אונטערשייד צווישן ווערסיעס פון "רוי:ישיבת עץ חיים"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(קרדיט + קטגוריות) |
ק (החלפת טקסט – "[[שמואל סאלאנט" ב־"[[רבי שמואל סאלאנט") |
||
| (16 מיטלסטע ווערסיעס פון 3 באַניצער נישט געוויזן.) | |||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
{{אנדערע באדייטן|דאס=די ישיבה פונעם אלטן יישוב אין ירושלים}} | {{אנדערע באדייטן|דאס=די ישיבה פונעם אלטן יישוב אין ירושלים}} | ||
{{coord|31|47|07.19|N|35|12|47.97|E|display=title|type:landmark}} | {{coord|31|47|07.19|N|35|12|47.97|E|display=title|type:landmark}} | ||
'''ישיבת עץ חיים''' איז דער נאמען פון אן אוראלטער ישיבה פונעם [[ | '''ישיבת עץ חיים''' איז דער נאמען פון אן אוראלטער ישיבה פונעם [[ישוב הישן|אלטן יישוב]] אין [[ירושלים]], וואס שליסט איין א [[תלמוד תורה]], [[ישיבה]] און א [[כולל אברכים|כולל]]. | ||
==היסטאריע== | ==היסטאריע== | ||
[[י"ח סיון]] [[ה'תר"א]] ([[יוני]] [[1841]]) האט הרב [[שמואל סאלאנט]] געגרינדעט דעם "עץ חיים" תלמוד תורה. די קלאסן זענען געווען פארשפרייט צווישן פארשידענער חדרים אין דער [[ירושלים אלטשטאט|אלטשטאט]]. ערשט אין תרי"ז ([[1857]]) האט מען צענטראליזירט די תלמידים אין א גרופע געביידעס אינעם חצר פון דער [[חורבה שול]], צוזמען מיטן ירושלימער בית דין, ווען מ'האט געגעבן צו דער תלמוד תורה דעם נאמען "ישיבת עץ חיים". | [[י"ח סיון]] [[ה'תר"א]] ([[יוני]] [[1841]]) האט הרב [[רבי שמואל סאלאנט]] געגרינדעט דעם "עץ חיים" תלמוד תורה. די קלאסן זענען געווען פארשפרייט צווישן פארשידענער חדרים אין דער [[ירושלים אלטשטאט|אלטשטאט]]. ערשט אין תרי"ז ([[1857]]) האט מען צענטראליזירט די תלמידים אין א גרופע געביידעס אינעם חצר פון דער [[חורבה שול]], צוזמען מיטן ירושלימער בית דין, ווען מ'האט געגעבן צו דער תלמוד תורה דעם נאמען "ישיבת עץ חיים". | ||
<!-- | <!-- | ||
הרעיון החדשני המרכזי היה הקמת מסלול לימודים המתחיל מגיל צעיר ומסתיים לאחר הנישואין, מסלול הבנוי ממסגרות תלמידים בעלי אותה יכולת הלומדים יחדיו. הדבר היווה חידוש לעומת השיטה שהייתה קיימת עד אז בירושלים האשכנזית לפיה מספר אבות שכרו "מלמד" שילמד את ילדיהם. הילדים למדו בצוותא באחד מחדרי הבית או בביתו של המלמד ללא חלוקה לרמות ותוך לימוד משותף של בעלי יכולות וגילאים שונים בצוותא. --> | הרעיון החדשני המרכזי היה הקמת מסלול לימודים המתחיל מגיל צעיר ומסתיים לאחר הנישואין, מסלול הבנוי ממסגרות תלמידים בעלי אותה יכולת הלומדים יחדיו. הדבר היווה חידוש לעומת השיטה שהייתה קיימת עד אז בירושלים האשכנזית לפיה מספר אבות שכרו "מלמד" שילמד את ילדיהם. הילדים למדו בצוותא באחד מחדרי הבית או בביתו של המלמד ללא חלוקה לרמות ותוך לימוד משותף של בעלי יכולות וגילאים שונים בצוותא. --> | ||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
