באַניצער:רושם רשימות/דרעפט

יום שבת קודש הוא
יוֹם שַׁבָּת קוֹדֶשׁ הוּא אַשְׁרֵי הָאִישׁ שׁוֹמְרֵהוּ וְעַל הַיַּיִן זָכְרֵהוּ וְאַל יָשִׂים אֶל לִבּוֹ הַכִּיס רֵק וְאֵין בּוֹ יִשְׂמַח וְיִרְוֶה, וְאִם לֹוֶה, הַצּוּר יִפְרַע אֶת חוֹבוֹ הַבָּשָׂר יַיִן וְדָגִים וְאַל יֶחֱסַר בְּתַעֲנוּגִים וְאִם שְׁלָשׁ אֵלֶּה לְפָנָיו צָגִים זֶה יִהְיֶה שְׂכָרוֹ אֲשֶׁר חָפֵץ בִּיקָרוֹ יוֹסֵף חָצָה, דָג וּמָצָא, מַרְגָּלִית בִּבְשָׂרוֹ וְאִם שֻׁלְחָן כַּדָת עָרוּךְ וּמַלְאָךְ אֵ-ל יַעֲנֶה בָּרוּךְ זֶה יִהְיֶה זְמַן אָרוּךְ וְאוֹיְבָיו יִהְיוּ כְדוֹמֶן וּמַלְאָךְ רַע יַעֲנֶה אָמֵן בְּעַל כָּרְחוֹ, יְסַפֵּר שְׁבָחוֹ, שְׁמוֹ יַעֲלֶה כְּטוֹב שָׁמֶן נָשִׁים נֵרוֹת תַּדְלִיקֶנָּה וְחֹק נִדּוֹת תַּחֲזִיקֶנָּה וְהַחַלּוֹת תַּסִּיקֶנָּה יָגֵן בַּעֲדָן זְכוּתָן יוֹם בֹּא עֵת לֵדָתָן וְאִם לֹא עָבְרוּ, וְנִזְהָרוּ, אֲזַי קְרוֹבָה לֵדָתָן: תְנוּ שֶׁבַח וְשִׁירָה לָאֵל אֲשֶׁר שַׁבָּת בָּרָא וְלָנוּ בוֹ נָתַן תּוֹרָה קָרָא לְמשֶׁה מַתָּנָה בְּבֵית גְּנָזַי הִיא טְמוּנָה לְךָ יָאֲתָה, וְקַח אוֹתָהּ, תְּנָהּ לַעֲדַת מִי מָנָה נֶפֶשׁ כִּי נֶאֱנָחָה בָּא שַׁבָּת בָּא מְנוּחָה גִּיל וְשָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה בֵּרְכוֹ וְקִדְּשׁוֹ בְּמָן מִלְּרֶדֶת לְעַם לֹא אַלְמָן וְהַשַּׁבָּת, נֶפֶשׁ מְשִׁיבַת, בְּפִיסַת בָּר אֲשֶׁר טָמָן חֻקּוֹתֶיהָ בְּמָרָה נִצְטַוּוּ בְּאַזְהָרָה כַּהֲרָרִים בִּשְׂעָרָה תְּלוּיִם הִלְכוֹתֶיהָ שׁוֹמְרֵי מִצְוֹתֶיהָ יִנְחָלוּ, לְיוֹם שֶׁכֻּלּוֹ, שַׁבָּת בְּצִבְאוֹתֶיהָ זֶּה הָאוֹת אֲשֶׁר שָׂם אֵל בֵּינוֹ וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבַשְּׁבִיעִי אֲשֶׁר הוֹאֵל סַמְבַּטְיוֹן הַנָּהָר שֶׁבְּכָל יוֹם רָץ וְנִמְהָר יוֹכִיחַ, בּוֹ מָנוֹחַ, תָּשִׁיב לְמִין אֲשֶׁר שׁוֹאֵל קוֹלֵי קוֹלוֹת יֶחְדָּלוּן בְּעֵת שִׁירַי יִגְדָּלוּן כִּי כַטַּל הֵם יִזָּלוּן וְאַל יַסִּיגוּ גְבוּלִי בְּאוֹרַח שִׁיר נָפַל חֶבְלִי הִתְקוֹשְׁשׁוּ, וְאַל תְּשַׁמְּשׁוּ, בְּנֵזֶר שִׁיר שָׁפְרָה לִי

יוֹם שַׁבָּת קֹדֶשׁ הוּא איז איינע פון די זמירות שבת קודש פון פרייטאג צונאכטס, דער נאמען פונעם מחבר איז "יהונתן".

אינהאלט

די זמר איז אויסגעשטעלט פון ניין בתים, לויט די אקראסטיך פון דעם נאמען פוונעם מחבר "יהונתן חזק". יעדער בית באשטייט פון זיבן שורות, די ערשטע דריי שורות פון יעדן בית פארמירן א זעלבסשטענדיגע גראם, דערנאך א פרישע גראם פאר די פערטע און פינפטע שורות, די זעקסטע שורה איז צעטיילט אין צוויי אייגענע גראמען, און די זיבעטע גראמט צוריק מיט די פערטע און פיפטע.

יעדע בית פונעם פיוט איז באזירט אויף אן אנדערע מימרא פון גמרא בשייכות מיט שבת.

די ערשטע בית איז באזירט אויפ'ן גמרא אין מסכת ביצה "לוו עלי ואני פורע" ביצה טו,ב. דער צווייטער בית איז איבער די מעשה פון יוסף מוקיר שבת, שבת קיט,א.

דער דריטער בית רעדט פון די צוויי מלאכים וואס באגלייטן יעדן איד, "תניא רבי יוסי בר יהודה אומר שני מלאכי השרת מלוין לו לאדם בערב שבת מבית הכנסת לביתו אחד טוב ואחד רע וכשבא לביתו ומצא נר דלוק ושלחן ערוך ומטתו מוצעת מלאך טוב אומר יהי רצון שתהא לשבת אחרת כך ומלאך רע עונה אמן בעל כרחו" שבת קיט,ב.

דער פערטער בית רעדט פון די משנה "על שלוש עבירות נשים מתות בשעת לידתן, על שאינן זהירות: בנדה ובחלה ובהדלקת הנר".

פיפטער אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה ואני מבקש ליתנה לישראל לך והודיעם שבת י,ב

זעקסטער אין מדרש ויברך אלקים את יום השביעי ויקדש אותו. רבי ישמעאל אומר: ברכו במן וקדשו במן ברכו במן שכל ימות השבת היה יורד עומר, בערב שבת שני עומרים, וקדשו במן שלא ירד בו כל עיקר. בר"ר יא, יב

"הלכות שבת וכו', הרי הם כהררים התלוין בשערה, שהן מקרא מועט והלכות מרובות" חגיגה י,א

מי יימר דהאידנא שבתא אמר לו נהר סבטיון יוכיח. תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ס"ה עמוד ב'.

יום שַׁבָּת קודֶשׁ הוּא, אויף "דעת"