אונטערשייד צווישן ווערסיעס פון "באַניצער:שמש מרפא/דרעפט"

פון המכלול
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(התחלה)
 
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{טיוטה פרטית}}
{{טיוטה פרטית}}
'''טיוטה זו נועדה להוות בסיס לכתיבת הערך [[רבי עקיבא אייגער]]. היא מבוססת על המקורות שבערך העברי, בגרסה מקוצרת. '''
'''רבי עקיבא איגר''' היה רבה של הערים [[מרקיש-פרידלנד]] ו[[פוזנא]] ו[[ראש ישיבה]], מגדולי דורו, ומגדולי הפוסקים והפרשנים ה[[אחרונים]]. כפרשן, הוא נחשב לאחד מאבות הלמדנות המאוחרת, שהתפתחה מאוחר יותר ללמדנות הישיבתית-ליטאית. כפוסק, הוא נחשב לאחד מהפוסקים המשפיעים והחשובים ביותר.  
'''רבי עקיבא איגר''' היה רבה של הערים [[מרקיש-פרידלנד]] ו[[פוזנא]] ו[[ראש ישיבה]], מגדולי דורו, ומגדולי הפוסקים והפרשנים ה[[אחרונים]]. כפרשן, הוא נחשב לאחד מאבות הלמדנות המאוחרת, שהתפתחה מאוחר יותר ללמדנות הישיבתית-ליטאית. כפוסק, הוא נחשב לאחד מהפוסקים המשפיעים והחשובים ביותר.  
==תולדות חייו==
==תולדות חייו==

רעוויזיע פון 13:21, 29 יאנואר 2023

Bucket in the sand.svg
דער בלאט איז נישט קיין ענציקלאפעדישע ארטיקל
דער בלאט איז א דרעפט פון שמש מרפא.
דער בלאט איז נישט קיין ענציקלאפעדישע ארטיקל
דער בלאט איז א דרעפט פון שמש מרפא.

טיוטה זו נועדה להוות בסיס לכתיבת הערך רבי עקיבא אייגער. היא מבוססת על המקורות שבערך העברי, בגרסה מקוצרת.

רבי עקיבא איגר היה רבה של הערים מרקיש-פרידלנד ופוזנא וראש ישיבה, מגדולי דורו, ומגדולי הפוסקים והפרשנים האחרונים. כפרשן, הוא נחשב לאחד מאבות הלמדנות המאוחרת, שהתפתחה מאוחר יותר ללמדנות הישיבתית-ליטאית. כפוסק, הוא נחשב לאחד מהפוסקים המשפיעים והחשובים ביותר.

תולדות חייו

רבי עקיבא איז געבוירן אין יאר בא' בחשוון תקכ"ב אין אייזנשטאט צו ר' משה גינז און גיטל אייגער, א טאכטער פון רבי עקיבא אייגער פון האלבערשטאט, דער מחבר פון משנת רבי עקיבא. דער ברית מילה איז געווען שלא בזמנה[1], אין ט' חשוון. אמו הייתה בתו של רבי עקיבא אייגר הראשון, רבה של הלברשטט, והוא נקרא על שמו. בני המשפחה אמצו את השם "איגר" עקב ייחוס המשפחה[2].

רבי עקיבא התפרסם כבר בילדותו כעילוי, כאשר

  1. דער מוהל'ס העפט

  2. שגיאות פרמטריות במוסטער:היברובוקס

    פאראמעטער [ עמוד ] ערשיינען נישט אין מוסטער דעפיניציע
    שאול בלום, ילדותו של רבנו רב עקיבא איגר, חיי הגאון רבנו רבי עקיבא איגר, ורשה תרצ"ח, עמ' 8, הערה 4.