אונטערשייד צווישן ווערסיעס פון "רוי:רבי אברהם לאנדא"

2 בייטן אראפגענומען ,  פֿאַר 2 יאָר
ק
החלפת טקסט – "סיוון" ב־"סיון"
ק (רבי פייפלינקס)
ק (החלפת טקסט – "סיוון" ב־"סיון")
שורה 83: שורה 83:


* זיין עלצטער זון '''[[רבי זאב וואלף לאנדא]]''' (נפטר: [[י"א אלול]] [[תרנ"א]]) - האט געפירט א רביסטעווע אין [[סטריקאוו]]. ער איז געווען א חסיד פון [[רבי מנחם מענדל מארגנשטערן|מענדעלע קאצקער]], ונחשב לחכם שבחבורה. לאחר פטירת רבי מנדל נסע לתלמידו [[יצחק מאיר אלתר|רבי יצחק מאיר]], ה"חידושי הרי"ם". לאחר פטירת אביו רבי אברהם, החל לשמש באדמו"רות לאלפי חסידים. היה מפורסם בדיבורו ב[[לשון הקודש]] בשפה צחה ומדוקדקת. דברי תורתו נדפסו בספרים 'זר זהב-כתר תורה' ו'אמרות טהורות'. לאחר פטירתו החל אחיו רבי יעקב לשמש באדמו"רות. בניו של רבי זאב וולף אף הם שימשו באדמו"רות. בנו רבי '''מרדכי מאטל''' (נפטר: [[י' אייר]] [[תרע"ז]]) אף הוא נסע לקוצק ולגור. לאחר פטירת אביו החל לשמש כאדמו"ר בסטריקאוו ולאחר מכן בטשעכאנאוו. היה מפורסם כסופר מוכשר וחריף. ספרו 'דורש טוב' נדפס כנספח לספרו של אביו 'זר זהב-כתר תורה'. בנו השני רבי '''מנחם מענדל''' ([[תרי"ב]] - [[תרצ"ו]]) שימש כאדמו"ר בגומבין לחסידים רבים.  
* זיין עלצטער זון '''[[רבי זאב וואלף לאנדא]]''' (נפטר: [[י"א אלול]] [[תרנ"א]]) - האט געפירט א רביסטעווע אין [[סטריקאוו]]. ער איז געווען א חסיד פון [[רבי מנחם מענדל מארגנשטערן|מענדעלע קאצקער]], ונחשב לחכם שבחבורה. לאחר פטירת רבי מנדל נסע לתלמידו [[יצחק מאיר אלתר|רבי יצחק מאיר]], ה"חידושי הרי"ם". לאחר פטירת אביו רבי אברהם, החל לשמש באדמו"רות לאלפי חסידים. היה מפורסם בדיבורו ב[[לשון הקודש]] בשפה צחה ומדוקדקת. דברי תורתו נדפסו בספרים 'זר זהב-כתר תורה' ו'אמרות טהורות'. לאחר פטירתו החל אחיו רבי יעקב לשמש באדמו"רות. בניו של רבי זאב וולף אף הם שימשו באדמו"רות. בנו רבי '''מרדכי מאטל''' (נפטר: [[י' אייר]] [[תרע"ז]]) אף הוא נסע לקוצק ולגור. לאחר פטירת אביו החל לשמש כאדמו"ר בסטריקאוו ולאחר מכן בטשעכאנאוו. היה מפורסם כסופר מוכשר וחריף. ספרו 'דורש טוב' נדפס כנספח לספרו של אביו 'זר זהב-כתר תורה'. בנו השני רבי '''מנחם מענדל''' ([[תרי"ב]] - [[תרצ"ו]]) שימש כאדמו"ר בגומבין לחסידים רבים.  
* זיין צווייטער זון '''[[רבי דב בעריש לאנדא]]''' (נפטר: [[כ"ה סיוון]] [[תרל"ו]]) - איז געווען אן אדמו"ר ל[[חסידות וורקא|חסידי וורקא]] אין [[ביאלע]]. היה חסיד של [[רבי ישראל יצחק קאליש|יצחק ווארקער]] ושל בנו [[מנחם מנדל קאליש|רבי מנדל]]. לאחר פטירתו עברו חסידיו ל[[חסידות אלכסנדר|אדמו"רי אלכסנדר]], ובהמשך חלקם חזרו אל בניו, רבי '''אהרן צבי''' ואחריו אחיו רבי '''אלימלך מנחם מנדל''' ממנו יצאה [[חסידות סטריקאוו|שושלת סטריקאוו]]. בנו של רבי אהרן צבי, רבי '''מנחם מנדל''' כיהן אף הוא באדמו"רות בפולין ובארצות הברית. חיבר ספר בשם "שמש ומגן".
