מייבאים כמותיים, בדוקי עריכות אוטומטית, ביוראקראטן, אינטערפעיס רעדאקטארן, emailconfirmed, אינטערפעיס אדמיניסטראַטאָרן, מנטרים, סיסאפן, צוות טכני, מייבאים, מעדכנים, אספקלריה רעדאקטארן
102,362
רעדאגירונגען
אונטערשייד צווישן ווערסיעס פון "באַניצער:למאי נ"מ/שבט שמעון"
ק
החלפת טקסט – "פרץ וזרח" ב־"פרץ און זרח"
(רעדאגירונג) |
ק (החלפת טקסט – "פרץ וזרח" ב־"פרץ און זרח") |
||
| (איין מיטלסטע ווערסיע פון איין אנדער באַניצער נישט געוויזן.) | |||
| שורה 65: | שורה 65: | ||
על משפחותיו של השבט מעידות שלוש רשימות יוחסין, ואלו הן{{הערה|[[שמואל אחיטוב]], '''אנציקלופדיה מקראית''', הוצאת מוסד ביאליק, עמ' 136-132, ירושלים, 1982}}: | על משפחותיו של השבט מעידות שלוש רשימות יוחסין, ואלו הן{{הערה|[[שמואל אחיטוב]], '''אנציקלופדיה מקראית''', הוצאת מוסד ביאליק, עמ' 136-132, ירושלים, 1982}}: | ||
א. '''רשימת יוחסין לפי: {{תנך|בראשית|מו|י | א. '''רשימת יוחסין לפי: {{תנך|בראשית|מו|י}} וגם: {{תנך|שמות|ו|טו}}''' | ||
{{עץ משפחת שבט שמעון 1}} | {{עץ משפחת שבט שמעון 1}} | ||
ב. '''רשימת יוחסין לפי: {{תנך|במדבר|כו|יב|יד | ב. '''רשימת יוחסין לפי: {{תנך|במדבר|כו|יב|יד}}''' | ||
{{עץ משפחת שבט שמעון 2}} | {{עץ משפחת שבט שמעון 2}} | ||
ג. '''רשימת יוחסין לפי: {{תנך|דברי הימים א|ד|כד|כז | ג. '''רשימת יוחסין לפי: {{תנך|דברי הימים א|ד|כד|כז}}''' | ||
{{עץ משפחת שבט שמעון 3}} | {{עץ משפחת שבט שמעון 3}} | ||
רשימת היחס הראשונה משקפת את השלב הקדום יותר בתולדות השבט, לפני שנכחדו משפחות אֹהַד וְצֹחַר. שתי הרשימות הבאות משקפות שלבים מאוחרים יותר, ולפי הרשימה השלישית, משפחת שאול בן הכנענית (משפחה שהתערבבה ב[[כנענים]] או משפחה כנענית שנבלעה בשמעון), הינה החשובה במשפחות השבט. על משפחה זו נמנה שִׁמְעִי, שנאמר עליו: "וּלְשִׁמְעִי בָּנִים שִׁשָּׁה עָשָׂר, וּבָנוֹת שֵׁשׁ, וּלְאֶחָיו, אֵין בָּנִים רַבִּים". על קשרים בין משפחות שמעון למשפחות יהודה, אנו למדים מהשם יָמִין. איש בשם זה נמנה כבן שני לשמעון, ואפשר שיש לזהותו עם ימין בן רָם בכור יְרַחְמְאֵל ({{תנך|דברי הימים א|ב|כז | רשימת היחס הראשונה משקפת את השלב הקדום יותר בתולדות השבט, לפני שנכחדו משפחות אֹהַד וְצֹחַר. שתי הרשימות הבאות משקפות שלבים מאוחרים יותר, ולפי הרשימה השלישית, משפחת שאול בן הכנענית (משפחה שהתערבבה ב[[כנענים]] או משפחה כנענית שנבלעה בשמעון), הינה החשובה במשפחות השבט. על משפחה זו נמנה שִׁמְעִי, שנאמר עליו: "וּלְשִׁמְעִי בָּנִים שִׁשָּׁה עָשָׂר, וּבָנוֹת שֵׁשׁ, וּלְאֶחָיו, אֵין בָּנִים רַבִּים". על קשרים בין משפחות שמעון למשפחות יהודה, אנו למדים מהשם יָמִין. איש בשם זה נמנה כבן שני לשמעון, ואפשר שיש לזהותו עם ימין בן רָם בכור יְרַחְמְאֵל ({{תנך|דברי הימים א|ב|כז}}), שהיה משבטי הנגב