486
רעדאגירונגען
רעדאגירונג
(געשאפן ליידיגן בלאט) |
(רעדאגירונג) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''בראשית רבה''' הוא [[מדרש אגדה]] [[אמוראים|אמוראי]] על ספר [[בראשית]], שנוצר ב[[ארץ ישראל]] ונערך או במאה הרביעית{{הערה|שם=מאק 2|ח. מאק '''מדרש האגדה''', האוניברסיטה המשודרת, עמוד 65.}} או במאה [[המאה ה-5|החמישית]]{{הערה|י.ל. צונץ '''הדרשות בישראל''' ביאליק 1974 הערה 50 לפרק עשירי עמוד 338.}} או במאה [[המאה ה-6|השישית]]{{הערה|י.ל. צונץ '''הדרשות בישראל''' ביאליק 1974 עמוד 77.|שם=צונץ 77}}. נקרא גם "אגדת ארץ ישראל". לפי החוקרת ע. רייזל מדרש זה הוא החשוב שבמדרשי ה[[אמוראים]].{{הערה|שם= רייזל|ע. רייזל, '''מבוא למדרשים''' ,עמוד 105, תשע"א.}} סופו של המדרש הוא כנראה תוספת מאוחרת שנאגדה עם מדרש רבה המקורי בסביבות המאה האחת עשרה או השתים עשרה{{הערה|י.ל. צונץ '''הדרשות בישראל''' ביאליק 1974 עמוד 123-124.|שם=צונץ 123-124}}. | |||
==שם המדרש== | |||
לשמו של המדרש כמה מקורות אפשריים. החוקר [[יום-טוב ליפמן צונץ|י.ל. צונץ]] הביא את האפשרויות כי שמו נבע תחילה מהפרשייה הראשונה בספר: "רבי הושעיה רבה פתח", ובהמשך שם זה קוצר לבראשית רבה. לאחר מכן מציע צונץ כי נשכח הדבר, ונוצרה נורמה בציבור כי שמו של המדרש בא לבטא את היותו פירוש גדול של החומש המקראי '[[חומש בראשית|בראשית]]'{{הערה|י.ל. צונץ '''הדרשות בישראל''' ביאליק 1974 עמוד 78.}}. [[אייזיק הירש וייס|א.ה. וייס]] וכן [[חננאל מאק|ח. מאק]] שיערו כי השם נוצר על מנת להבדיל את מדרש רבה ממדרש אחר, קדום יותר שהיה מצומצם יותר בהיקיפו{{הערה|שם=רייזל}}. | |||
==מאפיינים== | |||
=== מבנה ותוכן === | |||
מדרש בראשית רבה מחולק למאה פרשיות. רוב הפרשיות מותאמות לפרשיות הפתוחות והסתומות שבתורה המצויה בידינו, לכן ההשערה הרווחת היא כי מקור החלוקה הוא בחלוקת הפרשיות שבתורה. זאת על אף שאין לחלוקת הפרשיות המקובלת בימינו לכידות של מאה אחוזים עם החלוקה בבראשית רבה. מבחינה מבנית כל פרשיה מכילה לרוב סט של [[פתיחתא]]ות, לאחריהן דרשות על רצף הפסוקים ולפעמים ישנו גם דבר סיום בסוף הפרשה. רוב הפרשיות בנויות משתיים שלוש פתיחתאות, אך ישנן מעט פרשיות המתחילות ללא פתיחתא{{הערה||שם=צונץ 77}}. הסיום יכול להתבטא בכמה צורות אך לרוב יכיל או דברי פורענות או דבר טוב. לעיתים במקום להכיל דבר סיום הפרשייה תסתיים בפסוק המתחיל את הפרשה הבאה. מאפיין נוסף של בראשית רבה הוא תופעת הכפולים. תופעה זו הייתה נפוצה ב[[תלמוד]]ים ובמדרשים התנאיים, ובמסגרתה ניתן למצוא יחידות דרשניות החוזרות בשניים - שלושה מקומות שונים בטקסט. כמו כן היחידות מועתקות במלואם אף אם רק חלק מהדרשה מתאים למקום החדש. לעיתים ניתן למצוא דרשות מוכפלות במקום אשר לא מתאים להן מבחינה רעיונית, והמקור להכפלה מסוג זה עדיין אינו ברור דיו לחוקרים. משום כך מהוות הדרשות המוכפלות גם כיום מושא למחקר. | |||
==== הפתיחתאות ==== | |||
