאשר חצי האי הנקרא היום סיני, ההתאמה הטובה יותר לזמן הרב שלקח המסע הזה, כמו גם אורך מסעו של אליהו הנביא, 40 יום ו-40 לילה - שהיה לאורך כל ההיסטוריה [[עלייה לרגל|העולה לרגל]] היחיד אל ההר, ושפת ה[[במברה (שפה)|במברה]] של בני [[מאלי]] המזכירה במידת מה את העברית הקדומה. | |||
הסופר [[אביגדור שחן]] המשיך והרחיב על עבודתו של יוסף בספרו [[זה סיני]]. | |||
בנוסף, שחר גפני סיפר בקצרה על התיאוריה אצל [[יובל מלחי]] בפודקאסט [[קטעים|קטעים בהיסטוריה]]{{הערה|[https://historia.co.il/2017/04/05/פרק-185-יציאת-מצרים-מדבר-סהרה-והמפות-של-גו/ האזנה לפודקאסט - יובל מלחי מארח את שחר גפני בנושא יציאת מצרים]}} ובהרחבה בספרו 'יציאת מצרים התיאוריה האבודה'. | |||
==זיהוי הר סיני במסורת== | ==זיהוי הר סיני במסורת== | ||