אונטערשייד צווישן ווערסיעס פון "רבי ישעיה שטיינער"

פון המכלול
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
וויזועלוויקיטעקסט
(אידיש)
(אידיש)
שורה 18: שורה 18:
|קינדער1= [[רבי אברהם פון קערעסטיר]] און נאך
|קינדער1= [[רבי אברהם פון קערעסטיר]] און נאך
}}
}}
[[קובץ:ציונו של רבי ישעיה שטיינר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של רבי ישעיה שטיינר]]
[[קובץ:ציונו של רבי ישעיה שטיינר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי ישעי'לעס ציון]]
רבי '''ישעיה שטיינר''' (מכונה ר' '''ישעיה'לה מקרסטיר (קערעסטירער)''' ([[ה'תרי"א]], [[1851]] - [[ג' באייר]] [[ה'תרפ"ה]], [[1925]]) היה מייסדה של חסידות קרסטיר, שימש כ[[אדמו"ר]] בעיירה [[בודרוגקרסטור|קֶרֶסטוּר]] על יד [[מישקולץ]] שב[[הונגריה]].
רבי '''ישעיה שטיינר''' (מכונה ר' '''ישעיה'לה מקרסטיר (קערעסטירער)''' ([[ה'תרי"א]], [[1851]] - [[ג' באייר]] [[ה'תרפ"ה]], [[1925]]) היה מייסדה של חסידות קרסטיר, שימש כ[[אדמו"ר]] בעיירה [[בודרוגקרסטור|קֶרֶסטוּר]] על יד [[מישקולץ]] שב[[הונגריה]].


רעוויזיע פון 15:10, 17 אפריל 2023


פאראמעטער פעלערן אין מוסטער:אישיות רבנית
פאראמעטער [ חסידות, מוטער, ווייב1, זיינע רביס, נומער אין דינאסטיע, קבורה ארט, קינדער1, נאכפאלגער, פאטער ] ערשיינען נישט אין מוסטער דעפיניציע
ליידיגע פאראמעטער [ פאריגער ] ערשיינען נישט אין מוסטער דעפיניציע

רבי ישעי'לע קרעסטירער
רבי ישעיה שטיינער
Steiner, R' Yeshaya.jpg
געבורט ה'תרי"א
זבאראוו נעבן בארדיאוו (היינט אין סלאוואקיע)
פטירה
קערעסטיר
רבי ישעי'לעס ציון

רבי ישעיה שטיינר (מכונה ר' ישעיה'לה מקרסטיר (קערעסטירער) (ה'תרי"א, 1851 - ג' באייר ה'תרפ"ה, 1925) היה מייסדה של חסידות קרסטיר, שימש כאדמו"ר בעיירה קֶרֶסטוּר על יד מישקולץ שבהונגריה.

ביוגרפיה

נולד לרב משה והענטשא מרים שטיינר בכפר זָאבֱריו (Zborov(ענ')) שליד ברדיוב (כיום בסלובקיה). אביו נפטר כאשר היה בן שלוש. בגיל שתים עשרה אמו שלחה אותו לבית האדמו"ר רבי צבי הירש פרידמן מליסקא, אשר שלחו ללמוד בסמיהאלי. לאחר חצי שנה חזר לליסקא ולמד שם כמה שנים, בהמשך אף מינה אותו הרבי מליסקא למשמשו. בד' בניסן ה'תרל"ה נשא לאישה את שרה, בת הרב יצחק יונה וויינשטוק. לאחר פטירת רבו הקפיד לחתום כמשמשו של הרבי מליסקא[1]. נהג לנסוע אל רבי מרדכי מנדבורנא, רבי שמואל פרנקל מדאראג ועוד. כן היה מתלמידי רבי חיים הלברשטאם מצאנז. לאחר שנפטר רבו הוכתר כאדמו"ר מליסקא על ידי רבי מרדכי מנדבורנא (לצד חתנו של רבי צבי הירש מליסקא, רבי חיים פרידלנדר), אך עקב מתיחות ורדיפות מצד חסידי ליסקא עבר לקרסטיר[2].

בקרסטיר החל להתפרסם כ"בעל מופת", ורבבות חסידים באו לחצרו.

נודע כמכניס אורחים ומחלק צדקה לנזקקים. כותבי תולדותיו כותבים שגם כשלא נותרה פרוטה בכיסו לווה כדי להמשיך לחלק[3].

שמונה מתוך שנים עשר ילדיו נפטרו בחייו[4]. הילדים שנותרו לו היו: רבי אברהם; קריינטשע אשת רבי שמואל גרוס רבה של קרולי; רבקה פייגא אשת הרב ראובן חיים קליין רבה של סונינה(ענ'); ורחל אשת רבי ישראל אברהם אלתר לנדא[5] רבה של עדלין ומחבר הספר "בית ישראל".

שושלת קרעסטיר

חתנו של רבי אברהם מקרעסטיר, רבי נפתלי גרוס (בן רבי רפאל מברבשט) כיהן כאדמו"ר בדברצין[6]. ניצל מהשואה ואחרי ייסורים הגיע לארצות הברית והקים בית כנסת בקראון הייטס, וכיהן בשם קרעסטיר-ברבשט. התגורר תקופה בישראל ובסוף ימיו במיאמי. נפטר בשנת תשמ"ח (1988).

