מייבאים כמותיים, בדוקי עריכות אוטומטית, ביוראקראטן, אינטערפעיס רעדאקטארן, emailconfirmed, אינטערפעיס אדמיניסטראַטאָרן, מנטרים, סיסאפן, צוות טכני, מייבאים, מעדכנים, אספקלריה רעדאקטארן
102,362
רעדאגירונגען
ק
←דער חיוב: הגהה, אויסשטעל
(←די מצווה: נישט לויט אלע שיטות א מצוה) |
ק (←דער חיוב: הגהה, אויסשטעל) |
||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
==דער חיוב== | ==דער חיוב== | ||
פארהאן א [[מחלוקת]] צווישן [[רש"י]] און די [[תוספות|בעלי התוספות]] וואו ס'איז דער מקור אין פסוק אויף ביטול חמץ, אבער למעשה איז דאס מחלוקת נישט בלויז איבערן מקור, נאר דער עצם מהות פון ביטול חמץ איז געוואנדן אין דעם מחלוקת. | |||
===שיטת רש"י=== | ===שיטת רש"י=== | ||
פון רש"י'ס ווערטער{{הערה|{{בבלי|פסחים|ד|ב|מפרש=רש"י|ד"ה=בביטול בעלמא}}}} ווייזט אויס אז מיטן מבטל זיין דעם חמץ איז מען מקיים די מצווה פון '''"תשביתו"''' וואס שטייט אין פסוק: {{הדגשה|... אַךְ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן תַּשְׁבִּיתוּ שְּׂאֹר מִבָּתֵּיכֶם, כִּי כָּל אֹכֵל חָמֵץ וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִיִּשְׂרָאֵל, מִיּוֹם הָרִאשֹׁן עַד יוֹם הַשְּׁבִעִי|שמות יב טו|ספר שמות, פרק י"ב, פסוק ט"ו}} און דערויף מערקט רש"י אן: "דכתיב 'תשביתו' ולא כתיב 'תבערו', והשבתה דלב היא השבתה". דאס הייסט, ווען די תורה באפעלט "תשביתו" מיינט דאס נישט פאקטיש ליקווידירן דעם חמץ, נאר מבטל זיין אין הארץ. | |||
דער [[רמב"ן]] אין זיינע חידושים אויף [[מסכת פסחים]] ערקלערט: "ביטול כשמו, שיבטלו בלבו מתורת חמץ ואינו רוצה בקיומו, וכך הוא משמעות ההשבתה בכל מקום, כעניין ולא תשבית מלח ברית אלקיך, לא תבטל, וכן נמי [גם] משמעות שביתה - ביטול, וכן [[אונקלוס]] מתרגם 'תבטלון חמירא'".{{הערה|[https://www.sefaria.org.il/Chiddushei_Ramban_on_Pesachim.4b?lang=he חידושי רמב"ן למסכת פסחים], ד' ב, באתר [[ספריא]]}} | דער [[רמב"ן]] אין זיינע חידושים אויף [[מסכת פסחים]] ערקלערט: "ביטול כשמו, שיבטלו בלבו מתורת חמץ ואינו רוצה בקיומו, וכך הוא משמעות ההשבתה בכל מקום, כעניין ולא תשבית מלח ברית אלקיך, לא תבטל, וכן נמי [גם] משמעות שביתה - ביטול, וכן [[אונקלוס]] מתרגם 'תבטלון חמירא'".{{הערה|[https://www.sefaria.org.il/Chiddushei_Ramban_on_Pesachim.4b?lang=he חידושי רמב"ן למסכת פסחים], ד' ב, באתר [[ספריא]]}} | ||