אונטערשייד צווישן ווערסיעס פון "רבי יקותיאל יהודה מייזליש"

פון המכלול
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
וויזועלוויקיטעקסט
אין תקציר עריכה
שורה 20: שורה 20:
אלס יוגענט האט ער זיך בייקאנט מיט רבי שלום אליעזר'ל ראצפערט'ער, ביים קומען נאך קוקן דעם קלויזענבורג'ער רבס זוהן - ליפא'לה. וואס איז געווען געטרוגען צו זיך משדך זיין מיט רבי זלמן לייב'ס שוועסטער{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=[[חסידות צאנז קלויזנבורג]]|שם="זכרתי ימים מקדם" בתוך בטאון "צאנז", חודש [[אדר ב']]|מקום הוצאה=[[נתניה]]|מו"ל="אגוד חסידי צאנז"|שנת הוצאה=תשפ"ד|עמ=20}}.}}.
אלס יוגענט האט ער זיך בייקאנט מיט רבי שלום אליעזר'ל ראצפערט'ער, ביים קומען נאך קוקן דעם קלויזענבורג'ער רבס זוהן - ליפא'לה. וואס איז געווען געטרוגען צו זיך משדך זיין מיט רבי זלמן לייב'ס שוועסטער{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=[[חסידות צאנז קלויזנבורג]]|שם="זכרתי ימים מקדם" בתוך בטאון "צאנז", חודש [[אדר ב']]|מקום הוצאה=[[נתניה]]|מו"ל="אגוד חסידי צאנז"|שנת הוצאה=תשפ"ד|עמ=20}}.}}.


==בשואה==
==אין שואה==
בשנת [[תש"ד]], בעת לימודיו בישיבה באוהעל, נתפס על ידי הנאצים ונשלח לגטו{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=12219&CategoryID=2043|כותרת=שיחת השבוע 1523 {{!}} טוב לשמוח|אתר=[[שיחת השבוע]] חב"ד}}.}} יחד עם סבו רבי דוד דוב ואשתו רויזא בלומא. הרב מייזליש הצליח להמלט ושב לבית הוריו בואץ, וכעבור זמן קצר נלקח משם יחד עם יתר יהודי העיירה ובני משפחתו לנקודת ריכוז הסמוך ל[[בודפשט]] ולאחר שבועיים נלקחו ל[[מחנה השמדה]] [[אושוויץ]], שם הוא שהה ב"מחנה ילדים", בערב ראש השנה נלקח עם יתר הבחורים בגילאי 14-18 ל[[סלקציה]] והם הובלו למוות. למרות היותו בן 14, הוא לא נלקח עמם{{הערה|{{אוצר החכמה|רבי צבי הירש מייזליש|"שער מחמדים" בתוך שו"ת מקדשי השם|195588|מהדורה חדשה, חלק א'|עמוד דיגיטלי=25|מקום הוצאה=[[ירושלים]]|שנת הוצאה=[[תשס"ח]]}}.}}. הוא עבד במטבח של המחנה ושם הסתכן מדי יום והבריח מזון לאביו וליהודים נוספים.
אין יאהר תש"ד לערנדיג אין אוהעל'ער ישיבה איז ער געכאפט געווארן דארעכן נאצים ימ"ש און ער איז געשיקט געווארן צום געטא{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=12219&CategoryID=2043|כותרת=שיחת השבוע 1523 {{!}} טוב לשמוח|אתר=[[שיחת השבוע]] חב"ד}}.}} אינאיינעם מיט זיין זיידע רבי דוד דוב און זיין באבע רויזא בלומא. רבי זלמן לייב האט מצליח געווען צו אנטלויפן קיין ווייצטען און זיך צוריק קערן צו זיין עלטערן'ס הויז. נאך א קארצען וויילע איז ער צוריק געכאפט געווארן אינאיינעם מיטן גאנצען משפחה און דו ארטיגע וואיינערס קיין בודאפעשט, נאך צוויי וואכן זענען זיי גענומען געווארן צום אושוויץ'ען לאגער. דארטן איז ער אריינגענומען צום "קינדער לאגער". ערב ראש השנה איז ער גענומען געווארן צוזאמען מיט נאך אסאך קינדער און עלטער פון יאהר 14 - 18 צום סעלעקצייע און גענומען געווארן צום טויט. ער איז געראטעוועט געווארן און אין א דרך נס איז ער נישט גענומען געווארן צום טויט, ער איז געשיקט געווארן צו ארבעטן אין דעם קאך פונעם לאגער און דארטן האט ער זיך מוסר נפש געווען צו ברענגען עסען פאר זיין טאטע און פאר נאך יודען.