שנמנה אחר-כך על שבט יהודה. את צֹחַר יש להשוות כנראה אל צֹחַר בן חֶלְאָה אשת אַשְׁחוּר שנמנה עם שבט יהודה (ברשימה השלישית). משפחת [[זרח|זֶרַח]] (בן רביעי לשמעון ברשימות השנייה והשלישית) היא כנראה אותה משפחה גדולה וחשובה שנמנתה גם על יהודה וגם על [[עשו]] ({{תנך|בראשית|לו|יז}}, {{תנך|דברי הימים א|א|לז}}). קשר נוסף לשבט יהודה היה באמצעות חַמּוּאֵל (מהרשימה השלישית) אשר נזכר בשם חָמוּל בן [[פרץ און זרח|פֶרֶץ]] משבט יהודה ({{תנך|בראשית|מו|יב}}, {{תנך|דברי הימים א|ב|ה}}). | ||
מתברר כי רוב קשרי המשפחה של שמעון היו עם משפחות יהודה, השבט שבתוכו נחל את נחלתו. אבל, מכיוון שישב באזור הספר הדרומי של ארץ-ישראל, התערבבו בו גם משפחות משכני ישראל. | מתברר כי רוב קשרי המשפחה של שמעון היו עם משפחות יהודה, השבט שבתוכו נחל את נחלתו. אבל, מכיוון שישב באזור הספר הדרומי של ארץ-ישראל, התערבבו בו גם משפחות משכני ישראל. | ||
| שורה 92: | שורה 92: | ||
מכיוון שיש רק רשימת ערים המיוחסות לשבט, ואין תיאור מדויק של נחלת שבט שמעון, נראה שנכון יהיה לדבר על אזור שבו שכנו בני שמעון בתקופה מסוימת, כנראה בסמיכות לתושבים אחרים, שלא מבני השבט. בחלק מן היישובים, הם שכנו כתושבי קבע ובישובים אחרים הם ישבו כ[[נוודות|נוודים]] למחצה{{הערה|ישראל גוטמן, '''תולדות שבט שמעון''', עבודה לשם קבלת תואר M.A, האוניברסיטה העברית בירושלים, החוג לתולדות עם ישראל, תקופת המקרא, עמוד 37, באר שבע, 1990}}. | מכיוון שיש רק רשימת ערים המיוחסות לשבט, ואין תיאור מדויק של נחלת שבט שמעון, נראה שנכון יהיה לדבר על אזור שבו שכנו בני שמעון בתקופה מסוימת, כנראה בסמיכות לתושבים אחרים, שלא מבני השבט. בחלק מן היישובים, הם שכנו כתושבי קבע ובישובים אחרים הם ישבו כ[[נוודות|נוודים]] למחצה{{הערה|ישראל גוטמן, '''תולדות שבט שמעון''', עבודה לשם קבלת תואר M.A, האוניברסיטה העברית בירושלים, החוג לתולדות עם ישראל, תקופת המקרא, עמוד 37, באר שבע, 1990}}. | ||
התפתחות גדולה באה על אזור שמעון בתקופת ממלכת יהודה, עם פיתוחו ויישובו של הנגב כולו. לתקופה זו שייכת ההתפשטות הגדולה של שמעון מערבה עד לִמְבוֹא גְדֹר (גרר, לפי תרגום השבעים), וכן הגירת משפחות של שמעון לְהַר שֵׂעִיר, שמימי דוד היה תחת שלטון ישראלי ({{תנך|דברי הימים א|ד|לח|מג | התפתחות גדולה באה על אזור שמעון בתקופת ממלכת יהודה, עם פיתוחו ויישובו של הנגב כולו. לתקופה זו שייכת ההתפשטות הגדולה של שמעון מערבה עד לִמְבוֹא גְדֹר (גרר, לפי תרגום השבעים), וכן הגירת משפחות של שמעון לְהַר שֵׂעִיר, שמימי דוד היה תחת שלטון ישראלי ({{תנך|דברי הימים א|ד|לח|מג}}). להתפתחות הגדולה של הנגב בתקופה זו, יש עדות במחקר הארכיאולוגי והיא באה גם לידי ביטוי בתיאור מחוז הנגב הגדול של יהודה ב:{{תנך|יהושע|טו|כא|לב}}. אולם מחוז זה מאחד בקרבו לא רק את שמעון אלא גם את חבלי הנגב האחרים, כגון נגב כלב, נגב הירחמאלי ונגב ה[[קיני (עם)|קיני]], שנהפכו כולם לחלק אחיד ובלתי נפרד של יהודה{{הערה|[[יוחנן אהרוני]], '''לכסיקון מקראי ב' ''', עמוד 858, הוצאת דביר, 1965}}. | ||
