אונטערשייד צווישן ווערסיעס פון "רוי:עשרת ימי תשובה"

צו קענען מאכן א ווייטערפיר אהער..
אין תקציר עריכה
(צו קענען מאכן א ווייטערפיר אהער..)
צייכן: רויע רעדאגירונג
שורה 44: שורה 44:
===אנטשולדיגן===
===אנטשולדיגן===
אין די טעג פון "עשרת ימי תשובה" איז איינגעפירט זיך צו אנטשולדיגן איינער פארן צווייטן אויף בייזוויליגע אקטן וואס זענען פראקטיצירט געווארן פון איינעם געגן צווייטן דורך אויס דעם פערגאנגענהייט, די דאזיגע אקט ווערט אנגערופן זיך "[[ענטשולדיגן|איבערבעטן]]".
אין די טעג פון "עשרת ימי תשובה" איז איינגעפירט זיך צו אנטשולדיגן איינער פארן צווייטן אויף בייזוויליגע אקטן וואס זענען פראקטיצירט געווארן פון איינעם געגן צווייטן דורך אויס דעם פערגאנגענהייט, די דאזיגע אקט ווערט אנגערופן זיך "[[ענטשולדיגן|איבערבעטן]]".
==שבת שובה==
<!-- בעשרת הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים, ("בין כסה לעשור") יש תמיד שבת אחת הנקראת '''שַׁבַּת שׁוּבָה'''{{הערה|יש מכנים את השבת "שבת תשובה".}} על שם המילה הראשונה ב[[הפטרה]] המיוחדת שקוראים בשבת זו: "שובה ישראל עד ה' א-להיך כי כשלת בעוונך" ({{תנ"ך|הושע|יד|ב|י}}); בחלק מהקהילות נוהגים להוסיף {{תנ"ך|יואל|ב|טו|כז}} או {{תנ"ך|מיכה|ז|יח|כ}} או שניהם.
נוסח התפילה בשבת זו זהה ליתר ימות השנה, למעט שינויי התפילה הנוהגים ביתר עשרת ימי תשובה. כמו כן, בתפילת ערבית בברכת [[מעין שבע]] אומרים ''''המלך הקדוש''' שאין כמוהו', במקום הנוסח הקבוע ''''הא-ל הקדוש''' שאין כמוהו'.{{הערה|בנוסח תימן בלדי תמיד אומרים "המלך הקדוש" בברכת מעין שבע.}}
בקהילות אשכנז המזרחי, אומרים [[יוצר (פיוט)|יוצר]] "אשחר אל א-ל" ל[[מנחם בן מכיר]], אופן "האזינו אבירים" (לא חתום), וזולת "אדעה כי אין זולתך" למנחם בן מכיר.{{הערה|סדר עבודת ישראל, רעדלהיים תרכ"ח, מנהג פולין, עמ' 786 ואילך.}} בקהילות אשכנז המערבי, אומרים יוצר "אור עולם קראו", אופן "כי אם שם אדיר יי אדוננו", וזולת "אל א-להינו נשוב בצר לנו", כולם לה[[אליעזר בן נתן|ראב"ן]];{{הערה|סדר עבודת ישראל, רעדלהיים תרכ"ח, מנהג אשכנז, עמ' 731 ואילך.}} בקצת קהילות אשכנז אומרים גם "[[א-להיכם (סוג פיוט)|א-להיכם]] שופט צדק" בקדושת מוסף,{{הערה|סדר עבודת ישראל, רעדלהיים תרכ"ח, מנהג אשכנז, עמ' 243 ואילך.}} אך ב[[פפד"מ]] לא אומרים אותו.{{הערה|[http://www.hebrewbooks.org/6822 דברי קהלת], פפד"מ תרכ"ב, עמ' 210 נותן שני הסברים לדבר: או שאומרים רק פיוטי א-להיכם החתומים יהודה, וזה חתום שמואל, או שהוציאו אותו משום ש"שופט צדק" הוא ראשי תיבות "שבתי צבי". על כל פנים, נראה שהסיבה האמיתית שאין אומרים אותו הוא משום שהוא כמעט ולא נמצא בכתבי יד, ואם כן סביר להניח שהוא נוסף בתקופה מאוחרת.}} בנוסח איטליה אומרים יוצר "א-לי שובה אימתי".{{הערה|הלל משה סרמוניטה ואנג'לו מרדכי פיאטילי, '''[https://docs.wixstatic.com/ugd/8cabfe_8954c7312bed451c8acc0181387928df.pdf סדר תפלות כמנהג בני רומה]''', ירושלים תשע"ד, עמ' שיד.}}
שבת זו נקראת גם "שבת תשובה", כיוון שחלה במרוצת עשרת ימי תשובה.
מנהג הוא, שהרב דורש בשבת זו בפני הציבור וקורא ל[[תשובה (יהדות)|תשובה]]. -->
{{ימים טובים}}
{{ימים טובים}}
{{ראש השנה}}
{{ראש השנה}}