ב[[חג הסוכות]] הוא הסתכן ואכל [[כזית]] ב[[סוכה]] מאולתרת שבנה אביו במחנה, הוא נתפס על ידי ה[[נאצים]] והוכה נמרצות ובנס נשאר בחיים{{הערה|{{אוצר החכמה|רבי צבי הירש מייזליש|"שער מחמדים" בתוך שו"ת מקדשי השם|195588|מהדורה חדשה, חלק א'|עמוד דיגיטלי=38|מקום הוצאה=[[ירושלים]]|שנת הוצאה=[[תשס"ח]]}}.}}. לאחר תקופה נלקח עם עוד כחמישים איש ב[[טרנספורט]] לעבר מחנות עבודה שונים ברחבי גרמניה ושרד.
ביים יום טוב סוכות האט ער געגעסן מיט מסירות נפש א כזית אין א סוכה וואס זיין פאטער האט געבויט דארטן אין דעם לאגער, ער איז געשלאגען געווארן מערדעליכע קלעפ און בנס איז ער געבליבן לעבן{{הערה|{{אוצר החכמה|רבי צבי הירש מייזליש|"שער מחמדים" בתוך שו"ת מקדשי השם|195588|מהדורה חדשה, חלק א'|עמוד דיגיטלי=38|מקום הוצאה=[[ירושלים]]|שנת הוצאה=[[תשס"ח]]}}.}}. נאך א תקופה איז ער מיט נאך פופציג יודען גענומען געווארן צום טראנספארט צו ארבעט לאגערס אין דייטשלאנד און ער איז געבליבן לעבן.


