503
רעדאגירונגען
←אידישע פלעצער: אידיש
ק (←אידישע פלעצער: הגהה) |
(←אידישע פלעצער: אידיש) |
||
| שורה 143: | שורה 143: | ||
==אידישע פלעצער== | ==אידישע פלעצער== | ||
* '''[[הר הבית]]''' - דער פלאץ פונעם בית המקדש. היינט איז דארט פארהאן די [[מסגד אל-אקצא]] און [[כיפת הסלע]]. | * '''[[הר הבית]]''' - דער פלאץ פונעם בית המקדש. היינט איז דארט פארהאן די [[מסגד אל-אקצא]] און [[כיפת הסלע]]. | ||
* '''[[כותל המערבי]]''' - ווערט פארעכנט אלס הייליגסטע פלאץ נאכן הר הבית, וויל ער איז דער נענטסטער וואנט צום [[קודש הקודשים]] פונעם | * '''[[כותל המערבי]]''' - ווערט פארעכנט אלס הייליגסטע פלאץ נאכן הר הבית, וויל ער איז דער נענטסטער וואנט צום [[קודש הקודשים]] פונעם חומת העזרה. דער פלאץ צו מתפלל זיין איז נאר בערך -60 מטר פון צווישן די -500 מטר לענג פונעם. די אנדערע חלק קען מען זען אינעם [[מנהרות הכותל]. | ||
* '''[[בית כנסת החורבה]]''' - (רחוב היהודים 89) - א שול וואס איז אריבער אסאך גלגולים, {{ביאור|עס איז שוין געווען פארדעם א קליין שול וואס איז געבויט ארום יאר [[ה'ק"ס]] | * '''[[בית כנסת החורבה]]''' - (רחוב היהודים 89) - א שול וואס איז אריבער אסאך גלגולים, {{ביאור|עס איז שוין געווען פארדעם א קליין שול וואס איז געבויט ארום יאר [[ה'ק"ס]] און איז צופאלן אין יאר [[ה'רל"ד]] און דעמאלס איז ג'אסער'ט געווארן פאר אידן צו דאווענען דארט ביזן צוזאמפאלן אינגאנצן אין יאר [[תנ"ב]]}} עס איז געבויט געווארן ארום יאר [[ה'ת"ס]] מיט הילף פונעם קהילה פון [[רבי יהודה החסיד]], אין יאר [[ה'תפ"א]] האבן די אראבער דאס צרוק צובראכן, דערנאך איז עס צרוקגעבויט אין יאר [[ה'תרכ"ד]], און צרוק צופאלן פון א באמבאדירונג אין יאר [[ה'תש"ח]]. דערנאך איז עס צרוק געבויעט אין יאר [[ה'תש"ע]]. | ||
* '''[[בתי הכנסת הספרדיים]]''' - (רחוב משמרות הכהונה) - א בניין מיט פיר שולן, 3 ספרדישע און 1 אשכנזישע. די עלטסטע פון זיי הייסט אופן נאמען פון [[רבן יוחנן בן זכאי]], און ווי זעט אויס איז עס געבויט ארום [[ה'שס"א]]. דערנאך איז צוגעבויעט געווארן 'אליהו הנביא' 'בית הכנסת האמצעי' און 'בית הכנסת האיסטנבולי'. די שולן זענען געשעדיגט געווארן ביים פארטריבן די אידן פון [[אלט שטאט]] אין יאר [[ה'תש"ח]] . און איז נאכדעם צרוק פאראכטן געווארן. | * '''[[בתי הכנסת הספרדיים]]''' - (רחוב משמרות הכהונה) - א בניין מיט פיר שולן, 3 ספרדישע און 1 אשכנזישע. די עלטסטע פון זיי הייסט אופן נאמען פון [[רבן יוחנן בן זכאי]], און ווי זעט אויס איז עס געבויט ארום [[ה'שס"א]]. דערנאך איז צוגעבויעט געווארן 'אליהו הנביא' 'בית הכנסת האמצעי' און 'בית הכנסת האיסטנבולי'. די שולן זענען געשעדיגט געווארן ביים פארטריבן די אידן פון [[אלט שטאט]] אין יאר [[ה'תש"ח]] . און איז נאכדעם צרוק פאראכטן געווארן. | ||
* '''[[תפארת ישראל שול]]''' - (רחוב הקראים) - א גרויסע שול געבויעט אין יאר [[ה'תרל"ה]] דורך תלמידים פונעם [[ריזינער]] און איז צוזאמגעפאלן פון א באמבאדירונג אין יאר [[ה'תש"ח]] | * '''[[תפארת ישראל שול]]''' - (רחוב הקראים) - א גרויסע שול געבויעט אין יאר [[ה'תרל"ה]] דורך תלמידים פונעם [[ריזינער]]{{ביאור|עס איז דא וואס זאגן אז דער ריזינער האט געגבן די געלד צום בויען.}} און איז צוזאמגעפאלן פון א באמבאדירונג אין יאר [[ה'תש"ח]], היינט האלט מען אינמיטן דאס צריק בויען. | ||
* '''[[בית כנסת הרמב"ן]]''' - (רחוב היהודים) - בית הכנסת הקדום ביותר ברובע היהודי, המתוארך למחצית [[המאה ה-15]], ומשמש כ[[בית כנסת]] [[אשכנזים|אשכנזי]] וכ[[בית מדרש]]. מבנה בית הכנסת היה הראשון ששוקם לאחר [[מלחמת ששת הימים]] ב-[[1967]], כדי לחנכו מחדש במלאת 700 שנה בדיוק לביקור [[הרמב"ן]] בירושלים ב-[[ה'כ"ז]] (1267 למנינם). | * '''[[בית כנסת הרמב"ן]]''' - (רחוב היהודים) - בית הכנסת הקדום ביותר ברובע היהודי, המתוארך למחצית [[המאה ה-15]], ומשמש כ[[בית כנסת]] [[אשכנזים|אשכנזי]] וכ[[בית מדרש]]. מבנה בית הכנסת היה הראשון ששוקם לאחר [[מלחמת ששת הימים]] ב-[[1967]], כדי לחנכו מחדש במלאת 700 שנה בדיוק לביקור [[הרמב"ן]] בירושלים ב-[[ה'כ"ז]] (1267 למנינם). | ||
* '''[[ישיבת המקובלים בית אל|בית כנסת בית אל]]''' - (רחוב בית אל) - בית כנסת של [[קבלה|מקובלים]], שהיה פעיל מאד מ[[המאה ה-19]] ועד תש"ח ובו פעלה [[ישיבת המקובלים בית אל]]. בבית הכנסת נקשרו סיפורים ואגדות על טקסים ותפילות [[תיקון חצות]] ייחודיים שנערכו בו. שער הכניסה המשוחזר של בית הכנסת מציג את שערי העיר העתיקה, ומדגיש את [[שער הרחמים]] שדרכו, על פי [[המסורת היהודית]], ייכנס [[המשיח]]. | * '''[[ישיבת המקובלים בית אל|בית כנסת בית אל]]''' - (רחוב בית אל) - בית כנסת של [[קבלה|מקובלים]], שהיה פעיל מאד מ[[המאה ה-19]] ועד תש"ח ובו פעלה [[ישיבת המקובלים בית אל]]. בבית הכנסת נקשרו סיפורים ואגדות על טקסים ותפילות [[תיקון חצות]] ייחודיים שנערכו בו. שער הכניסה המשוחזר של בית הכנסת מציג את שערי העיר העתיקה, ומדגיש את [[שער הרחמים]] שדרכו, על פי [[המסורת היהודית]], ייכנס [[המשיח]]. | ||