אונטערשייד צווישן ווערסיעס פון "רוי:יוסף"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
774 בייטן צוגעלייגט ,  פֿאַר 2 יאָר
שורה 113: שורה 113:


===באציאונגען צווישן יוסף און פרעה===
===באציאונגען צווישן יוסף און פרעה===
על דברי התורה על חלומות פרעה {{ציטוטון|וְאֵין פּוֹתֵר אוֹתָם לְפַרְעֹה}}{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|מא|ח}}}} אומר המדרש: "פותרין היו אותו, אלא שלא היה קולן נכנס באזניו. 'שבע פרות הטובות' - שבע בנות אתה מוליד; 'שבע פרות הרעות' - שבע בנות אתה קובר. וכן אמרו 'שבע שבלים הטובות' - שבע מלכיות אתה מכבש; 'שבע שבלים הרעות' - שבע אפרכיות מורדות בך. ... וכל כך למה? כדי שיבוא יוסף באחרונה ויטול גדוּלה. אמר הקדוש ברוך הוא: אם יבוא יוסף תחילה ויפתור את החלום אין זה שבחו - יכולין החרטומים שיאמרו לו: אילו שאלת אותנו כבר פתרנו אותו לך. אלא המתין להם עד שנתייגעו והוציאו את רוחו ואחר כך בא יוסף והחזירה עליו."{{הערה|{{מדרש רבה|בראשית|פט|ו}}}}  
איוף די ווערטער פון די תורה אויף די חלומות פון פרעה {{ציטוטון|וְאֵין פּוֹתֵר אוֹתָם לְפַרְעֹה}}{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|מא|ח}}}} זאגט דער מדרש: "{{מונחון|מען|די חרטומים}} האט עס פרובירט ענטשיידן, נאר זייערע ווערטער זענען נישט אריין אין זיינע אויערן. זיי האבן געזאגט: 'זיבן פעטע קיען' - זיבן טעכטער וועסטו געבוירן; 'זיבן מאגערע קיען' - זיבן טעכטער וועסטו באגראבן. אויך האבן זיי געזאגט 'זיבן פולע זאנגען' - זיבן קעניגרייכן וועסטו אקופירן; 'זיבן טרוקענע זאנגען' - זיבן פראווינצן ווילן אין דיר ווידערשפעניגן. ... דאס אלעס {{מונחון|פארוואס|פארוואס האט דער באשעפער געטון אז די חרטומים זאלן פרובירן ענטשיידן די חלום}}? כדי יוסף זאל קומען נאך זיי אלע און באקומען גרויס כבוד און גדוּלה. ווייל דער אויבערשטער האט געזאגט: אויב יוסף וועט קומען דער ערשטער און וועט ענטשיידן די חלום, וועט דאס נישט זיין א לויב פאר אים - די [[חרטומים]] קענען אים דעמאלט זאגן: ווען דו פרעגסט אונז וואלטן מיר דיר ענטשידן. נאר ער האט געווארט אז זיי זאלן זיך פלאגן און פרעה זאל פארלירן זיין געדולד און דעמאלט איז יוסף געקומען און צוריק געברענגט זיין גייסט."{{הערה|{{מדרש רבה|בראשית|פט|ו}}}}  


על הפסוק {{ציטוטון|וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף אֲנִי פַרְעֹה וּבִלְעָדֶיךָ לֹא יָרִים אִישׁ אֶת יָדוֹ וְאֶת רַגְלוֹ בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם}}{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|מא|מד}}}} מסופר שאמרו איצטגניני פרעה: "עבד שלקחו רבו בעשרים כסף תמשילהו עלינו?" אמר להן: "גינוני מלכות אני רואה בו". אמרו לו: "אם כן, יהא יודע בשבעים לשון". בא [[גבריאל]] ולימדו שבעים לשון. למחרת כל לשון שפרעה דיבר עמו השיב לו. לבסוף דיבר יוסף ב[[לשון הקודש]] ופרעה לא הבין מה הוא סח. אמר לו פרעה: "למדני". לימד יוסף את פרעה, אך הוא לא למד.  אמר לו פרעה: "הישבע לי שלא תגלה". נשבע לו. כשאמר יוסף לפרעה "אבי השביעני לאמור", אמר לו פרעה: "לך ושאל על שבועתך" (כלומר מצא מי ש[[התרת נדרים|יתיר לך נדרך]]).  אמר לו לו יוסף: "אם כן, אשאל גם על השבועה שנשבעתי לך". על כורחו אמר פרעה ליוסף: "עלה וקבור את אביך כאשר השביעך".{{הערה|{{בבלי|סוטה|לו|ב}}}}
על הפסוק {{ציטוטון|וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף אֲנִי פַרְעֹה וּבִלְעָדֶיךָ לֹא יָרִים אִישׁ אֶת יָדוֹ וְאֶת רַגְלוֹ בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם}}{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|מא|מד}}}} מסופר שאמרו איצטגניני פרעה: "עבד שלקחו רבו בעשרים כסף תמשילהו עלינו?" אמר להן: "גינוני מלכות אני רואה בו". אמרו לו: "אם כן, יהא יודע בשבעים לשון". בא [[גבריאל]] ולימדו שבעים לשון. למחרת כל לשון שפרעה דיבר עמו השיב לו. לבסוף דיבר יוסף ב[[לשון הקודש]] ופרעה לא הבין מה הוא סח. אמר לו פרעה: "למדני". לימד יוסף את פרעה, אך הוא לא למד.  אמר לו פרעה: "הישבע לי שלא תגלה". נשבע לו. כשאמר יוסף לפרעה "אבי השביעני לאמור", אמר לו פרעה: "לך ושאל על שבועתך" (כלומר מצא מי ש[[התרת נדרים|יתיר לך נדרך]]).  אמר לו לו יוסף: "אם כן, אשאל גם על השבועה שנשבעתי לך". על כורחו אמר פרעה ליוסף: "עלה וקבור את אביך כאשר השביעך".{{הערה|{{בבלי|סוטה|לו|ב}}}}
486

רעדאגירונגען

נאוויגאציע מעניו