המדרש נוהג לפתוח את הפרשיות במבנה הנקרא פתיחתא- מבנה סגור מבחינה ספרותית העומד בפני עצמו. בפתיחתא הקלאסית מקשרים בין פסוק רחוק לפסוק אותו מפרשים בפרשיה. הפסוק הרחוק לרוב יילקח מ[[ספר תהילים]] או משאר ספרות הכתובים, ורק במקרים בודדים ניתן למצוא פתיחתאות המתחילות בפסוק מהתורה אשר לא שייך לפרשייה אותה המדרש מפרש{{הערה|ח. מאק '''מדרש ואגדה''', האוניברסיטה המשודרת, עמוד 66.|שם=}}. את הקישור עצמו מבצע הדרשן באמצעות היקשים, משחקים מילוליים ו[[משל]]ים תוך חיזוק דבריו מפסוקים מהתנך. הפתיחתא לפעמים מתחילה במונחים ישירים כמו: " ר' פתח.... פתח ואמר" "כתיב" או "הדא הוא דכתיב", ולעיתים היא תתחיל ישירות מהשוואת הפסוקים. מלבד הפתיחתאות הקלאסיות ניתן לזהות מעט דרשות מעגליות בחיבור. דרשות אלה בסוף הקישור בין הפסוקים חוזרות לפסוק הרחוק הפותח, ולא מסתיימות בפסוק השייך לפרשייה הנידונה. | |||
בבראשית רבה הפתיחתא עצמה לוקחת חלק קטן מהדרשה, וברוב הפעמים היא תהיה אנונימיות. אי לכך לרוב הפתיחתא תתחיל ישר מהשוואת הפסוקים{{הערה|שם=רייזל 109|ע. רייזל, '''מבוא למדרשים''' ,עמוד 109, תשע"א.}}{{הערה|י.ל. צונץ '''הדרשות בישראל''' ביאליק 1974 עמוד 78.|שם=צונץ 78}}. לדעת רוב החוקרים בדרך כלל אין מקור הפתיחתאות בבית המדרש או בית הכנסת אלה הם מומצאות על ידי הכותב{{הערה|שם=רייזל 109}}, אך ישנה הסכמה כי חלק מהן כן היו דרשות אותנטיות של החכמים הנזכרים, אשר נאמרו בשלל נסיבות{{הערה||שם=מאק 2}}. לעומתם החוקר י. היינמן טוען כי כל הפתיחתאות נוצרו משיח בין הדרשן לקהילה, וכהוכחה לכך הוא מציג את הפיתולים אשר מאולץ הדרשן לעשות כדי לחבר בין הפסוקים אשר אינם קשורים בעליל. לטענתו לו היו הפתיחתאות מומצאות, לא היה בוחר הדרשן בפסוקים אשר קשרם כה חלש. | |||
דוגמה לפתיחתא מייצגת: | |||
{{ציטוט|תוכן="וַיִּיצֶר ה' אֱלֹקִים" (בראשית ב, ז), '''כְּתִיב''' (משלי כט, ד): "מֶלֶךְ בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד אָרֶץ וגו' ", מֶלֶךְ זֶה מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד אָרֶץ, שֶׁבָּרָא אֶת הָעוֹלָם בַּדִּין, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית א, א): "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקִים". (משלי כט, ד): "וְאִישׁ תְּרוּמוֹת יֶהֶרְסֶנָּה", זֶה אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁהָיָה גְּמַר חַלָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְנִקְרֵאת חַלָּה תְּרוּמָה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר טו, כ): "רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם וגו' ", אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בֶּן קְצַרְתָּה, כָּאִשָּׁה הַזֹּאת שֶׁהִיא מְשַׁקְשֶׁקֶת עִסָּתָהּ בַּמַּיִם וְהַגְבָּהַת חַלָּתָה מִבֵּנְתַיִם, כָּךְ בַּתְּחִלָּה וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ וגו', וְאַחַר כָּךְ "וַיִּיצֶר ה' אֱלֹקִים וגו' ".|מקור=בראשית רבה יא א|אנגלית=}} | |||
