אונטערשייד צווישן ווערסיעס פון "רוי:ישיבת עץ חיים"

קיין ענדערונג אין גרייס ,  פֿאַר 2 יאָר
ק
החלפת טקסט – "רבי [[" ב־"[[רבי "
ק (החלפת טקסט – "רבי [[" ב־"[[רבי ")
שורה 14: שורה 14:
די ערשטע ראשי ישיבה זענען געווען הרב שמואל סלנט און הרב [[משה נחמיה כהנאוו]]. פון תרי"ז ביז תרכ"ה האט געדינט אויך הרב משה יהודה לייב פון קוטנא, און נאך דער פטירה פון הרב כהנאוו האט געדינט הרב [[אליעזר דן רלב"ג]] ([[תרמ"ז]]-[[תרנ"ה]]).
די ערשטע ראשי ישיבה זענען געווען הרב שמואל סלנט און הרב [[משה נחמיה כהנאוו]]. פון תרי"ז ביז תרכ"ה האט געדינט אויך הרב משה יהודה לייב פון קוטנא, און נאך דער פטירה פון הרב כהנאוו האט געדינט הרב [[אליעזר דן רלב"ג]] ([[תרמ"ז]]-[[תרנ"ה]]).
<!--
<!--
בהמשך היה ראש המלמדים הרב [[חיים מן]] (בנו של הרב [[יעקב משה מן]]), ששימש גם כנשיא 'ועד איחוד המלמדים'. בנו - הרב יהודה לייב מן - היה מזכיר תלמוד התורה ואחד המלמדים. מפורסמים היו המלמדים רבי אליהו יוסף שמואל בסן, שהעמיד תלמידים רבים במשך עשרות שנים ומ[[יקיר ירושלים|יקירי ירושלים]], ורבי [[חיים יהודה יעקבזון]] מחבר הספרים "שיטת החינוך" ו"למשמעות".
בהמשך היה ראש המלמדים הרב [[חיים מן]] (בנו של הרב [[יעקב משה מן]]), ששימש גם כנשיא 'ועד איחוד המלמדים'. בנו - הרב יהודה לייב מן - היה מזכיר תלמוד התורה ואחד המלמדים. מפורסמים היו המלמדים רבי אליהו יוסף שמואל בסן, שהעמיד תלמידים רבים במשך עשרות שנים ומ[[יקיר ירושלים|יקירי ירושלים]], ו[[רבי חיים יהודה יעקבזון]] מחבר הספרים "שיטת החינוך" ו"למשמעות".


בסוף ימיו מינה הרב סלנט את הרב [[יחיאל מיכל טוקצינסקי]], בעלה של נכדתו, לראש ולמנהל הישיבה. בשנת [[תרס"ח]] ([[1908]]) יזם הרב טוקצינסקי רכישת קרקע גדולה ב[[רחוב יפו]] להקמת סניף של הישיבה. עם הקמת בנייני הישיבה במרכז העיר, הוקם במקום גם [[כולל אברכים|כולל]], ששימש בעיקר את בוגרי הישיבה.
בסוף ימיו מינה הרב סלנט את הרב [[יחיאל מיכל טוקצינסקי]], בעלה של נכדתו, לראש ולמנהל הישיבה. בשנת [[תרס"ח]] ([[1908]]) יזם הרב טוקצינסקי רכישת קרקע גדולה ב[[רחוב יפו]] להקמת סניף של הישיבה. עם הקמת בנייני הישיבה במרכז העיר, הוקם במקום גם [[כולל אברכים|כולל]], ששימש בעיקר את בוגרי הישיבה.