אונטערשייד צווישן ווערסיעס פון "באַניצער:למאי נ"מ/שבט ראובן"
(רעדאגירונג) |
(רעדאגירונג) |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
'''שֵׁבֶט רְאוּבֵן''' איז איינס פון די צוועלף [[שבטי ישראל]] וואס ווערן דעמאנט אין [[תנ"ך]]. ער ווערט אנגערופן נאכן טאטן פונעם שבט '''[[ראובן]]''' בן [[יעקב]] ו[[לאה]] . ראובן איז געווען דער בכור פון יעקב און דער בכור פון די שבטים. | '''שֵׁבֶט רְאוּבֵן''' איז איינס פון די צוועלף [[שבטי ישראל]] וואס ווערן דעמאנט אין [[תנ"ך]]. ער ווערט אנגערופן נאכן טאטן פונעם שבט '''[[ראובן]]''' בן [[יעקב]] ו[[לאה]] . ראובן איז געווען דער בכור פון יעקב און דער בכור פון די שבטים. | ||
==ברכות | ==ברכות פארן שבט== | ||
===[[ברכת יעקב]]=== | ===[[ברכת יעקב]]=== | ||
{{ציטוטון|רְאוּבֵן בְּכֹרִי אַתָּה כֹּחִי וְרֵאשִׁית אוֹנִי יֶתֶר שְׂאֵת, וְיֶתֶר עָז; פַּחַז כַּמַּיִם אַל-תּוֹתַר, כִּי עָלִיתָ מִשְׁכְּבֵי אָבִיךָ אָז חִלַּלְתָּ יְצוּעִי עָלָה;}}. | {{ציטוטון|רְאוּבֵן בְּכֹרִי אַתָּה כֹּחִי וְרֵאשִׁית אוֹנִי יֶתֶר שְׂאֵת, וְיֶתֶר עָז; פַּחַז כַּמַּיִם אַל-תּוֹתַר, כִּי עָלִיתָ מִשְׁכְּבֵי אָבִיךָ אָז חִלַּלְתָּ יְצוּעִי עָלָה;}}. | ||
===ברכת משה=== | ===ברכת משה=== | ||
ביי [[ברכת משה]] פאר די שבטים אין [[פרשת וזאת הברכה]] שטייט | |||
{{ציטוטון|יְחִי רְאוּבֵן וְאַל יָמֹת וִיהִי מְתָיו מִסְפָּר}}{{הערה|{{תנ"ך|דברים|לג|ו}}}} | {{ציטוטון|יְחִי רְאוּבֵן וְאַל יָמֹת וִיהִי מְתָיו מִסְפָּר}}{{הערה|{{תנ"ך|דברים|לג|ו}}}} | ||
== | ==דער שבט אין מדבר== | ||
=== | ===סימבאלן פון שבט: אבן ה[[חושן]] און דער דגל=== | ||
לויטן פירוש{{הערה|1=[[רבינו בחיי]], ביי זיין פירוש אויף פרשת תצוה, פרק כ"ח}}, | |||
איז די שטיין וואס סימבאליזירט די שבט איז דער [[אודם (אבן חן מקראית)|אודם]] וואס [[אהרן]] הכהן האט געטראגן אויפן [[חושן]]. | |||
די "[[דגל]]" פונעם שבט איז א מאלעריי פון דודאים אויף א רויטע הונטערגרונט{{מקור}}. | |||
[[קובץ:Flag of Reuben.svg|ממוזער|250px|דגל ראובן ]] | [[קובץ:Flag of Reuben.svg|ממוזער|250px|דגל מחנה ראובן]] | ||
ישנם המקשרים באופן סמלי בין שנים עשר השבטים לשנים עשר החודשים. כאשר מתחילים הקישורים לפי סדר האמהות החל מתשרי, מקושר ראובן ל[[תשרי]] – והסמליות היא בכך שראובן עשה [[חזרה בתשובה|תשובה]] על חטאו. כאשר מתחילים מניסן לפי סדר החניה במדבר, ראובן מקושר ל[[תמוז]] חודש התחלת החורבן, המתאים לחוטא אשר סולק מהבכורה. | ישנם המקשרים באופן סמלי בין שנים עשר השבטים לשנים עשר החודשים. כאשר מתחילים הקישורים לפי סדר האמהות החל מתשרי, מקושר ראובן ל[[תשרי]] – והסמליות היא בכך שראובן עשה [[חזרה בתשובה|תשובה]] על חטאו. כאשר מתחילים מניסן לפי סדר החניה במדבר, ראובן מקושר ל[[תמוז]] חודש התחלת החורבן, המתאים לחוטא אשר סולק מהבכורה. | ||
