אונטערשייד צווישן ווערסיעס פון "דרעפט:בראשית רבה"
(רעדאגירונג) |
(←געבוי און אינהאלט: רעדאגירונג) |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
=== געבוי און אינהאלט === | === געבוי און אינהאלט === | ||
מדרש בראשית רבה | מדרש בראשית רבה איז איינגעטיילט אין הונדערט פרשיות. א מערהייט פרשיות שטימען צו די אפענע און פארמאכטע פרשיות פון די תורה וואס געפינט זיך היינט אין אונזערע הענט, דעריבער איז די אלגעמיינע שאצונג אז דאס צוטיילן די פרשיות איז אפהענגיג אין די פרשיות פון די תורה. דאס טראץ וואס די איינטיילונג פון די פרשיות וואס איז אנגענומען היינט שטימט נישט הונדערט פראצענט מיטן איינטיילונג אין בראשית רבה. פון סטרוקטור זייט, יעדע פרשה ערהאלט על פי רוב א סעריע פון [[פתיחתא]]ות, און דערנאך דרשות אויף א רייע פסוקים נאכאנאנד, און צומאל איז אויך דא א פארענדיג ווארט ענדע פרשה. רוב פרשיות זענען געבויט פון צוויי דריי פתיחתאות, אבער עס זענען פארהאן אפאר פרשיות וואס פאנגען זיך אן אן קיין פתיחתא{{הערה||שם=צונץ 77}}. דער פארענדיגן די פרשה קען זיך אויסדריקן מיט אפאר צורות אבער על פי רוב וועט דאס ערהאלטן אדער דברי פורענות אדער א גוטע זאך. צומאל, אנשטאט צו ענדיגן מיט עפעס א ווארט וועט די פרשה זיך ענדיגן מיטן פסוק וואס הייבט אן די קומענדיגע פרשה. נאך א כאראקטער פון בראשית רבה איז די ערשיינונג פון דאפלטקייט. די ערשיינונג איז געווען צושפרייט צווישן די [[תלמוד]]ים און די מדרשים פון תנאים, און אין איר ראם קען מען טרעפן דרשות וואס ווארן איבערגעחזרט אין צוויי דריי פארשידענע פלעצער אינעם טעקסט. אזוי אויך ווערן די דרשות קאפירט ווארט ביי ווארט אויך אויב נאר א טייל פון די דרשה פאסט צו די נייע פלאץ. צומאל קען מען געפינען דרשות וואס זענען געדאפלט ביי א פלאץ וואס עס פאסט נישט אריין קאנסעפטיש, און די פארשער מוטשען זיך דערויף. דערפאר איז די טעמע פון די דאפלטע דרשות אויך היינט א אביעקט אונטער פארשונג. | ||
==== הפתיחתאות ==== | ==== הפתיחתאות ==== | ||
רעוויזיע פון 09:51, 24 אקטאבער 2023
בראשית רבה איז א מדרש אגדה פון די צייטן פון די אמוראים אויף ספר בראשית, וואס איז פארבריצירט געווארן אין ארץ ישראל אין איז רעדאגירט געווארן אדער אינעם פערטן יארהונדערט [1] אדער אינעם 5'טע יארהונדערט[2] אדער אינעם זעקסטן[3]. ווערט אויך אנגערופן "אגדת ארץ ישראל". לויט די פארשערין ע. רייזל איז די מדרש די אנגעזעענסטע פון אלע מדרשים פון די אמוראים.[4] די ענדע פונעם מדרש איז לכאורה א שפעטערדיגע צוגאב וואס איז איינגעוויקלט געווארן צוזאמען מיט די אריגינעלע מדרש רבה ארום די 11'טע אדער 12'טע יארהונדערט [5].