די ערשטע ראשי ישיבה זענען געווען הרב שמואל סלנט און הרב [[משה נחמיה כהנאוו]]. פון תרי"ז ביז תרכ"ה האט געדינט אויך הרב משה יהודה לייב פון קוטנא, און נאך דער פטירה פון הרב כהנאוו האט געדינט הרב [[אליעזר דן רלב"ג]] ([[תרמ"ז]]-[[תרנ"ה]]). | די ערשטע ראשי ישיבה זענען געווען הרב שמואל סלנט און הרב [[משה נחמיה כהנאוו]]. פון תרי"ז ביז תרכ"ה האט געדינט אויך הרב משה יהודה לייב פון קוטנא, און נאך דער פטירה פון הרב כהנאוו האט געדינט הרב [[אליעזר דן רלב"ג]] ([[תרמ"ז]]-[[תרנ"ה]]). | ||
<!-- | <!-- | ||
בהמשך היה ראש המלמדים הרב [[חיים מן]] (בנו של הרב [[יעקב משה מן]]), ששימש גם כנשיא 'ועד איחוד המלמדים'. בנו - הרב יהודה לייב מן - היה מזכיר תלמוד התורה ואחד המלמדים. מפורסמים היו המלמדים רבי אליהו יוסף שמואל בסן, שהעמיד תלמידים רבים במשך עשרות שנים ומ[[יקיר ירושלים|יקירי ירושלים]], | בהמשך היה ראש המלמדים הרב [[חיים מן]] (בנו של הרב [[יעקב משה מן]]), ששימש גם כנשיא 'ועד איחוד המלמדים'. בנו - הרב יהודה לייב מן - היה מזכיר תלמוד התורה ואחד המלמדים. מפורסמים היו המלמדים רבי אליהו יוסף שמואל בסן, שהעמיד תלמידים רבים במשך עשרות שנים ומ[[יקיר ירושלים|יקירי ירושלים]], ו[[רבי חיים יהודה יעקבזון]] מחבר הספרים "שיטת החינוך" ו"למשמעות". | ||
בסוף ימיו מינה הרב סלנט את הרב [[יחיאל מיכל טוקצינסקי]], בעלה של נכדתו, לראש ולמנהל הישיבה. בשנת [[תרס"ח]] ([[1908]]) יזם הרב טוקצינסקי רכישת קרקע גדולה ב[[רחוב יפו]] להקמת סניף של הישיבה. עם הקמת בנייני הישיבה במרכז העיר, הוקם במקום גם [[כולל אברכים|כולל]], ששימש בעיקר את בוגרי הישיבה. | בסוף ימיו מינה הרב סלנט את הרב [[יחיאל מיכל טוקצינסקי]], בעלה של נכדתו, לראש ולמנהל הישיבה. בשנת [[תרס"ח]] ([[1908]]) יזם הרב טוקצינסקי רכישת קרקע גדולה ב[[רחוב יפו]] להקמת סניף של הישיבה. עם הקמת בנייני הישיבה במרכז העיר, הוקם במקום גם [[כולל אברכים|כולל]], ששימש בעיקר את בוגרי הישיבה. | ||
לאחר חיכוכים רבים בין לומדי הישיבה להנהלתה, בה טענו הראשונים כי הם משתכרים פחות מהמורים בתלמוד תורה, קבע הרב [[צבי פסח | לאחר חיכוכים רבים בין לומדי הישיבה להנהלתה, בה טענו הראשונים כי הם משתכרים פחות מהמורים בתלמוד תורה, קבע הרב [[צבי פסח פראנק]] כי יש לשמור על מספר זהה של נציגי בני הישיבה ושל מורי התלמוד תורה בוועד הישיבה, על מנת לשמור על שוויון בהחלטות המתקבלות לטובת כל הצדדים. | ||
