אונטערשייד צווישן ווערסיעס פון "רוי:בארג סיני"

רוי:בארג סיני (זעט מקור)

רעוויזיע פון 09:25, 10 מאי 2023

302 בייטן צוגעלייגט , פֿאַר 2 יאָר

פארברייטערט

וויזועלוויקיטעקסט

האט'ס אמונה

אספקלריה רעדאקטארן

1,366

רעדאגירונגען

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{דרעפט}}
 '''הַר סִינָי''' איז די בארג וואס אויף איר די [[תורה]] [[מעמד הר סיני|געגעבן געווארן]] פאר די [[איד]]ן. די ארט ווי די בארג געפונט זיך איז קאָנטראָווערסיאַל.
+== מדבר סיני ==
+"מדבר סיני" איז דער געגנט צווישן דעם מיטלענדישן [[ים]] (צו [[צפון]]), דעם [[נגב]] צו [[צפון]]־[[מזרח]], דעם [[גאַלף]] פון [[אילת]] צו [[דרום]]־[[מזרח]], דעם [[גאַלף]] פון [[סואץ]] און דער [[סואץ קאנאל]] צו [[מערב]]. די שטח איז נאנט צו 61 טויזנט קילאָמעטערס.
+הוא שמו של אזור ההרים אליו הגיעו [[עם ישראל]] בחודש השלישי לאחר [[יציאת מצרים]]. בו הם הקימו מחנה למשך כשנה. המסע המפותל מ[[ים סוף (אתר מקראי)|ים סוף]] לנקודה זו, נמשך לאורך כ-240 ק"מ{{דרושה [[ספר שמות]] מפרק {{תנ"ך|במדבר|יט|קצר=כן|ללא=ספר}} ועד לסוף הספר, יחד עם כל [[ספר ויקרא]] ו[[ספר במדבר]] פרקים {{תנ"ך|במדבר|א|קצר=כן|ללא=ספר}}-{{תנ"ך|במדבר|יא|קצר=כן|ללא=ספר}}, כוללים את תיאור האירועים שקרו בזמן שבני ישראל שהו במקום. מ[[רפידים]] הלכו בני ישראל לכיוון ואדי סולף וואדי א-שייח' לתוך מישור א-רח'ה, "מדבר סיני", ושם חנו "נגד ההר".
+יש לשים לב כי מדבר צין, מדבר סין ומדבר סיני מוזכרים במקרא כמקומות נפרדים: מדבר צין סמוך ביותר לארץ ישראל (שם התחיל תיור המרגלים{{הערה|במדבר י"ג, כ"א.}}, ועם ישראל הגיע לשם רק בשנה האחרונה של השהות במדבר{{הערה|במדבר כ', א'.}}). לעומת זאת, למדבר סין הגיעו חודש בדיוק לאחר יציאת מצרים: "וַיִּסְעוּ מֵאֵילִם, וַיָּבֹאוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל מִדְבַּר סִין אֲשֶׁר בֵּין אֵילִם וּבֵין סִינָי, בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם:"{{הערה|שמות ט"ז, א'.}}. בפסוק זה מוזכר גם בפירוש שסיני הוא מקום אחר, וכך גם בסדר המסעות בפרשת מסעי{{הערה|במדבר ל"ג, י"א-ט"ו.}}.
+ראה בגמרא שבת
+הר סיני ממוקם בין מדבריות [[מדבר צין|צין]] ו[[מדבר פארן|פארן]], וכן בין ארץ [[עמלק]] לארץ [[מדין]]. כאשר שהו בני ישראל ב[[קדש (מדבר צין)|קדש]], סוּפר במקרא, שקדש היא במדבר פארן,{{הערה|במדבר י"ג, כ"ו.}} אך במקום אחר צוין כי היא שוכנת במדבר צין.{{הערה|במדבר כ', א': כז, י"ד: ל"ג, ל"ו}} מיקומם של שני מדבריות אלו והיחס ביניהם לא ידוע באופן שאפשר לקבוע את מקומם המדויק, אם כי גבולותיהם מוגדרים יותר בתנ"ך.{{הערה|[[מנשה הראל]], מדבר צין, '''בית מקרא: כתב-עת לחקר המקרא ועולמו כרך ט"ו''', חוברת ד' (מ"ג), ירושלים, מוסד ביאליק, (אלול תש"ל), ע"מ 459.}}
 == די נאמען ==
@@ שורה 8: / שורה 17: @@
 == בארג סיני אין תנ"ך ==