===נוכחות בני שבט שמעון בנחלת מנשה=== | ===נוכחות בני שבט שמעון בנחלת מנשה=== | ||
• '''[[רפורמה|הרפורמות]] הרוחניות של [[אסא]]'''. ב{{תנך|דברי הימים ב|טו|ח|ט | • '''[[רפורמה|הרפורמות]] הרוחניות של [[אסא]]'''. ב{{תנך|דברי הימים ב|טו|ח|ט}}, בקטע המספר על הרפורמות הרוחניות של אסא, נכתב: " וַיַּעֲבֵר הַשִּׁקּוּצִים מִכָּל-אֶרֶץ יְהוּדָה וּבִנְיָמִן, וּמִן-הֶעָרִים אֲשֶׁר לָכַד מֵהַר אֶפְרָיִם; וַיְחַדֵּשׁ, אֶת-מִזְבַּח ה', אֲשֶׁר, לִפְנֵי אוּלָם ה'. וַיִּקְבֹּץ, אֶת-כָּל-יְהוּדָה וּבִנְיָמִן, וְהַגָּרִים עִמָּהֶם, '''מֵאֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה וּמִשִּׁמְעוֹן''': כִּי-נָפְלוּ עָלָיו מִיִּשְׂרָאֵל, לָרֹב, בִּרְאֹתָם, כִּי-ה' אֱלֹקיו עִמּוֹ ". הרשימה אפרים-מנשה-שמעון וההגדרה של שלושת השבטים האלה כ"ישראל", (בניגוד ליהודה ובנימין), מעוררים את הרושם הברור כי שמעון נמנה על "שבטי הצפון". | ||
• '''הרפורמות הרוחניות של [[יאשיהו]]'''. המלך יאשיהו נזכר כמי שביצע רפורמה רוחנית רחבת היקף. הרפורמה כללה את עקירת פולחן האלילים, וכן ריכוז כל עבודת ה' בירושלים תוך הריסת הבמות ברחבי הארץ. ב{{תנך|דברי הימים ב|לד|ה|ז | • '''הרפורמות הרוחניות של [[יאשיהו]]'''. המלך יאשיהו נזכר כמי שביצע רפורמה רוחנית רחבת היקף. הרפורמה כללה את עקירת פולחן האלילים, וכן ריכוז כל עבודת ה' בירושלים תוך הריסת הבמות ברחבי הארץ. ב{{תנך|דברי הימים ב|לד|ה|ז}} נאמר על יאשיהו כי: " וַיְטַהֵר אֶת-יְהוּדָה, וְאֶת-יְרוּשָׁלִָם. וּבְעָרֵי '''מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם וְשִׁמְעוֹן, וְעַד-נַפְתָּלִי''', בחר בתיהם (בְּחַרְבֹתֵיהֶם), סָבִיב. וַיְנַתֵּץ אֶת-הַמִּזְבְּחוֹת, וְאֶת-הָאֲשֵׁרִים וְהַפְּסִלִים ". | ||
• '''[[ספר יהודית]]'''. מסורת נוספת על ישיבתם של בני שמעון בישראל, נשתמרה גם בספר יהודית, אף על פי שיש מקום לפקפק במהימנות נתוניו{{הערה|[[שמואל אחיטוב]], '''אנציקלופדיה מקראית''', הוצאת מוסד ביאליק, עמוד 135, ירושלים, 1982}}. בספר, אותו מייחסים לתקופה הפרסית, נמצאים רמזים נוספים לקורותיהם של בני שמעון, בתקופה מאוחרת יותר. הספר מייחס את יהודית ואת עוזיה בן מיכא, מראשי בתוליה, עירה של יהודית (שלפי התיאור שכנה באזור [[תל דותן|דותן]] ו[[יבלעם]]) – על שבט שמעון{{הערה|[[שמואל אחיטוב]], '''אנציקלופדיה מקראית''', הוצאת מוסד ביאליק, עמ'135, ירושלים, 1982}}. הספר מביא את שושלת היוחסין של יהודית, המגיעה עד שלמיאל בן צורישדי שהיה נשיא שבט שמעון בתקופת הנדודים במדבר ועד שמעון – אבי השבט: "ובימים ההם ישבה