פתיחתה זו מהווה חטיבה עצמאית מבחינה ספרותית, ניתן לראות את דחיסותה הרבה, וכן שאין דורש הפתיחתא מצוין. כמו כן, ניתן לראות את הפסוק בבראשית בתחילת הפרשיה, לאחר מכן מילת הקישור 'כתיב', ואז את הפסוק מ[[משלי]]. הדרשן פותח בהליך הקישור, ראשית הוא מראה שבמשלי אין מדובר על מלך בשר ודם אחרת היה יכול לכתוב "דבר במשפט יעמיד ארץ", לאחר המסקנה הזאת ניתן לומר שה' ברא את העולם במשפט כלומר בכוח הדין. כוח הדין זה לשון קשה והשם המותאם לה לרוב בספרות חז"ל יהיה שם אלוקים והוא מוכיח מפסוק מבראשית שאכן בבריאה היה כתוב שם אלוקים המסמל לשון תקיפה. לאחר מכן מקשר הדרשן ל[[אדם הראשון]] בכך שהוא נענש בתקיפות כיוון שהיה הקצה של החלה של עולם דהיינו חלקו המשובח של העולם. ומכאן שקודם שייצר ה' את האדם היה זה בתהליך של כמו אפיית חלה, של ערבוב אד העולה מן הארץ עם האדמה{{הערה|עץ יוסף על המדרש}}. לאחר הבנת תהליך הקישור ניתן לראות את הפיתולים שעובר הדרשן במהלך הדרשה על מנת לקשר בין הפסוקים. | |||
==== מדרש פרשני ==== | |||
מדרש בראשית רבה הוא מדרש פרשני כלומר הוא מגולל את פירושו של כל פסוק אחד אחרי השני ומבנהו דחוס בדומה למדרשי ההלכה התנאיים, אך בניגוד להם הוא כמעט ואינו מכיל הלכות. אין הפירוש בעל לכידות תמטית ויכול להיות פירושים לפסוקים שונים הסותרים זה את זה, ואף פתיחתאות שונות הסותרות זו את זו. לדוגמה: | |||
{{ציטוט|תוכן="וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֶל הַנָּחָשׁ" (בראשית ג, ב), וְהֵיכָן הָיָה אָדָם בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, '''אַבָּא בַּר קוֹרְיָיה''' אָמַר נִתְעַסֵּק בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ וְיָשַׁן לוֹ. '''רַבָּנָן''' אַמְרֵי נְטָלוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהֶחֱזִירוֹ בְּכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, אָמַר לוֹ כָּאן בֵּית נֶטַע, כָּאן בֵּית זֶרַע, '''הֲדָא הוּא דִכְתִיב''' (ירמיה ב, ו): בְּאֶרֶץ לֹא עָבַר בָּהּ אִישׁ וְלֹא יָשַׁב אָדָם שָׁם, לֹא יָשַׁב אָדָם הָרִאשׁוֹן שָׁם. | |||
וּמִפְּרִי הָעֵץ אֲשֶׁר בְּתוֹךְ הַגָּן וגו' וְלֹא תִגְעוּ בּוֹ (בראשית ג, ג), '''הֲדָא הוּא דִכְתִיב''' (משלי ל, ו): אַל תּוֹסְףְ עַל דְּבָרָיו פֶּן יוֹכִיחַ בְּךָ וְנִכְזָבְתָּ. תָּנֵי '''רַבִּי חִיָּא''' שֶׁלֹא תַעֲשֶׂה אֶת הַגָּדֵר יוֹתֵר מִן הָעִקָּר שֶׁלֹא יִפֹּל וְיִקְצֹץ הַנְּטִיעוֹת. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (בראשית ב, יז): "כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ וגו'", וְהִיא לֹא אָמְרָה כֵּן, אֶלָא (בראשית ג, ג): אָמַר אֱלֹקִים לֹא תֹאכְלוּ מִמֶּנּוּ וְלֹא תִגְּעוּ בּוֹ, כֵּיוָן שֶׁרָאָה אוֹתָהּ עוֹבֶרֶת לִפְנֵי הָעֵץ נְטָלָהּ וּדְחָפָהּ עָלָיו, אָמַר לָהּ '''הָא לָא מִיתַת, כְּמָה דְּלָא מִיתַת בְּמִקְרְבֵיהּ, כֵּן לָא מִיתַת בְּמֵיכְלֵיהּ''', אֶלָּא (בראשית ג, ה): "כִּי יֹדֵעַ אֱלֹקִים כִּי בְּיוֹם וגו'".|מקור=בראשית רבה פרשה פרשה יט, ג.|אנגלית=}} | |||