נאמען פון מדרש
דער נאמען פונעם מדרש האט אפאר מעגליכע קוועלער. דער פארשער י.ל. צונץ האט געברענגט די מעגליכקייטן אז זיין נאמען האט אין אנהייב געקומען פון די ערשטע פרשה: "רבי הושעיה רבה פתח", און שפעטער איז עס פארקורצט געווארן אויף בראשית רבה. דערנאך שלאגט פאר צונץ אז די זאך איז פארגעסן געווארן, און עס איז געווארן נארמאל צווישן ציבור אז די נאמען פון מדרש קומט ארויסדרוקן דער פאקט אז ער איז א גרויסער פירוש פארן 'חומש בראשית'[6]. א.ה. וייס און ח. מאק האבן געשאצט אז די נאמען איז געשאפן געווארן כדי אפצוטיילן מדרש רבה פון אן אנדער מדרש, מער א פריערדיגער, וואס איז געווען קלענער[4].
שטריכן
געבוי און אינהאלט
מדרש בראשית רבה איז איינגעטיילט אין הונדערט פרשיות. א מערהייט פרשיות שטימען צו די אפענע און פארמאכטע פרשיות פון די תורה וואס געפינט זיך היינט אין אונזערע הענט, דעריבער איז די אלגעמיינע שאצונג אז דאס צוטיילן די פרשיות איז אפהענגיג אין די פרשיות פון די תורה. דאס טראץ וואס די איינטיילונג פון די פרשיות וואס איז אנגענומען היינט שטימט נישט הונדערט פראצענט מיטן איינטיילונג אין בראשית רבה. פון סטרוקטור זייט, יעדע פרשה ערהאלט על פי רוב א סעריע פון פתיחתאות, און דערנאך דרשות אויף א רייע פסוקים נאכאנאנד, און צומאל איז אויך דא א פארענדיג ווארט ענדע פרשה. רוב פרשיות זענען געבויט פון צוויי דריי פתיחתאות, אבער עס זענען פארהאן אפאר פרשיות וואס פאנגען זיך אן אן קיין פתיחתא[3]. דער פארענדיגן די פרשה קען זיך אויסדריקן מיט אפאר צורות אבער על פי רוב וועט דאס ערהאלטן אדער דברי פורענות אדער א גוטע זאך. צומאל, אנשטאט צו ענדיגן מיט עפעס א ווארט וועט די פרשה זיך ענדיגן מיטן פסוק וואס הייבט אן די קומענדיגע פרשה. נאך א כאראקטער פון בראשית רבה איז די ערשיינונג פון דאפלטקייט. די ערשיינונג איז געווען צושפרייט צווישן די תלמודים און די מדרשים פון תנאים, און אין איר ראם קען מען טרעפן דרשות וואס ווארן איבערגעחזרט אין צוויי דריי פארשידענע פלעצער אינעם טעקסט. אזוי אויך ווערן די דרשות קאפירט ווארט ביי ווארט אויך אויב נאר א טייל פון די דרשה פאסט צו די נייע פלאץ. צומאל קען מען געפינען דרשות וואס זענען געדאפלט ביי א פלאץ וואס עס פאסט נישט אריין קאנסעפטיש, און די פארשער מוטשען זיך דערויף. דערפאר איז די טעמע פון די דאפלטע דרשות אויך היינט א אביעקט אונטער פארשונג.
הפתיחתאות
המדרש נוהג לפתוח את הפרשיות במבנה הנקרא פתיחתא- מבנה סגור מבחינה ספרותית העומד בפני עצמו. בפתיחתא הקלאסית מקשרים בין פסוק רחוק לפסוק אותו מפרשים בפרשיה. הפסוק הרחוק לרוב יילקח מספר תהילים או משאר ספרות הכתובים, ורק במקרים בודדים ניתן למצוא פתיחתאות המתחילות בפסוק מהתורה אשר לא שייך לפרשייה אותה המדרש מפרש[7]. את הקישור עצמו מבצע הדרשן באמצעות היקשים, משחקים מילוליים ומשלים תוך חיזוק דבריו מפסוקים מהתנך. הפתיחתא לפעמים מתחילה במונחים ישירים כמו: " ר' פתח.... פתח ואמר" "כתיב" או "הדא הוא דכתיב", ולעיתים היא תתחיל ישירות מהשוואת הפסוקים. מלבד הפתיחתאות הקלאסיות ניתן לזהות מעט דרשות מעגליות בחיבור. דרשות אלה בסוף הקישור בין הפסוקים חוזרות לפסוק הרחוק הפותח, ולא מסתיימות בפסוק השייך לפרשייה הנידונה.