--> | --> | ||
ווען הרב [[איסר זלמן מעלצער]] איז ארויפגענומען קיין ארץ ישראל אין תרפ"ה (1925) האט מען אים באשטימט ראש ישיבה ביז זיין פטירה. מען האט באשטימט הרב [[אריה לעווין]] משגיח פון דער תלמוד תורה. | ווען הרב [[רבי איסר זלמן מעלצער]] איז ארויפגענומען קיין ארץ ישראל אין תרפ"ה (1925) האט מען אים באשטימט ראש ישיבה ביז זיין פטירה. מען האט באשטימט הרב [[רבי אריה לעווין]] משגיח פון דער תלמוד תורה. | ||
נאך דער פטירה פון הרב מעלצער האט מען באשטימט זיין איידעם הרב [[אהרן קאטלער]] ראש ישיבה, און ווען ער איז געווען אין ארץ ישראל האט ער געזאגט א שיעור אין דער ישיבה יעדע וואך. <!--בישיבה הקטנה (ה"אמצעית", עיטור רבנים) כיהן הרב [[מרדכי דוד לוין]], ומסר בה שיעורים כ-45 שנה, עד פטירתו ב[[תשכ"ז]] ([[1967]]) לצד הרב [[שמואל גדליה ניימן]] מחבר הספר "גידולי שמואל". לאחר פטירתם, נתמנה הרב [[שלמה זלמן זלזניק]] לעמוד בראשה, והרב נטע פריינד{{הערה|1=[www.jdn.co.il/news/261508 הרב נטע פריינד] באתר [[jdn]].}} כיהן בה כר"מ בכיתה הגבוהה. | נאך דער פטירה פון הרב מעלצער האט מען באשטימט זיין איידעם הרב [[רבי אהרן קאטלער]] ראש ישיבה, און ווען ער איז געווען אין ארץ ישראל האט ער געזאגט א שיעור אין דער ישיבה יעדע וואך. <!--בישיבה הקטנה (ה"אמצעית", עיטור רבנים) כיהן הרב [[מרדכי דוד לוין]], ומסר בה שיעורים כ-45 שנה, עד פטירתו ב[[תשכ"ז]] ([[1967]]) לצד הרב [[שמואל גדליה ניימן]] מחבר הספר "גידולי שמואל". לאחר פטירתם, נתמנה הרב [[שלמה זלמן זלזניק]] לעמוד בראשה, והרב נטע פריינד{{הערה|1=[www.jdn.co.il/news/261508 הרב נטע פריינד] באתר [[jdn]].}} כיהן בה כר"מ בכיתה הגבוהה. | ||
במשך שנים מסר בה שיעורים שבועיים הרב [[אלעזר מנחם מן שך]]. לאחר פטירת הרב זלזניק התמנה בנו הרב [[אברהם יעקב זלזניק]] לעמוד בראשה{{כלומר?|האם הישיבה הייתה קיימת בשנת תש"ע?!}} עד פטירתו בשנת תש"ע ([[2010]]). לאחר פטירת הרב יחיאל מיכל טוקצינסקי ניהל את המוסדות בנו, הרב ניסן אהרון טוקצינסקי, במשך כחמישים שנה, עד לפטירתו ב[[ה'תשע"ב]].--> | במשך שנים מסר בה שיעורים שבועיים הרב [[רבי אלעזר מנחם מן שך]]. לאחר פטירת הרב זלזניק התמנה בנו הרב [[אברהם יעקב זלזניק]] לעמוד בראשה{{כלומר?|האם הישיבה הייתה קיימת בשנת תש"ע?!}} עד פטירתו בשנת תש"ע ([[2010]]). לאחר פטירת הרב יחיאל מיכל טוקצינסקי ניהל את המוסדות בנו, הרב ניסן אהרון טוקצינסקי, במשך כחמישים שנה, עד לפטירתו ב[[ה'תשע"ב]].--> | ||
===היינט=== | ===היינט=== | ||
