אונטערשייד צווישן ווערסיעס פון "אליצור בן שדיאור"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
956 בייטן אראפגענומען ,  פֿאַר 2 יאָר
ק
שורה 29: שורה 29:


== זיין נאמען ==
== זיין נאמען ==
זיין נאמען באוייזט אויף דער אבי השבט ראובן ווי סווערט ערקלערט אין מדרש{{הערה|זעט ענליך אין [[אור החיים]]: אליצור בן שדיאור. אולי שירמוז לראובן אשר מחל לו ה' עון הרשום בתורה (בראשית לה) וישכב וגו' והעלה לו צרי למחלתו, והוא אומרו 'אלי' פירוש אלהי, 'צור' על דרך (ירמי' ח) הצרי אין בגלעד, בן 'שדי אור' כאן רמז לענין הרשום בתורה וישכב וגו' והצרי הוא שתכף למאמר וישכב וגו', אמר ויהיו בני יעקב שנים עשר בזה ריפא הנגע, ולדברי חז"ל שאמרו (שבת נה ב) כל האומר ראובן חטא וכו' הן הם הדברים שהראה ה' בסמיכות ויהיו בני יעקב וגו'.}}.:{{ציטוט|אליצור בן שדיאור – אלה שמות האנשים ניתנו להדרש, נקרא שם נשיא ראובן אליצור על שם ראובן אעפ״י שחטא, כמו שנאמר וילך ראובן וישכב וגו׳ (בראשית ל״ה:כ״ב), לבסוף עשה תשובה ומחל לו הקב״ה על אותו עון, לכך נקרא אליצור, מה הצור הזה סובל כל הבית, כך סבל הקב״ה על עוונותיהם ומחל להם. בן שדיאור – ממי למד ראובן לעשות תשובה מיהודה אחיו, בעת שצוה להשליך תמר כלתו לאור, כמו שנאמר ויאמר יהודה הוציאוה ותשרף (בראשית ל״ח:כ״ד), ואין שדי אלא השלכה, כדמתרגמינן ירה בים (שמות ט״ו:ד׳), שדי בימא. כששלחה תמר ליהודה הסימנים, ואמרה לו הכר נא למי וגו׳ (בראשית ל״ח:כ״ה). מיד ויכר והודה ויאמר צדקה ממני וגו׳ (בראשית ל״ח:כ״ו), כשראה ראובן כי הודה יהודה, אף הוא הודה על עונו, ומחל לו הקב״ה כמה דאת אמר יחי ראובן וגו׳ (דברים ל״ג:ו׳), וכתיב בתריה וזאת ליהודה (דברים ל״ג:ז׳), כך אמר משה מי גרם לראובן שיודה, יהודה שנאמר וזאת ליהודה, וכשם שמחלת לראובן, כך תמחול ליהודה, כי לא ביקש כפרה מאביו מן הנדוי שקבל עליו, אם לא אביאנו אליך (בראשית מ״ד:ל״ב), מכאן למדנו שלא למד ראובן להודות אלא מיהודה, ולכך נקרא נשיא שבטו אליצור בן שדיאור.|מדרש אגדה (בובר), [[במדבר]], א', ה'}}
אין מדרש ווערט ערקלערט אז זיין נאמען צייגט אויף די תשובה פון דער אבי השבט, [[ראובן]]: {{ציטוט|ראובן אעפ״י שחטא, כמו שנאמר וילך ראובן וישכב וגו׳ ({{תנ"ך|בראשית|לה|כב|קצר=כן}}), לבסוף עשה תשובה ומחל לו הקב״ה על אותו עון, לכך נקרא אליצור, מה ה'''צור''' הזה סובל כל הבית, כך סבל הקב״ה על עוונותיהם ומחל להם. בן שדיאור – ממי למד ראובן לעשות תשובה מיהודה אחיו, בעת שצוה להשליך תמר כלתו ל'''אור''', כמו שנאמר ויאמר יהודה הוציאוה ותשרף ({{תנ"ך|בראשית|לח|כד|קצר=כן}}), ואין '''שדי''' אלא השלכה, כדמתרגמינן ירה בים ({{תנ"ך|שמות|טו|ד|קצר=כן}}), שדי בימא. כששלחה תמר ליהודה הסימנים, ואמרה לו הכר נא למי וגו׳ ({{תנ"ך|בראשית|לח|כה|קצר=כן}}). מיד ויכר יהודה ויאמר צדקה ממני וגו׳ ({{תנ"ך|בראשית|לח|כו|קצר=כן}}), כשראה ראובן כי הודה יהודה, אף הוא הודה על עונו, ומחל לו הקב״ה.|מדרש אגדה (בובר), [[במדבר]], א', ה'}}
 
ענליך שטייט אין [[אור החיים]], אז אליצור טייטשט "מיין גאט איז מיין היילונג" (פון לשון {{ציטוטון|הַצֳרִי אֵין בְּגִלְעָד}}, {{תנ"ך|ירמיהו|ח|כב|קצר=כן}}), מיט דעם וואס ער האט אנגענומען די תשובה פון ראובן און אים פאררעכנט צווישן די שבטים.


== רעפערענצן ==
== רעפערענצן ==

נאוויגאציע מעניו