בבראשית רבה הפתיחתא עצמה לוקחת חלק קטן מהדרשה, וברוב הפעמים היא תהיה אנונימיות. אי לכך לרוב הפתיחתא תתחיל ישר מהשוואת הפסוקים[8][9]. לדעת רוב החוקרים בדרך כלל אין מקור הפתיחתאות בבית המדרש או בית הכנסת אלה הם מומצאות על ידי הכותב[8], אך ישנה הסכמה כי חלק מהן כן היו דרשות אותנטיות של החכמים הנזכרים, אשר נאמרו בשלל נסיבות[1]. לעומתם החוקר י. היינמן טוען כי כל הפתיחתאות נוצרו משיח בין הדרשן לקהילה, וכהוכחה לכך הוא מציג את הפיתולים אשר מאולץ הדרשן לעשות כדי לחבר בין הפסוקים אשר אינם קשורים בעליל. לטענתו לו היו הפתיחתאות מומצאות, לא היה בוחר הדרשן בפסוקים אשר קשרם כה חלש.
דוגמה לפתיחתא מייצגת:
"וַיִּיצֶר ה' אֱלֹקִים" (בראשית ב, ז), כְּתִיב (משלי כט, ד): "מֶלֶךְ בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד אָרֶץ וגו' ", מֶלֶךְ זֶה מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד אָרֶץ, שֶׁבָּרָא אֶת הָעוֹלָם בַּדִּין, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית א, א): "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקִים". (משלי כט, ד): "וְאִישׁ תְּרוּמוֹת יֶהֶרְסֶנָּה", זֶה אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁהָיָה גְּמַר חַלָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְנִקְרֵאת חַלָּה תְּרוּמָה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר טו, כ): "רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם וגו' ", אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בֶּן קְצַרְתָּה, כָּאִשָּׁה הַזֹּאת שֶׁהִיא מְשַׁקְשֶׁקֶת עִסָּתָהּ בַּמַּיִם וְהַגְבָּהַת חַלָּתָה מִבֵּנְתַיִם, כָּךְ בַּתְּחִלָּה וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ וגו', וְאַחַר כָּךְ "וַיִּיצֶר ה' אֱלֹקִים וגו' ".
— בראשית רבה יא א
פתיחתה זו מהווה חטיבה עצמאית מבחינה ספרותית, ניתן לראות את דחיסותה הרבה, וכן שאין דורש הפתיחתא מצוין. כמו כן, ניתן לראות את הפסוק בבראשית בתחילת הפרשיה, לאחר מכן מילת הקישור 'כתיב', ואז את הפסוק ממשלי. הדרשן פותח בהליך הקישור, ראשית הוא מראה שבמשלי אין מדובר על מלך בשר ודם אחרת היה יכול לכתוב "דבר במשפט יעמיד ארץ", לאחר המסקנה הזאת ניתן לומר שה' ברא את העולם במשפט כלומר בכוח הדין. כוח הדין זה לשון קשה והשם המותאם לה לרוב בספרות חז"ל יהיה שם אלוקים והוא מוכיח מפסוק מבראשית שאכן בבריאה היה כתוב שם אלוקים המסמל לשון תקיפה. לאחר מכן מקשר הדרשן לאדם הראשון בכך שהוא נענש בתקיפות כיוון שהיה הקצה של החלה של עולם דהיינו חלקו המשובח של העולם. ומכאן שקודם שייצר ה' את האדם היה זה בתהליך של כמו אפיית חלה, של ערבוב אד העולה מן הארץ עם האדמה[10]. לאחר הבנת תהליך הקישור ניתן לראות את הפיתולים שעובר הדרשן במהלך הדרשה על מנת לקשר בין הפסוקים.
