באַניצער:למאי נ"מ/שבט ראובן

בול המוקדש לשבט ראובן

שֵׁבֶט רְאוּבֵן הוא אחד משנים-עשר שבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך. הוא נקרא כך על שם אבי השבט, ראובן בן לאה ויעקב. ראובן היה בכור בני יעקב ובכור השבטים.

ברכות לשבט

ברכת יעקב

”רְאוּבֵן בְּכֹרִי אַתָּה כֹּחִי וְרֵאשִׁית אוֹנִי יֶתֶר שְׂאֵת, וְיֶתֶר עָז; פַּחַז כַּמַּיִם אַל-תּוֹתַר, כִּי עָלִיתָ מִשְׁכְּבֵי אָבִיךָ אָז חִלַּלְתָּ יְצוּעִי עָלָה;”.

ברכת משה

בברכת משה לשבטים בפרשת וזאת הברכה נאמר ”יְחִי רְאוּבֵן וְאַל יָמֹת וִיהִי מְתָיו מִסְפָּר”

השבט במדבר

סימלי השבט: אבן החושן והדגל

על פי הפירוש, האבן המסמלת שבט זה היא האודם שאותה נשא אהרון הכהן עם שאר האבנים הטובות שנשא על ליבו.

ה"אות" של השבט (כלומר הדגל שלו) הוא ציור של דודאים על רקע אדום.

דגל ראובן

ישנם המקשרים באופן סמלי בין שנים עשר השבטים לשנים עשר החודשים. כאשר מתחילים הקישורים לפי סדר האמהות החל מתשרי, מקושר ראובן לתשרי – והסמליות היא בכך שראובן עשה תשובה על חטאו. כאשר מתחילים מניסן לפי סדר החניה במדבר, ראובן מקושר לתמוז חודש התחלת החורבן, המתאים לחוטא אשר סולק מהבכורה. כתוב בגמרא ”אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן כל האומר ראובן חטא אינו אלא טועה שנאמר ויהיו בני יעקב שנים עשר מלמד שכולן שקולים כאחת”.

נשיאי השבט

במפקד הראשון מוזכר אֱלִיצוּר בֶּן שְׁדֵיאוּר היה נשיא שבט ראובן בתקופת דור המדבר. הוא מוזכר בספר במדבר 4 פעמים. על אף ששבט ראובן הוא בכור השבטים, אליצור בן שדיאור, נשיא השבט, הקריב את קורבנו בקורבנות הנשיאים רק ביום הרביעי.

במרגלים שַׁמּוּעַ בֶּן-זַכּוּר (
שגיאות פרמטריות במוסטער:תנ"ך
פאראמעטער [ קצר ] ערשיינען נישט אין מוסטער דעפיניציע במדבר יג, טו). ובמפקד השני בסוף ספר במדבר, בפרשת מסעי: מרשימה זו נשמטו נשיאי ראובן וגד, מאחר שהרשימה נועדה לפרט את הנשיאים שיהיו נציגי השבטים בחלוקת ארץ כנען, ואילו שבטי ראובן וגד כבר קיבלו נחלה בעבר הירדן המזרחי.

המסע במדבר

שבט ראובן חנה במדבר ראשון בדרום מחנה ישראל, בצמידות לשבט שמעון. כשם שחנייתם במדבר הייתה בדרום, כן הייתה נחלתם בארץ ישראל: ראובן בדרום עבר הירדן ושמעון בדרום הארץ.

• במפקד הראשון שערך משה רבנו במדבר הוא מנה 46,500 איש.
• במפקד השני שערך משה רבנו במדבר הוא מנה 43,730 איש.

נחלת השבט

נחלתו של שבט ראובן הייתה בצד המזרחי של עבר לירדן, לצידם של שבט גד וחצי שבט המנשה, וזאת לבקשתם האישית של אותם שבטים.

לקריאה נוספת

• יהודה אליצור ויהודה קיל, אטלס דעת מקרא, ירושלים: הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים 1993.
• זכריה קלעי, נחלות שבטי ישראל, ירושלים: הוצאת מוסד ביאליק, 1967.

קישורים חיצוניים

• זאב ארליך, ‏ערי גד וראובן בכיבוש ובהתנחלות, אויף "דעת", בתוך: מזרח הירדן במבט יהודי, דפוס מוריה, התשנ"ו

הערות שוליים

ראובן [[{{{1}}}|ו{{{1}}}]]