==בארצות הברית==
==אין אמעריקע==
לאחר השואה היגר לארצות הברית והיה מהתלמידים הראשונים בישיבתו של [[רבי שלמה הלברשטאם (השני)|רבי שלמה הלברשטאם]] מבאבוב. כמו כן התקרב ל[[רבי יואל מסאטמר]]. כשאביו עבר ל[[שיקאגו]] עבר להתגורר בסמוך אליו, הוא שימש כמלמד ב[[תלמוד תורה]] החרדי בעיר והקים בית כנסת. הוא נישא ללאה רילא בתו של רבי בנימין חיים פלדמן, תלמידו של [[רבי יהודה מאיר שפירא|רבי מאיר שפירא]] (וחותנו בזיווג שלישי של [[רבי יצחק טוביה וייס]]). לאחר נישואיו התגורר בשכונת [[קראון הייטס]] בסמיכות ל[[מרכז חב"ד העולמי – 770|מרכז חב"ד 770]]{{הערה|[https://youtu.be/tgkseq2OuuM בשיחה מבנו אב"ד לימנוב] על החינוך בבית הוריו.}}, הוא הקים בית כנסת בביתו. כשהתגורר בקראון היטס היה צועד רגלית מדי [[שבת]] בצהריים ל[[ויליאמסבורג (ברוקלין)|וויליאמסבורג]] כדי להשתתף ב[[טיש]] [[סעודה שלישית]] אצל רבי יואל מסאטמר. לאחר כמה שנים עבר להתגורר ב[[בורו פארק]], שם הקים בית כנסת בשדרה ה-18{{הערה|כיום נמצא שם בית המדרש של חסידות ספינקא (של [[הרב מאיר אלעזר וייס]]).}}, כמן כן היה מקורב לדודו [[רבי שלמה הלברשטאם (השני)|רבי שלמה הלברשטאם]] האדמו"ר מבאבוב.
לאחר השואה היגר לארצות הברית והיה מהתלמידים הראשונים בישיבתו של [[רבי שלמה הלברשטאם (השני)|רבי שלמה הלברשטאם]] מבאבוב. כמו כן התקרב ל[[רבי יואל מסאטמר]]. כשאביו עבר ל[[שיקאגו]] עבר להתגורר בסמוך אליו, הוא שימש כמלמד ב[[תלמוד תורה]] החרדי בעיר והקים בית כנסת. הוא נישא ללאה רילא בתו של רבי בנימין חיים פלדמן, תלמידו של [[רבי יהודה מאיר שפירא|רבי מאיר שפירא]] (וחותנו בזיווג שלישי של [[רבי יצחק טוביה וייס]]). לאחר נישואיו התגורר בשכונת [[קראון הייטס]] בסמיכות ל[[מרכז חב"ד העולמי – 770|מרכז חב"ד 770]]{{הערה|[https://youtu.be/tgkseq2OuuM בשיחה מבנו אב"ד לימנוב] על החינוך בבית הוריו.}}, הוא הקים בית כנסת בביתו. כשהתגורר בקראון היטס היה צועד רגלית מדי [[שבת]] בצהריים ל[[ויליאמסבורג (ברוקלין)|וויליאמסבורג]] כדי להשתתף ב[[טיש]] [[סעודה שלישית]] אצל רבי יואל מסאטמר. לאחר כמה שנים עבר להתגורר ב[[בורו פארק]], שם הקים בית כנסת בשדרה ה-18{{הערה|כיום נמצא שם בית המדרש של חסידות ספינקא (של [[הרב מאיר אלעזר וייס]]).}}, כמן כן היה מקורב לדודו [[רבי שלמה הלברשטאם (השני)|רבי שלמה הלברשטאם]] האדמו"ר מבאבוב.


שורה 40: שורה 40:
נפטר ב[[כ"ד באדר א']] [[תשפ"ד]] ו[[קבורה (יהדות)|נקבר]] סמוך לאביו בחלקת [[חסידות סאטמר]] ב[[בית הקברות]] ב[[ניו ג'רזי]]. כממלא מקומו ברבנות העיירה והקהילה בסי גייט מונה בנו הגדול הרב דוד דוב שבשנים האחרונות שימש כרבה הצעיר של העיירה והקהילה - "קהל יראים"{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.bechatzros.com/post/97856674|כותרת="וזרח השמש ובא השמש" - הגה"צ רבי דוד דוב מייזליש שליט"א מונה לגאב"ד סיגעיט|אתר=[[בחצרות הקודש]]}}.}}.
נפטר ב[[כ"ד באדר א']] [[תשפ"ד]] ו[[קבורה (יהדות)|נקבר]] סמוך לאביו בחלקת [[חסידות סאטמר]] ב[[בית הקברות]] ב[[ניו ג'רזי]]. כממלא מקומו ברבנות העיירה והקהילה בסי גייט מונה בנו הגדול הרב דוד דוב שבשנים האחרונות שימש כרבה הצעיר של העיירה והקהילה - "קהל יראים"{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.bechatzros.com/post/97856674|כותרת="וזרח השמש ובא השמש" - הגה"צ רבי דוד דוב מייזליש שליט"א מונה לגאב"ד סיגעיט|אתר=[[בחצרות הקודש]]}}.}}.