מדרש פרשני
מדרש בראשית רבה הוא מדרש פרשני כלומר הוא מגולל את פירושו של כל פסוק אחד אחרי השני ומבנהו דחוס בדומה למדרשי ההלכה התנאיים, אך בניגוד להם הוא כמעט ואינו מכיל הלכות. אין הפירוש בעל לכידות תמטית ויכול להיות פירושים לפסוקים שונים הסותרים זה את זה, ואף פתיחתאות שונות הסותרות זו את זו. לדוגמה:
"וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֶל הַנָּחָשׁ" (בראשית ג, ב), וְהֵיכָן הָיָה אָדָם בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, אַבָּא בַּר קוֹרְיָיה אָמַר נִתְעַסֵּק בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ וְיָשַׁן לוֹ. רַבָּנָן אַמְרֵי נְטָלוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהֶחֱזִירוֹ בְּכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, אָמַר לוֹ כָּאן בֵּית נֶטַע, כָּאן בֵּית זֶרַע, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ירמיה ב, ו): בְּאֶרֶץ לֹא עָבַר בָּהּ אִישׁ וְלֹא יָשַׁב אָדָם שָׁם, לֹא יָשַׁב אָדָם הָרִאשׁוֹן שָׁם. וּמִפְּרִי הָעֵץ אֲשֶׁר בְּתוֹךְ הַגָּן וגו' וְלֹא תִגְעוּ בּוֹ (בראשית ג, ג), הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי ל, ו): אַל תּוֹסְףְ עַל דְּבָרָיו פֶּן יוֹכִיחַ בְּךָ וְנִכְזָבְתָּ. תָּנֵי רַבִּי חִיָּא שֶׁלֹא תַעֲשֶׂה אֶת הַגָּדֵר יוֹתֵר מִן הָעִקָּר שֶׁלֹא יִפֹּל וְיִקְצֹץ הַנְּטִיעוֹת. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (בראשית ב, יז): "כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ וגו'", וְהִיא לֹא אָמְרָה כֵּן, אֶלָא (בראשית ג, ג): אָמַר אֱלֹקִים לֹא תֹאכְלוּ מִמֶּנּוּ וְלֹא תִגְּעוּ בּוֹ, כֵּיוָן שֶׁרָאָה אוֹתָהּ עוֹבֶרֶת לִפְנֵי הָעֵץ נְטָלָהּ וּדְחָפָהּ עָלָיו, אָמַר לָהּ הָא לָא מִיתַת, כְּמָה דְּלָא מִיתַת בְּמִקְרְבֵיהּ, כֵּן לָא מִיתַת בְּמֵיכְלֵיהּ, אֶלָּא (בראשית ג, ה): "כִּי יֹדֵעַ אֱלֹקִים כִּי בְּיוֹם וגו'".
— בראשית רבה פרשה פרשה יט, ג.
בדרשה זו ניתן לראות כי המבנה דחוס ואינו מכיל הלכות כלל, פירושם של אבא בר קורייה ושל רבנן סותרים זה את זה, אך הן ניצבים זה לצד זה. ניתן לראות בסיום הדרשה פסוק הבא לחזק את הנאמר. ומיד אחר כך בא הפירוש לפסוק הבא, תוך הבאת סימוכין לפירושו מפסוק במשלי כמו כן ניתן לראות שילוב של מילים ארמיות בלשון העברית.
לשון
הלשון שבה כתוב מדרש בראשית רבה היא עברית מעורבת בארמית גלילית ומשולבות בו גם מילים ביווניות[3]. לשונו דומה ללשון ויקרא רבה, ללשון התלמוד הירושלמי וללשון פרקי דרבי אליעזר. הלשון היא מאוד תמציתית.
