486
רעדאגירונגען
←תקופת השובבי"ם בחסידות: רעדאגירונג
(←פרסום התיקונים: איבריג) |
(←תקופת השובבי"ם בחסידות: רעדאגירונג) |
||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
== | ==שובבי"ם טעג אין חסידות== | ||
{{ערך מורחב|חמש שעות רצופות}} | {{ערך מורחב|חמש שעות רצופות}} | ||
ביי [[חסידים]] לייגט מען נישט אזוי שטארק דעם געוויכט אויף די חלק פון פאסטן, וויבאלד פאסטן ברענגט צו צו ביטול תורה אלס די שוואכקייט וואס נעמט ארום דעם פאסטער. אין א מערהייט חסידות'ן איז איינגעפירט צו פארמערן מיט די שעות פון לערנען און [[דאווענען]] אן אויסרעדן. דאס קען זיין א זאך פון לערנען פינף שעות רצופות נאר דאנערשטאג (ווי אין [[ערלוי]]) אדער זיך מקבל תענית זיין יעדן טאג און פארשטערקערן דאס לערנען. צווישן די פראמינענטע חסידות'ן אין די מנהגים פון די טעג (עד כדי אן ענליכקייט צו די טעג פון [[חודש אלול]]) איז [[סלאנים (חסידות)|סלאנים]], וואס איר ערשטער [[אדמו"ר|רבי]], [[רבי אברהם וויינבערג (ערשטער)|רבי אברהם וויינבערג]], בעל ה"יסוד העבודה" האט געביטן די תעניתים מיט לערנען תורה חמש שעות רצופות, אן מפסיק זיין מיט עסן, טרינקען אדער רעדן. אין די סלאנימער ישיבות איז איינגעפירט צו לערנען יעדן טאג צוויי מאל 5 שעות רצופות און נאך איינמאל 3 שעות ברציפות. נאך סלאנים האבן נאך חסידות'ן אנגענומען דעם מנהג. | |||
בחצרות בית [[חסידות צ'רנוביל|צ'רנוביל]] נוהגים בתקופה זו ללמוד ב[[ליל שישי]] במשך כל הלילה, ולצום ב[[יום שישי]] עד אחר [[חצות היום]], וליתן [[צדקה (מצוה)|צדקה]] ל[[עני]] הגון ביום שישי. | בחצרות בית [[חסידות צ'רנוביל|צ'רנוביל]] נוהגים בתקופה זו ללמוד ב[[ליל שישי]] במשך כל הלילה, ולצום ב[[יום שישי]] עד אחר [[חצות היום]], וליתן [[צדקה (מצוה)|צדקה]] ל[[עני]] הגון ביום שישי. | ||
בחצרות [[חסידות נדבורנה|נדבורנה]] ו[[חסידות קרעטשניף|קרעטשניף]] נוהגים לצום בכל יום שישי בימי השובבי"ם, ב[[חסידות דושינסקיא]] נהוג לומר סליחות מיוחדים בימי חמישי של ימי השובבי"ם כשאדמו"רי החסידות אף צמים בימי החמישי, ובחסידויות [[חסידות שומרי אמונים|שומרי אמונים]], [[חסידות תולדות אהרן|תולדות אהרן]], ו[[חסידות תולדות אברהם יצחק|תולדות אברהם יצחק]], נוהגים על פי תקנתו של ראש השושלת [[רבי אהרן ראטה]] לצום ביום חמישי אחד של ימי השובבי"ם (בדרך כלל בפרשת בשלח או משפטים), ומסיימים אז את כל ספר [[תהילים|תהלים]] וקוראים 'ויחל' ועננו בתפילת מנחה, ולפני מנחה נותנים צדקה בסכום שנקבע, ונקרא 'תענית פדיון נפש'. | בחצרות [[חסידות נדבורנה|נדבורנה]] ו[[חסידות קרעטשניף|קרעטשניף]] נוהגים לצום בכל יום שישי בימי השובבי"ם, ב[[חסידות דושינסקיא]] נהוג לומר סליחות מיוחדים בימי חמישי של ימי השובבי"ם כשאדמו"רי החסידות אף צמים בימי החמישי, ובחסידויות [[חסידות שומרי אמונים|שומרי אמונים]], [[חסידות תולדות אהרן|תולדות אהרן]], ו[[חסידות תולדות אברהם יצחק|תולדות אברהם יצחק]], נוהגים על פי תקנתו של ראש השושלת [[רבי אהרן ראטה]] לצום ביום חמישי אחד של ימי השובבי"ם (בדרך כלל בפרשת בשלח או משפטים), ומסיימים אז את כל ספר [[תהילים|תהלים]] וקוראים 'ויחל' ועננו בתפילת מנחה, ולפני מנחה נותנים צדקה בסכום שנקבע, ונקרא 'תענית פדיון נפש'. | ||
==לימוד הלכות טהרה== | ==לימוד הלכות טהרה== | ||
[[רבי ישראל משה דושינסקי]] תיקן לאברכי [[חסידות דושינסקיא]] ללמוד בימי השובבי"ם הלכות טהרת המשפחה שביורה דעה<ref>{{צ-ספר|מחבר=התאחדות תלמידי בית יוסף צבי|שם=ספר היובל|מקום הוצאה=ירושלים|שנת הוצאה=תשס"ד}}</ref>. | [[רבי ישראל משה דושינסקי]] תיקן לאברכי [[חסידות דושינסקיא]] ללמוד בימי השובבי"ם הלכות טהרת המשפחה שביורה דעה<ref>{{צ-ספר|מחבר=התאחדות תלמידי בית יוסף צבי|שם=ספר היובל|מקום הוצאה=ירושלים|שנת הוצאה=תשס"ד}}</ref>. | ||