אונטערשייד צווישן ווערסיעס פון "שובבי"ם"

119 בייטן צוגעלייגט ,  פֿאַר 1 יאָר
(←‏מקור התענית: רעדאגירונג)
שורה 6: שורה 6:
דער ערשטער מקור צו א תענית אין די שובבי"ם טעג איז פון [[הרב יוסף אוסטרייכר]] וואס האט מעיד געווען אז די מנהג אין [[עסטרייך]] איז צו פאסטן אין אן [[עיבור יאר]] אכט תעניות יעדן [[דאנערשטאג]], אין די פרשיות. הרב אוסטרייכר האט מעיד געווען אז זיין רבי, בעל [[תרומת הדשן]], האט געפאסט אין די טעג.{{הערה|[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8859&st=&pgnum=116 לקט יושר עמוד 116]}} אויך אין ספר המנהגים פון [[רבי יצחק אייזיק מטירנא]] שטייט אז מען פירט זיך צו פאסטן דאנערשטאג יעדע וואך פון די שובבי"ם טעג אין די עיבור יארן.{{הערה|הגהות מנהגים פורים אות י'}} די מנהג ווערט געברענגט אין ספר [[מגן אברהם]] אויפן שולחן ערוך.{{הערה|סימן תרפה אין די הקדמה}}  ווי אין יעדן תענית ציבור, האט מען זיך אויך געפירט צו זאגן סליחות ביי שחרית פון די תענית טעג.{{הערה|מחזור כל בו חלק ג, דפוס וילנא, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20298&st=&pgnum=323 עמ' 324] ואילך.}}  אין פריערדיגע מקורות, ערשיינט דער מנהג נאר ביי עיבור יארן (וואס נאר ביי זיי לייגט מען צו די ווערטער ביי תפילת [[מוסף]] פון [[ראש חודש]] "ולכפרת פשע"), און אזוי האבן געשריבן די מקובלים אז דער עיקר תיקון איז ביי אן עיבור יאר<ref>{{צ-ספר|מחבר=הרב בן ציון מוצפי|שם=יסוד ציון|עמ=כא}}</ref>.
דער ערשטער מקור צו א תענית אין די שובבי"ם טעג איז פון [[הרב יוסף אוסטרייכר]] וואס האט מעיד געווען אז די מנהג אין [[עסטרייך]] איז צו פאסטן אין אן [[עיבור יאר]] אכט תעניות יעדן [[דאנערשטאג]], אין די פרשיות. הרב אוסטרייכר האט מעיד געווען אז זיין רבי, בעל [[תרומת הדשן]], האט געפאסט אין די טעג.{{הערה|[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8859&st=&pgnum=116 לקט יושר עמוד 116]}} אויך אין ספר המנהגים פון [[רבי יצחק אייזיק מטירנא]] שטייט אז מען פירט זיך צו פאסטן דאנערשטאג יעדע וואך פון די שובבי"ם טעג אין די עיבור יארן.{{הערה|הגהות מנהגים פורים אות י'}} די מנהג ווערט געברענגט אין ספר [[מגן אברהם]] אויפן שולחן ערוך.{{הערה|סימן תרפה אין די הקדמה}}  ווי אין יעדן תענית ציבור, האט מען זיך אויך געפירט צו זאגן סליחות ביי שחרית פון די תענית טעג.{{הערה|מחזור כל בו חלק ג, דפוס וילנא, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20298&st=&pgnum=323 עמ' 324] ואילך.}}  אין פריערדיגע מקורות, ערשיינט דער מנהג נאר ביי עיבור יארן (וואס נאר ביי זיי לייגט מען צו די ווערטער ביי תפילת [[מוסף]] פון [[ראש חודש]] "ולכפרת פשע"), און אזוי האבן געשריבן די מקובלים אז דער עיקר תיקון איז ביי אן עיבור יאר<ref>{{צ-ספר|מחבר=הרב בן ציון מוצפי|שם=יסוד ציון|עמ=כא}}</ref>.