==ספריו==
==זיינע ספרים==


*'''בנין יקותיאל''' - על הספר "מילי דמיטב", שחיבר [[רבי משה יוסף טייטלבוים]] אב"ד אועהל (- שהוציא לאור מחדש){{הערה|{{אוצר החכמה|[[מאיר וונדר]]|אנציקלופדיה לחכמי גליציה|640168|חלק ג'|עמוד דיגיטלי=74|מקום הוצאה=[[ירושלים]]|שנת הוצאה=תשל"ח - תשנ"ז}}.}}. בשנת [[תשכ"ב]] קיבל את הסכמתו של [[הרב מטשעבין]].
*'''בנין יקותיאל''' - על הספר "מילי דמיטב", שחיבר [[רבי משה יוסף טייטלבוים]] אב"ד אועהל (- שהוציא לאור מחדש){{הערה|{{אוצר החכמה|[[מאיר וונדר]]|אנציקלופדיה לחכמי גליציה|640168|חלק ג'|עמוד דיגיטלי=74|מקום הוצאה=[[ירושלים]]|שנת הוצאה=תשל"ח - תשנ"ז}}.}}. בשנת [[תשכ"ב]] קיבל את הסכמתו של [[הרב מטשעבין]].

רעוויזיע פון 08:06, 21 מאי 2024


פאראמעטער פעלערן אין מוסטער:אישיות רבנית
פאראמעטער [ חיבוריו, מקום לידה ] ערשיינען נישט אין מוסטער דעפיניציע

רבי יקותיאל יהודה מייזליש
געבורט ה'תר"צ (יארגאנג: 94 בערך)
מדינה ניו יורק
טעטיגקייט אָרט סי גייט
השתייכות חסידות
תחומי עיסוק רב עיר
חתנים הרב יוסף צבי דושינסקיא

רבי יקותיאל יהודה (רבי זלמן לייב) מייזליש (געבוירן ל' בשבט ה'תר"צ און אוועק כ"ד אדר א' תשפ"ד)) איז געווען א חסידישען' רב און א בעל דרשן, ער האט געדינט פאר צענדליגע יאהרן אלטס רב פון דער סיע ייט'ער שטעטיל אין ברוקלין ניו יארק. מחבר פון דו ספרים "בנין יקותיאל" און "זר זהב".

ביאגרפייע

ער איז געבוירן אין ניימארק צו זיין פאטער רבי צבי הירש וואס האט דאן געדינט אלס רב פון שטאט, און צו זיין מאמע הענא זיסל טאכטער פון רבי חיים יעקב טייטעלבוים[1] לימינעוו'ער רב - איידעם פון רבי שלמה האלבערשטאם מבאבוב. ביים ברית איז ער גערופן געווארן נאכן זיידען דער סיגעט'ער רב. אין יאהר תר"צ האט זיך זיין משפחה אריבער געצויגן קיין ווייטצען ווי זיין פאטער איז אויף גענומען אלס רב פון שטאט. אלס בוחער האט ער געלערנט אין זיין זיידען רבי דוד דוב מייזליש'ס ישיבה אין אוהעל. רבי דוד דוב איז געווען אן איידעם פון רבי יוסף משה טייטלבוים או אייניקעל פון הייליגען ישמח משה - און איידעם פון רבי דוד'ל קשאנעוו'ער - צאנז'ער רב'ס איידעם.

אלס יוגענט האט ער זיך בייקאנט מיט רבי שלום אליעזר'ל ראצפערט'ער, ביים קומען נאך קוקן דעם קלויזענבורג'ער רבס זוהן - ליפא'לה. וואס איז געווען געטרוגען צו זיך משדך זיין מיט רבי זלמן לייב'ס שוועסטער[2].