תיארוך
החוקרים מתארכים את בראשית רבה כמדרש הנע בין המאה הרביעית לשישית. מבחינת החכמים המופיעים בו ניתן לראות אמוראים ארץ ישראלים המתוארכים לסוף המאה הרביעית, ומעט אמוראים בבלים מהמאה השלישית. לכן מוסכם על החוקרים כי המדרש הוא ארץ ישראלי. כמו כן אישוש נוסף לקביעה מגיע מהשפה בה הוא כתוב עברית מעורבת עם ארמית גלילית, המכילה הרבה ביטויים יווניים. המדרש כנראה שאב חלק ממקורותיו מן התלמוד הירושלמי ומתוארים בו אירועים שיכלו להתרחש רק בימי הקיסר יוליאנוס, וגם עליהן מעיד המחבר כי הם כתובים מפרספקטיבה של זמן מהמאורע. נוסף על כל אלה ישנן עדויות כי המחבר היה מודע לאבות דרבי נתן - וכן את סדר אליהו.[3] כמו כן מלבד שישה מקומות וכמה הגהות מציין צונץ כי אין תוספות מאוחרות[9].
בראשית רבה על פרשת ויחי
כל הנאמר לעיל תקף לרוב הספר מלבד לחמש הפרשיות האחרונות אשר ככל הנראה נלקחו מספר אחר ואחודו עם בראשית רבה המקורי. זאת על סמך כמה מאפיינים המבדילים בין הפרשיות הללו לשאר הפרשיות במדרש. ראשית ההתחלות של הפרשיות שונות והביטויים המאפיינים את המדרש משתנים. לדוג': פרשיה צ"ז פותחת במילים: "יראו את ה' קדושיו א"ר עזריה בשעה שבירך יעקב אבינו את יוסף. .." ביטויים כמו אמרו חכמים[11], אמרו רבותינו[12] וכן ריבוי של הביטוי 'דבר אחר'[13]. הקבלות רבות של תוכן המתאים לתנחומא, הופעה מרובה של נוסחות כפולים תוך סימון בלישנא אחרינא[14][15], כמו כן כמעט כל פרשה צח היא ליקוט מתוך פרשה צ"ט. לכן החוקר י.ל. צונץ קובע את תיארוך חמש הפרשיות האחרונות למאות האחת עשרה והשתים עשרה[5].
מהדורות
כתב היד הקדום ביותר של מדרש בראשית רבה, שאפשרי כי נוצר במאה העשירית, נמצא בספריית הוותיקן.[16]
לבראשית רבה חוברו מהדורות שונות. באחדות מופיעים פרשנים שונים, ואחרות ללא פירוש. המהדורות הנפוצות הן:
- מהדורת וילנא תרל"ח, ומהדורות צילום שלה.
- מהדורת ברלין תרס"ג, ומהדורות צילום שלה.
- יהודה תיאודור, חנוך אלבק, בראשית רבה, א-ג, ירושלים, 1936.
- מדרש רבה המבואר, הרב אברהם צבי שטינברגר
פירוש המיוחס לרש"י
לדעת היעב"ץ "פירוש רש"י" לבראשית רבה לא נכתב על ידי רש"י[17], ולדעת החוקרים נכתב על ידי חכם שחי כנראה קרוב לזמנו של רש"י בדרום איטליה. מסקנתם זו מתבססת על כמה ראיות. ראשית, מחברים שונים בימי הביניים מביאים קטעים מהפירוש אך לא מייחסים אותו לרש"י. שנית, שום חכם מימי הביניים לא מזכיר פירוש שכתב רש"י למדרש. בנוסף, מחבר הפירוש הביא כמה אזכורים מספרים שנראה שרש"י לא הכיר, וכן נראה ששלט ביוונית ואיטלקית, לשונות שרש"י לא השתמש בהם אף פעם וכנראה לא הכירן.[18]
צו ליינען מער
- חננאל מאק, מבראשית ברא לבראשית רבה, ירושלים: הוצאת כרמל, 2010.[19]
- עפרה מאיר, הסיפור הדרשני בבראשית רבה, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1993.[20]
- עפרה מאיר, שואלים על החיים - סיפורים נבחרים ממדרש בראשית רבה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2000.
