בדוקי עריכות אוטומטית, אינטערפעיס רעדאקטארן, אינטערפעיס אדמיניסטראַטאָרן, סיסאפן, מייבאים, מעדכנים, מייבא, אספקלריה רעדאקטארן
44,039
רעדאגירונגען
(געשאַפן בלאַט מיט '{{פרשת שבוע | קודם = פרשת שמות | הבא = פרשת בא | פסוקים = {{תנ"ך|שמות|ו|ב|קצר=כן}} - {{תנ"ך|שמות|ט|לה|קצר=כן|ללא=ספר}} | מספר פסוקים = 121 | תוכן = הבטחת ה' צו ארויסנעמען דאס פאלק פון מצרים, אהרן'ס שטעקן קעגן די שטעקן פון די חרטומים, זיבן מכות מצרים הראשונות | מספ...') |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 21: | שורה 21: | ||
== אינהאלט == | == אינהאלט == | ||
=== ג-ט זאגט צו פאר משה צו נעמען די אידן פאר א פאלק === | === ג-ט זאגט צו פאר משה צו נעמען די אידן פאר א פאלק === | ||
דער אויבערשטער אנטפלעקט פאר [[משה]] דעם [[שם המפורש]], | דער אויבערשטער אנטפלעקט פאר [[משה]] דעם [[שם המפורש]], און לייגט ארויף אויף אים צו צוזאגן די אידישע קינדער אז זיי גייען אויסגעלייזט ווערן פון מצרים כדי צו ווערן זיין פאלק אוןצו קומען צום צוגעזאגטן לאנד. אידישע קינדער הערן נישט צו צו משה וועגן צוויי סיבות: "מקוצר רוח<ref>מי שנמצא במצב של צרה, רוחו ונשמתו קצרה ואינו יכול להאריך בנשימתו. [[רש"י]] ד"ה "מקוצר רוח".</ref> ומעבודה קשה"<ref>מלחץ העבודה שלוחצים אותם הנוגשים ומקושי השיעבוד.</ref>. | ||
ה' מורה למשה ללכת שוב אל פרעה, משה פרעגט פון א [[קל וחומר]]<ref>זע אין [[מדרש רבה]] און אין [[פירוש רש"י לתורה|פירוש רש"י]] [[דיבור המתחיל|ד"ה]] "ואיך ישמעני פרעה"</ref>: "הן בני ישראל לא שמעו אלי, ואיך ישמעני פרעה? ואני ערל שפתים"?! | |||
סיפור הדברים נפסק לשם תיאור קצר של [[שושלת]] משפחת משה ו[[אהרן הכהן|אהרן]], שבאים יחד עם תיאור שושלת [[שבט ראובן]] ו[[שבט שמעון|שמעון]]. | סיפור הדברים נפסק לשם תיאור קצר של [[שושלת]] משפחת משה ו[[אהרן הכהן|אהרן]], שבאים יחד עם תיאור שושלת [[שבט ראובן]] ו[[שבט שמעון|שמעון]]. | ||
שורה 34: | שורה 36: | ||
===סיפור המכות=== | ===סיפור המכות=== | ||
{{הפניה לערך מורחב| | {{הפניה לערך מורחב|צען מכות}} | ||
המשך הפרשה מספרת את סיפורן של שבע מתוך עשר המכות, והן: | המשך הפרשה מספרת את סיפורן של שבע מתוך עשר המכות, והן: | ||
# ''' | # '''מכת דם:''' אהרון מכה במטהו את [[היאור]], "ויהפכו כל המים אשר ביאור לדם". [[דג]]י היאור מתים, וסרחונם מתפשט במצרים. | ||
# ''' | # '''מכת צפרדע:''' אהרן מכה שוב במטהו על מימי מצרים, "ותכס הצפרדע את ארץ מצרים". הצפרדעים עולים ובאים בביתם, בחדר משכבם, ואף בתנורים ובבצקים. פרעה מפציר במשה ואהרן לביטול המכה. המכה מסתיימת, והוא ממשיך להקשות את ליבו. | ||
# ''' | # '''מכת כינים:''' אהרן מכה את עפר הארץ והכינים פושטות על ארץ מצרים באדם ובבהמה. החרטומים מנסים אף הם את כוחם בהולדת כינים, ומשאינם מצליחים הם מכריזים: "אצבע אלוקים היא". | ||
# ''' | # '''מכת ערוב:''' תערובת של חיות שבאו והשחיתו את ארץ מצרים, פרט לארץ גושן בה ישבו בני ישראל. פרעה בא בהצעה לפני משה, להתיר לישראל לעבוד את ה' בתוך הארץ מבלי לעוזבה. משה מסרב להצעה ופרעה מסכים לשלחם תמורת ביטול מכת ערוב. משה מתפלל עבורו והערוב סר, אבל פרעה שוב מפר את הבטחתו. | ||
# ''' | # '''מכת דבר:''' [[מגפה|מגפת]] דבר מתפשטת ב[[בקר]]ם וב[[צאן|צאנם]] של המצרים שהיו בשדה, "וימת כל מקנה מצרים, וממקנה בני ישראל לא מת אחד". | ||
# ''' | # '''מכת שחין:''' משה ואהרן לוקחים מלוא חופניהם "פיח כבשן", משליכים השמימה והפיח הופך לשחין אבעבועות באדם ובבהמה. השחין מונע מהחרטומים לעמוד לפני משה. | ||
# ''' | # '''מכת ברד:''' ה' ממטיר ברד כבד מאוד, ואש מתלקחת בתוכו, "אשר לא היה כמוהו במצרים מיום היווסדה". כל האדם והבהמה ששהו מחוץ לביתם מתו, עשב השדה הוכה ועץ השדה נשבר. לבקשת פרעה מתפלל משה להפסקת הברד, ופרעה עומד כרגיל במריו ואינו משלח את ישראל מארצו. | ||
==תאריכי הקריאה== | ==תאריכי הקריאה== |
רעדאגירונגען