כתוב בגמרא{{הערה|{{בבלי|שבת|נה|ב}}}} {{ציטוטון|אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן כל האומר ראובן חטא אינו אלא טועה שנאמר{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|לה|כב}}}} ויהיו בני יעקב שנים עשר מלמד שכולן שקולים כאחת}}. | כתוב בגמרא{{הערה|{{בבלי|שבת|נה|ב}}}} {{ציטוטון|אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן כל האומר ראובן חטא אינו אלא טועה שנאמר{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|לה|כב}}}} ויהיו בני יעקב שנים עשר מלמד שכולן שקולים כאחת}}. | ||
| שורה 34: | שורה 34: | ||
*במפקד השני שערך משה רבנו במדבר הוא מנה 43,730 איש. | *במפקד השני שערך משה רבנו במדבר הוא מנה 43,730 איש. | ||
== | ==די נחלה פונעם שבט== | ||
{{ערך מורחב|נחלת שבט ראובן}} | {{ערך מורחב|נחלת שבט ראובן}} | ||
נחלתו של שבט ראובן הייתה בצד המזרחי של עבר לירדן, לצידם של [[שבט גד]] וחצי שבט המנשה, וזאת לבקשתם האישית של אותם שבטים. | נחלתו של שבט ראובן הייתה בצד המזרחי של עבר לירדן, לצידם של [[שבט גד]] וחצי שבט המנשה, וזאת לבקשתם האישית של אותם שבטים. | ||
== | ==צו ליינען מער== | ||
* [[יהודה אליצור]] ו[[יהודה קיל]], '''אטלס [[דעת מקרא]]''', ירושלים: הוצאת [[מוסד הרב קוק]], ירושלים 1993. | * [[יהודה אליצור]] ו[[יהודה קיל]], '''אטלס [[דעת מקרא]]''', ירושלים: הוצאת [[מוסד הרב קוק]], ירושלים 1993. | ||
* זכריה קלעי, '''נחלות שבטי ישראל''', ירושלים: הוצאת [[מוסד ביאליק]], 1967. | * זכריה קלעי, '''נחלות שבטי ישראל''', ירושלים: הוצאת [[מוסד ביאליק]], 1967. | ||
== | ==דרויסנדע לינקס== | ||
{{מיזמים|ויקימילון=ראובן}} | {{מיזמים|ויקימילון=ראובן}} | ||
* {{דעת|[[זאב ארליך]]|daat/tanach/tora/areygad.htm|ערי גד וראובן בכיבוש ובהתנחלות}}, בתוך: '''מזרח הירדן במבט יהודי''', דפוס מוריה, התשנ"ו | * {{דעת|[[זאב ארליך]]|daat/tanach/tora/areygad.htm|ערי גד וראובן בכיבוש ובהתנחלות}}, בתוך: '''מזרח הירדן במבט יהודי''', דפוס מוריה, התשנ"ו | ||
== | ==רעפערענצן== | ||
{{ | {{רעפערענצן}} | ||
{{שבטי ישראל}} | {{שבטי ישראל}} | ||
רעוויזיע פון 10:58, 19 נאוועמבער 2023
שֵׁבֶט רְאוּבֵן איז איינס פון די צוועלף שבטי ישראל וואס ווערן דעמאנט אין תנ"ך. ער ווערט אנגערופן נאכן טאטן פונעם שבט ראובן בן יעקב ולאה . ראובן איז געווען דער בכור פון יעקב און דער בכור פון די שבטים.
ברכות פארן שבט
ברכת יעקב
”רְאוּבֵן בְּכֹרִי אַתָּה כֹּחִי וְרֵאשִׁית אוֹנִי יֶתֶר שְׂאֵת, וְיֶתֶר עָז; פַּחַז כַּמַּיִם אַל-תּוֹתַר, כִּי עָלִיתָ מִשְׁכְּבֵי אָבִיךָ אָז חִלַּלְתָּ יְצוּעִי עָלָה;”.