- מוסטער:מדר
ארטיקלען
- גבריאל בירנבאום, יידוע שם העצם בבראשית רבה, לשוננו 70, 2008, עמ' 252-235.
- יוסף היינימן, מבנהו וחלוקתו של מדרש בראשית רבה, בר-אילן 9, 1972, עמ' 289-279.
- עפרה מאיר, גן בעדן – הערות לאופן העריכה של בראשית רבה, דפים למחקר בספרות, 6-5, 1989, עמ' 330-309. מוסטער:זמין ב-JSTOR(הקישור אינו פעיל, 9.3.2019)
- עפרה מאיר, עקרון החלוקה לפרשות בבראשית רבה, דברי הקונגרס העולמי למדעי היהדות העשירי ג (1), 1989, עמ' 108-101. מוסטער:זמין ב-JSTOR(הקישור אינו פעיל, 9.3.2019)
דרויסנדע לינקס
| וויקימעדיע פונדאציע פּראיעקטן |
|---|
 ציטאַטן אויף וויקיציטאט: בראשית רבה |
 טעקסט אויף וויקיביבליאטעק: בראשית רבה |
- בראשית רבה - מהדורה מעוצבת, באתר דעת
- ענת רייזל, בראשית רבה, באתר "מחלקי המים"
- בראשית רבה, אין "אנציקלופדיה יהודית" אויף "דעת"
- בראשית רבה, במפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית
- מוסטער:בריטניקה
רעפערענצן
- ↑ 1.0 1.1 ח. מאק מדרש האגדה, האוניברסיטה המשודרת, עמוד 65.
- ↑ י.ל. צונץ הדרשות בישראל ביאליק 1974 הערה 50 לפרק עשירי עמוד 338.
- ↑ 3.0 3.1 3.2 3.3 י.ל. צונץ הדרשות בישראל ביאליק 1974 עמוד 77.
- ↑ 4.0 4.1 ע. רייזל, מבוא למדרשים ,עמוד 105, תשע"א.
- ↑ 5.0 5.1 י.ל. צונץ הדרשות בישראל ביאליק 1974 עמוד 123-124.
- ↑ י.ל. צונץ הדרשות בישראל ביאליק 1974 עמוד 78.
- ↑ ח. מאק מדרש ואגדה, האוניברסיטה המשודרת, עמוד 66.
- ↑ 8.0 8.1 ע. רייזל, מבוא למדרשים ,עמוד 109, תשע"א.
- ↑ 9.0 9.1 י.ל. צונץ הדרשות בישראל ביאליק 1974 עמוד 78.
- ↑ עץ יוסף על המדרש
- ↑ בראשית רבה פרשה צ"ו, ד.
- ↑ בראשית רבה פרשה צ"ו, ה.
- ↑ בראשית רבה פרשה צ"ו.
- ↑ בראשית רבה פרשה ק', יב.
- ↑ בראשית רבה פרשה צ"ט, ה.
- ↑ יאיר זקוביץ, אביגדור שנאן, לא כך כתוב בתנ"ך, עמ' 211.
- ↑ בהקדמה לספרו עץ אבות.
- ↑ יונה פרנקל, מדרש ואגדה, האוניברסיטה הפתוחה, כרך 3, עמ' 904.
הרב יעקב חיים סופר, מנוחת שלום, חלק ד', סימן ט"ו. - ↑ ביקורת: יצחק לאור, מה היה לפני הראשית, אויף הארץ, 5 באוגוסט 2011
- ↑ ביקורת: שולמית ולר, המדרש – ספרות על ספרות, עתון 77, מס' 19, 1988, עמ' 107-106.
קטגוריה:מדרש רבה קטגוריה:ספרי מדרשים ארץ-ישראליים
cc-by-sa 3.0 ערלויבעניש • אריגינעלער בלאט • ביישטייערער