==תקופת השובביבקבלה==
==שובביאין קבלה==
על פי ה[[קבלה]]<ref>[[הארז"ל]] (שער רוח קודש שער ז תיקון כז דף כג ע"א), [[הרמ"ע מפאנו]] (מאמר תיקוני התשובה פרק ד ופרק טז), [[החיד"א]] ספר חדרי בטן (ויחי ראשון), ספר פני דוד (פרשת שמות, יב), הובאו דבריהם ביסוד ציון עמוד ג-ה.</ref>, תקופת השובבימסוגלת לכפרת עוונות ולכפרת חטא [[הוצאת זרע לבטלה]] בפרט, בשל כך שבפרשיות אלו קוראים את שיעבוד מצרים שעניינו על פי הקבלה לברר ניצוצי הקדושה שנוצרו.
לויט די [[קבלה]]{{הערה|[[ארהקדוש]] (שער רוח קודש שער ז תיקון כז דף כג ע"א), [[רמ"ע מפאנו]] (מאמר תיקוני התשובה פרק ד ופרק טז), [[חיד"א]] ספר חדרי בטן (ויחי ראשון), ספר פני דוד (פרשת שמות, יב), זייערע ווערטער ווערן געברענגט אין יסוד ציון עמוד ג-ה.}}, זענען די שובביטעג מסוגל אויף כפרת עוונות און איבערהויפט א תיקון אויף פגם [[מידת היסוד]], וויבאלד אין די פרשיות ליינט מען וועגן די שיעבוד מצרים וואס לויט קבלה איז עס געווען כדי צו ארויסנעמען די ניצוצי הקדושה.


לשם תיקון החטא נדרש על פי הסוד לצום כמות מסוימת של צומות (לדוגמה: על [[הוצאת זרע לבטלה]] יש לצום פ"ד תעניות, על [[רצח]] יש לצום תתש"י תעניות וכיוצא בזה). כדי למלא את פ"ד התעניות ממש נהוג לצום בכל ימי השבוע, ופעמים במהלך תקופת השובבי"ם לצום יומיים רצוף (צום כפול כזה הוא שווה ערך לכ"ז תעניות) - סה"כ פ"ד תעניות (54 משני הצומות הכפולים ועוד 30 יום בכל השבועות).{{הערה|[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_34732_20.pdf צפורן שמיר]}} בישיבות המקובלים בירושלים ובראשם 'שער השמים' 'השלום' ו'נהר שלום', ובבתי כנסיות בנשיאות הרב [[ציון בוארון]] נהגו לערוך תענית ותפילת ״תיקון השובבים״ על פי [[רבי שלום שרעבי|הרש״ש]], יומיים בשבוע ימים שני וחמישי בפרשיות שובבי"ם, מעמד מיוחד לכשלעצמו. בודדים בלבד צמים בכל הימים (למשל, ה[[מקובלים]] הרב [[שלמה משה עמאר]] הרב [[ציון בוארון]] הרב [[דוד בצרי]]{{מקור}}) וחכמי [[ישיבת המקובלים שער השמים]], אולם מרבית הצמים נוהגים להתענות רק בימי שני וחמישי או רק [[תענית דיבור]], כפי שהנהיג בייחוד [[הגר"א]]).
לשם תיקון החטא נדרש על פי הסוד לצום כמות מסוימת של צומות (לדוגמה: על [[הוצאת זרע לבטלה]] יש לצום פ"ד תעניות, על [[רצח]] יש לצום תתש"י תעניות וכיוצא בזה). כדי למלא את פ"ד התעניות ממש נהוג לצום בכל ימי השבוע, ופעמים במהלך תקופת השובבי"ם לצום יומיים רצוף (צום כפול כזה הוא שווה ערך לכ"ז תעניות) - סה"כ פ"ד תעניות (54 משני הצומות הכפולים ועוד 30 יום בכל השבועות).{{הערה|[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_34732_20.pdf צפורן שמיר]}} בישיבות המקובלים בירושלים ובראשם 'שער השמים' 'השלום' ו'נהר שלום', ובבתי כנסיות בנשיאות הרב [[ציון בוארון]] נהגו לערוך תענית ותפילת ״תיקון השובבים״ על פי [[רבי שלום שרעבי|הרש״ש]], יומיים בשבוע ימים שני וחמישי בפרשיות שובבי"ם, מעמד מיוחד לכשלעצמו. בודדים בלבד צמים בכל הימים (למשל, ה[[מקובלים]] הרב [[שלמה משה עמאר]] הרב [[ציון בוארון]] הרב [[דוד בצרי]]{{מקור}}) וחכמי [[ישיבת המקובלים שער השמים]], אולם מרבית הצמים נוהגים להתענות רק בימי שני וחמישי או רק [[תענית דיבור]], כפי שהנהיג בייחוד [[הגר"א]]).
486

רעדאגירונגען