* זיין צווייטער זון '''[[רבי דב בעריש לאנדא]]''' (נפטר: [[כ"ה סיון]] [[תרל"ו]]) - איז געווען אן אדמו"ר ל[[חסידות וורקא|חסידי וורקא]] אין [[ביאלע]]. היה חסיד של [[רבי ישראל יצחק קאליש|יצחק ווארקער]] ושל בנו [[מנחם מנדל קאליש|רבי מנדל]]. לאחר פטירתו עברו חסידיו ל[[חסידות אלכסנדר|אדמו"רי אלכסנדר]], ובהמשך חלקם חזרו אל בניו, רבי '''אהרן צבי''' ואחריו אחיו רבי '''אלימלך מנחם מנדל''' ממנו יצאה [[חסידות סטריקאוו|שושלת סטריקאוו]]. בנו של רבי אהרן צבי, רבי '''מנחם מנדל''' כיהן אף הוא באדמו"רות בפולין ובארצות הברית. חיבר ספר בשם "שמש ומגן".
* בנו השלישי '''רבי יעקב לאנדא''' (נפטר: [[י"ט טבת]] [[תרנ"ו]]) - שימש כאדמו"ר אין יעזאוו. היה חסידם של [[רבי מנחם מנדל מקוצק]], [[רבי יצחק מאיר אלתר]] מ[[חסידות גור|גור]], אביו רבי אברהם ואחיו רבי זאב וולף. מילא את מקום אביו ברבנות טשעכאנאוו שבע שנים. לאחר שעזב את הרבנות עלה ל[[ארץ ישראל]] במטרה להתיישב אך מחמת העניות חזר לפולין והתגורר בו[[ורשה]]. לאחר פטירת אחיו רבי זאב וולף החל לשמש באדמו"רות. בנו רבי '''מנחם מענדל חיים לאנדא''' ([[ה' כסלו]] [[תרכ"ב]] - [[ז' אדר]] [[תרצ"ח]]) מילא את מקום אביו וכיהן בזאווירצה. עסק במסחר ולאחר מכן ברבנות בוידובה, פינטקי, פשרוב, נאווידוואהר וזווירצה. היה סופר פורה, עסקן ומחנך.{{הערה|ראו:{{ויקישיתוף בשורה|שם=Category:Ohel of tzadiks from Jeżów and Zawiercie|תצוגה=אוהל רבי יעקב לאנדא ובנו רבי מנחם מענדל חיים לאנדא בבית הקברות היהודי בוורשה}}}} חיבר ספר בשם "ויעש אברהם" על מנהגי סבו.
* בנו השלישי '''רבי יעקב לאנדא''' (נפטר: [[י"ט טבת]] [[תרנ"ו]]) - שימש כאדמו"ר אין יעזאוו. היה חסידם של [[רבי מנחם מנדל מקוצק]], [[רבי יצחק מאיר אלתר]] מ[[חסידות גור|גור]], אביו רבי אברהם ואחיו רבי זאב וולף. מילא את מקום אביו ברבנות טשעכאנאוו שבע שנים. לאחר שעזב את הרבנות עלה ל[[ארץ ישראל]] במטרה להתיישב אך מחמת העניות חזר לפולין והתגורר בו[[ורשה]]. לאחר פטירת אחיו רבי זאב וולף החל לשמש באדמו"רות. בנו רבי '''מנחם מענדל חיים לאנדא''' ([[ה' כסלו]] [[תרכ"ב]] - [[ז' אדר]] [[תרצ"ח]]) מילא את מקום אביו וכיהן בזאווירצה. עסק במסחר ולאחר מכן ברבנות בוידובה, פינטקי, פשרוב, נאווידוואהר וזווירצה. היה סופר פורה, עסקן ומחנך.{{הערה|ראו:{{ויקישיתוף בשורה|שם=Category:Ohel of tzadiks from Jeżów and Zawiercie|תצוגה=אוהל רבי יעקב לאנדא ובנו רבי מנחם מענדל חיים לאנדא בבית הקברות היהודי בוורשה}}}} חיבר ספר בשם "ויעש אברהם" על מנהגי סבו.
* בנו '''[[רבי רפאל לאנדא]] פון ז'דונסקה-וואלע''' - סירב לקבל על עצמו רבנות או אדמו"רות, אך פתח בית מדרש עצמאי ב[[ורשה|וורשה]].  
* בנו '''[[רבי רפאל לאנדא]] פון ז'דונסקה-וואלע''' - סירב לקבל על עצמו רבנות או אדמו"רות, אך פתח בית מדרש עצמאי ב[[ורשה|וורשה]].