אין שואה

אין יאהר תש"ד לערנדיג אין אוהעל'ער ישיבה איז ער געכאפט געווארן דארעכן נאצים ימ"ש און ער איז געשיקט געווארן צום געטא[3] אינאיינעם מיט זיין זיידע רבי דוד דוב און זיין באבע רויזא בלומא. רבי זלמן לייב האט מצליח געווען צו אנטלויפן קיין ווייצטען און זיך צוריק קערן צו זיין עלטערן'ס הויז. נאך א קארצען וויילע איז ער צוריק געכאפט געווארן אינאיינעם מיטן גאנצען משפחה און דו ארטיגע וואיינערס קיין בודאפעשט, נאך צוויי וואכן זענען זיי גענומען געווארן צום אושוויץ'ען לאגער. דארטן איז ער אריינגענומען צום "קינדער לאגער". ערב ראש השנה איז ער גענומען געווארן צוזאמען מיט נאך אסאך קינדער און עלטער פון יאהר 14 - 18 צום סעלעקצייע און גענומען געווארן צום טויט. ער איז געראטעוועט געווארן און אין א דרך נס איז ער נישט גענומען געווארן צום טויט, ער איז געשיקט געווארן צו ארבעטן אין דעם קאך פונעם לאגער און דארטן האט ער זיך מוסר נפש געווען צו ברענגען עסען פאר זיין טאטע און פאר נאך יודען.

ביים יום טוב סוכות האט ער געגעסן מיט מסירות נפש א כזית אין א סוכה וואס זיין פאטער האט געבויט דארטן אין דעם לאגער, ער איז געשלאגען געווארן מערדעליכע קלעפ און בנס איז ער געבליבן לעבן[4]. נאך א תקופה איז ער מיט נאך פופציג יודען גענומען געווארן צום טראנספארט צו ארבעט לאגערס אין דייטשלאנד און ער איז געבליבן לעבן.

אין אמעריקע

לאחר השואה היגר לארצות הברית והיה מהתלמידים הראשונים בישיבתו של רבי שלמה הלברשטאם מבאבוב. כמו כן התקרב לרבי יואל מסאטמר. כשאביו עבר לשיקאגו עבר להתגורר בסמוך אליו, הוא שימש כמלמד בתלמוד תורה החרדי בעיר והקים בית כנסת. הוא נישא ללאה רילא בתו של רבי בנימין חיים פלדמן, תלמידו של רבי מאיר שפירא (וחותנו בזיווג שלישי של רבי יצחק טוביה וייס). לאחר נישואיו התגורר בשכונת קראון הייטס בסמיכות למרכז חב"ד 770[5], הוא הקים בית כנסת בביתו. כשהתגורר בקראון היטס היה צועד רגלית מדי שבת בצהריים לוויליאמסבורג כדי להשתתף בטיש סעודה שלישית אצל רבי יואל מסאטמר. לאחר כמה שנים עבר להתגורר בבורו פארק, שם הקים בית כנסת בשדרה ה-18[6], כמן כן היה מקורב לדודו רבי שלמה הלברשטאם האדמו"ר מבאבוב.

בשנת תשל"ז מונה לרבה של העיירה סי גייט שבניו יורק, בעצתו וברכתו של רבי יואל מסאטמר, ובשנת תשל"ח עבר להתגורר במקום שם הקים את הקהילה החסידית, והנהיג גם את קהילתו "קהל יראים" והקים תלמוד תורה במקום על שם אביו. יחד עימו היגרו למקום משפחות חסידיות רבות שעברו למקום בעידודו. הוא פיתח במקום מקוואות טהרה, כשרות ועוד.

לאחר סופת הוריקן סנדי בשנת 2012, כאשר עיירת סי גייט נפגעה קשות, פעל לשקם את בתי העיירה ולהחזיר את התושבים החרדים למקום[7].

הוא היה מקורב לרבי חיים זנוויל אברמוביץ' האדמו"ר מריבניץ, שהתגורר תקופה קצרה בסי גייט והתפלל בבית מדרשו[8][9].