| שורה 33: | שורה 33: | ||
* הרב [[צבי פסח פראנק]] | * הרב [[צבי פסח פראנק]] | ||
* הרב [[יעקב משה חרל"פ]] | * הרב [[יעקב משה חרל"פ]] | ||
* הרב [[שלמה זלמן אויערבאך]] | * הרב [[רבי שלמה זלמן אויערבאך]] | ||
* הרב [[משה יאיר וויינשטאק]] | * הרב [[משה יאיר וויינשטאק]] | ||
* הרב [[שלמה בנימין הלוי אשלג]] | * הרב [[שלמה בנימין הלוי אשלג]] | ||
* הרב [[שלמה גורן]], הויפט רב פון ישראל | * הרב [[הרב שלמה גורן]], הויפט רב פון מדינת ישראל | ||
* הרב [[אברהם אלקנה כהנא שפירא]], הויפט רב פון ישראל | * הרב [[אברהם אלקנה כהנא שפירא]], הויפט רב פון מדינת ישראל | ||
* הרב [[יעקב ניסן ראזנטאל]], אב"ד חיפה | * הרב [[יעקב ניסן ראזנטאל]], אב"ד חיפה | ||
* הרב [[חיים יעקב גאלדוויכט]] ראש [[ישיבת כרם ביבנה]] | * הרב [[חיים יעקב גאלדוויכט]] ראש [[ישיבת כרם ביבנה]] | ||
| שורה 44: | שורה 44: | ||
* הרב [[יעקב אריה אלטער]], האדמו"ר מגור | * הרב [[יעקב אריה אלטער]], האדמו"ר מגור | ||
* הרב [[שמואל אויערבאך]], ראש [[ישיבת מעלות התורה]] | * הרב [[שמואל אויערבאך]], ראש [[ישיבת מעלות התורה]] | ||
* הרב [[יעקב אריה מיליקאווסקי]], [[אמשינאוו ( | * הרב [[יעקב אריה מיליקאווסקי]], [[אמשינאוו (חסידות)|אמשינאווער]] רבי | ||
* הרב [[עזריאל אויערבאך]] | * הרב [[עזריאל אויערבאך]] | ||
* הרב [[יצחק זילבערשטיין]] | * הרב [[יצחק זילבערשטיין]] | ||
* הרב [[יצחק דוד גראסמאן]], רב פון [[מגדל העמק]] | * הרב [[רבי יצחק דוד גראסמאן]], רב פון [[מגדל העמק]] | ||
* הרב [[אברהם יהושע סאלאווייטשיק]], ראש [[ישיבות בריסק|ישיבת בריסק]] | * הרב [[אברהם יהושע סאלאווייטשיק]], ראש [[ישיבות בריסק|ישיבת בריסק]] | ||
* הרב [[שאר ישוב כהן]], רבה הראשי האשכנזי של חיפה | * הרב [[שאר ישוב כהן]], רבה הראשי האשכנזי של חיפה | ||
| שורה 57: | שורה 57: | ||
[[קאַטעגאָריע:ישיבות אין ירושלים]] | [[קאַטעגאָריע:ישיבות אין ירושלים]] | ||
[[קאטעגאריע:אויף יידיש]] | [[קאטעגאריע:אויף יידיש]] | ||
{{קרד/ויקי/יידיש}} | {{קרד/ויקי/יידיש}} | ||
[[he:ישיבת עץ חיים]] | |||
יעצטיגע רעוויזיע זינט 11:11, 19 דעצעמבער 2023
די אלטע געביידע אין יפו גאס (2010)
פאטאגראפיע פון די אנהייב יארן פונעם 20סטן יארהונדערט פון די מלמדים אין ישיבת "עץ חיים", ווען זי איז געווען פלאצירט אין דער 'חורבה' שול.
דער ארטיקל באהאנדלט די ישיבה פונעם אלטן יישוב אין ירושלים. אויב זוכט איר אן אנדער באדייט, זעט ישיבת עץ חיים איז דער נאמען פון אן אוראלטער ישיבה פונעם אלטן יישוב אין ירושלים, וואס שליסט איין א תלמוד תורה, ישיבה און א כולל.