בדרשה זו ניתן לראות כי המבנה דחוס ואינו מכיל הלכות כלל, פירושם של [[אבא בר קורייה]] ושל רבנן סותרים זה את זה, אך הן ניצבים זה לצד זה. ניתן לראות בסיום הדרשה פסוק הבא לחזק את הנאמר. ומיד אחר כך בא הפירוש לפסוק הבא, תוך הבאת סימוכין לפירושו מפסוק במשלי כמו כן ניתן לראות שילוב של מילים ארמיות בלשון העברית. | |||
=== לשון === | |||
הלשון שבה כתוב מדרש בראשית רבה היא עברית מעורבת ב[[ארמית גלילית]] ומשולבות בו גם מילים ב[[יוונית|יווניות]]{{הערה||שם=צונץ 77}}. לשונו דומה ללשון ויקרא רבה, ללשון התלמוד הירושלמי וללשון פרקי דרבי אליעזר. הלשון היא מאוד תמציתית. | |||
==תיארוך== | |||
החוקרים מתארכים את בראשית רבה כמדרש הנע בין המאה הרביעית לשישית. מבחינת החכמים המופיעים בו ניתן לראות אמוראים ארץ ישראלים המתוארכים לסוף המאה הרביעית, ומעט אמוראים בבלים מהמאה השלישית. לכן מוסכם על החוקרים כי המדרש הוא ארץ ישראלי. כמו כן אישוש נוסף לקביעה מגיע מהשפה בה הוא כתוב עברית מעורבת עם ארמית גלילית, המכילה הרבה ביטויים [[יוונית|יווניים]]. המדרש כנראה שאב חלק ממקורותיו מן [[התלמוד הירושלמי]] ומתוארים בו אירועים שיכלו להתרחש רק בימי הקיסר [[יוליאנוס]], וגם עליהן מעיד המחבר כי הם כתובים מפרספקטיבה של זמן מהמאורע. נוסף על כל אלה ישנן עדויות כי המחבר היה מודע ל[[אבות דרבי נתן]] - וכן את [[סדר אליהו]].{{הערה||שם=צונץ 77}} כמו כן מלבד שישה מקומות וכמה הגהות מציין צונץ כי אין תוספות מאוחרות{{הערה||שם=צונץ 78}}. | |||
=== בראשית רבה על פרשת ויחי === | |||
כל הנאמר לעיל תקף לרוב הספר מלבד לחמש הפרשיות האחרונות אשר ככל הנראה נלקחו מספר אחר ואחודו עם בראשית רבה המקורי. זאת על סמך כמה מאפיינים המבדילים בין הפרשיות הללו לשאר הפרשיות במדרש. ראשית ההתחלות של הפרשיות שונות והביטויים המאפיינים את המדרש משתנים. לדוג': פרשיה צ"ז פותחת במילים: "יראו את ה' קדושיו א"ר עזריה בשעה שבירך יעקב אבינו את יוסף. .." ביטויים כמו אמרו חכמים{{הערה|בראשית רבה פרשה צ"ו, ד.}}, אמרו רבותינו{{הערה|בראשית רבה פרשה צ"ו, ה.}} וכן ריבוי של הביטוי 'דבר אחר'{{הערה|בראשית רבה פרשה צ"ו.}}. הקבלות רבות של תוכן המתאים לתנחומא, הופעה מרובה של נוסחות כפולים תוך סימון בלישנא אחרינא{{הערה|בראשית רבה פרשה ק', יב.}}{{הערה|בראשית רבה פרשה צ"ט, ה.}}, כמו כן כמעט כל פרשה צח היא ליקוט מתוך פרשה צ"ט. לכן החוקר י.ל. צונץ קובע את תיארוך חמש הפרשיות האחרונות למאות האחת עשרה והשתים עשרה{{הערה||שם=צונץ 123-124}}. | |||
==מהדורות== | |||
כתב היד הקדום ביותר של מדרש בראשית רבה, שאפשרי כי נוצר במאה העשירית, נמצא ב[[ספריית הוותיקן]].{{הערה|[[יאיר זקוביץ]], [[אביגדור שנאן]], '''לא כך כתוב בתנ"ך''', עמ' 211.}} | |||
לבראשית רבה חוברו מהדורות שונות. באחדות מופיעים פרשנים שונים, ואחרות ללא פירוש. | |||
המהדורות הנפוצות הן: | |||
* מהדורת וילנא תרל"ח, ומהדורות צילום שלה. | |||
* מהדורת ברלין תרס"ג, ומהדורות צילום שלה. | |||
* [[יהודה תיאודור]], [[חנוך אלבק]], '''בראשית רבה''', א-ג, ירושלים, 1936. | |||