-די בארג "סיני" וואס ווערט אויך אנגערופן "חורב"{{הערה|{{בבלי|שבת|פט|ב}}.}}, הוא שמו של אזור ההרים אליו הגיעו [[עם ישראל]] בחודש השלישי לאחר [[יציאת מצרים]]. בו הם הקימו מחנה למשך כשנה. המסע המפותל מ[[ים סוף (אתר מקראי)|ים סוף]] לנקודה זו, נמשך לאורך כ-240 ק"מ{{דרושה הבהרה}}. [[ספר שמות]] מפרק {{תנ"ך|במדבר|יט|קצר=כן|ללא=ספר}} ועד לסוף הספר, יחד עם כל [[ספר ויקרא]] ו[[ספר במדבר]] פרקים {{תנ"ך|במדבר|א|קצר=כן|ללא=ספר}}-{{תנ"ך|במדבר|יא|קצר=כן|ללא=ספר}}, כוללים את תיאור האירועים שקרו בזמן שבני ישראל שהו במקום. מ[[רפידים]] הלכו בני ישראל לכיוון ואדי סולף וואדי א-שייח' לתוך מישור א-רח'ה, "מדבר סיני", ושם חנו "נגד ההר".
-יש לשים לב כי מדבר צין, מדבר סין ומדבר סיני מוזכרים במקרא כמקומות נפרדים: מדבר צין סמוך ביותר לארץ ישראל (שם התחיל תיור המרגלים{{הערה|במדבר י"ג, כ"א.}}, ועם ישראל הגיע לשם רק בשנה האחרונה של השהות במדבר{{הערה|במדבר כ', א'.}}). לעומת זאת, למדבר סין הגיעו חודש בדיוק לאחר יציאת מצרים: "וַיִּסְעוּ מֵאֵילִם, וַיָּבֹאוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל מִדְבַּר סִין אֲשֶׁר בֵּין אֵילִם וּבֵין סִינָי, בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם:"{{הערה|שמות ט"ז, א'.}}. בפסוק זה מוזכר גם בפירוש שסיני הוא מקום אחר, וכך גם בסדר המסעות בפרשת מסעי{{הערה|במדבר ל"ג, י"א-ט"ו.}}.
-ראה בגמרא שבת
-הר סיני ממוקם בין מדבריות [[מדבר צין|צין]] ו[[מדבר פארן|פארן]], וכן בין ארץ [[עמלק]] לארץ [[מדין]]. כאשר שהו בני ישראל ב[[קדש (מדבר צין)|קדש]], סוּפר במקרא, שקדש היא במדבר פארן,{{הערה|במדבר י"ג, כ"ו.}} אך במקום אחר צוין כי היא שוכנת במדבר צין.{{הערה|במדבר כ', א': כז, י"ד: ל"ג, ל"ו}} מיקומם של שני מדבריות אלו והיחס ביניהם לא ידוע באופן שאפשר לקבוע את מקומם המדויק, אם כי גבולותיהם מוגדרים יותר בתנ"ך.{{הערה|[[מנשה הראל]], מדבר צין, '''בית מקרא: כתב-עת לחקר המקרא ועולמו כרך ט"ו''', חוברת ד' (מ"ג), ירושלים, מוסד ביאליק, (אלול תש"ל), ע"מ 459.}}
 במהלך חנייתם בהר זכו בני ישראל להתגלות מראה כבוד ה', בבחינה המוזכרת בכתוב כ"פנים בפנים", וה' השמיע להם את עשרת הדברות. במהלך מתן תורה, הם הפכו לעם שהתחייב ל[[אלקים|ה']]. לאחר מכן אירעו במקום זה [[חטא העגל]] ובניית [[המשכן]]. בחודש השני של השנה השנייה לאחר יציאת מצרים, המשיכו במסעם וצעדו קדימה בסדר מוגדר. לאחר מהלך שלושה ימים הגיעו ל"מדבר פארן", ושם קבעו את תחנתם הבאה. אז התאווה העם לבשר, ודרש ממשה לספק להם בשר. העם אכן קיבל את מבוקשו, אולם ה' כעס על מקרה זה והרג בהם. משה קרא למקום ההוא קברות התאווה. המסע מסיני לגבול הדרומי של [[ארץ ישראל]] לקדש (בערך 240 ק"מ נוספים){{דרושה הבהרה}} ארך מכ' באייר ועד כ"ט בסיון{{הערה|על-פי רש"י, מחשבים את הזמן שהיו בכל מקום חנייה לפי המינימום האפשרי, כדלהלן: כיון שכתוב "ויסעו מהר ה' דרך שלושת ימים" (במדבר י', ל"ג) משמע שלא הלכו באמת שלושה ימים, וכיון שלא כתוב במפורש כמה זמן הלכו בפועל, יש להניח שהלכו יום אחד והגיעו לקברות התאוה בכ"א אייר. בקברות התאוה התעכבו 30 יום, בענישה על אכילת השלו (במדבר י"א, כ'). לפי חשבון זה, הנסיעה לחצרות (במדבר י"א, ל"ה) היתה בכ"ב סיון. שם מרים דיברה לשון הרע על משה, ולאחר שלקתה בצרעת היתה בהסגר 7 ימים, "וְהָעָם לֹא נָסַע עַד הֵאָסֵף מִרְיָם" (במדבר י"ב, ט"ו). אם כן, לרתמה - מקום חטא המרגלים - הגיעו בכ"ט סיון.}}.