הרב מייזליש ניחן בכושר רטורי ונודע כמספר סיפורי צדיקים ומשפיע חסידי, שיחותיו שולבו בהומור. הוא נודע במידת השמחה והכנסת אורחים.

בעצת רבי יואל מסאטמר עסק רבות בשנים כמתווך בחברת ביטוח לצד הנהגת קהילתו, ואף הרבי מסאטמר בעצמו רכש אצלו ביטוח.

נפטר בכ"ד באדר א' תשפ"ד ונקבר סמוך לאביו בחלקת חסידות סאטמר בבית הקברות בניו ג'רזי. כממלא מקומו ברבנות העיירה והקהילה בסי גייט מונה בנו הגדול הרב דוד דוב שבשנים האחרונות שימש כרבה הצעיר של העיירה והקהילה - "קהל יראים"[10].

זיינע ספרים

משפחתו

בחייו שיכל את בתו הילדה ריזל ברכה.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ↑ זוהן פון רבי משה יוסף טייטעלבוים.
  2. ↑ חסידות צאנז קלויזנבורג, "זכרתי ימים מקדם" בתוך בטאון "צאנז", חודש אדר ב', נתניה: "אגוד חסידי צאנז", תשפ"ד, עמ' 20.
  3. ↑ שיחת השבוע 1523 | טוב לשמוח, אויף שיחת השבוע חב"ד.
  4. ↑ רבי צבי הירש מייזליש, "שער מחמדים" בתוך שו"ת מקדשי השם, ירושלים, תשס"ח, מהדורה חדשה, חלק א'.
  5. ↑ בשיחה מבנו אב"ד לימנוב על החינוך בבית הוריו.
  6. ↑ כיום נמצא שם בית המדרש של חסידות ספינקא (של הרב מאיר אלעזר וייס).
  7. ↑
    פאראמעטער פעלערן אין מוסטער:צ-זשורנאל
    פארלאנגטע פאראמעטער [ 1 ] פעלן         , "נגדע הארז בלבנון", בית יוסף להבה גליון תתכ"א, תשפ"ד, עמ' 9-13.
  8. ↑ אב"ד לימינוב שליט"א מספר סיפור נפלא על הנועם אליעזר מסקולען זצ"ל באתר יוטיוב.
  9. ↑ גרונר, דוד יהודה - גלדצלר, דוד, הליכות חיים - רבינו הקדוש מריבניץ, תשע"ו (פארלאנגט אומזיסטע רעגיסטראַציע).
  10. ↑ "וזרח השמש ובא השמש" - הגה"צ רבי דוד דוב מייזליש שליט"א מונה לגאב"ד סיגעיט, אויף בחצרות הקודש.
  11. ↑ מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה, ירושלים, תשל"ח - תשנ"ז, חלק ג' (פארלאנגט אומזיסטע רעגיסטראַציע).
  12. ↑ רבי דוד דוב מייזליש, אור דוד עם קונטרס זר לזהב, ברוקלין: הרב יקותיאל יהודה מייזליש, תשכ"ח.
  13. ↑ רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב, אגרא דפרקא <אגרא דצבי>, ברוקלין, תש"נ, חלק א'.
  14. ↑ א נסיעה קיין איירופע באגלייט דורך אב"ד לימנוב שליט"א, אויף יוטיוב.

קאטעגאריע:המכלול: ערכים שנוצרו במכלול קאטעגאריע:רבנים חסידים קאטעגאריע:רבנים חרדים אמריקאים קאטעגאריע:רבנים: ניצולי השואה קאטעגאריע:משפחת טייטלבוים קאטעגאריע:אסירים במחנה הריכוז אושוויץ קאטעגאריע:ניו יורק: רבנים קאטעגאריע:פרשני הגדה של פסח קאטעגאריע:פרשני מגילת אסתר

גענומען פון "https://yi.hamichlol.org.il/w/index.php?title=רבי_יקותיאל_יהודה_מייזליש&oldid=317698"