486
רעדאגירונגען
רעדאגירונג
(רעדאגירונג) |
(רעדאגירונג) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''בראשית רבה''' | '''בראשית רבה''' איז א [[מדרש אגדה]] פון די צייטן פון די [[אמוראים]] אויף ספר [[בראשית]], וואס איז פארבריצירט געווארן אין [[ארץ ישראל]] אין איז רעדאגירט געווארן אדער אינעם פערטן יארהונדערט {{הערה|שם=מאק 2|ח. מאק '''מדרש האגדה''', האוניברסיטה המשודרת, עמוד 65.}} אדער אינעם [[5'טע יארהונדערט]]{{הערה|י.ל. צונץ '''הדרשות בישראל''' ביאליק 1974 הערה 50 לפרק עשירי עמוד 338.}} אדער אינעם [[6'טע יארהונדערט|זעקסטן]]{{הערה|י.ל. צונץ '''הדרשות בישראל''' ביאליק 1974 עמוד 77.|שם=צונץ 77}}. ווערט אויך אנגערופן "אגדת ארץ ישראל". לויט די פארשערין ע. רייזל איז די מדרש די אנגעזעענסטע פון אלע מדרשים פון די [[אמוראים]].{{הערה|שם= רייזל|ע. רייזל, '''מבוא למדרשים''' ,עמוד 105, תשע"א.}} די ענדע פונעם מדרש איז לכאורה א שפעטערדיגע צוגאב וואס איז איינגעוויקלט געווארן צוזאמען מיט די אריגינעלע מדרש רבה ארום די 11'טע אדער 12'טע יארהונדערט {{הערה|י.ל. צונץ '''הדרשות בישראל''' ביאליק 1974 עמוד 123-124.|שם=צונץ 123-124}}. | ||
== | ==נאמען פון מדרש== | ||
דער נאמען פונעם מדרש האט אפאר מעגליכע קוועלער. דער פארשער [[יום-טוב ליפמן צונץ|י.ל. צונץ]] האט געברענגט די מעגליכקייטן אז זיין נאמען האט אין אנהייב געקומען פון די ערשטע פרשה: "רבי הושעיה רבה פתח", און שפעטער איז עס פארקורצט געווארן אויף בראשית רבה. דערנאך שלאגט פאר צונץ אז די זאך איז פארגעסן געווארן, און עס איז געווארן נארמאל צווישן ציבור אז די נאמען פון מדרש קומט ארויסדרוקן דער פאקט אז ער איז א גרויסער פירוש פארן '[[ספר בראשית|חומש בראשית]]'{{הערה|י.ל. צונץ '''הדרשות בישראל''' ביאליק 1974 עמוד 78.}}. [[אייזיק הירש וייס|א.ה. וייס]] און [[חננאל מאק|ח. מאק]] האבן געשאצט אז די נאמען איז געשאפן געווארן כדי אפצוטיילן מדרש רבה פון אן אנדער מדרש, מער א פריערדיגער, וואס איז געווען קלענער{{הערה|שם=רייזל}}. | |||
== | ==שטריכן== | ||
=== | === געבוי און אינהאלט === | ||
מדרש בראשית רבה מחולק למאה פרשיות. רוב הפרשיות מותאמות לפרשיות הפתוחות והסתומות שבתורה המצויה בידינו, לכן ההשערה הרווחת היא כי מקור החלוקה הוא בחלוקת הפרשיות שבתורה. זאת על אף שאין לחלוקת הפרשיות המקובלת בימינו לכידות של מאה אחוזים עם החלוקה בבראשית רבה. מבחינה מבנית כל פרשיה מכילה לרוב סט של [[פתיחתא]]ות, לאחריהן דרשות על רצף הפסוקים ולפעמים ישנו גם דבר סיום בסוף הפרשה. רוב הפרשיות בנויות משתיים שלוש פתיחתאות, אך ישנן מעט פרשיות המתחילות ללא פתיחתא{{הערה||שם=צונץ 77}}. הסיום יכול להתבטא בכמה צורות אך לרוב יכיל או דברי פורענות או דבר טוב. לעיתים במקום להכיל דבר סיום הפרשייה תסתיים בפסוק המתחיל את הפרשה הבאה. מאפיין נוסף של בראשית רבה הוא תופעת הכפולים. תופעה זו הייתה נפוצה ב[[תלמוד]]ים ובמדרשים התנאיים, ובמסגרתה ניתן למצוא יחידות דרשניות החוזרות בשניים - שלושה מקומות שונים בטקסט. כמו כן היחידות מועתקות במלואם אף אם רק חלק מהדרשה מתאים למקום החדש. לעיתים ניתן למצוא דרשות מוכפלות במקום אשר לא מתאים להן מבחינה רעיונית, והמקור להכפלה מסוג זה עדיין אינו ברור דיו לחוקרים. משום כך מהוות הדרשות המוכפלות גם כיום מושא למחקר. | מדרש בראשית רבה מחולק למאה פרשיות. רוב הפרשיות מותאמות לפרשיות הפתוחות והסתומות שבתורה המצויה בידינו, לכן ההשערה הרווחת היא כי מקור החלוקה הוא בחלוקת הפרשיות שבתורה. זאת על אף שאין לחלוקת הפרשיות המקובלת בימינו לכידות של מאה אחוזים עם החלוקה בבראשית רבה. מבחינה מבנית כל פרשיה מכילה לרוב סט של [[פתיחתא]]ות, לאחריהן דרשות על רצף הפסוקים ולפעמים ישנו גם דבר סיום בסוף הפרשה. רוב הפרשיות בנויות משתיים שלוש פתיחתאות, אך ישנן מעט פרשיות המתחילות ללא פתיחתא{{הערה||שם=צונץ 77}}. הסיום יכול להתבטא בכמה צורות אך לרוב יכיל או דברי פורענות או דבר טוב. לעיתים במקום להכיל דבר סיום הפרשייה תסתיים בפסוק המתחיל את הפרשה הבאה. מאפיין נוסף של בראשית רבה הוא תופעת הכפולים. תופעה זו הייתה נפוצה ב[[תלמוד]]ים ובמדרשים התנאיים, ובמסגרתה ניתן למצוא יחידות דרשניות החוזרות בשניים - שלושה מקומות שונים בטקסט. כמו כן היחידות מועתקות במלואם אף אם רק חלק מהדרשה מתאים למקום החדש. לעיתים ניתן למצוא דרשות מוכפלות במקום אשר לא מתאים להן מבחינה רעיונית, והמקור להכפלה מסוג זה עדיין אינו ברור דיו לחוקרים. משום כך מהוות הדרשות המוכפלות גם כיום מושא למחקר. | ||