אונטערשייד צווישן ווערסיעס פון "חזק חזק ונתחזק"

←‏טעם פונעם מנהג: רעדאגירונג
(←‏טעם פונעם מנהג: רעדאגירונג)
(←‏טעם פונעם מנהג: רעדאגירונג)
שורה 14: שורה 14:
אין שו"ת באר משה ברענגט ער נאך א טעם לויטן גמרא אין [[מסכת יומא]] "וזאת התורה אשר שם משה, זכה נעשית לו סם חיים, לא זכה נעשית לו סם מיתה". און אזוי זאגט אויך [[רבי בנאה]] אין אן אנדער ארט, און דעריבער בענטשט מען 'חזק חזק' אז ער זאל זוכה זיין צום אור התורה און עס זאל זיין פאר אים א סם החיים.
אין שו"ת באר משה ברענגט ער נאך א טעם לויטן גמרא אין [[מסכת יומא]] "וזאת התורה אשר שם משה, זכה נעשית לו סם חיים, לא זכה נעשית לו סם מיתה". און אזוי זאגט אויך [[רבי בנאה]] אין אן אנדער ארט, און דעריבער בענטשט מען 'חזק חזק' אז ער זאל זוכה זיין צום אור התורה און עס זאל זיין פאר אים א סם החיים.


וכתב [[מרדכי יפה|הלבוש]] לעניין סיום ספר התורה ב[[שמחת תורה]] "ואז החתן תורה קורא אותו פסוק עד לעיני, והקהל מסיים לעיני כל ישראל והחתן עימהם, ועונין ואומרים בקול רם, חזק". וב[[אליהו שפירא|אליה רבה]] כתב על זה "והחזן חוזר לומר אותו והקהל עונין אותו, רמז ל[[משה|משה רבינו]], שג' פעמים חזק ב[[גימטריה|גימטריא]] משה".
און דער [[רבי מרדכי יפה|לבוש]] שרייבט וועגן ענדיגן די תורה אום [[שמחת תורה]] "און דעמאלט ליינט דער חתן תורה דעם פסוק ביז לעיני, און קהל ענדיגט צו לעיני כל ישראל צוזאמען מיטן חתן, און זיי ענטפערן מיט א הויך קול, חזק". און אין [[רבי אליהו שפירא|אליה רבה]] שרייבט ער "און דער חזן זאגט עס איבער און דער קהל ענטפערט, א רמז צו [[משה רבינו]], וואס דריי מאל חזק איז ב[[גימטריה|גימטריא]] משה".


ה[[אהרון הכהן מלוניל|אורחות חיים]] כתב שכשמסיים את הקריאה אומרים לו "חזק ואמץ", ומכאן יש מנהג לומר חזק ב[[צרפת]] וב[[פרובינציה]] בסיום הקריאה, אך ב[[ספרד]] אין אומרים זאת אלא בסיום התורה. [[יוסף קארו|הבית יוסף]] הביא את חלקם הראשון של הדברים.
ה[[אהרון הכהן מלוניל|אורחות חיים]] כתב שכשמסיים את הקריאה אומרים לו "חזק ואמץ", ומכאן יש מנהג לומר חזק ב[[צרפת]] וב[[פרובינציה]] בסיום הקריאה, אך ב[[ספרד]] אין אומרים זאת אלא בסיום התורה. [[יוסף קארו|הבית יוסף]] הביא את חלקם הראשון של הדברים.
486

רעדאגירונגען