מייבאים כמותיים, בדוקי עריכות אוטומטית, ביוראקראטן, אינטערפעיס רעדאקטארן, emailconfirmed, אינטערפעיס אדמיניסטראַטאָרן, מנטרים, סיסאפן, צוות טכני, מייבאים, מעדכנים, אספקלריה רעדאקטארן
102,362
רעדאגירונגען
ק
החלפת טקסט – "(הויף)" ב־"(חסידות)"
ק (החלפת טקסט – "פטירה דאטע" ב־"פטירה דאטום") |
ק (החלפת טקסט – "(הויף)" ב־"(חסידות)") |
||
| שורה 27: | שורה 27: | ||
|ווייב= יוטא | |ווייב= יוטא | ||
|קינדער= רבי זאב וואלף לאנדא פון סטריקאוו, רבי [[דוב בעריש לאנדא|דב בעריש פון ביאלע]], רבי רפאל מורשה, רבי יעקב לאנדא מיעזו'ב}} | |קינדער= רבי זאב וואלף לאנדא פון סטריקאוו, רבי [[דוב בעריש לאנדא|דב בעריש פון ביאלע]], רבי רפאל מורשה, רבי יעקב לאנדא מיעזו'ב}} | ||
רבי '''אברהם לאנדא''' ('''דער טשעכאנאווער'''; [[תקמ"ד]], [[1784]] - [[ה' אדר א']] [[תרל"ה]], [[1875]]) איז געווען א [[רב]], [[פוסק]] און אן [[אדמו"ר]] אינעם ת"ר יארהונדערט. ער איז געווען שטאטס רב אין [[טשעכאנאוו]] פופציג יאר, און פון אים שטאמט דער [[סטריקאוו ( | רבי '''אברהם לאנדא''' ('''דער טשעכאנאווער'''; [[תקמ"ד]], [[1784]] - [[ה' אדר א']] [[תרל"ה]], [[1875]]) איז געווען א [[רב]], [[פוסק]] און אן [[אדמו"ר]] אינעם ת"ר יארהונדערט. ער איז געווען שטאטס רב אין [[טשעכאנאוו]] פופציג יאר, און פון אים שטאמט דער [[סטריקאוו (חסידות)|סטריקאווער]] הויף. | ||
==לעבנסגעשיכטע== | ==לעבנסגעשיכטע== | ||
| שורה 80: | שורה 80: | ||
==טשעכאנאווער דינאסטיע== | ==טשעכאנאווער דינאסטיע== | ||
א סך אייניקלעך פון רבי אברהם מטשעכאנאוו זענען געווארן רבי'ס פון חסידים. פון זיין זון רבי [[דוב בעריש לאנדא|דוב בעריש]] שטאמט די [[סטריקאוו ( | א סך אייניקלעך פון רבי אברהם מטשעכאנאוו זענען געווארן רבי'ס פון חסידים. פון זיין זון רבי [[דוב בעריש לאנדא|דוב בעריש]] שטאמט די [[סטריקאוו (חסידות)|סטריקאווער]] חסידות. | ||
* זיין עלצטער זון רבי '''[[זאב וואלף לאנדא]]''' (נפטר: [[י"א אלול]] [[תרנ"א]]) - האט געפירט א רביסטעווע אין [[סטריקאוו]]. ער איז געווען א חסיד פון רבי [[מנחם מענדל מארגנשטערן|מענדעלע קאצקער]], ונחשב לחכם שבחבורה. לאחר פטירת רבי מנדל נסע לתלמידו [[יצחק מאיר אלתר|רבי יצחק מאיר]], ה"חידושי הרי"ם". לאחר פטירת אביו רבי אברהם, החל לשמש באדמו"רות לאלפי חסידים. היה מפורסם בדיבורו ב[[לשון הקודש]] בשפה צחה ומדוקדקת. דברי תורתו נדפסו בספרים 'זר זהב-כתר תורה' ו'אמרות טהורות'. לאחר פטירתו החל אחיו רבי יעקב לשמש באדמו"רות. בניו של רבי זאב וולף אף הם שימשו באדמו"רות. בנו רבי '''מרדכי מאטל''' (נפטר: [[י' באייר]] [[תרע"ז]]) אף הוא נסע לקוצק ולגור. לאחר פטירת אביו החל לשמש כאדמו"ר בסטריקאוו ולאחר מכן בטשעכאנאוו. היה מפורסם כסופר מוכשר וחריף. ספרו 'דורש טוב' נדפס כנספח לספרו של אביו 'זר זהב-כתר תורה'. בנו השני רבי '''מנחם מענדל''' ([[תרי"ב]] - [[תרצ"ו]]) שימש כאדמו"ר בגומבין לחסידים רבים. | * זיין עלצטער זון רבי '''[[זאב וואלף לאנדא]]''' (נפטר: [[י"א אלול]] [[תרנ"א]]) - האט געפירט א רביסטעווע אין [[סטריקאוו]]. ער איז געווען א חסיד פון רבי [[מנחם מענדל מארגנשטערן|מענדעלע קאצקער]], ונחשב לחכם שבחבורה. לאחר פטירת רבי מנדל נסע לתלמידו [[יצחק מאיר אלתר|רבי יצחק מאיר]], ה"חידושי הרי"ם". לאחר פטירת אביו רבי אברהם, החל לשמש באדמו"רות לאלפי חסידים. היה מפורסם בדיבורו ב[[לשון הקודש]] בשפה צחה ומדוקדקת. דברי תורתו נדפסו בספרים 'זר זהב-כתר תורה' ו'אמרות טהורות'. לאחר פטירתו החל אחיו רבי יעקב לשמש באדמו"רות. בניו של רבי זאב וולף אף הם שימשו באדמו"רות. בנו רבי '''מרדכי מאטל''' (נפטר: [[י' באייר]] [[תרע"ז]]) אף הוא נסע לקוצק ולגור. לאחר פטירת אביו החל לשמש כאדמו"ר בסטריקאוו ולאחר מכן בטשעכאנאוו. היה מפורסם כסופר מוכשר וחריף. ספרו 'דורש טוב' נדפס כנספח לספרו של אביו 'זר זהב-כתר תורה'. בנו השני רבי '''מנחם מענדל''' ([[תרי"ב]] - [[תרצ"ו]]) שימש כאדמו"ר בגומבין לחסידים רבים. | ||