ברכת משה
ביי ברכת משה פאר די שבטים אין פרשת וזאת הברכה שטייט ”יְחִי רְאוּבֵן וְאַל יָמֹת וִיהִי מְתָיו מִסְפָּר”[1]
דער שבט אין מדבר
סימבאלן פון שבט: אבן החושן און דער דגל
לויטן פירוש[2], איז די שטיין וואס סימבאליזירט די שבט איז דער אודם וואס אהרן הכהן האט געטראגן אויפן חושן.
די "דגל" פונעם שבט איז א מאלעריי פון דודאים אויף א רויטע הונטערגרונט[מקור פארלאנגט].
ישנם המקשרים באופן סמלי בין שנים עשר השבטים לשנים עשר החודשים. כאשר מתחילים הקישורים לפי סדר האמהות החל מתשרי, מקושר ראובן לתשרי – והסמליות היא בכך שראובן עשה תשובה על חטאו. כאשר מתחילים מניסן לפי סדר החניה במדבר, ראובן מקושר לתמוז חודש התחלת החורבן, המתאים לחוטא אשר סולק מהבכורה. כתוב בגמרא[3] ”אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן כל האומר ראובן חטא אינו אלא טועה שנאמר[4] ויהיו בני יעקב שנים עשר מלמד שכולן שקולים כאחת”.
נשיאי השבט
במפקד הראשון מוזכר אֱלִיצוּר בֶּן שְׁדֵיאוּר היה נשיא שבט ראובן בתקופת דור המדבר. הוא מוזכר בספר במדבר 4 פעמים. על אף ששבט ראובן הוא בכור השבטים, אליצור בן שדיאור, נשיא השבט, הקריב את קורבנו בקורבנות הנשיאים רק ביום הרביעי.
במרגלים שַׁמּוּעַ בֶּן-זַכּוּר (
שגיאות פרמטריות במוסטער:תנ"ך
פאראמעטער [ קצר ] ערשיינען נישט אין מוסטער דעפיניציע לוא־פעלער: (ביים רופן מוסטער:תנ"ך) נמצא פרמטר לא בשימוש "קצר=".במדבר יג, טו).
ובמפקד השני בסוף ספר במדבר, בפרשת מסעי: מרשימה זו נשמטו נשיאי ראובן וגד, מאחר שהרשימה נועדה לפרט את הנשיאים שיהיו נציגי השבטים בחלוקת ארץ כנען, ואילו שבטי ראובן וגד כבר קיבלו נחלה בעבר הירדן המזרחי.
המסע במדבר
שבט ראובן חנה במדבר ראשון בדרום מחנה ישראל, בצמידות לשבט שמעון. כשם שחנייתם במדבר הייתה בדרום, כן הייתה נחלתם בארץ ישראל: ראובן בדרום עבר הירדן ושמעון בדרום הארץ.
- במפקד הראשון שערך משה רבנו במדבר הוא מנה 46,500 איש.
- במפקד השני שערך משה רבנו במדבר הוא מנה 43,730 איש.
די נחלה פונעם שבט
נחלתו של שבט ראובן הייתה בצד המזרחי של עבר לירדן, לצידם של שבט גד וחצי שבט המנשה, וזאת לבקשתם האישית של אותם שבטים.
צו ליינען מער
- יהודה אליצור ויהודה קיל, אטלס דעת מקרא, ירושלים: הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים 1993.
- זכריה קלעי, נחלות שבטי ישראל, ירושלים: הוצאת מוסד ביאליק, 1967.
דרויסנדע לינקס
| וויקימעדיע פונדאציע פּראיעקטן |
|---|
 ווערטערבוך ארטיקל אויף וויקיווערטערבוך: ראובן |
- זאב ארליך, ערי גד וראובן בכיבוש ובהתנחלות, אויף "דעת", בתוך: מזרח הירדן במבט יהודי, דפוס מוריה, התשנ"ו
רעפערענצן
ראובן [[{{{1}}}|ו{{{1}}}]]