אונטערשייד צווישן ווערסיעס פון "רוי:יוסף"

דבריו של יעקב בברכתו ליוסף, {{ציטוטון|וַתֵּשֶׁב בְּאֵיתָן קַשְׁתּוֹ וַיָּפֹזּוּ זְרֹעֵי יָדָיו, מִידֵי אֲבִיר יַעֲקֹב מִשָּׁם רֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל}},{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|מט|כד}}}} משמשים את המדרש כדי ללמוד שלא בקלות התגבר יוסף על יצרו: "ר' שמואל אמר: נמתחה הקשת וחזרה, הדא הוא דכתיב (בראשית מ"ט) 'ותשב באיתן קשתו' - קשיותו. ר' יצחק אמר: נתפזר זרעו ויצא דרך צפרניו, שנאמר 'ויפוזו זרועי ידיו'. [[רב הונא]] בשם [[רב מתנא]] אמר: איקונין של אביו ראה וצנן דמו, דכתיב 'משם רועה אבן ישראל'."{{הערה|{{מדרש רבה|בראשית|פז|ז}}}}

על דברי התורה על חלומות פרעה {{ציטוטון|וְאֵין פּוֹתֵר אוֹתָם לְפַרְעֹה}}{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|מא|ח}}}} אומר המדרש: "פותרין היו אותו, אלא שלא היה קולן נכנס באזניו. 'שבע פרות הטובות' - שבע בנות אתה מוליד; 'שבע פרות הרעות' - שבע בנות אתה קובר. וכן אמרו 'שבע שבלים הטובות' - שבע מלכיות אתה מכבש; 'שבע שבלים הרעות' - שבע אפרכיות מורדות בך. ... וכל כך למה? כדי שיבוא יוסף באחרונה ויטול גדוּלה. אמר הקדוש ברוך הוא: אם יבוא יוסף תחילה ויפתור את החלום אין זה שבחו - יכולין החרטומים שיאמרו לו: אילו שאלת אותנו כבר פתרנו אותו לך. אלא המתין להם עד שנתייגעו והוציאו את רוחו ואחר כך בא יוסף והחזירה עליו."{{הערה|{{מדרש רבה|בראשית|פט|ו}}}}  

על הפסוק {{ציטוטון|וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף אֲנִי פַרְעֹה וּבִלְעָדֶיךָ לֹא יָרִים אִישׁ אֶת יָדוֹ וְאֶת רַגְלוֹ בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם}}{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|מא|מד}}}} מסופר שאמרו איצטגניני פרעה: "עבד שלקחו רבו בעשרים כסף תמשילהו עלינו?" אמר להן: "גינוני מלכות אני רואה בו". אמרו לו: "אם כן, יהא יודע בשבעים לשון". בא [[גבריאל]] ולימדו שבעים לשון. למחרת כל לשון שפרעה דיבר עמו השיב לו. לבסוף דיבר יוסף ב[[לשון הקודש]] ופרעה לא הבין מה הוא סח. אמר לו פרעה: "למדני". לימד יוסף את פרעה, אך הוא לא למד.  אמר לו פרעה: "הישבע לי שלא תגלה". נשבע לו. כשאמר יוסף לפרעה "אבי השביעני לאמור", אמר לו פרעה: "לך ושאל על שבועתך" (כלומר מצא מי ש[[התרת נדרים|יתיר לך נדרך]]).  אמר לו לו יוסף: "אם כן, אשאל גם על השבועה שנשבעתי לך". על כורחו אמר פרעה ליוסף: "עלה וקבור את אביך כאשר השביעך".{{הערה|{{בבלי|סוטה|לו|ב}}}}

{{ערך מורחב|ערך=[[ספירת היסוד]]}}

ב[[ספר הזוהר]] ובספרי ה[[קבלה]], [[ספירה (קבלה)|מידת]] ה"[[ספירת היסוד|יסוד]]" אשר מסמלת את הקדושה נקראת מידתו של יוסף, וכאשר נאמר "וצדיק יסוד עולם"{{הערה|{{תנ"ך|משלי|י|כה}}}} – הצדיק הוא יוסף. גם ב[[תנועת החסידות|חסידות]] דמותו של יוסף משמשת פעמים רבות כדי לסמל את הקדושה וההתגברות על החטא. כמו כן, בסדר ה[[אושפיזין]] נמצא יוסף ביום השישי של [[סוכות]] (או ביום הרביעי לפי מנהג [[הגר"א]]), והוא כנגד מדת היסוד. בחסידויות שונות (כמו [[חסידות בעלז]]) עורכים [[טיש]] מיוחד שנקרא "ויוסף הוא המשביר" הנחשב כסגולה לפרנסה.

{{קישורי פורטל|תנ"ך}}

* [[אישיות מהתנ"ך#אילן יוחסין של אישים מהתנ"ך|אילן יוחסין של אישים מהתנ"ך]] – מ[[תרח]] ועד [[שלמה]]

* [[ג'וב יוסף]]

* סיפור יוסף במקרא ובראי הדורות – אוסף מאמרים בעריכת לאה מזור, '''[[בית מקרא]]''' נ"ה א, תש"ע, הוצאת מוסד ביאליק. {{זמין ב-JSTOR|זיהוי=i23509947}}

* {{דמויות מן המקרא|ג' – "יוסף בעל החלומות"}}

* {{מלכים בשר ודם|יוסף, עמ' 56–63}}

{{מיזמים|ויקיטקסט=קטגוריה:יוסף בן יעקב|שם ויקיטקסט=יוסף}}

* לאה מזור, [https://mikrarevivim.blogspot.co.il/2010/11/blog-post_17.html סיפור יוסף - הבטים אמוניים, לאומיים וכלל אנושיים], בתוך: ד"ר לאה מזור, "על מקרא הוראה וחינוך"

{{ביאורים}}

{{בני יעקב}}

[[קטגוריה:המכלול: ערכים ששוכתבו או הורחבו במכלול]]

{{וח}}

[[קטגוריה:אישים שנפטרו בתאריך לידתם]]