* מדרש רבה המבואר, הרב אברהם צבי שטינברגר | |||
==פירוש המיוחס לרש"י== | |||
לדעת ה[[רבי יעקב עמדין|יעב"ץ]] "פירוש רש"י" לבראשית רבה לא נכתב על ידי רש"י{{הערה|בהקדמה לספרו עץ אבות.}}, ולדעת החוקרים נכתב על ידי חכם שחי כנראה קרוב לזמנו של רש"י בדרום איטליה. מסקנתם זו מתבססת על כמה ראיות. ראשית, מחברים שונים בימי הביניים מביאים קטעים מהפירוש אך לא מייחסים אותו לרש"י. שנית, שום חכם מימי הביניים לא מזכיר פירוש שכתב רש"י למדרש. בנוסף, מחבר הפירוש הביא כמה אזכורים מספרים שנראה שרש"י לא הכיר, וכן נראה ששלט ביוונית ואיטלקית, לשונות שרש"י לא השתמש בהם אף פעם וכנראה לא הכירן.{{הערה|[[יונה פרנקל]], '''מדרש ואגדה''', האוניברסיטה הפתוחה, כרך 3, עמ' 904.{{ש}}[[הרב יעקב חיים סופר (הנין)|הרב יעקב חיים סופר]], מנוחת שלום, חלק ד', סימן ט"ו.}} | |||
==צו ליינען מער== | |||
* [[חננאל מאק]], '''מבראשית ברא לבראשית רבה''', ירושלים: [[הוצאת כרמל]], 2010.{{הערה|ביקורת: {{הארץ|[[יצחק לאור]]|מה היה לפני הראשית|1.1371581|5 באוגוסט 2011}}}} | |||
* [[עפרה מאיר]], '''הסיפור הדרשני בבראשית רבה''', תל אביב: [[הוצאת הקיבוץ המאוחד]], 1993.{{הערה|ביקורת: שולמית ולר, המדרש – ספרות על ספרות, '''[[עתון 77]]''', מס' 19, 1988, עמ' 107-106.}} | |||
* עפרה מאיר, '''שואלים על החיים - סיפורים נבחרים ממדרש בראשית רבה''', הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2000. | |||
* {{מדר||105}} | |||
'''ארטיקלען''' | |||
* [[גבריאל בירנבאום]], יידוע שם העצם בבראשית רבה, '''[[לשוננו]]''' 70, 2008, עמ' 252-235. | |||
* [[יוסף היינימן]], מבנהו וחלוקתו של מדרש בראשית רבה, '''בר-אילן''' 9, 1972, עמ' 289-279. | |||
* עפרה מאיר, גן בעדן – הערות לאופן העריכה של בראשית רבה, '''[[דפים למחקר בספרות]]''', 6-5, 1989, עמ' 330-309. {{זמין ב-JSTOR|זיהוי=23417042}}{{קישור שבור|9.3.2019}} | |||
* עפרה מאיר, עקרון החלוקה לפרשות בבראשית רבה, '''[[דברי הקונגרס העולמי למדעי היהדות]] העשירי''' ג (1), 1989, עמ' 108-101. {{זמין ב-JSTOR|זיהוי=23535425}}{{קישור שבור|9.3.2019}} | |||
==דרויסנדע לינקס== | |||
{{מיזמים|ויקיטקסט=בראשית רבה|ויקיציטוט=בראשית רבה}} | |||
* [http://www.daat.co.il/daat/tanach/raba1/shaar-2.htm בראשית רבה - מהדורה מעוצבת], באתר דעת | |||
* ענת רייזל, [http://www.mayim.org.il/publications/%d7%9e%d7%93%d7%a8%d7%a9-%d7%91%d7%a8%d7%90%d7%a9%d7%99%d7%aa-%d7%a8%d7%91%d7%94/ בראשית רבה], באתר "מחלקי המים" {{כ}} | |||
* {{אנצ דעת|2005}} | |||
* [http://maagarim.hebrew-academy.org.il/Pages/PMain.aspx?misyzira=14000 בראשית רבה], ב[http://maagarim.hebrew-academy.org.il/ מפעל המילון ההיסטורי] של [[האקדמיה ללשון העברית]] | |||
* {{בריטניקה}} | |||
==רעפערענצן== | |||
{{רעפערענצן}}{{מדרשים}} | |||
[[קטגוריה:מדרש רבה]] | |||
[[קטגוריה:ספרי מדרשים ארץ-ישראליים]] | |||
{{וח}} | |||
{{נבמ}} | |||