היסטאריע
י"ח סיון ה'תר"א (יוני 1841) האט הרב רבי שמואל סאלאנט געגרינדעט דעם "עץ חיים" תלמוד תורה. די קלאסן זענען געווען פארשפרייט צווישן פארשידענער חדרים אין דער אלטשטאט. ערשט אין תרי"ז (1857) האט מען צענטראליזירט די תלמידים אין א גרופע געביידעס אינעם חצר פון דער חורבה שול, צוזמען מיטן ירושלימער בית דין, ווען מ'האט געגעבן צו דער תלמוד תורה דעם נאמען "ישיבת עץ חיים".
די נשיאים פונעם מוסד זענען געווען הרב ישעיה בארדאקי, הרב שמואל סאלאנט, הרב משה יהודה לייב פון קוטנא און הרב שמעון זרחי פון טאבריג.
די ערשטע ראשי ישיבה זענען געווען הרב שמואל סלנט און הרב משה נחמיה כהנאוו. פון תרי"ז ביז תרכ"ה האט געדינט אויך הרב משה יהודה לייב פון קוטנא, און נאך דער פטירה פון הרב כהנאוו האט געדינט הרב אליעזר דן רלב"ג (תרמ"ז-תרנ"ה). ווען הרב רבי איסר זלמן מעלצער איז ארויפגענומען קיין ארץ ישראל אין תרפ"ה (1925) האט מען אים באשטימט ראש ישיבה ביז זיין פטירה. מען האט באשטימט הרב רבי אריה לעווין משגיח פון דער תלמוד תורה.
נאך דער פטירה פון הרב מעלצער האט מען באשטימט זיין איידעם הרב רבי אהרן קאטלער ראש ישיבה, און ווען ער איז געווען אין ארץ ישראל האט ער געזאגט א שיעור אין דער ישיבה יעדע וואך.
היינט
אין דער ראם פון דער תלמוד תורה לערנען מער ווי 500 תלמידים, אויך זענען פאראן נאך צווייגן פון דער תלמוד תורה, אין רמות און אין גבעת שאול געגנט, ביתר עילית.
באקאנטע תלמידים פון עץ חיים
- הרב צבי פסח פראנק
- הרב יעקב משה חרל"פ
- הרב רבי שלמה זלמן אויערבאך
- הרב משה יאיר וויינשטאק
- הרב שלמה בנימין הלוי אשלג
- הרב הרב שלמה גורן, הויפט רב פון מדינת ישראל
- הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא, הויפט רב פון מדינת ישראל
- הרב יעקב ניסן ראזנטאל, אב"ד חיפה
- הרב חיים יעקב גאלדוויכט ראש ישיבת כרם ביבנה
- הרב ישראל יעקב פישער, ראב"ד העדה החרדית
- הרב אליעזר יהודה וואלדנבערג, "ציץ אליעזר"
- הרב יעקב אריה אלטער, האדמו"ר מגור
- הרב שמואל אויערבאך, ראש ישיבת מעלות התורה
- הרב יעקב אריה מיליקאווסקי, אמשינאווער רבי
- הרב עזריאל אויערבאך
- הרב יצחק זילבערשטיין
- הרב רבי יצחק דוד גראסמאן, רב פון מגדל העמק
- הרב אברהם יהושע סאלאווייטשיק, ראש ישיבת בריסק
- הרב שאר ישוב כהן, רבה הראשי האשכנזי של חיפה
- הרב מנחם פרוש
- אברהם משה לונץ, זשורנאליסט וחוקר ארץ ישראל
- האלוף שמואל גונן (גאראדיש)
- פראפעסאר יוסף יואל ריוולין
דאס איז נישט קיין המכלול ארטיקל, בלויז עפעס וואס ליגט דא ביז עס וועט ערזעצט ווערן מיט בעסערס. שרייבט עס איבער!