אספקלריה רעדאקטארן
1,366
רעדאגירונגען
←ביאגראפיע: פארברייטערט
(←ביאגראפיע: פארברייטערט) |
(←ביאגראפיע: פארברייטערט) |
||
| שורה 35: | שורה 35: | ||
ער האט געלערנט ביי רבי [[מאיר אייזנשטאטער]] דער [[מהר"ם א"ש]] און [[רב]] פון [[אונגוואר]], הרב [[רבי שמואל שמעלקא קליין]] [[רב]] פון [[סעליש]], און זיין פעטער [[רבי יצחק אייזיק ווייס]] [[רב]] פון [[סוואליאווע]]. פון די יוגנט האט ער זיך אנגעטשעפעט אין [[חסידות]] און פלעגט פארן צו [[רבי שלום רוקח]] פון [[בעלזא]], און [[רבי מנחם מענדיל האגער (וויזשניץ)|דער "צמח צדיק"]] פון [[ויזניץ]]. | ער האט געלערנט ביי רבי [[מאיר אייזנשטאטער]] דער [[מהר"ם א"ש]] און [[רב]] פון [[אונגוואר]], הרב [[רבי שמואל שמעלקא קליין]] [[רב]] פון [[סעליש]], און זיין פעטער [[רבי יצחק אייזיק ווייס]] [[רב]] פון [[סוואליאווע]]. פון די יוגנט האט ער זיך אנגעטשעפעט אין [[חסידות]] און פלעגט פארן צו [[רבי שלום רוקח]] פון [[בעלזא]], און [[רבי מנחם מענדיל האגער (וויזשניץ)|דער "צמח צדיק"]] פון [[ויזניץ]]. | ||
האט חתונה געהאט בזיווג ראשון צו טאכטער פון הנגיד רבי מרדכי אריה כהנא, און זי איז אוועק דריי יאר דערנאך אן צו לאזן קינדער נאך זיך. דערנאך האט ער חתונה געהאט צו טאכטער פון רבי מאיר מחשובי הקהל אין [[מונקאטש]], און געהאט מיט איר דריי טעכטער. דערנאך האט ער חתונה געהאט צו פעריל טאכטער פון הנגיד רבי עזרא יעקב באשפון [[ספינקא]], און דאן איז ער אריבער וואוינען אין [[ספינקא]]. | |||
שפעטערע יארן האט ער זיך דערנענטערט צו [[רבי יצחק אייזיק אייכנשטיין]] פון [[זידיטשוב]], עד שהיה לחשוב בתלמידיו, וממנו קיבל את עיקרי תורתו בחסידות. קיים גם קשרים עם [[רבי חיים מצאנז]]. עוד בשנת תר"ל הכתיר אותו רבו לאדמו"ר, אולם הוא סירב לקבל על עצמו תפקיד של אדמו"ר בחיי רבו. לאחר פטירת רבו בי"ג סיון תרל"ג, הכתירו אותו כמה מחסידי הרב המנוח לאדמו"ר בעיירה ספינקא שב[[מרמורש (מחוז)|מרמורש]].{{הערה| מנשה אונגר, '''ספר קדושים: רביים אויף קידוש-השם'''. פארלאג שולזינגער ברידער, ניו יורק 1967. עמ' 306.}} מני אז הסתופפו בחצרו רוב חסידי רבו מזידיטשוב, והמוני יהודים ממחוזות [[הונגריה]] ו[[גליציה]]. גם גדולי תורה כ[[מהרש"ם]] מברעזין נמנו על חסידיו. | |||
במיוחד התפרסם כבקי בתורת הקבלה, עד שאמרו שרבי חיים מצאנז מתייעץ עמו בשאלות בקבלה. כרבו מזידיטשוב אחז ב[[קבלת האר"י]] הקלאסית, ללא שינויים.{{הערה|1=[[גרשום שלום]] בערך קבלה, [[האנציקלופדיה העברית]], כרך כ"ט, עמ' 99}} תורתו החסידית נכתבה בספרו הגדול "אמרי יוסף", המבוססת רובה ככולה על קבלת האר"י. תורתו מצויה גם בספר של רבו שהוא הוציא לאור "ליקוטי מהרי"א". בשנת תשע"ד נדפסו בפרסום ראשון חלק מהגהותיו על ספר ה[[קבלה]] "[[פרי עץ חיים (ספר)|פרי עץ חיים]]", על ידי נכדו [[הרב אביש ווייס]]. | במיוחד התפרסם כבקי בתורת הקבלה, עד שאמרו שרבי חיים מצאנז מתייעץ עמו בשאלות בקבלה. כרבו מזידיטשוב אחז ב[[קבלת האר"י]] הקלאסית, ללא שינויים.{{הערה|1=[[גרשום שלום]] בערך קבלה, [[האנציקלופדיה העברית]], כרך כ"ט, עמ' 99}} תורתו החסידית נכתבה בספרו הגדול "אמרי יוסף", המבוססת רובה ככולה על קבלת האר"י. תורתו מצויה גם בספר של רבו שהוא הוציא לאור "ליקוטי מהרי"א". בשנת תשע"ד נדפסו בפרסום ראשון חלק מהגהותיו על ספר ה[[קבלה]] "[[פרי עץ חיים (ספר)|פרי עץ חיים]]", על ידי נכדו [[הרב אביש ווייס]]. | ||