בעיר יהודית בת מררי, בן עזי, בן יוסף, בן עזיאל, בן חלקיה, בן חנניה, בן גדעון, בן רפיה, בן אחיטוב, בן אליה, בן מלכיה, בן אליאב, בן נתנאל, בן שלמיאל, בן צורישדי, '''בן שמעון בן ישראל'''" (יהודית, ח, א). בהמשך מתפללת הגיבורה – יהודית, ואומרת: " '''יי אלקי אבי שמעון''' " (יהודית, ט, ב). גם ראש העיר בתוליה, שבה מתרחשת העלילה, עוזיה בן מיכא, מיוחס לשבט שמעון: " ראשי עירם אשר היו בימים ההם '''עזיה בן מיכא משבט שמעון''' וחברי בן עתניאל וכרמי בן מלכיאל" (יהודית, ו, ט"ו ). מכיוון שכל הכתובים המייחסים את תושבי בתוליה לשמעון, מסיחים לפי תומם ואינם מוסיפים דבר לעלילת הספר או למסר שלו, מותר להניח שהם מתבססים על מסורת כלשהי{{הערה|ישראל גוטמן, '''תולדות שבט שמעון''', עבודה לשם קבלת תואר M.A, האוניברסיטה העברית בירושלים, החוג לתולדות עם ישראל, תקופת המקרא, עמוד 105, באר שבע, 1990}}. | • '''[[ספר יהודית]]'''. מסורת נוספת על ישיבתם של בני שמעון בישראל, נשתמרה גם בספר יהודית, אף על פי שיש מקום לפקפק במהימנות נתוניו{{הערה|[[שמואל אחיטוב]], '''אנציקלופדיה מקראית''', הוצאת מוסד ביאליק, עמוד 135, ירושלים, 1982}}. בספר, אותו מייחסים לתקופה הפרסית, נמצאים רמזים נוספים לקורותיהם של בני שמעון, בתקופה מאוחרת יותר. הספר מייחס את יהודית ואת עוזיה בן מיכא, מראשי בתוליה, עירה של יהודית (שלפי התיאור שכנה באזור [[תל דותן|דותן]] ו[[יבלעם]]) – על שבט שמעון{{הערה|[[שמואל אחיטוב]], '''אנציקלופדיה מקראית''', הוצאת מוסד ביאליק, עמ'135, ירושלים, 1982}}. הספר מביא את שושלת היוחסין של יהודית, המגיעה עד שלמיאל בן צורישדי שהיה נשיא שבט שמעון בתקופת הנדודים במדבר ועד שמעון – אבי השבט: "ובימים ההם ישבה בעיר יהודית בת מררי, בן עזי, בן יוסף, בן עזיאל, בן חלקיה, בן חנניה, בן גדעון, בן רפיה, בן אחיטוב, בן אליה, בן מלכיה, בן אליאב, בן נתנאל, בן שלמיאל, בן צורישדי, '''בן שמעון בן ישראל'''" (יהודית, ח, א). בהמשך מתפללת הגיבורה – יהודית, ואומרת: " '''יי אלקי אבי שמעון''' " (יהודית, ט, ב). גם ראש העיר בתוליה, שבה מתרחשת העלילה, עוזיה בן מיכא, מיוחס לשבט שמעון: " ראשי עירם אשר היו בימים ההם '''עזיה בן מיכא משבט שמעון''' וחברי בן עתניאל וכרמי בן מלכיאל" (יהודית, ו, ט"ו ). מכיוון שכל הכתובים המייחסים את תושבי בתוליה לשמעון, מסיחים לפי תומם ואינם מוסיפים דבר לעלילת הספר או למסר שלו, מותר להניח שהם מתבססים על מסורת כלשהי{{הערה|ישראל גוטמן, '''תולדות שבט שמעון''', עבודה לשם קבלת תואר M.A, האוניברסיטה העברית בירושלים, החוג לתולדות עם ישראל, תקופת המקרא, עמוד 105, באר שבע, 1990}}. | ||
| שורה 106: | שורה 106: | ||
===גורלו של שבט שמעון=== | ===גורלו של שבט שמעון=== | ||