  • בנו רבי ישעיה מילא את מקומו בוויליאמסבורג בשם קרסטיר-ברבשט. לאחר פטירתו ממלא את מקומו רבי אברהם משה גרוס, בן אחיו הרב מיכאל, חתן רבי שמעון נתן נטע מלעלוב.
  • בן נוסף, רבי יוקל[6], פתח בית כנסת במונסי ובמיאמי בשם קרסטיר-ברבשט.
  • בן שלישי, רבי רפאל (1928-2007), כיהן במיאמי וכיום מכהן בנו רבי חנניה יום טוב ליפא.

הרב שמואל דוד קרויז, חתנו של הרב ישראל אברהם אלטר לנדא אב״ד עדעלין חתנו של רבי ישעיה, הוא האדמו"ר מאודווארי-קערעסטיר בוויליאמסבורג.

נינו הוא הרב אלטר קרויז הוא אדמו״ר קערעסטיר מונסי.

הנצחתו

בשנת תשע"ג שופץ והורחב האוהל שעל קברו. בשנים האחרונות החלה עלייה המונית לקברו[7], ובמיוחד ביום השנה. כן מקובל בשנים האחרונות חלוקת אוכל ביום זה בריכוזים החסידיים, וישנם מקומות שבהם במשך כל השנה[8] מפעילים חדרי אוכל לחלוקה לזכרו[9].

יש המשתמשים בתמונתו כסגולה לשמירה מפני עכברים[10]. אך יש הטוענים כי לסגולה זו אין כל מקור קדום, ואדרבה - הוא התנגד נחרצות לצילום דיוקנו[11].

"ישיבת ישועת מרדכי" שבנחליאל קרויה גם על שמו[12].

צאצאיו מפעילים "הכנסת אורחים" בביתו. מספר ארגוני חסד הוקמו לזכרו.

בשנת תשע"ט יצא שיר לזכרו, על ידי המלחין שמשון ניימאן. המילים של השיר הם באידיש, ובנויים על אמרתו המפורסמת ש"כולם מכוונים 'רזין דרזין', ואילו אני מכוון 'לשובע ולא לרזון'"[13].
בשנת 2019 הוציאה להקת זושא שיר לזכרו שנקרא "ר' שעילה"[14].

לקריאה נוספת

  • יוסף מרדכי גינצלער, מי באר ישעיהו, טארנא סלאוואקיי תרפ"ח
  • ישראל יעקב וידובסקי, תולדות הצדיק ר' ישעיה'לע מקערעסטיר, ירושלים: מכון אבן ישראל, תשנ"ו
  • שלום אליעזר ליכטענשטיין, מנחם מענדל רובין (עורכים), מופת הדור: תולדות חייו והליכות דרכו ... של ... רבי ישעיה שטיינער, הנקרא בפי כל רבי ישעי'לע קערעסטירער, ברוקלין תשע"א 2010


פאראמעטער פעלערן אין מוסטער:ויקישיתוף בשורה
פארלאנגטע פאראמעטער [ 1 ] פעלן * מידיע און בילדער איבער [[commons:Category:{{#property:P373}}|רבי ישעיה שטיינער]] אויף וויקיקאמאנס   המזהה לא מולא ולא נמצא בוויקינתונים, נא למלא את הפרמטר.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ↑ נהג לחתום: הק' ישעי' בן מו"ה משה ז"ל שהי' משמש בקודש אצל הרב הצדיק מליסקא זי"ע. צילום חתימתו נמצא בספרו של הרב וידובסקי המצוין לעיל, עמ' 13.
  2. ↑ מופת הדור עמוד עז
  3. ↑ מי באר ישעיהו, עמ' לח
  4. ↑ ראה כאן.
  5. ↑ ראו עליו כאן.
  6. ↑ 6.0 6.1 ישראל גרובייס (26 Apr 2018). משפחה (1354): 48–57. {{cite journal}}: Missing or empty |title= (help)
  7. ↑ אלפים על ציונו באתר JDN
  8. ↑ שימי שפר,, סעודת הילולא מרכזית נערכה אמש בעיר ביתר לע"נ הרקה"ק רבי ישעיהל'ה מקרעסטיר, מי שארגן את הסעודה הוא הגבאי, שבמהלך כל השנה מפעיל חדר אוכל מיוחד לע"נ בעל ההילולא, אויף באתר כיכר השבת,, ‏ג' באייר תשפא, 15.04.21
  9. ↑ איציק אוחנה,, אל אחת הפיצריות בירושלים הגיע תורם אלמוני שהזמין מאות מגשי פיצות לחלוקה למשפחות נזקקות לעילוי נשמת רבי ישעיה מקרעסטיר זיע"א,, אויף באתר כיכר השבת,
  10. ↑ אתר אוהלי צדיקים(הקישור אינו פעיל, 26.3.2020)
  11. ↑ מופת הדור עמוד תצ
  12. ↑ ישועת מרדכי - ר ישעיה'לה מקערעסטיער (קערעסטירער) - הרב ישעיה שטיינר, אויף sites.google.com (עברית)
  13. ↑ השיר לזכרו.
  14. ↑ [1]

מוסטער:חסידויות

מוסטער:בקרת זהויות


קטגוריה:אדמו"רים הונגרים קטגוריה:ילידי 1851

קטגוריה:הונגרים שנפטרו ב-1925 קטגוריה:רבנים שנפטרו בחודש אייר

טיילן פון דער ארטיקל זענען מעגליך איבערגעזעצט פון העברעאישער וויקיפעדיע
cc-by-sa 3.0 ערלויבעניש • אריגינעלער בלאט • ביישטייערער

גענומען פון "https://yi.hamichlol.org.il/w/index.php?title=רבי_ישעיה_שטיינער&oldid=226057"