שמעון מופיע בתנ"ך, כבנו השני של יעקב, וכמעט בכל הרשימות, בהם נמנים שנים עשר שבטי ישראל, הוא מופיע במקום השני ({{תנך|בראשית|כט|לג | שמעון מופיע בתנ"ך, כבנו השני של יעקב, וכמעט בכל הרשימות, בהם נמנים שנים עשר שבטי ישראל, הוא מופיע במקום השני ({{תנך|בראשית|כט|לג}}, {{תנך|במדבר|א|כ|כז}}). בהמשך נפגע מעמדו של השבט. בברכת יעקב, עקב פרשת דינה, למעשה ניתנת קללה לשבטים שמעון ולוי: "אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב וַאֲפִיצֵם בְּיִשְׂרָאֵל". בברכת משה, אין שמעון מופיע כלל. משה סירב לברך את שבט שמעון בגלל פרשת זמרי בן סלוא. כוחו הראשוני של השבט נפגע, ואנו רואים שבמפקד הראשון שערך משה רבנו במדבר הוא מנה 59,300 איש ({{תנך|במדבר|א|כב}}), ובמפקד השני שערך משה רבנו במדבר הוא מנה 22,200 איש. המפקדים מעידים על התמעטותו הדרמטית של שבט שמעון בתוך כארבעים שנה. עדות נוספת להתמעטותו של השבט, אפשר ללמוד מרשימת אנשי המלחמה שבאים להמליך את דוד על כל ישראל – מתוך צבא כולל של 325,922 רק 7,100 נמנים עם שבט שמעון. בין שמעון ליהודה היו יחסי קירבה הדוקים, והם פעלו בשיתוף פעולה{{הערה|H. G. Graf: Der Stamm Simeon, Ein Beitrag zur Geschifhte der Israeliten; - Jahresbericht ueber die koenigliche Saechsische Schule Meissen (Meissen, 1866), pp. 87-1}}. - שיתוף הפעולה בין יהודה ושמעון מוזכר ב{{תנך|שופטים|א|ג|ד}}: " וַיֹּאמֶר יְהוּדָה לְשִׁמְעוֹן אָחִיו עֲלֵה אִתִּי בְגֹרָלִי, וְנִלָּחֲמָה בַּכְּנַעֲנִי, וְהָלַכְתִּי גַם-אֲנִי אִתְּךָ, בְּגוֹרָלֶךָ; וַיֵּלֶךְ אִתּוֹ, שִׁמְעוֹן. וַיַּעַל יְהוּדָה, וַיִּתֵּן ה' אֶת-הַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי בְּיָדָם; וַיַּכּוּם בְּבֶזֶק, עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אִישׁ." שיתוף פעולה זה בין יהודה ושמעון מוזכר שוב ב{{תנך|שופטים|א|יז}}: " וַיֵּלֶךְ יְהוּדָה, אֶת-שִׁמְעוֹן אָחִיו, וַיַּכּוּ, אֶת-הַכְּנַעֲנִי יוֹשֵׁב צְפַת; וַיַּחֲרִימוּ אוֹתָהּ, וַיִּקְרָא אֶת-שֵׁם-הָעִיר חָרְמָה". | ||
לסיכום: שבט שמעון ישב בנחלתו רק מספר עשרות שנים. לאחר מכן נטמע בשבט יהודה, באזור שנקרא "נגב יהודה". אולם חלק מבני שמעון המשיכו לשמור על מסורת שבטית, ובהמשך גם כבשו שטחים ב"מבוא גדר" ו"הר שעיר". גם בממלכת ישראל, נמצאו קבוצות שהמשיכו לשמור על השתייכותם השבטית, והם מוזכרים בימי המלכים "אסא" ו"יאשיהו", ולאחר זמן ממושך הם מוזכרים גם ב"ספר יהודית". | לסיכום: שבט שמעון ישב בנחלתו רק מספר עשרות שנים. לאחר מכן נטמע בשבט יהודה, באזור שנקרא "נגב יהודה". אולם חלק מבני שמעון המשיכו לשמור על מסורת שבטית, ובהמשך גם כבשו שטחים ב"מבוא גדר" ו"הר שעיר". גם בממלכת ישראל, נמצאו קבוצות שהמשיכו לשמור על השתייכותם השבטית, והם מוזכרים בימי המלכים "אסא" ו"יאשיהו", ולאחר זמן ממושך הם מוזכרים גם ב"ספר יהודית". | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||